גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רווח תפעולי? ל-Gett יש דרך מעניינת להסתכל על המציאות

חברת Gett (גט) הודיעה שהיא עברה לרווחיות תפעולית, אבל מה מסתתר באותיות הקטנות?

לוגו GETT גט טקסי
לוגו GETT גט טקסי

חברת Gett (גט) הודיעה היום (ה') שהיא עברה לרווחיות תפעולית, אבל מה מסתתר באותיות הקטנות? החברה הודיעה על כך שהגיעה ל"רווחיות מבחינה אופרטיבית", בזכות צמיחה בכל היחידות העסקיות שלה. אך בהמשך ההודעה נכתב כי מדובר על תוצאות החברה לחודש דצמבר 2019 בלבד, וכי מדובר ב-"EBIDTA המאוחד של כל המדינות, בסך 0.3 מיליון דולרים (לא כולל R&D)". אם המשפט הזה מבלבל אתכם, יש לכך סיבה טובה: גט עושה שימוש במונחים מקובלים כמו רווח תפעולי ו-EBIDTA, בדרכים שאינן מקובלות.

נטרול של הוצאות מחקר ופיתוח - בהודעה באנגלית משתמשת גט במונח EBIDTA (רווח לפני הוצאות ריבית, מיסים, פחת והפחתות חשבונאיות). זהו מונח שמקובל להשתמש בו בדוחות שנתיים ורבעוניים, אך גט בוחרת לדווח על ה " רווחיות התפעולית " שלה רק לחודש אחד. בשיחות עם " גלובס ", נציגי גט השתמשו בהגדרה " רווח תפעולי ", שזהו מונח חשבונאי ומשקף יותר, מכיוון שהוא לא מנטרל את כל ההוצאות לעיל (במילים פשוטות, רווח תפעולי הוא הכנסות פחות עלויות המוצר, הוצאות מחקר ופיתוח, הוצאות שיווק ומכירות והוצאות על הנהלה וכלליות). כך או כך, בשני הנתונים הללו לא מקובל לנטרל הוצאות מחקר ופיתוח, בעיקר כשמדובר בחברות טכנולוגיה, אשר פעילות מחקר ופיתוח הן חלק מהוצאותיהן השוטפות .

אם בכותרת של הודעתה לתקשורת גט הודיעה שהגיע לרווחיות תפעולית, בהמשך היא מסבירה כי לא מדובר ברווח תפעולי פשוטו כמשמעו, אלא במאזן חיובי של 300 אלף דולר בסעיף חשבונאי שהיא מכנה "all countries EBIDTA". הדרך בה גט מחשבת את הסעיף הזה היא חישוב של הרווחים השוטפים שלה בנפרד מכל פעילות עיסקית בטריטוריות בהן היא עובדת, וסכימה שלהם. הפעילות העסקית כוללת: שירותי נסיעות, שירותי משלוחים, ושירותי שאטלים עסקיים. אלא שגט לא מחסירה את הוצאות המחקר והפיתוח מהחישוב שלה, ובכל זאת בוחרת להודיע שהגיעה לרווחיות תפעולית. האם אפשר לנטרל הוצאות מחקר ופיתוח? כנראה שלא. בכל זמן נתון צריך לשפר את האלגוריתם וחוויית המשתמש, ולוודא שהמתחרות לא משאירות אותה מאחור .

ומה מקובל בתחום? חברת אובר, המתחרה בגט, מציגה את הנתונים הפיננסיים שלה באופן דומה. במצגת שהפיצה אובר למשקיעים, בה היא מבצעת חישוב דומה לזה של גטו מחלקת את פעילותה לתחומים השונים: אובר Eats, שירותי הסעות שיתופיות, קארפולינג וכן הלאה. בדומה לגט, גם אובר נוהגת לנטרל הוצאות שונות מהחישוב, אלא שבניגוד לגט, אובר ממשיכה הלאה ומחסרת מהסכום הזה את הוצאותיה על מחקר ופיתוח כדי להגיע ל -Adjusted EBIDTA שלה .

הסיבה לרווחיות בדצמבר - סגירת ג'ונו - לפי גרף שפרסמה גט יחד עם הודעתה, המאזן התפעולי שלה, לפני עלויות המו"פ, היה הפסדי במיליוני דולרים בשנים הקודמות. כך, בדצמבר 2018 הפסידה החברה הפסד תעולי ללא הוצאות מו"פ של 3.5 מיליון דולר, ב-2017 הפסידה 9.5 מיליון דולר, ובדצמבר 2016 הפסידה 13.5 מיליון דולר. המעבר מהפסדים של מיליארדים למאזן חיובי לפני חישוב הוצאות המו"פ, כנראה קשור בסגירת ג'ונו, עליה הודיעה החברה בנובמבר האחרון.

גט רכשה את ג'ונו ב-2017 תמורת 200 מיליון דולר, והעבירה את כל פעילותה בניו יורק לפעול תחת המותג. לפי דיווחים בתקשורת בארה"ב, ג'ונו הייתה הפסדית ולאורך 2019 גט חיפשה לה קונה. במקביל לסגירת ג'ונו, גט הודיעה על שיתוף-פעולה עם ליפט בניו יורק. שיתוף-הפעולה צפוי להיכנס לתוקף השנה, והוא צפוי לאפשר ללקוחות העסקיים של גט להזמין נסיעה שיתופית של ליפט מתוך האפליקציה של גט, דרך החשבון העסקי שלהם. בחברה הסבירו אז כי מטרת המהלך היא לתמוך בהנפקה שהחברה מתכננת ברבעון הראשון של 2020, אותה דחתה מהתכנון המקורי שנקבע לדצמבר 2019. זאת, באמצעות ויתור על פעילות שלא הייתה רווחית, והתמקדות אסטרטגית בפנייה ללקוחות עסקיים במטרה להגיע לרווחיות .

גט הוקמה ב-2010 על-ידי רועי מור ודייב וייסר והחלה את פעילותה על בסיס אפליקציה לשירות הזמנת מוניות ושליחויות דרך הטלפון. עם הזמן התרחבה וכיום גט פועלת בישראל, ברוסיה, בבריטניה ובארה"ב, ולה למעלה מ-15 אלף לקוחות עסקיים. לאורך השנים, גט התמודדה עם תחרות קשה מצד חברות שיתוף נסיעות מול שירות הזמנת המוניות שלה. לכן, בשנים האחרונות היא נכנסה לתחומים נוספים שבהם התחרות מצומצמת יותר: התמקדות בלקוחות עסקיים ושירותים נלווים דוגמת שירות השליחויות שלה.

עוד כתבות

פעילות כוחות צה''ל ברפיח (ארכיון) / צילום: דובר צה''ל

בתגובה לתקרית ברפיח: חיל האוויר תקף בדרום רצועת עזה

ארבעה לוחמים נפצעו בהיתקלות ברפיח, אחד מהם במצב קשה; צה"ל תקף מפקד שטח בחטיבת רפיח בתגובה ● החל הליך הזיהוי של החטוף החלל במכון לרפואה משפטית ● מעבר רפיח ייפתח בימים הקרובים ליציאת תושבים בלבד מרצועת עזה למצרים ● העצרת הכללית של האו"ם אישרה החלטה הקוראת לישראל לסגת מרמת הגולן ● עדכונים שוטפים

צורי דבוש, יו''ר קליל / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

יו"ר החברה הציבורית שיתמודד על נשיאות התאחדות התעשיינים

צורי דבוש, יו"ר ובעל השליטה בקליל, החליט להתמודד על תפקיד נשיא התאחדות התעשיינים ● זהו צעד מפתיע, משום שהציפייה הייתה שאברהם נובוגרוצקי, יו"ר איגוד המתכת החשמל והתשתיות, יהיה המועמד היחיד ● כעת יש לדבוש שבועיים לנסות להשיג 50 חתימות של תעשיינים תומכים

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

בהנחה משמעותית: וויז שכרה את הקומות העליונות במגדל לנדמרק 2 בת"א

וויז, שממוקמת כיום במגדל רחוב דובנוב בת"א, שכרה את הקומות העליונות במבנה שבמתחם שרונה ● את השטח היא השיגה בהנחה משמעותית, תודות למו"מ שניהל המשקיע הראשון בחברה, גילי רענן

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

ענקית הספנות הבינלאומית הפג לויד הגישה הצעה לרכישת צים

לגלובס נודע כי ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד הגישה הצעה לרכישת צים, ועפ"י הידוע היא לא היחידה ● בוועד העובדים של החברה מתנגדים לעסקה בחריפות וקוראים למדינה למנוע את המהלך

יו''ר בזק תומר ראבד, הפרזנטור אסי כהן והמנכ''ל ניר דוד / צילום: אלעד גוטמן

בתוך שלוש שנים בלבד: 92% מהישראלים משתמשים בכלי AI

מסקר שנערך, עולה כי בממוצע הישראלים מקדישים 1.5 שעות לכלי AI, על חשבון גלישה רגילה, צפייה טלוויזיונית ורשתות חברתיות ● כלי ה–AI שבו משתמשים הישראלים הכי הרבה הוא ChatGPT ובמקום השני נמצא ג'מיני

ד''ר יפעת בן חי שגב / צילום: איל יצהר

ד"ר יפעת בן חי שגב עוזבת את חדשות 13, אך הפלונטר עדיין לא הותר

דירקטוריון חדשות 13 מתנהל זה זמן רב ללא יכולת הכרעה, בשל דד לוק שיצרו שניים מחבריה ● ההתפטרות העכשווית עשויה לפתור זאת, ולהוביל למינוי מנכ"לית קבועה

טקס קבלת מערכת חץ 3 בגרמניה / צילום: Reuters, Jan Woitas/dpa

"הכפר הישראלי" שהוקם ליד ברלין והבקשה של הקנצלר: חץ 3 הושק היום בגרמניה

מהנדסים, חיילים ודיפלומטים פעלו בשנתיים האחרונות כדי להעביר את מערכת החץ 3 לאדמת גרמניה - והיום היא הוכרזה כמבצעית בטקס חגיגי ובנוכחות הצמרת הביטחונית משתי המדינות ● מאחורי הקלעים עומד שיתוף פעולה חסר תקדים, שהועמק דווקא בתקופה מתוחה ביחסים ● וגם: כיצד סייעה העסקה ההיסטורית בעת המבצע באיראן ביוני?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; המניות הדואליות קופצות, ארית תעשיות צוללת בכ-12%

מדד ת"א 35 קופץ בכ-1% ● וול סטריט ננעלה אתמול בעליות, על אף דוח התעסוקה של ADP, שהצביע על ירידה חדה ומפתיעה בכמות המועסקים ● מחירי הנפט עולים על רקע דשדוש המגעים לסיום מלחמת רוסיה-אוקראינה ● וגם: המניה הקטנה בתחום ה-AI שמכה את השוק, עם עלייה של 180% מתחילת השנה

עו''ד אלדד כורש / צילום: איל יצהר

אלדד כורש בדרך להקים משרד חדש עם 50 עורכי דין

לגלובס נודע כי עו"ד אלדד כורש ניהל מגעים עם מספר משרדים גדולים, אך בסופו של דבר הוא צפוי לפנות לדרך עצמאית ● חברת הנדל"ן תדהר, הלקוחה המרכזית של כורש, תעבור איתו למשרד החדש, שצפוי להתמקם במגדל ביונד בגבעתיים ● כורש אישר את הפרטים

שר המשפטים, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

בג"ץ פסל את המינוי, לוין תקף: "מיירטים בזה אחר זה את מינוי השופטים"

בית המשפט העליון פסל היום את החלטת שר המשפטים להטיל על השופט בדימוס יוסף בן-חמו את הפיקוח על חקירת הדלפת הסרטון משדה תימן ● לשיטתם, בן-חמו אינו עונה על הגדרת "עובד מדינה בכיר" ● מה אמר לוין ולאן ממשיכים מכאן?

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

רשות ני"ע אוסרת על שיווק פיקדון ה-S&P 500 של לאומי

בהמשך לחשיפת גלובס, בנק לאומי החליט לעצור את שיווק הפיקדון המובנה של לאומי, אשר עורר התנגדות עזה מצד קרנות הנאמנות ● ברשות צפויים לפרסם בתקופה הקרובה נייר עמדה המסדיר את המגבלות החלות על המוצרים המובנים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

פרויקט נימבוס יחסוך מיליארדים למדינה, אך עלול להישאר ללא תקציב

החלקים שמקבלים עדיפות בהצעת התקציב הם ביטחון, תשלומי הריבית על החוב והתחייבויות נוספות ● ההשקעות שמטרתן לבנות את הכושר העתידי של המדינה עדיין נמצאות באזור האפור

העיריות מקבלות שוב הזדמנות לייקר את הארנונה / אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

העיריות מקבלות שוב הזדמנות לייקר את הארנונה. איפה היא צפויה לעלות?

כפי שנחשף בגלובס באוקטובר, הממשלה מאפשרת לרשויות להגיש בקשות להעלאת ארנונה גם ב־2026 ● מדובר על עלייה של כמעט 9% בהיקף הארנונה שנגבית, בתוך שלוש שנים בלבד ● גלובס עושה סדר

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

האוצר נסוג: הגבלות יצוא הגז הוצאו מחוק ההסדרים בעקבות התנגדות משרד האנרגיה

המהלך הדרמטי של האוצר להגבלת יצוא הגז, שנועד לעודד תחרות מקומית ולהאריך את חיי המאגרים, ירד מחוק ההסדרים לאחר שמשרד האנרגיה סירב לקדם שינוי מחוץ לוועדת דיין ● כעת המשרדים יידרשו להגיע לפשרה בתוך הוועדה עצמה ולא במסגרת התקציב

תוכנית הותמ''ל בגבעת אולגה / צילום: משרד ערן מבל ארכיטקטורה ובינוי ערים

פעילות הותמ"ל תוארך עד 2028: השינויים בחוק ההסדרים בתחום הנדל"ן

בנוסף, לפי הגרסה האחרונה של חוק ההסדרים, תוכניות ותמ"ל יוקפאו, תיבחן היתכנותן הכלכלית, וחלקן ישונו בצורה של הוספת יחידות דיור או הפחתת דירות להשכרה ארוכת-טווח ● ומה השינוי בנוגע לסיווג תעריפי הארנונה?

מפעל ''רשף טכנולוגיות'' בשדרות / צילום: דוברות משרד הביטחון

יצרנית המרעומים רשף תונפק לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל – גופים זרים ישתתפו

חברת ארית מערכות, בניהולו של חיים שטפלר, מנפיקה את חברת הבת שלה רשף טכנולוגיות לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל ● לגלובס נודע כי גופים זרים צפויים להשתתף בהנפקה

הארנונה תתייקר שוב? / אילוסטרציה: Shutterstock, Andrey_Popov

הארנונה תתייקר שוב? הממשלה משנה כיוון - ומאשרת לעיריות להגיש בקשות להעלאת תעריפים

שר הפנים הקודם, משה ארבל, הצהיר באמצע השנה כי לא יאשר בקשות לחריגה מתעריף הארנונה הקיים ● אך מאז ארבל עזב – וכעת הממשלה מאפשרת הגשת בקשות חריגות ● איגוד לשכות המסחר: עד כה הוגשו כ-95 בקשות להעלאות חריגות, המסתכמות בכ־250 מיליון שקל

תל אביב. כבר לא עיר ללא תחליף / צילום: Shutterstock

תל אביב עדיין הכי יקרה בישראל, אבל מה קורה למחירי הדירות אצל השכנות?

ברבעון השלישי של 2025, הפער בין המחיר הממוצע של דירות בתל אביב לעיר השנייה בדירוג, גבעתיים, עמד על 5% בלבד ● בתקופה המקבילה ב־2022 הפער בינה לבין העיר השנייה בדירוג אז, רמת השרון, עמד על שליש ● גלובס בודק מה קרה למחירי הדירות ב־25 ערים מרכזיות בארץ

מפעלי ICL בים המלח / צילום: ap, Ariel Schalit

בג"ץ קבע: ICL תשלם מאות מיליוני שקלים על שאיבה מים המלח

בעקבות עתירות שהגישו אדם טבע ודין ולובי 99, בג"ץ חייב את חברת ICL לשלם על המים ששואבים מפעלי ים המלח ● היקף התשלום עשוי להגיע לכ-500 מיליון שקל משנת 2018 ועד סוף הזיכיון בשנת 2030 ● ICL בתגובה: "פסק הדין אינו מידתי וסותר את עמדת המדינה ואת לשון החוק"

מפעלי ים המלח / צילום: Shutterstock

השטח יצטמצם והכללים יוקשחו: כללי הזיכיון החדשים של האוצר לים המלח

באוצר מגדירים את המכרז החדש לים המלח כ"הזדמנות היסטורית" לשינוי התנאים ומענה לביקורת כלפיו ● בנוסף לגידול ברווח המדינה והקמת מנהלת ייעודית, שטח הזיכיון יקטן, ייגבה היטל מים מהזכיין שיממן גם את קציר המלח