גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העתיד של קריית עתידים: יוצאת מהקמפוס, רוצה להיות עיר

תוכנית האב לקריית עתידים, שנחשפת כאן לראשונה, מגלה את החזון: מגדל חדש, הרחבה של הבניינים הקיימים, בית חולים פרטי, תאטרון וחזיתות מסחריות ● מנכ"ל המתחם שגיא ניב: "אחרי תשע שעות במזגן, אנשים רוצים להסתובב"

המגדל המתוכנן בקריית עתידים / צילום: משה צור אדריכלים
המגדל המתוכנן בקריית עתידים / צילום: משה צור אדריכלים

מי שנוסע על כביש 4, קצת צפונית לצומת מורשה, לא יכול לפספס ממערב לכביש את המבנה הגבוה והמפוספס, שמושך את העין, של קריית עתידים. בעתיד הנראה לעין הוא לא יהיה המגדל היחיד שיציץ אלינו מהכביש.

קריית עתידים היא אזור תעסוקה מיוחד, יוזמה משותפת של עיריית תל אביב ואוניברסיטת תל אביב. לדברי שגיא ניב, מנכ"ל קריית עתידים, ההכנסות מהמתחם מסתכמות ב-125-130 מיליון שקל בשנה, הנחלקים בין העירייה לאוניברסיטה. שטחו כ-80 דונם, ולצד המגדל המפוספס, שבו 35 קומות, הוא כולל גם מגדל בן 18 קומות, 12 מבנים בני ארבע קומות, ומבנה מנהלה נמוך. הקריה ממוקמת ליד רמת החייל וצמוד לשכונת נווה שרת שהולכת ותופסת גובה בגלל פרויקטים של פינוי-בינוי הנבנים בה.

קריית עתידים - היום והתכנון / צילום: אלון רון, הדמייה: משה צור אדריכלים

המיקום הזה נתפס פעם כקצה העולם, והמתחם תוכנן כמעין קמפוס סגור, מנותק מסביבתו. מבקר שמגיע לקריית עתידים מרגיש תחושה לא נוחה: קודם כול, המקום מגודר. המבנים, שהאדריכלות שלהם מיושנת ומוסדית, נראים מסוגרים, ואין כמעט אף אחד בשטחים הציבוריים, בלי קשר ליום, לשעה, או למזג האוויר.

עם השנים העיר גדלה, אזור התעסוקה הסמוך של רמת החייל שינה את פניו והפך ממתחם מלאכה למרכז הייטק, רפואה ובילוי, והשתנתה התפיסה התכנונית שדגלה בהפרדה של אזורי התעסוקה מחיי היומיום.
על רקע כל אלה הכינו בעירייה תוכנית אב חדשה לקריית עתידים, עם חזון ששואף לחבר את המתחם לעיר. התוכנית תמומש בכמה שלבים.

התב"ע (תוכנית בניין העיר) הקיימת מאפשרת תוספת של 6,550 מ"ר, כלומר בסך-הכול 815 מ"ר בכל בניין קיים. בכוונת הנהלת קריית עתידים לשדרג בשלב הראשון את המבנים הקיימים: לעבות ולהגביה איפה שאפשר, לייצר גגות ירוקים, לפתוח את החזיתות לכיוון הרחוב הראשי ולשפץ את הקיים.

בעתידים מנסים לעודד יוזמות שונות, ובמסגרת זו נפתח שם חלל עבודה בשטח של כ-1,000 מ"ר שנקרא CityZone, שהוא יוזמה של עיריית תל אביב והאוניברסיטה, ונועד לעודד סטארט-אפים בנושא עירוניות.

מעבדת החדשנות של רנו-ניסאן-מיצובישי העולמית פועלת גם היא במתחם, בחלל בשטח של 1,600 מ"ר שבו נבחנים סטארט-אפים ישראליים שמציעים שיפורים וחידושים לתעשיית הרכב. עוד פרויקט משמעותי הוא בית החולים הפרטי מרב, שצפוי להיפתח ברבעון הראשון של השנה במתחם בהשקעה של מאות מיליוני שקלים.

"בעיות נגישות בתחבורה ציבורית"

ד"ר רינה דגני ממכון גיאוקרטוגרפיה יודעת להצביע על המורכבות של מיקום קריית עתידים: "בתחרות על המיקום, רמת החייל וקריית עתידים מפסידות היום בעיקר בגלל בעיות נגישות בתחבורה ציבורית וברכב פרטי. גם התוואי של הרכבת הקלה מעניק יתרונות תחרותיים לצומת עזריאלי והרחובות סביבו (יגאל אלון, מנחם בגין והארבעה) ולציר ז'בוטינסקי, מהבורסה עד לצומת בן גוריון כולל מתחם ה-BBC. אנחנו מזהים מגמה של יציאה של חברות 'בשלות' הנדרשות לתוספת מועסקים שקשה לגייס באזור הזה".

יש לאזור גם יתרונות?

"יש יתרון משמעותי לקריית עתידים - שהיא משותפת ומנוהלת נכון על ידי עיריית תל אביב כגוף מוביל חדשנות ומבדלת את האזור הזה ביחס למיקומים אחרים בעיר. גם החיבור המתוכנן לכביש מספר 4 אמור לשפר נגישות ישירה לאזור. נוסף לכך, באזור הייתה בנייה בהיקף נמוך בשנים האחרונות כך שתוספת שטחים יכולה (על ידי שיווק ממוקד ונכון של העירייה) לייצר ביקושים בעתידים".

בעתיד הרחוק: עוד 400 אלף מ"ר

לצד שיפוץ הבניינים הקטנים הקיימים, מתחילים להסתכל קדימה. בספטמבר 2019 הוצגה למהנדס העיר ת"א-יפו תוכנית לבניית בניין חדש בקריית עתידים, המכונה מגדל 9. המגדל, בגובה של 30 קומות ובשטח של 61,500 מ"ר, יכלול משרדים בשטח של 48,000 מ"ר, מלון עם 159 חדרים, אולם ומסחר בשטח 1,800 מ"ר. מתחת לבניין חניון תת קרקעי.

מי שאחראי לקונספט תוכנית האב החדשה של קריית עתידים הוא האדריכל הוותיק משה צור, שגם תכנן את הבניין החדש.

משה צור,  משרד משה צור אדריכלים/ צילום: איל יצהר

צור: "בחלק התחתון יש אטריום בגובה שתי קומות, שבתוכו יש בתי קפה, מסעדה קטנה, ומשם ניתן לעלות למלון ולפואייה של תאטרון".

צור אומר שהאדריכלות של המגדל החדש נועדה לסמן את השינוי של קריית עתידים: "לעומת בניין הזברה (הכוונה למגדל שתוכנן על ידי זרחי אדריכלים ומאוכלס בעיקר על ידי חברת כלל ביטוח), היה חשוב לנו שיראו שקורה פה משהו חדש. חזיתות הזכוכית הכפולה חוסכות אנרגיה והמופע האדריכלי שלהן טוב. איכות החיים של העובדים היא בסטנדרט אחר לגמרי, כי בקירות doubleskin הזכוכית הפנימית קרה, לא מתחממת".

אבל החזון למתחם הוא הרבה יותר גדול ממגדל אחד חדש - וכך גם הרווח הפוטנציאלי של העירייה ממנו. תוכנית המתאר של תל אביב קובעת שניתן לבנות באזור זה פי שמונה מהשטח ובחישוב פשוט כ-640 אלף מ"ר. מאחר שכיום המתחם משתרע על כ-250 אלף מ"ר, המשמעות היא תוספת של כ-400 אלף מ"ר נוספים.

לשם כך יש להכין תב"ע חדשה, המנכ"ל ניב מבהיר שבעתיד, בטווח זמן מוערך של 20 שנה, ייהרסו המבנים הנמוכים ובמקומם ייבנו בהדרגה מגדלים.

כשצור מדבר על חזונו לעתידים עיניו נוצצות: "שגיא ניב ואני חושבים לעשות מהפכה ולהפוך את עתידים למקום נחשק מבפנים, וגם למשהו שפותח את עצמו וכל העיר תרצה לבוא אליו. אנחנו לוקחים את הציר המרכזי ונותנים לו עדיפות להולכי רגל, נותנים לו דופן חיה של מסחר והסעדה".

ניב: "אנחנו רוצים להכניס את הולכי הרגל פנימה למתחם. תסתכל על שרונה, תסתכל על רוטשילד, ואפילו על רחוב יגאל אלון, למרות כל בעיות התנועה הקשות שיש שם. זה שיש הרבה צרכנים, זה מזין אחד את השני. אתה רוצה לשבת תשע שעות במזגן ואז לצאת, להיכנס לאוטו ולנסוע? לא. אתה רוצה לראות אנשים".

בעתיד ייהרסו המבנים הנמוכים ובמקומם ייבנו מגדלים עם תפיסה דומה: "הבניין הזה מדגים, בצורה מפותחת, את הרעיון של המקום. זה לא בניין שתוכנן בפרוגרמה של איך לעשות כסף, אלא בדיוק להפך. זה נובע מהעובדה שהיזם מבין שאם הוא רוצה לשדרג את קריית עתידים הוא חייב אנשים"

ניב: "אנחנו לא בוחנים את הפרויקט הזה כקופסה סגורה, אלא בוחנים את ההשפעה שלו על הקריה בעתיד".

עוד כתבות

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

מיקנעם לקליפורניה: המספרים המדהימים של אנבידיה בישראל נחשפים

ענקית השבבים שוב הצליחה להכות את תחזיות השוק, ובדרך גם חשפה פרטים חדשים על הפעילות בישראל ● מספר העובדים גדל, היקף המס המשולם האמיר, ומעל הכול בלטה פעילות חטיבת התקשורת שמבוססת על רכישת מלאנוקס שהציגה שיעור צמיחה של 263%

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

רגע לפני ז'נבה: עסקת הנשק האחרונה של איראן וסין

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

ג'נסן הואנג בראיון לאחר פרסום דוחות אנבידיה: "השווקים טעו"

שעות ספורות לאחר שאנבידיה היכתה פעם נוספת את תחזיות השוק ופרסמה דוחות כספיים מצוינים וצפי מכירות אופטימי, מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שוחח עם אנליסטים והתראיין לרשת CNBC ● על החששות מהיווצרות בועה בשוק שבבי ה-AI, והבטחתו כי הביקוש רק יגבר ככל שהכלים יהיו חכמים יותר

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל