גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: על טיפשות ואבסורד - תוכנת הריגול הישראלית, הנסיך הסעודי, הנשיא האמריקאי והמיליארדר־המו"ל

האם ג'ף בזוס מתחרט על רכישת ה'וושינגטון פוסט'? טינתו העמוקה של טראמפ כבר עלתה לו 10 מיליארד ד' באובדן חוזה ענקי עם הפנטגון ● האם היה קשר בין הטינה הזו לפריצה לסלולר של בזוס ולטענה שיורש העצר הסעודי שלח במו ידיו תוכנה זדונית לווטסאפ של בזוס? ● דעה

הנסיך הסעודי מוחמד בן סלמאן ומנכ"ל אמזון ג'ף בזוס / צילום: shutterstock
הנסיך הסעודי מוחמד בן סלמאן ומנכ"ל אמזון ג'ף בזוס / צילום: shutterstock

בשביל ג'ף בזוס זה היה כסף קטן. רבע מיליארד דולר תמורת אחד העיתונים המהוללים ביותר בעולם. לא סתם עיתון, אלא העיתון החשוב ביותר בעיר הבירה החשובה ביותר בעולם. זה העיתון שהילך אימים על ממשלות ועל נשיאים, וקנה את עולמו בימי פרשת ווטרגייט.

בזוס הוא חובב המלה הכתובה. כזכור, את עלייתו המטאורית הוא התחיל בדוכן ספרים אלקטרוני.

מיליארדרים נוטים לקנות מותגים מפורסמים, בדרך כלל קבוצות ספורט. פול אלן, המייסד המשותף של מיקרוסופט, שמת לפני שנה ורבע, קנה ב־1988 קבוצת כדורסל ידועה, אחר כך קנה קבוצת פוטבול ידועה, לבסוף קנה קבוצת כדורגל.

מיליארדרים אחרים מענף הטכנולוגיה העלית רכשו כלי תקשורת. מיליארדר הביו־טכנולוגיה, פטריק סון־שיונג, רכש את ה"לוס אנג'לס טיימס", העיתון הגדול ביותר בחוף המערבי של ארה"ב. אלמנתו של סטיב ג'ובס היא בעלת החזקה עיקרית בכתב-העת היוקרתי 'אטלנטיק'.

למען האמת, זה רעיון לא רע. הסכמה פחות או יותר כללית שוררת, שחייה של העיתונות הכתובה תלויים לה מנגד. תפוצת עיתונים פוחתת ברוב הארצות העשירות (לכו להודו, אם אתם רוצים עיתונים המוסיפים לגדול). התחרות הקטלנית ביותר באה מצד האינטרנט. מה הם רבע מיליארד דולר בשביל טיטאני האינטרנט, שהונם האישי חצה את תקרת המאה־מיליארד, ושווי השוק של החברות שבראשם הם עומדים מתנשא מעל טריליון? לכאורה אין זה אלא טבעי, כי מי שהקיזו את דמה של העיתונות יציעו לה עירוי דם.

לא לנו לכמת את רגשי האשמה של מיליארדרים בעניין כלשהו. נדבנותם בהחלט מפותחת, ומפעם לפעם אנחנו שומעים התחייבויות חגיגיות שהם יוותרו על כל נכסיהם, או לפחות על רובם. קרן הצדקה הענקית של מלינדה וביל גייטס שיפרה את חייהם של מיליונים בארצות העניות. גם אחרים, עשירים פחות, עשו חיל.

"מדוע אנשים עשירים רוכשים"

ג'ף בזוס עדיין לא פרש מניהול פעיל לטובת פילנטרופיה, ולפי מיטב ידיעותינו הוא גם אינו שוקל פרישה כזאת. מדוע אפוא רכש את ה"וושינגטון פוסט" ב-2013?

ג'ושואה בנטון, העומד בראש 'נימאן ג'ורנליזם לאב' באוניברסיטת הרווארד, הציע בשעתו הסבר ענייני. "הסבר מרכזי הוא שהעיתונות זולה יחסית, ונעימה לניהול. הבעלות על מוסד תרבותי בעל-משמעות מעניקה סיפוק אישי. אפשר בהחלט לטעון, שלג'ף בזוס יש יותר השפעה בוושינגטון עכשיו ממה שהייתה לו אילמלא רכש את ה'וושינגטון פוסט' [...] אבל מדוע אנשים עשירים רוכשים להקת בלט, או מוזיאונים? יש תערובת של סיבות. בשביל אחדים, זה ביטוי כן של הערכה כלפי אמנות, ושאיפה לראות את פריחתה. בשביל אחדים, זה עניין של אחריות אזרחית... כמובן, זה גם עוזר לכונן מעמד חברתי", אמר בנטון. "הרבה רכישות של מדיה נופלות תחת הקטגוריה הזו. אבל כמובן לא יזיק להיות זהירים. הגיוני לחלוטין לעקוב אחרי התוצר של ארגון חדשות, אשר שינה בעלות, ולתת את הדעת על שינויים כלשהם".

וושינגטון היא עיר של שתדלנים. לצד עורכי דין וסוחרי נדל"ן, שתדלנות היא ענף הצמיחה הגדול ביותר בעיר. המושג K STREET הוא חלק מהותי של עגת וושינגטון. היסטורית, ברחוב הזה, לא הרחק מן הבית הלבן, יש הריכוז הגדול ביותר של לוביסטים, שמייצגים כל תעשייה וכל קבוצת אינטרסים שאפשר להעלות על הדעת.

צבא של לוביסטים פושט על מוסדות הממשלה יום אחר יום כדי להשפיע על מדיניות ועל חקיקה. אין צורך לומר שאמזון משתמשת בשירותי "קיי סטריט". לפי דיווח ב"וושינגטון פוסט", אמזון הוציאה בעשר השנים האחרונות 80 מיליון דולר על שתדלנות. (גוגל הוציאה בתקופה המקבילה 150 מיליון דולר, ופייסבוק הוציאה 81 מיליון דולר).

אבל השתדלנות האפקטיבית ביותר היא זו הנעשית באמצעים אחרים. אומנם "וושינגטון פוסט" אינו שייך לאמזון, אלא לבזוס באופן אישי, אבל קשה להתלונן ברצינות על עצם החשד שאחד המוסדות החשובים ביותר בעיר הבירה עשוי לשרת את צרכיו האישיים של הבעלים.

"לאמזון יהיו בעיות"

כאשר בזוס רכש את העיתון ב־2013, הוא השאיר על כנה את ההנהלה הקודמת, שהייתה שייכת למשפחת מאייר־גרהם. איש הכספים יוג'ין מאייר, בנו של מהגר יהודי מאלזאס, שילם 825 אלף דולר בשביל העיתון ב־1933, כאשר עמד על סף סגירה. צאצאיו ניהלו אותו ב־80 השנים הבאות. מאייר עצמו התמנה אחר כך לנגיד הבנק המרכזי של ארה"ב.

כניסתו של בזוס התרחשה שלוש שנים ויותר לפני שדונלד טראמפ נבחר לנשיא. תהיה האמונה בתיאוריות קונספירציה גדולה כאשר תהיה, קצת קשה לייחס את החלטת בזוס לרצון לחתור תחת טראמפ.

הנשיא ה־45 כיוון את לועי הארטילריה הטוויטרית שלו לעבר בזוס עוד לפני שהגיע לבית הלבן. בפברואר 2016 הוא הכריז בעצרת בחירות, כי לאמזון "יהיו בעיות", אם הוא יגיע לבית הלבן. הסיבה: בעלות בזוס על ה"וושינגטון פוסט". הוא הטיל על בזוס את האחריות לסיקור הביקורתי של העיתון, אף כי אין כל סיבה להניח שבזוס מעורב בענייני עריכה. טראמפ התחיל לכנות את העיתון "אמזון וושינגטון פוסט", מעשה של קנטרנות לא־בוגרת. הוא אינו קורא לפוקס ניוז פוקס־מרדוק, למשל.

בדיעבד, אין זה מן הנמנע שיש לבזוס רגשי חרטה כלשהם על רכישת ה"וושינגטון פוסט". אולי מוטב היה לו לרכוש קבוצת בייסבול. התקפות טראמפ על בזוס החריפו והלכו. למרבה האבסורד, הא תקף אותו על השימוש שאמזון עושה בשירותי הדואר הפדרלי כדי להפיץ את חבילותיה. מאז, עם או בלי קשר, אמזון יצרה את צי־המשאיות הפרטי שלה 'פראיים', הגודש את דרכי אמריקה עד אפס מקום, ומוסר חבילות במהירות מסחררת.

בחודש יולי שעבר, הנשיא סיפר במסיבת עיתונאים, כי הגיעו אליו "תלונות עצומות" מצד מתחרותיה של אמזון על השתתפותה במכרז לשירותי ענן בשביל משרד ההגנה האמריקאי, בשווי של עשרה מיליארד דולר. הוא הודיע, באופן חסר תקדים לחלוטין, כי יורה לפנטגון "לבחון בשבע עיניים מה קורה". הוא חזר על ציוץ מתוך שידור של פוקס, שהחוזה המבוקש עם הפנטגון הוא "תוכנית הצלה של בזוס". לא לגמרי ברור מפני מה צריך האיש העשיר ביותר בעולם להינצל. אמזון הייתה המועמדת הטבעית לזכות במכרז. היא שולטת בשוק העננים, והיא היחידה שיש לה ניסיון קודם בטיפול בחומר בטחוני מסווג. היא גם מנהלת את שירותי הענן של הסי.איי.אי.

שלושה חודשים לאחר הודעת הנשיא, אמזון הפסידה. במכרז זכתה מיקרוסופט, שיחסי ידידות קרובים נרקמו בין מנכ"לה המצליח, סאטיה נאדלה, לבין הנשיא.

ביום ד' שעבר, אמזון עתרה לבית משפט פדרלי בוושינגטון להפסיק את ביצוע המכרז לצורך בירורו בפני פאנל של משרד מבקר המדינה האמריקאי. "חשוב שיתבררו אין ספור שגיאות־הערכה והתערבות פוליטית בוטה, אשר השפיעו על ההחלטה", מסר דובר החברה.

ג'ף ומוחמד החליפו מספרי טלפון

כמעט לפני שנה, פברואר 2019, התגלה רומן שבזוס ניהל מחוץ לנישואיו. פרטי הרומן דלפו לידי "נשיונל אינקוואיירר", השייך לקטגוריה לא־מחמיאה של "צהובוני מרכולים". המו"ל של הצהובון הזה היה ידוע בקשרי ידידות קרובים עם דונלד טראמפ. הוא תמך בו לכל אורך מערכת הבחירות, עוד מן השלבים המוקדמים, כאשר יריביו היו רפובליקאים. בדיות מסמרות־שיער התפרסמו בו, כמו למשל גילוי שאביו של יריבו העיקרי בתוך המפלגה הרפובליקאית היה שותף ברצח הנשיא קנדי. לבסוף, מו"ל זה גם הודה כי הפר חוקים הנוגעים למימון בחירות, כדי לעזור לטראמפ.

בזוס הודיע מיד לאחר חשיפת הפרטים של הרומן, כי הסעודים הם שחדרו אל הטלפון הסלולרי שלו, וגנבו שפע של פרטים אישיים, כולל צילומים אינטימיים. הם סיפקו חומר ענף לבדיחות בתוכניות סאטירה, אבל נסיבות דליפתם היו רחוקות מלהיות משעשעות.

כאמור, בזוס טען מיד כי ערב הסעודית עומדת מאחורי הפריצה. בראיון בסרט תיעודי חדש על רצח העתונאי חאשוקג'י, חוקר מיוחד של האו"ם אומר כי מקור התוכנה היה הטלפון הפרטי של הנסיך מוחמד בן סלמאן, יורש העצר והאיש החזק של ערב הסעודית, זה המוחזק אחראי לרצח חאשוקג'י. על פי דוח האו"ם, תוכנת הריגול שהשתמשו כדי לחדור לטלפון של בזוס, הייתה התוכנה הישראלית פגאסוס מבית NSO , שהצלחתה הפנומנלית חיבבה אותה על מדינות משטרה ועל שירותים חשאיים. בימים אלה, תביעה משפטית נגד NSO תלויה ועומדת מצד פייסבוק, הבעלים של ווטסאפ.

העיתון הבריטי 'גרדיאן' דיווח בשבוע שעבר, כי הנסיך עצמו שלח סרט וידיאו נושא־וירוס אל בזוס, במהלך שיחה שניהלו באפליקציית ווטסאפ באחד במאי 2018. עיתון אחר, "פייננשל טיימס", מדווח, כי הנסיך ובזוס החליפו מספרי טלפון, כאשר נפגשו בתחילת 2018 בקליפורניה.

באותו הזמן, בזוס עדיין קיווה לקבל חוזה מערב הסעודית לשירותי ענן, בערך של מיליארד דולר. מוחמד בן סלמאן, לעומת זאת, היה שקוע עד אובססיה בצורך להיפטר מחאשוקג'י, שהתחיל לפרסם טור בעיתונו של בזוס. מוחמד בן סלמאן גמר אומר לשים לזה קץ. את המלים "גמר אומר" מותר להדגיש באדום. הוא שלח בסופו של דבר משלחת של אנשי קומנדו וסוכנים חשאיים לאיסטנבול, כדי להפיל את חאשוקג'י בפח, לחנוק אותו ולנסר את גופתו. חוץ מזה, אם אמיתי הוא אוסף הדיווחים המוזכרים כאן, הוא גם החליט להעניש את בזוס.

מיד לאחר חשיפת הרומן של בזוס, צייצנים סעודיים יצאו בהתקפות אישיות מרות על מייסד אמזון. אחת מהן הכריזה, כי "כל מי שמעורר את איבתה של ערב הסעודית יישבר, יוכפש ויקיץ עליו הקץ מידי אלוהים". אכן, נקם ושילם מידי ההשגחה העליונה באמצעות ווטסאפ.

ארוסת חאשקוג'י חאדיג'ה צ'נגיז, ובזוס / צילום: Umit Bektas, רויטרס

קלות הדעת של הנסיך

העובדה שטראמפ התחיל לאיים על אמזון עוד לפני ארבע שנים, ולא חדל לדבר בה סרה, היא כשלעצמה אינה מוכיחה ולא כלום. זה ברור. אבל קצת קשה להתעלם מן הדרכים המצטלבות: טבלואיד המרכולים ששירת את טראמפ מקבל טקסטים ותמונות עירום מידי בעל בריתו הקרוב ביותר של טראמפ במזרח התיכון, זמן קצר לאחר שסוכניו של בעל הברית הזה רוצחים באכזריות מבקר של המשטר, שמאמריו החלו להתפרסם באופן קובע בעיתונו של האיש שטראמפ הבטיח להזיק לו.

בשלב הזה אין כאן יותר מאשר השערה קונספירטיבית. הסעודים מתארים את ההאשמה נגד הנסיך כ"אבסורד", ואומרים עליה שהיא "טיפשית". צריך להודות שהיא אומנם נשמעת אבסורדית, וההתנהגות המיוחסת לנסיך היא אומנם "טיפשית". אבל האבסורדיות והטיפשות אפיינו את רצח חאשוקג'י בתוך בניין הקונסוליה הסעודית באינסטנבול. הרצח, ניסור הגופה והעלמתה היו מוּעדים להתגלות. זה לא מנע מהנסיך, או מבכירי עוזריו מליזום, לתכנן ולבצע.

אפשר רק לשער מה מביא את שליט ערב הסעודית להתנהגות כל כך קלת דעת. המשטר הסעודי היה כמובן דיקטטורי מאז ומעולם. אבל לפחות מאז מות האב המייסד, המלך אבן סעוד, ב־1953, המלוכה הסעודית הייתה מיוסדת על הסכמה רחבה בתוך משפחת המלוכה. סמכויות התחלקו, התייעצויות נערכו, התאפקות הועדפה לא פעם על פני התפרצות.

כמו בסין

ההפיכה שהעלתה את מוחמד בן סלמאן לשלטון יחיד ביוני 2017 שמה קץ לנוסחת השלטון ההיא, שמקורותיה היו שבטיים עתיקים. אולי לא היה מנוס מביטולה, מפני שהיא לא התיישבה עם תיקוני המסלול הרדיקליים, שבהם תלויה המודרניזציה של ערב הסעודית. אבל מתחוור זה זמן מה, שהנסיך הצעיר, המוגבל מבחינה אינטלקטואלית, המעדיף מראית־עין של החלטיות על פני שיקול דעת, אינו האיש הנכון במקום הנכון, תהיה מחויבותו לרפורמות אשר תהיה.

אומרים שהוא מושפע מהתנהלותו של שי ג'ינפינג, רודן סין. שי קיבל לידיו משטר, שנקלע להסתיידות עורקים. כמו בסעודיה, המשטר הסיני היה דיקטטורי, אבל הרודנות לא הייתה שייכת לשליט יחיד. ניהלה אותה קבוצה מצומצמת, בלב הפוליטביורו של המפלגה הקומוניסטית. שי הגיע למסקנה שרק שלטון יחיד יוכל לנער את סין.

המשטר הסיני נעשה בשנים האחרונות מופת של חיקוי בשורה של ארצות בעולם הלא־מערבי. הוא מעורר את קנאתם של עריצים ושל עריצים בפוטנציה. אבל אין שום ערובה שאימוץ של תבניות שלטון סיניות יניב תוצאות סיניות.

מוחמד בן סלמאן חזר ומעד, חזר והסתבך, חזר והמעיט מחומרת בעיות. פרשת חאשוקג'י הטילה כתם שלא יימחה עליו, על משטרו ועל ארצו. קשה לחזות את התוצאות של פרשת בזוס, אם יוכחו ההאשמות נגד הנסיך. בן סלמאן סמוך זה זמן מה אל הקו המפריד בין חוקי ללא־חוקי. אם העולם החיצון, או רובו, יאמין שהנסיך שלח תוכנה זדונית, במו ידיו, אל טלפונו של בזוס, הוא יחדל להיות בן־שיח לגיטימי בחברה מהוגנת.

כל אויבי הנשיא

ומה יקרה אם יוכח קשר בין מעשי הנסיך לבין ממשל טראמפ? מן הבית הלבן של טראמפ לא חדלים לבקוע הדי ריצ'רד ניקסון. הנשיא ניקסון הכין "רשימת אויבים" מפורסמת, ורצה לחסל אותם פוליטית. חשדנותו ונקמנותו הביאו בסופו של דבר את החיפוי בפרשת ווטרגייט, שהכריח את ניקסון להתפטר.

החשד של קנוניה עם אוקראינה נגד ג'ו ביידן הפכה בשבוע שעבר את טראמפ לנשיא השלישי בתולדות ארה"ב, העומד למשפט הדחה. אפשר רק לנחש מה תעולל לו קנוניה מוכחת עם הנסיך הסעודי נגד ג'ף בזוס.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

כך הפכה NSO לשם נרדף לתוכנה זדונית שמרגלת אחרי פעילי זכויות אדם ועיתונאים | יסמין יבלונקו

מי היא חברת NSO, שמייצרת מוצרי סייבר התקפי, ושמה נקשר בשורה של פרשיות שנויות במחלוקת?

בשנים האחרונות נחשף כי תוכנת פגסוס של NSO שימשה לכאורה לריגול אחרי עיתונאים, פעילי זכויות אדם ומתנגדי משטר במשטרים אפלים ברחבי העולם. NSO הכחישה את מעורבותה בפרשיות השונות ואף טענה כי אינה אחראית על הפרות של זכויות הנעשות באמצעות התוכנה שלה.

פגסוס, מסווגת ככלי ביטחוני היא מאפשרת לפרוץ לטלפונים ניידים ולמחשבים, ולהאזין להם - בלא ידיעת בעליהם. 

לפי חוקרים באוניברסיטת טורונטו שהתחקו אחר פגסוס, נעשה שימוש בתוכנה ב־45 מדינות, בהן בחריין, מרוקו, סעודיה ואיחוד האמירויות הערביות. ב־2017 נחשף ב"ניו יורק טיימס" כי פגסוס משמשת לדיכוי מתנגדי המשטר במקסיקו. ביולי 2018, פורסם כי עובד של NSO גנב את תכנת פגסוס וניסה למכור אותה בדארקנט, בפרשייה שהוכתרה כאחת מפרשות הסייבר החמורות בתולדות המדינה. בסופו של דבר, העובד נשלח ל־5 שנות מאסר בפועל, והסערה שככה.

בימים אלה מתקיימות נגד החברה מספר תביעות בבתי המשפט בישראל. בתביעות נטען כי תוכנת פגסוס שימשה, לכאורה, לריגול אחרי פעיל ארגון אמנסטי שפעל נגד החברה והעיתונאי הסעודי ג'מאל חאשוקג'י שנרצח בקונסוליה הסעודית באיסטנבול. תביעה נוספת קשורה למעורבותה של NSO בהפרות זכויות אדם במקסיקו והוטל עליה צו איסור פרסום. בנוסף, פייסבוק תובעת את NSO בטענה כי ניצלה לרעה חולשה באפליקציית וואטסאפ שבבעלותה.

עוד כתבות

סניף מקדולנד'ס בישראל / צילום: טלי בוגדנובסקי

אחרי שקיזזה את ההנחות לחיילים, מקדונלד'ס קורצת לאנשי הקבע

מקדונלד'ס ישראל ומועדון משרתי הקבע "חבר" השיקו בשבוע שעבר מהלך משותף שיעניק הנחה של כ-35% בממוצע למחזיקי כרטיס "חבר" ● המהלך ממשיך קו של ניסיונות מצד הרשת לייצב מחדש את יחסיה עם קהל המשרתים בצה"ל מתחילת המלחמה

חיסון / צילום: ap, Sean Rayford

העליון: יש להימנע מעירוב ילדים במאבקי חיסונים בין ההורים

אב גרוש ביקש להורות על מתן חיסון משלים לבתו - חרף התנגדות האם, שטענה כי לילדה הייתה תגובה קשה למנת החיסון הראשונה ● המומחה הרפואי דחה את טענות האם בדבר רגישות הילדה לחיסון, ואילו האפוטרופוסית לדין התרשמה שההורים מנהלים את הקונפליקט ביניהם על גב הילדים ● המאבק הגיע עד לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; המניות הדואליות קופצות, ארית תעשיות צוללת בכ-16%

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.8% ● וול סטריט ננעלה אתמול בעליות, על אף דוח התעסוקה של ADP, שהצביע על ירידה חדה ומפתיעה בכמות המועסקים ● מחירי הנפט עולים על רקע דשדוש המגעים לסיום מלחמת רוסיה-אוקראינה ● וגם: המניה הקטנה בתחום ה-AI שמכה את השוק, עם עלייה של 180% מתחילת השנה

מפעלי ICL בים המלח / צילום: ap, Ariel Schalit

בג"ץ קבע: ICL תשלם מאות מיליוני שקלים על שאיבה מים המלח

בעקבות עתירות שהגישו אדם טבע ודין ולובי 99, בג"ץ חייב את חברת ICL לשלם על המים ששואבים מפעלי ים המלח ● היקף התשלום עשוי להגיע לכ-500 מיליון שקל משנת 2018 ועד סוף הזיכיון בשנת 2030 ● ICL בתגובה: "פסק הדין אינו מידתי וסותר את עמדת המדינה ואת לשון החוק"

ד''ר יפעת בן חי שגב / צילום: איל יצהר

ד"ר יפעת בן חי שגב עוזבת את חדשות 13, אך הפלונטר עדיין לא הותר

דירקטוריון חדשות 13 מתנהל זה זמן רב ללא יכולת הכרעה, בשל דד לוק שיצרו שניים מחבריה ● ההתפטרות העכשווית עשויה לפתור זאת, ולהוביל למינוי מנכ"לית קבועה

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

"פתאום התמונה התהפכה": האם אנבידיה מאבדת את תואר המניה הלוהטת בוול סטריט?

מבט על ביצועי שתי המניות הטכנולוגיות גוגל ואנבידיה בחודשים האחרונים מגלה דינמיקה חדשה בשוק ● המשקיעים, שנהרו אחרי סמל כלכלת ה־AI, מעבירים את הכסף לענקית החיפוש ● הסיבה: מעבר מהשקעה בהבטחה להשקעה בביצועים מוכחים כמו התרחבות בתחום הענן ומנועי צמיחה חדשים

הבניין בגבעתיים / צילום: L&D GROUP

תוך 3 חודשים בלבד ולפני קבלת היתר בנייה: שלוש דירות נמכרו בבניין המיועד לפינוי־בינוי בגבעתיים

בניין בשכונת בורוכוב בגבעתיים נבנה בשנות ה־70, והדיירים בו חתמו על הסכם פינוי־בינוי, אך עדיין רחוקים מהיתר ● שתיים מהדירות נקנו ע"י משקיעים, ואחת ע"י משפרי דיור ● נעמה יסקרוביץ, סוכנת נדל"ן מחברת L&D GROUP: "אנשים מחפשים אלטרנטיבה לת"א"

משרדי חברת טבע / צילום: Shutterstock, Cineberg

פשרה בייצוגית נגד טבע: האם התרופה להקלת גודש באף באמת מועילה?

טבע דחתה את הטענות כי התרופה "טבע קולד" אינה יעילה, אך במסגרת הפשרה הסכימה לתרום תכשירים בשווי של 440 אלף שקל לעמותת "חברים לרפואה" עפ"י צורכי הארגון

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

בהנחה משמעותית: וויז שכרה את הקומות העליונות במגדל לנדמרק 2 בת"א

וויז, שממוקמת כיום במגדל רחוב דובנוב בת"א, שכרה את הקומות העליונות במבנה שבמתחם שרונה ● את השטח היא השיגה בהנחה משמעותית, תודות למו"מ שניהל המשקיע הראשון בחברה, גילי רענן

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות ומצפה להורדת ריבית; מיקרוסופט איבדה גובה

הנאסד"ק עלה בכ-0.2%, הדאו ג'ונס התחזק בכ-0.9% ● דוח התעסוקה של ADP העיד על האטה מפתיעה, עם ירידה של 32 אלף במספר המועסקים בנובמבר ● מניית מיקרוסופט ירדה בכ-2.5%, בעקבות דיווח על כך שקיצצה את מכסות המכירה שלה לתוכנות AI ● יום המסחר באירופה ננעל במגמה מעורבת, הדאקס נסחר ביציבות ● הניקיי טיפס בכ-1.1% ● הביטקוין נסחר ביותר מ-93 אלף דולר

פרידה עבאס-יוסף / צילום: ענבל מרמרי

חברות הנדל"ן מסתערות על שוק ההון: מה עומד מאחורי הזינוק במספר ההנפקות?

ראש תחום נדל"ן ברשות ניירות ערך, פרידה עבאס־יוסף, מתארת כיצד מחנק המימון, המינוף הגבוה והעלאת הריבית הובילו לשנת שיא בהנפקות, ומבהירה כי הרשות תתעקש על גילוי מלא של המצב הפיננסי של החברות וצפויה אף להחמיר את ההנחיות

משרד הפנים בירושלים / צילום: Shutterstock, shutterstock

חברות שיתמודדו במכרזי הרשויות המקומיות יחויבו להצהיר על עבר פלילי

משרד הפנים מבטיח מנגנון שיחסום התמודדות של חברות תחת חקירה במכרזים עירוניים, לאחר שנים שבהן הרשויות המקומיות נמנעו מבדיקת עבר פלילי – בניגוד לנעשה בשירות המדינה ● זאת על רקע מספר פרשיות שחיתות ובעקבות לחץ ציבורי

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

האוצר נסוג: הגבלות יצוא הגז הוצאו מחוק ההסדרים בעקבות התנגדות משרד האנרגיה

המהלך הדרמטי של האוצר להגבלת יצוא הגז, שנועד לעודד תחרות מקומית ולהאריך את חיי המאגרים, ירד מחוק ההסדרים לאחר שמשרד האנרגיה סירב לקדם שינוי מחוץ לוועדת דיין ● כעת המשרדים יידרשו להגיע לפשרה בתוך הוועדה עצמה ולא במסגרת התקציב

מפעל ''רשף טכנולוגיות'' בשדרות / צילום: דוברות משרד הביטחון

יצרנית המרעומים רשף תונפק לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל – גופים זרים ישתתפו

חברת ארית מערכות, בניהולו של חיים שטפלר, מנפיקה את חברת הבת שלה רשף טכנולוגיות לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל ● לגלובס נודע כי גופים זרים צפויים להשתתף בהנפקה

פרויקט ''תדהר בגיבורים'' בבת ים / הדמיה: 3DVISION

תדהר מתקדמת לכיוון הנפקה: זה הצעד האחרון שלקחה

חברת הנדל"ן תדהר ממשיכה להיערך להנפקה ראשונית בבורסה בת"א ושכרה את שירותיהם של לידר חיתום ודיסקונט חיתום ● שיכון ובינוי עתרה לבג"ץ נגד המדינה ודורשת תיקון חקיקה שיאפשר לה למכור דירות שבנתה להשכרה לטווח ארוך ● ונתי גלבוע ישקיע כ-40 מיליון שקל בגפן מגורים ויהפוך לחלק מגרעין השליטה ● חדשות השבוע בנדל"ן

יו''ר בזק תומר ראבד, הפרזנטור אסי כהן והמנכ''ל ניר דוד / צילום: אלעד גוטמן

בתוך שלוש שנים בלבד: 92% מהישראלים משתמשים בכלי AI

מסקר שנערך, עולה כי בממוצע הישראלים מקדישים 1.5 שעות לכלי AI, על חשבון גלישה רגילה, צפייה טלוויזיונית ורשתות חברתיות ● כלי ה–AI שבו משתמשים הישראלים הכי הרבה הוא ChatGPT ובמקום השני נמצא ג'מיני

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול

הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של חימושים משוטטים מסדרת הירו של UVISION הישראלית ● נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט, במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות־טווח ● השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות ● וגם: במסגרת המלחמה עם רוסיה, אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

העיריות מקבלות שוב הזדמנות לייקר את הארנונה / אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

העיריות מקבלות שוב הזדמנות לייקר את הארנונה. איפה היא צפויה לעלות?

כפי שנחשף בגלובס באוקטובר, הממשלה מאפשרת לרשויות להגיש בקשות להעלאת ארנונה גם ב־2026 ● מדובר על עלייה של כמעט 9% בהיקף הארנונה שנגבית, בתוך שלוש שנים בלבד ● גלובס עושה סדר

אריאל בבלי / צילום: קבוצת בראל

1.5 מיליון שקל לשלוש שנים: איש העסקים שלוקח חסות על אצטדיון ילדותו

אריאל בבלי, שגדל כמה מאות מטרים מאצטדיון גרין בנוף הגליל, חוזר אליו כעת עם קבוצת הנדל"ן בראל ● טכנולוגיית הדפוס הדיגיטלי של HP Indigo הישראלית עומדת בלב קמפיין חג המולד בספרד למותג השוקולד Suchard ● וזה המינוי החדש של המפקח על הבנקים בבנק ישראל לשעבר ● אירועים ומינויים

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

עליות באירופה; בורסת טוקיו זינקה בכ-2.4%, בהובלת מניות הטכנולוגיה

הדאקס קופץ בכ-0.8% ● העליות ביפן באות על רקע התגברות הציפיות להורדת ריבית בארה"ב בשבוע הבא ● וול סטריט ננעלה אתמול בעליות, על אף דוח התעסוקה של ADP, שהצביע על ירידה חדה ומפתיעה בכמות המועסקים ● הביטקוין נסחר ביציבות סביב מחיר של 93 אלף דולר ● מחירי הנפט רושמים עליות