גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הלובי נעלם, הבר גדל: בעלי רשתות המלונות חושפים את השינויים בענף ומה שעומד מאחוריהם

המלונות בארץ עוברים שינוי תכנוני ועיצובי גדול, ממקום לינה לחוויית אירוח ● כמה מבעלי הרשתות מספרים על ההשקעה בחללים הציבוריים ובפרטים הקטנים ● "היום אנשים בוחרים מלון לפי כמה עוקבים יש לך באינסטגרם וכמה אתה מגניב" ● פרויקט מיוחד

מלון דן אילת / צילום: סיון פרג'
מלון דן אילת / צילום: סיון פרג'

בשנים האחרונות אנו עדים לפריחה חסרת תקדים של ענף המלונאות בארץ. עוד ועוד מלונות נבנים, ובמקומות בהחלט לא צפויים. כך אפשר לראות מלונות ליד שדה בוקר, במעלה שחרות בערבה, בשבי ציון ואפילו באיירפורט סיטי.

הנדל"ניסטים נוהרים לצ'ק-אין: כך הפכה המלונאות לטרנד הלוהט של ענף הנדל"ן | מיכל רז-חיימוביץ'

"מי שעבר בכביש לא האמין שיהיה כאן מלון": ארבעה סיפורים על מלונות בוטיק יוצאי דופן ברחבי הארץ | מיכל רז-חיימוביץ'

גם בתל-אביב, קו החוף הוא כבר לא חזות הכול, והמלונות חודרים לשכונות המגורים: בתי מלון נכנסים למבני משרדים וגם לבתי דירות.

השינוי ניכר לא רק במספר המלונות שנפתחים ובמיקומים החדשים - כי אם גם במה שמציעים לאורח. המלונות כבר לא מציעים חוויית לינה, אלא חוויית אירוח. תמהיל המלונות מתרחב והופך מגוון, ובהתאמה משתנים מאפייני התכנון והיכולת להרוויח ממנו כסף. כמה מהמלונאים הוותיקים בארץ סיפרו ל"גלובס" על השינוי הזה.

ליאון אביגד, מלונות בראון: "האנשים לא נמצאים בחדר"

ליאון אביגד, שהקים לפני כעשר שנים את רשת מלונות בראון יחד עם בן זוגו, מבהיר כי "הם לא רשת אלא קולקציה. לכל מלון יש סיפור אחר, נרטיב אחר, קונספט אחר". הרשת מונה כיום תשעה מלונות בתל-אביב ושניים בירושלים, ועוד כמה בחו"ל, ואביגד מדגיש כי אין כללים ברורים בתכנון ובעיצוב של בתי המלון של הרשת. "יש לנו קונספטים. יש מלונות מסיבתיים, כמו הלייטהאוס, בתל-אביב, בברלין ובאתונה ויש גם וילות קטנטנות ומפונפנות של 20 חדרים".

ליאון אביגד, מלונות בראון / צילום: שלומי יוסף

אביגד מתאר שינוי משמעותי שמתרחש בימים אלה בתכנון המלונות העירוניים בתל-אביב ובערים גדולות אחרות: "בשנים האחרונות ראינו שתי מגמות חשובות. האחת היא עלייה של מחירי הנדל"ן, שחייבה לחשוב בצורה הרבה יותר אפקטיבית על כל מטר ומטר. אין דבר כזה מטר שהוא לא מניב. אין דבר כזה לובי רק כי צריך לובי. החשיבה הזאת קצת השתנתה.

"מגמה שנייה היא הוספה של תוכן. זה התחיל עם מלונות בוטיק, עם חיי לילה ומסיבות, לא רק חדר לשים את הראש. וזה התרחב למלונות נושא. בעולם הדיגיטלי אתה חייב לבדל את עצמך, בעיקר על-ידי תוכן".

מה המשמעות של תוכן?

"למשל שמקימים חנות קונספט שבה אנחנו מוכרים את הטואלטיקה שלנו, המוזיקה שלנו ומצעים. כשעושים חללי עבודה שיתופיים, או מקדישים חלל לאמנות. זה תלוי בשטח. המגמה של עליית מחירי הנדל"ן מחייבת לחשוב על כל מטר. החדרים הולכים וקטנים, כי האנשים לא נמצאים בחדר".

כמה קטנים יותר?

"לא הייתי אומר קטנים, אלא פונקציונליים. אצלנו במלונות, תמיד נוסף למיטות נוחות יהיה בחדר שולחן עבודה. יש משהו מפנק ונוח בשולחן כזה, אף שרוב האנשים עובדים היום עם הלפטופ על המיטה. אנחנו מקפידים גם על כיסאות נוחים. תמיד תהיה עוד כורסה, כדי שאם תחזור מיום עבודה או מסיור בעיר, תוכל לשבת בכורסה מפנקת. נקפיד תמיד על חדרי אמבטיה עם מקלחת מפל ארוכה".

מהו הגודל של חדר בבית מלון עירוני?

"אפילו ב-16 מ"ר אפשר להכניס מיטה נוחה, עם שידות לילה קטנות משני צידי המיטה, עם שולחן עבודה וכיסא עבודה נוח וחוויית רחצה. פעם זה היה נחשב משהו שלא שמעו עליו, היום לא מצליחים לפתות אותי עם חדרים גדולים. כשאני מחפש מלון בבוקינג, הרבה יותר מושך אותי אם יש בר מגניב, או ספא שמושך אנשים מבחוץ, ואז אתה פוגש יותר אנשים. הרבה יותר מפתה אם יש מסעדה טובה או מועדון מגניב, או שהעיצוב הוא סופרוואוו. אם זה סתם חדר גדול במלון רשת גנרי, בלי תוכן, זה לא מעניין.

"אנחנו מקימים עכשיו באתונה מלון, שלא רק שיש בו סלון קעקועים, אלא גם מספרה, ספא ענק, אזור עבודה שיתופי, עוד שתי חנויות גלריה, בית קפה שהוא מותג אתונאי מגניב. יש גם חדרי ישיבות, בר עם בריכת שחייה, אולם קולנוע חיצוני עם הקרנה על הבניין הסמוך, ובנוסף עוד גג עליון רק לאורחי המלון. החדרים כאן הם באמת קטנים".

איך אתה מסביר את השינוי בתכנון בתי המלון?

"המלונות היו פעם מקום לשים את הראש, והם הפכו לסוכני תרבות, למקום של ביטוי אישי. הרבה מאוד מיזמי מלונות הבוטיק הם אנשים יצירתיים שרוצים לספר את הסיפור שלהם, ולא חושבים דווקא על עובי המיטה".

והקליינטים?

"כולנו השתכללנו. מהפכת הדיגיטל שינתה את כולנו. אנחנו מופצצים בתרבות ותוכן ומוזיקה. והמלון לא יכול להישאר סתם חדר לישון בו.

"פעם היית בוחר מלון לפי הנוף מהמלון, או גודל החדר. היום זה אשכרה לא מעניין. היום אנשים בוחרים מלון לפי כמה עוקבים יש לך באינסטגרם וכמה אתה מגניב".

דני ליפמן, מלונות אטלס: "לגרום לאורחים לא לצאת מהמלון"

דני ליפמן הוא מנכ"ל רשת מלונות אטלס, שלה 12 מלונות בתל-אביב, ומלונות נוספים בירושלים, בחיפה ובאילת. לדעת ליפמן יש הבדל ניכר בין המלונות באילת לבין שאר המקומות.

דני ליפמן, מנכ"ל ובעלים של רשת מלונות הבוטיק אטלס / צילום: איל יצהר, גלובס

"ברור שהחדרים באילת צריכים להיות גדולים, כי שם אנשים בחופש, ואתה רוצה שיהיה לך קצת יותר ממה שיש לך בבית. במלונות עירוניים המדידה קצת אחרת, אבל עדיין הגודל של החדרים הוא פקטור חשוב. החוכמה היא ליצור תמהיל של חדרים לצרכים שונים.

"המלונות שלנו מתמקדים במלונאות בוטיק, גם עירונית וגם לא עירונית. מבחינתי, חדר במלון בתל-אביב צריך להיות בגודל של בערך 22 מ"ר. זה בסדר שיהיו לי גם כמה חדרים של 16 מ"ר, אבל מנגד יש לי גם חדרים של 30 מ"ר. יש קהל לזה ויש קהל לזה".

מלון ביי קלאב של רשת אטלס בחיפה / צילום: נתן דביר

ומה לגבי השינוי בתפיסת השטחים הציבוריים?

"אנחנו מדברים היום על חוויית אירוח ולא על פתרון לינה. המלונות החדשים מחפשים דרך לגרום לקהילה לבוא למלון, ולא איך לגרום לאורחים לצאת מהמלון, עושים זאת למשל על-ידי יצירה של חוויה קולינרית במלון. לא מזמן פתחנו את מלון פבריק ברחוב נחלת בנימין ובשיתוף-פעולה עם קבוצת אימפריאל פתחנו שם בר מאוד מצליח בשם בושוויק, שהוא מוקד הבילוי של אנשים שבאים מהשכונה. נוצרת שם סצינה שאורחי המלון נהנים ממנה".

הבר בושוויק במלון פבריק / צילום: אסף פינצ'וק

ליאור רביב, ישרוטל: "באילת החדרים גדולים מאוד"

גם ליאור רביב, מנכ"ל רשת ישרוטל, אומר שיש הבדל משמעותי בין תכנון בתי המלון באילת ובתל-אביב: "מגמות התכנון קשורות למקום שבו נמצא המלון ולאופי שלו. באופן מסורתי, אנחנו התחלנו את הפעילות שלנו באילת, שם החדרים גדולים מאוד. זה קשור לכך שבעבר לא הייתה מגבלה על שטחים. החדרים במלך שלמה הם של 25 מ"ר והשטחים הציבוריים ענקיים. זה המלון שהמציא את הז'אנר הזה באילת: אולמות אוכל, בריכות שחייה, מסעדות. הכול בגדול. ברויאל ביץ', שזה מלון בשטח עצום של 40 אלף מ"ר, כבר עשינו הרבה בריכות שחייה, מתקני ילדים. החדר הכי קטן כאן הוא 30 מ"ר.

ליאור רביב, מנכ"ל ישרוטל  / צילום: אריק סולטן, יח"צ

"ברויאל גארדן כבר הלכנו לקונספט של סוויטות, שהקטנה ביניהן היא של 40 מ"ר. פתחנו סופרמרקט בתוך המלון ומיקמנו מטבחונים בחדרים. זה הפתרון האולטימטיבי לנופש משפחתי".

ומה קורה בתל-אביב?

"אנחנו בתהליכים של הקמה של שמונה בתי מלון בתל-אביב. כאן זה סיפור שונה לחלוטין, כי עלות הקרקע מאוד גבוהה והמטרה היא לעשות כמה שיותר חדרים. החדרים אכן הולכים ונהיים יותר קטנים - 18-22 מ"ר - אבל אין לנו חדרים של 14 מ"ר. אנחנו לא נכנסים לתחום של קפסולות".

בישרוטל מקדישים מחשבה רבה לתכנון האמבטיה: "במקום לעשות הרבה קירות, שגורמים לחדר האמבטיה להיות קטן, אנחנו פותחים את חדר האמבטיה לחדר. השירותים והאמבטיה סגורים עם זכוכית, אבל הכיור הוא חלק מהחדר. כך אתה מקבל תחושה של חדר גדול מאוד".

האם חל שינוי בגישה לשטחים הציבוריים?

"אני רוצה שכאשר אתה עושה צ'ק-אין במלון שלנו, תרגיש שהגעת למקום הכי נכון בתל-אביב. החוויה של פעם הייתה שאתה יורד לבר, הולך לשתות משהו על הבר וחוזר לחדר לישון. לבר של היום מגיעים גם מקומיים. הקהל הצעיר במלונות מחפש מקומות שבהם הוא יכול להתערבב עם הקהל המקומי. נוצרת סינרגיה בין תיירים למקומיים שפותחים עסקים אצלנו".

עמי פדרמן, מלונות דן: "החדרים הקטנים הם טרנד שולי"

את עמי פדרמן, מבעלי רשת מלונות דן, אני פוגש במלון "לינק", בשדרות שאול המלך בתל-אביב. פעם שכן כאן מטה חברת עמידר, והרשת הפכה אותו לבית מלון. אנחנו יושבים ליד בית הקפה בקומת המרתף. המקום מעוצב בסגנון חללי העבודה המשותפים ועמוס בצעירים שיושבים כאן עם הלפטופים שלהם ועובדים לצלילי מוזיקה רכה. פדרמן הוא הוותיק מבין מרואייניי, ויש לו גישה ארוכת-שנים ומפוכחת: "עד שנות ה-70 מלונות היו מוקדי בילוי. תסתכל על פלאזה בניו יורק, סבוי בלונדון. עוד לפני שהמסעדות היו דבר נפוץ כל-כך, המלונות היו מקום שבאים לאכול ולבלות בהם. ובארץ, תראה את אזור התעשייה בהרצליה. לא הייתה שם אף מסעדה. לאיפה אנשים הלכו לאכול? לבתי מלון. גם לא היו כל-כך הרבה אנשים שיצאו לאכול".

עמי פדרמן / צילום: איל יצהר, גלובס

המצב באמת השתנה?

"להגיד שיש טרנד של חדרים קטנים ושטחים ציבוריים גדולים זה נכון לגבי סוג מסוים של בתי מלון, אבל זה טרנד שולי בסך-הכול. היום יש אנשים שרוצים סוויטות גדולות, ויש צעירים שרוצים חדר מינימלי בגודל, אבל לא באיכות.

"אני משווה את זה כל הזמן למרחב העירוני - אתה בוודאי מסכים שיש הרבה מאוד אנשים שמוכנים לגור במרכז העיר בדירה של שלושה חדרים מאשר בבית גדול מחוץ לעיר. פעם החלום היה בדיוק ההפך. לגור בעיר זה אומר שהמטבח יותר קטן והארונות יותר קטנים, והילדים אולי ביחד בחדר. מי שבוחר לגור בעיר מוותר על מרחב אישי לטובת המרחב הציבורי. אתה יורד מהדירה ויש לך תרבות, אתה לא צריך תחבורה. ככה זה גם במלון".

פדרמן מצביע לעבר הבר במלון "לינק" ומסביר שכל סדרי העדיפויות של הלקוחות השתנו: "אצלנו בבר יש רק שירות עצמי, גם לא מקבלים מזומן. ההפתעה הכי טובה שלנו הייתה שהאורחים מורידים לבד את הכלים. אתה עושה צ'ק-אין בטלפון לטיסה, למה שלא תוכל לעשות את זה כשאתה נכנס למלון?" 

חברות הנדל"ן המניב הגדולות נכנסות למלונאות

עזריאלי

בעלי שליטה: משפחת עזריאלי

שווי שוק: כ-31 מיליארד שקל

פעילות במלונאות: רכשה את מלון הר ציון בירושלים ב-275 מיליון שקל , תשקיע עוד כ-500-600 מיליון שקל בשיפוץ. מתוכנן גם מלון בן כ-250 חדרים במגדל הספירלה המתוכנן בתל-אביב, וכן מלון בסמוך לקניון עזריאלי במודיעין

מבני תעשייה

בעלי שליטה: כ-40% הציבור, כ-33% המוסדיים, 26.6% בעלי עניין

שווי שוק: 7.6 מיליארד שקל

פעילות במלונאות: קבוצת מבנה, החברה האם, הופכת מבנה מסחרי בבאר-שבע למלון. בוחנים הפיכת נכסים נוספים של הקבוצה למלונות

ישראל קנדה

בעלי שליטה: ברק רוזן, אסי טוכמאייר, אברהם בן דוד אוחיון

שווי שוק: כ-2 מיליארד שקל

פעילות במלונאות: Play Hotel במגדל מידטאון שיזמה החברה, רכשה לאחרונה את מלון פאבליקה בהרצליה, הקימה חברה לניהול מלונות

נצבא

בעלי שליטה: קובי מימון וחיים צוף

שווי שוק: חברה פרטית, נכסים ששוויים מיליארדי שקלים

פעילות במלונאות: קנתה את מלון הנסיכה באילת, בהליך של בניית בתי מלון בתל-אביב, בירושלים, בחיפה ובאיירפורט סיטי. בוחנת כניסה גם לבאר-שבע

עוד כתבות

בני גנץ / צילום: אלעד מלכה

גנץ: פתיחת החקירה נגד הממד החמישי - מטעמים פוליטיים

יו"ר כחול לבן בראיון ברשת ב': "לא מדובר בחקירה עדיין אלא בפרסום לפיו אחרי הבחירות תחל בדיקה. ידעתי שזה יגיע, כי יש לחצים פוליטיים על הפרקליטות לעשות זאת" ● "אני רגוע לחלוטין, לא היה פגם בהתנהלותי"

שלמה כפיר / צילום: איל יצהר

עובדי בזק פותחים בעיצומים בעקבות התעכבות המו"מ על ההסכם הקיבוצי

בעקבות גרירת רגליים במו"מ להבטחת זכויותיהם עם כניסת קרן סרצ'לייט לשליטה בבזק, הגיעו העובדים למסקנה שהעיכוב הוא חלק ממהלך כולל שנועד להרוויח זמן ● החל ממחר העובדים הודיעו כי לא יונפקו חשבוניות ללקוחות ולא יאפשרו הכנת הדוחות הכספיים

ח"כ אריה דרעי./ צילום: רפי קוץ

דרעי לא מחכה: מקים אשכול מועצות מקומיות ביהודה ושומרון בדרך לריבונות

עד כה המשרד נמנע מהקמת אשכול כזה ביהודה ושומרון, אך לאחר פרסום תוכנית המאה וההכרה העקרונית האמריקאית בריבונות על הרשויות, הוחלט על הצעד הזה ● מי המועצות שישתתפו באשכול?

טל ברודי ומיקי ברקוביץ' מניפים את גביע אירופה / צילום: סער יעקב, לע"מ

תמונת המריבה: למי שייך הצילום של טל ברודי מניף את גביע אירופה?

הצלם שמואל רחמני תבע את כדורסלן העבר טל ברודי בגין הפרת זכויות יוצרים, לאחר שברודי העלה לדף הפייסבוק שלו תמונות של עצמו בעת זכייתה ההיסטורית של מכבי ת"א בגביע אירופה ב-1977 ● ברודי מצדו הגיש תביעה שכנגד ● מה קבע ביהמ"ש?

רפת פרות / צילום:  איל יצהר

לאחר 4 חודשים: "משבר העגלים" נפתר

החל מהיום המחסומים לשני הכיוונים יוסרו, וישראל אף תתיר לעוד סוגי סחורה פלסטינית למצוא לעצמה שווקי יצוא ● לחץ של שר הבטחון בנט ושל הסוחרים הפלשתינים נשא פרי, ואבו מאזן ונתניהו התערבו לפיתרון המשבר

פלוריאן סיטה, מנכ"ל איי.די.או גרופ  / צילום: יח"צ

"לא הבנו את הכעס של מחזיקי האג"ח על צעד שנועד למנוע תשלום ריבית"

איי.די.או פרעה באחרונה את מלוא החוב למחזיקי האג"ח, ולדברי המנכ"ל פלוריאן סיטה, היא אינה מתכוונת לשלם פיצויים נוספים שדורשים המחזיקים ● "לא יכול למנוע מהם מלפנות לבית המשפט, אבל אנו לא פוחדים מהתדיינות, וגם נגיש תביעה נגדית"

יעקב ליצמן ובני גנץ / צילום: דוברות הכנסת, יח"צ

גנץ נגד ליצמן: "כראש ממשלה אעביר את ברית הזוגיות"

יו"ר כחול לבן האשים את ליצמן במשבר בבריאות והזכיר את הקשיים שמערים לדבריו הממסד הדתי על העולים ● ליצמן: "מר בני גנץ, החרדים אינם שק החבטות שלך"

שני כהן והשחקנית גילה אלמגור מככבות בפרסומת של תשעה מיליון / צילום: יח"צ

סקר הפרסומות: מדברים עם שוקה, משקיעים בקורונה

גיאוקרטוגרפיה: בראש טבלת הפרסומות הזכורות ביותר מדורגת השבוע הפרסומת של 9 מיליון, "מדברים עם שוקה" ● הפרסומת של קוטג' תנובה - הכי אהובה ● קמפיין לפ"מ על ההתגוננות מנגיף קורונה הוא המושקע ביותר השבוע מבחינה תקציבית

אל על דרימליינר / צילום: גלובס

דעה: אל על, תסתדרי לבד - חברת תעופה לא זקוקה לסיוע מכספי הציבור

לא מצאתי בתקשורת העולמית שום פרסום על שר תחבורה במדינה מערבית שמציע להעביר כספי מדינה לחברת תעופה מקומית בשל נזקי הקורונה ● מוטב גם לאל על שלא לפזול לעבר הקופה הציבורית, אלא לתת לכוחות השוק לעשות את מלאכתם

סער ברכה / צילום: ולדימיר אסקין

מצבה הקשה של תהל וכישלון ניסיונות המכירה של החברה הובילו להתפטרות המנכ"ל סער ברכה

את ברכה יחליף בינתיים רוני קומר, שמונה למ"מ המנכ"ל בתיאום עם הבנקים נושי החברה ● עפ"י מקורות בשוק, הבנקים ימשיכו לממן את תהל במסגרת תוכנית התייעלות שתאפשר לפרוע כמה שיותר מחובותיה כלפיהם

אבישי אברהמי / צילום: יונתן בלום

הכנסות Wix ב-2020 צפויות להתקרב למיליארד דולר; למרות הצמיחה המהירה, החברה עדיין לא מרוויחה

חברת האינטרנט צמחה בשנת 2019 ב-26.1% בהכנסות, שהגיעו לרמה של כ-761 מיליון דולר ● Wix סיימה את השנה עם הפסד נקי בסך 86.4 מיליון דולר, גבוה מההפסד שנרשם ב-2018

המשטרה והמז"פ הגרמניים חוקרת את זירת הירי  / צילום: מייקל פרובסט, AP

10 הרוגים במסע ירי נגד בר נרגילות בגרמניה; המניע: ימין קיצוני

לפי הדיווחים, היורה נכנס אמש לבר נרגילות בעיר הנאו והחל לירות באופן חסר אבחנה בנוכחים; לאחר מכן נסע לבית קפה אחר וירה גם ביושביו ● מאוחר יותר פשטה המשטרה על הבניין שבו גר היורה - וגילתה שם את גופתו וכן מכתב וקטע וידאו המצביעים על שנאת זרים כמניע למסע הרצח

צביקי עשת/ צילום: איל יצהר

"מסעדנות זה העסק הכי בלתי נסבל שיש. צריך להיות מטורף כדי לעסוק בתחום הזה"

צביקי עשת, העומד בראש קבוצה המונה שש מסעדות ועוד שתיים בקנה: "מסעדנות עבורי זו דרך חיים. המטרה שלי היא לא נטו פרנסה או הצלחה כלכלית, אלא העשייה" • "הצרכן הישראלי הוא המבקר הקשה מכולם. באותה נשימה, אין על הישראלים" ● אנשים שנהנים בעבודה, מדור מיוחד

בניה ירוקה באוסטרליה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

בדרך למדינת בנייה ירוקה: התקנות שכל ענף הבנייה צריך להכיר

ועדת המשנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה הצביעה היום על ההמלצות לתקן הבנייה הירוקה בישראל ● התקנות החדשות שצפויות להתאשר במועצה הארצית בתוך כשבועיים ייכנסו לתוקף עד 2025

מעבדת ביוטק  / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

חברת הביוטק בתחום הסרטן NeoTX גייסה כבר 60 מיליון דולר ונחשפת לתקשורת

חברת הביוטק הישראלית-אמריקאית, שנמצאת בשלב I של הניסויים בתחום הטיפול בסרטן, הודיעה היום על גיוס נוסף של 45 מיליון דולר, ויוצאת לאור לראשונה

דוד אמסלם / צילום: יוסי זמיר

רגע לפני הבחירות: שר התקשורת רוצה לבטל את ההפרדה בין מכירת ספק אינטרנט ותשתית

ל"גלובס" נודע כי שר התקשורת זימן ליום רביעי הקרוב ישיבה עם כל גורמי המקצוע ומתכוון להוציא שימוע ציבורי לקראת ביטול ההפרדה ● אם הדבר אכן ייצא לפועל מדובר ברעידת אדמה בשוק התקשורת אולם חשוב להדגיש שהחלטה סופית בעניין תתקבל רק לאחר הבחירות

בניין וואלה  / צילום: איל יצהר, גלובס

בעלי בניין וואלה בת"א מבקשים להגביהו ב-7 קומות

אחרי שהתוכנית להקים במקום מגדל בן 40 קומות נדחתה, מבקשים בעלי השטח - האחים לוסטרניק - לנייד זכויות בנייה למבנה הקיים, וכך להגביהו

חיבורי כבלים פיראטיים / אילוסטרציה: שאטרסטוק

ניתוק רשתות התקשורת הפיראטיות בצפון: ביהמ"ש הורה לחברן מחדש

בעקבות חשיפת "גלובס": מפעילי הרשתות הפיראטיות הסתערו על משרד התקשורת ועל רה"מ נתניהו שבמקרה היה בצפון בסיור בחירות, ודרשו להורות להוט לחבר מחדש חיבורים בלתי חוקיים ● ביהמ"ש אילץ את הוט לחבר מחדש את הרשתות עד 4 במרץ, אז יתקיים דיון במעמד הצדדים

אסתר חיות, אפי נוה והשופטת מרגולין־יחידי / צילומים: ברני ארדוב וואלה, כדיה לוי, דוברות בתי המשפט

מה הוביל שופטת ושתי פרקליטות להיפגש בחשאי עם אפי נוה

שופטת השלום לימור מרגולין-יחידי ושתי פרקליטות נפגשו בחשאי ב-2017 עם יו"ר הלשכה דאז אפי נוה ועם חברת הוועדה לבחירת שופטים ● נשיאת העליון אסתר חיות גילתה על כך בדיעבד וזעמה ● לאחרונה פרשה מרגולין-יחידי, ופסק הדין האחרון שלה קבע כי סיקור חיובי יכול עקרונית להיחשב שוחד

סינגפור  / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

מכתב למשרד הבריאות: "דווקא מסינגפור אתם מונעים כניסת זרים?"

במכתב שהעבירו שתי ישראליות תושבות סינגפור לשר הבריאות ולשר החוץ, הן כותבות: "אם יש מדינה שיכולה לווירוס הזה – זו סינגפור! אז דווקא מהם אתם מונעים כניסה?"