גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הלובי נעלם, הבר גדל: בעלי רשתות המלונות חושפים את השינויים בענף ומה שעומד מאחוריהם

המלונות בארץ עוברים שינוי תכנוני ועיצובי גדול, ממקום לינה לחוויית אירוח ● כמה מבעלי הרשתות מספרים על ההשקעה בחללים הציבוריים ובפרטים הקטנים ● "היום אנשים בוחרים מלון לפי כמה עוקבים יש לך באינסטגרם וכמה אתה מגניב" ● פרויקט מיוחד

מלון דן אילת / צילום: סיון פרג'
מלון דן אילת / צילום: סיון פרג'

בשנים האחרונות אנו עדים לפריחה חסרת תקדים של ענף המלונאות בארץ. עוד ועוד מלונות נבנים, ובמקומות בהחלט לא צפויים. כך אפשר לראות מלונות ליד שדה בוקר, במעלה שחרות בערבה, בשבי ציון ואפילו באיירפורט סיטי.

הנדל"ניסטים נוהרים לצ'ק-אין: כך הפכה המלונאות לטרנד הלוהט של ענף הנדל"ן | מיכל רז-חיימוביץ'

"מי שעבר בכביש לא האמין שיהיה כאן מלון": ארבעה סיפורים על מלונות בוטיק יוצאי דופן ברחבי הארץ | מיכל רז-חיימוביץ'

גם בתל-אביב, קו החוף הוא כבר לא חזות הכול, והמלונות חודרים לשכונות המגורים: בתי מלון נכנסים למבני משרדים וגם לבתי דירות.

השינוי ניכר לא רק במספר המלונות שנפתחים ובמיקומים החדשים - כי אם גם במה שמציעים לאורח. המלונות כבר לא מציעים חוויית לינה, אלא חוויית אירוח. תמהיל המלונות מתרחב והופך מגוון, ובהתאמה משתנים מאפייני התכנון והיכולת להרוויח ממנו כסף. כמה מהמלונאים הוותיקים בארץ סיפרו ל"גלובס" על השינוי הזה.

ליאון אביגד, מלונות בראון: "האנשים לא נמצאים בחדר"

ליאון אביגד, שהקים לפני כעשר שנים את רשת מלונות בראון יחד עם בן זוגו, מבהיר כי "הם לא רשת אלא קולקציה. לכל מלון יש סיפור אחר, נרטיב אחר, קונספט אחר". הרשת מונה כיום תשעה מלונות בתל-אביב ושניים בירושלים, ועוד כמה בחו"ל, ואביגד מדגיש כי אין כללים ברורים בתכנון ובעיצוב של בתי המלון של הרשת. "יש לנו קונספטים. יש מלונות מסיבתיים, כמו הלייטהאוס, בתל-אביב, בברלין ובאתונה ויש גם וילות קטנטנות ומפונפנות של 20 חדרים".

ליאון אביגד, מלונות בראון / צילום: שלומי יוסף

אביגד מתאר שינוי משמעותי שמתרחש בימים אלה בתכנון המלונות העירוניים בתל-אביב ובערים גדולות אחרות: "בשנים האחרונות ראינו שתי מגמות חשובות. האחת היא עלייה של מחירי הנדל"ן, שחייבה לחשוב בצורה הרבה יותר אפקטיבית על כל מטר ומטר. אין דבר כזה מטר שהוא לא מניב. אין דבר כזה לובי רק כי צריך לובי. החשיבה הזאת קצת השתנתה.

"מגמה שנייה היא הוספה של תוכן. זה התחיל עם מלונות בוטיק, עם חיי לילה ומסיבות, לא רק חדר לשים את הראש. וזה התרחב למלונות נושא. בעולם הדיגיטלי אתה חייב לבדל את עצמך, בעיקר על-ידי תוכן".

מה המשמעות של תוכן?

"למשל שמקימים חנות קונספט שבה אנחנו מוכרים את הטואלטיקה שלנו, המוזיקה שלנו ומצעים. כשעושים חללי עבודה שיתופיים, או מקדישים חלל לאמנות. זה תלוי בשטח. המגמה של עליית מחירי הנדל"ן מחייבת לחשוב על כל מטר. החדרים הולכים וקטנים, כי האנשים לא נמצאים בחדר".

כמה קטנים יותר?

"לא הייתי אומר קטנים, אלא פונקציונליים. אצלנו במלונות, תמיד נוסף למיטות נוחות יהיה בחדר שולחן עבודה. יש משהו מפנק ונוח בשולחן כזה, אף שרוב האנשים עובדים היום עם הלפטופ על המיטה. אנחנו מקפידים גם על כיסאות נוחים. תמיד תהיה עוד כורסה, כדי שאם תחזור מיום עבודה או מסיור בעיר, תוכל לשבת בכורסה מפנקת. נקפיד תמיד על חדרי אמבטיה עם מקלחת מפל ארוכה".

מהו הגודל של חדר בבית מלון עירוני?

"אפילו ב-16 מ"ר אפשר להכניס מיטה נוחה, עם שידות לילה קטנות משני צידי המיטה, עם שולחן עבודה וכיסא עבודה נוח וחוויית רחצה. פעם זה היה נחשב משהו שלא שמעו עליו, היום לא מצליחים לפתות אותי עם חדרים גדולים. כשאני מחפש מלון בבוקינג, הרבה יותר מושך אותי אם יש בר מגניב, או ספא שמושך אנשים מבחוץ, ואז אתה פוגש יותר אנשים. הרבה יותר מפתה אם יש מסעדה טובה או מועדון מגניב, או שהעיצוב הוא סופרוואוו. אם זה סתם חדר גדול במלון רשת גנרי, בלי תוכן, זה לא מעניין.

"אנחנו מקימים עכשיו באתונה מלון, שלא רק שיש בו סלון קעקועים, אלא גם מספרה, ספא ענק, אזור עבודה שיתופי, עוד שתי חנויות גלריה, בית קפה שהוא מותג אתונאי מגניב. יש גם חדרי ישיבות, בר עם בריכת שחייה, אולם קולנוע חיצוני עם הקרנה על הבניין הסמוך, ובנוסף עוד גג עליון רק לאורחי המלון. החדרים כאן הם באמת קטנים".

איך אתה מסביר את השינוי בתכנון בתי המלון?

"המלונות היו פעם מקום לשים את הראש, והם הפכו לסוכני תרבות, למקום של ביטוי אישי. הרבה מאוד מיזמי מלונות הבוטיק הם אנשים יצירתיים שרוצים לספר את הסיפור שלהם, ולא חושבים דווקא על עובי המיטה".

והקליינטים?

"כולנו השתכללנו. מהפכת הדיגיטל שינתה את כולנו. אנחנו מופצצים בתרבות ותוכן ומוזיקה. והמלון לא יכול להישאר סתם חדר לישון בו.

"פעם היית בוחר מלון לפי הנוף מהמלון, או גודל החדר. היום זה אשכרה לא מעניין. היום אנשים בוחרים מלון לפי כמה עוקבים יש לך באינסטגרם וכמה אתה מגניב".

דני ליפמן, מלונות אטלס: "לגרום לאורחים לא לצאת מהמלון"

דני ליפמן הוא מנכ"ל רשת מלונות אטלס, שלה 12 מלונות בתל-אביב, ומלונות נוספים בירושלים, בחיפה ובאילת. לדעת ליפמן יש הבדל ניכר בין המלונות באילת לבין שאר המקומות.

דני ליפמן, מנכ"ל ובעלים של רשת מלונות הבוטיק אטלס / צילום: איל יצהר, גלובס

"ברור שהחדרים באילת צריכים להיות גדולים, כי שם אנשים בחופש, ואתה רוצה שיהיה לך קצת יותר ממה שיש לך בבית. במלונות עירוניים המדידה קצת אחרת, אבל עדיין הגודל של החדרים הוא פקטור חשוב. החוכמה היא ליצור תמהיל של חדרים לצרכים שונים.

"המלונות שלנו מתמקדים במלונאות בוטיק, גם עירונית וגם לא עירונית. מבחינתי, חדר במלון בתל-אביב צריך להיות בגודל של בערך 22 מ"ר. זה בסדר שיהיו לי גם כמה חדרים של 16 מ"ר, אבל מנגד יש לי גם חדרים של 30 מ"ר. יש קהל לזה ויש קהל לזה".

מלון ביי קלאב של רשת אטלס בחיפה / צילום: נתן דביר

ומה לגבי השינוי בתפיסת השטחים הציבוריים?

"אנחנו מדברים היום על חוויית אירוח ולא על פתרון לינה. המלונות החדשים מחפשים דרך לגרום לקהילה לבוא למלון, ולא איך לגרום לאורחים לצאת מהמלון, עושים זאת למשל על-ידי יצירה של חוויה קולינרית במלון. לא מזמן פתחנו את מלון פבריק ברחוב נחלת בנימין ובשיתוף-פעולה עם קבוצת אימפריאל פתחנו שם בר מאוד מצליח בשם בושוויק, שהוא מוקד הבילוי של אנשים שבאים מהשכונה. נוצרת שם סצינה שאורחי המלון נהנים ממנה".

הבר בושוויק במלון פבריק / צילום: אסף פינצ'וק

ליאור רביב, ישרוטל: "באילת החדרים גדולים מאוד"

גם ליאור רביב, מנכ"ל רשת ישרוטל, אומר שיש הבדל משמעותי בין תכנון בתי המלון באילת ובתל-אביב: "מגמות התכנון קשורות למקום שבו נמצא המלון ולאופי שלו. באופן מסורתי, אנחנו התחלנו את הפעילות שלנו באילת, שם החדרים גדולים מאוד. זה קשור לכך שבעבר לא הייתה מגבלה על שטחים. החדרים במלך שלמה הם של 25 מ"ר והשטחים הציבוריים ענקיים. זה המלון שהמציא את הז'אנר הזה באילת: אולמות אוכל, בריכות שחייה, מסעדות. הכול בגדול. ברויאל ביץ', שזה מלון בשטח עצום של 40 אלף מ"ר, כבר עשינו הרבה בריכות שחייה, מתקני ילדים. החדר הכי קטן כאן הוא 30 מ"ר.

"ברויאל גארדן כבר הלכנו לקונספט של סוויטות, שהקטנה ביניהן היא של 40 מ"ר. פתחנו סופרמרקט בתוך המלון ומיקמנו מטבחונים בחדרים. זה הפתרון האולטימטיבי לנופש משפחתי".

ומה קורה בתל-אביב?

"אנחנו בתהליכים של הקמה של שמונה בתי מלון בתל-אביב. כאן זה סיפור שונה לחלוטין, כי עלות הקרקע מאוד גבוהה והמטרה היא לעשות כמה שיותר חדרים. החדרים אכן הולכים ונהיים יותר קטנים - 18-22 מ"ר - אבל אין לנו חדרים של 14 מ"ר. אנחנו לא נכנסים לתחום של קפסולות".

בישרוטל מקדישים מחשבה רבה לתכנון האמבטיה: "במקום לעשות הרבה קירות, שגורמים לחדר האמבטיה להיות קטן, אנחנו פותחים את חדר האמבטיה לחדר. השירותים והאמבטיה סגורים עם זכוכית, אבל הכיור הוא חלק מהחדר. כך אתה מקבל תחושה של חדר גדול מאוד".

האם חל שינוי בגישה לשטחים הציבוריים?

"אני רוצה שכאשר אתה עושה צ'ק-אין במלון שלנו, תרגיש שהגעת למקום הכי נכון בתל-אביב. החוויה של פעם הייתה שאתה יורד לבר, הולך לשתות משהו על הבר וחוזר לחדר לישון. לבר של היום מגיעים גם מקומיים. הקהל הצעיר במלונות מחפש מקומות שבהם הוא יכול להתערבב עם הקהל המקומי. נוצרת סינרגיה בין תיירים למקומיים שפותחים עסקים אצלנו".

עמי פדרמן, מלונות דן: "החדרים הקטנים הם טרנד שולי"

את עמי פדרמן, מבעלי רשת מלונות דן, אני פוגש במלון "לינק", בשדרות שאול המלך בתל-אביב. פעם שכן כאן מטה חברת עמידר, והרשת הפכה אותו לבית מלון. אנחנו יושבים ליד בית הקפה בקומת המרתף. המקום מעוצב בסגנון חללי העבודה המשותפים ועמוס בצעירים שיושבים כאן עם הלפטופים שלהם ועובדים לצלילי מוזיקה רכה. פדרמן הוא הוותיק מבין מרואייניי, ויש לו גישה ארוכת-שנים ומפוכחת: "עד שנות ה-70 מלונות היו מוקדי בילוי. תסתכל על פלאזה בניו יורק, סבוי בלונדון. עוד לפני שהמסעדות היו דבר נפוץ כל-כך, המלונות היו מקום שבאים לאכול ולבלות בהם. ובארץ, תראה את אזור התעשייה בהרצליה. לא הייתה שם אף מסעדה. לאיפה אנשים הלכו לאכול? לבתי מלון. גם לא היו כל-כך הרבה אנשים שיצאו לאכול".

עמי פדרמן / צילום: איל יצהר, גלובס

המצב באמת השתנה?

"להגיד שיש טרנד של חדרים קטנים ושטחים ציבוריים גדולים זה נכון לגבי סוג מסוים של בתי מלון, אבל זה טרנד שולי בסך-הכול. היום יש אנשים שרוצים סוויטות גדולות, ויש צעירים שרוצים חדר מינימלי בגודל, אבל לא באיכות.

"אני משווה את זה כל הזמן למרחב העירוני - אתה בוודאי מסכים שיש הרבה מאוד אנשים שמוכנים לגור במרכז העיר בדירה של שלושה חדרים מאשר בבית גדול מחוץ לעיר. פעם החלום היה בדיוק ההפך. לגור בעיר זה אומר שהמטבח יותר קטן והארונות יותר קטנים, והילדים אולי ביחד בחדר. מי שבוחר לגור בעיר מוותר על מרחב אישי לטובת המרחב הציבורי. אתה יורד מהדירה ויש לך תרבות, אתה לא צריך תחבורה. ככה זה גם במלון".

פדרמן מצביע לעבר הבר במלון "לינק" ומסביר שכל סדרי העדיפויות של הלקוחות השתנו: "אצלנו בבר יש רק שירות עצמי, גם לא מקבלים מזומן. ההפתעה הכי טובה שלנו הייתה שהאורחים מורידים לבד את הכלים. אתה עושה צ'ק-אין בטלפון לטיסה, למה שלא תוכל לעשות את זה כשאתה נכנס למלון?" 

חברות הנדל"ן המניב הגדולות נכנסות למלונאות

עזריאלי

בעלי שליטה: משפחת עזריאלי

שווי שוק: כ-31 מיליארד שקל

פעילות במלונאות: רכשה את מלון הר ציון בירושלים ב-275 מיליון שקל , תשקיע עוד כ-500-600 מיליון שקל בשיפוץ. מתוכנן גם מלון בן כ-250 חדרים במגדל הספירלה המתוכנן בתל-אביב, וכן מלון בסמוך לקניון עזריאלי במודיעין

מבני תעשייה

בעלי שליטה: כ-40% הציבור, כ-33% המוסדיים, 26.6% בעלי עניין

שווי שוק: 7.6 מיליארד שקל

פעילות במלונאות: קבוצת מבנה, החברה האם, הופכת מבנה מסחרי בבאר-שבע למלון. בוחנים הפיכת נכסים נוספים של הקבוצה למלונות

ישראל קנדה

בעלי שליטה: ברק רוזן, אסי טוכמאייר, אברהם בן דוד אוחיון

שווי שוק: כ-2 מיליארד שקל

פעילות במלונאות: Play Hotel במגדל מידטאון שיזמה החברה, רכשה לאחרונה את מלון פאבליקה בהרצליה, הקימה חברה לניהול מלונות

נצבא

בעלי שליטה: קובי מימון וחיים צוף

שווי שוק: חברה פרטית, נכסים ששוויים מיליארדי שקלים

פעילות במלונאות: קנתה את מלון הנסיכה באילת, בהליך של בניית בתי מלון בתל-אביב, בירושלים, בחיפה ובאיירפורט סיטי. בוחנת כניסה גם לבאר-שבע

עוד כתבות

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי

אלעד טנא / צילום: איה אפרים

ידיעות אחרונות במגעים עם העורך הראשי של מקור ראשון לתפקיד בכיר בקבוצה

אחרי שעורך העל של הקבוצה, אבי משולם, הודיע על סיום תפקידו, בקבוצת התקשורת מנהלים מגעים עם אלעד טנא - העורך הראשי של מקור ראשון מקבוצת ישראל היום ● לטנא יש רקורד בתקשורת הישראלית ואף בידיעות אחרונות עצמה

בעלי סוכנות נטו פיננסים וקרן וולת'סטון, מימין: עידן כץ, אילן בן-ישי וירון פיטארו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, אתר החברה, שאטרסטוק

רשות ני"ע מאשימה את בעלי וולת'סטון: "גייסו כסף במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל"

הרשות מאשימה את הבעלים של קרן ההשקעות בנדל"ן וולת'סטון, ירון פיטארו, אילן בן ישי ועידן כץ, בגיוס כספים במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל ● לפי החשד, השלושה הציעו השקעות בסיכון גבוה, שלא על־פי תשקיף, תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא באשר לניגוד העניינים בו היו מצויים

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

בעקבות המלחמה עם איראן - יש שטוענים, כי אולי הממ"דים אולי הגנו על יושביהם, אך לא במידה מספקת ● המהנדס ד"ר בני ברוש: "מה שקיבלנו עד עכשיו, רקטות וטילים קטנים מעזה ומלבנון - היה נמוך יותר מרמת המוכנות של הממ"דים" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

עידן דוד / איור: גיל ג'יבלי

השר אמסלם מקדם: מנכ"ל עיריית אשקלון לשעבר ימונה ליו"ר נתיבי איילון

עידן דוד יהיה אחראי במסגרת תפקידו על תקציב של כ־3 מיליארד שקל ● בענף יש מי שכבר מרימים גבה על המינוי, בשל חוסר הניסיון שלו בתחום

מטוסים בנתב''ג / צילום: Shutterstock, Dmitry Pistrov

חברות התעופה מבקשות פטור רטרואקטיבי על הטיסות שבוטלו, איך זה ישפיע עליכם?

חברות התעופה פנו בבקשה דחופה להעניק להם פטור רטרואקטיבי מחובת מתן הטבות לנוסעים שטיסותיהם בוטלו או שונו בעקבות מבצע "עם כלביא" ● במקביל, אלפי ישראלים כבר תובעים את חברות התעופה על הפרת זכויותיהם במהלך תקופת המבצע ● נראה כי בחברות התעופה מנסים לדחוף לשינויים רגולטוריים כדי להימנע מתביעות הענק ● ומה קבעו בתי המשפט במשברי תעופה עולמיים?

טקס זיכרון ל-45 ההרוגים באסון מירון / צילום: ap, Oded Balilty

פשרה: משפחות נספים באסון מירון יפוצו בכ-2 מיליון שקל

המדינה הגיעה להסכם ולפיו תשלם בשלב הראשון את הסכומים למשפחות הנספים מתחת לגיל 24 – בנוסף לכ-500 אלף שקל ששולמו למשפחות כמקדמה ● יימשכו המגעים לגבי פיצוי למשפחות נוספות

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

רגב הורתה להחרים את הדיונים על הקמת שדה תעופה בעמק יזרעאל

שרת התחבורה הורתה שלא לקדם את הקמתו של השדה הצפוני עד להצגת חלופות לשדה הדרומי לראש הממשלה ● בכך מצטרפת רגב לקריאתו של ח"כ אלמוג כהן שלא לקדם בינתיים את השדה

וול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

המניה הלוהטת שחזרה לככב בוול סטריט, והמניות שאכזבו בת"א

האופטימיות ביחס להסכמי הסחר והמערכה הקצרה עם איראן צבעו את המסכים בבורסה בתל אביב ובוול סטריט בירוק במהלך החודש החולף ● סקטור השבבים ובעיקר מניית אנבידיה הובילו את העליות, מי אכזבו והאם הראלי יימשך?

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; טסלה ואנבידיה ירדו ומשכו את נאסד"ק למטה

נאסד"ק ירד ב-0.8% ● תשואות האג"ח האמריקאיות טיפסו לאחר שפאוול אמר שלולא מלחמת הסחר, הריבית בארה"ב הייתה יורדת ● נעילה מעורבת באירופה ● הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים • S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות • גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap

טראמפ: אני אהיה תקיף ביותר מול נתניהו על עזה

טיל שוגר מתימן לישראל ויורט ● גורם המעורה במו"מ: "אפשרות לפריצת דרך בזמן הקרוב" ● איראן: מתקני הגרעין שלנו ניזוקו בצורה קשה, אין לפי שעה תאריך לחידוש שיחות הגרעין ● שרי החוץ של מדינות ה-G7: יש לפעול לחידוש המו"מ עם איראן על הסכם הגרעין ● נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הסיר את הסנקציות מהמשטר בסוריה ● דיווחים ערביים: כוחות צה"ל פועלים באזור שכם ● 50 חטופים - 634 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

הון שחור / צילום: דוברות המשטרה

ועדת השרים אישרה את החוק נגד ארגוני פשיעה במכרזים ציבוריים

התוכנית החדשה תעניק לחשב הכללי במשרד האוצר סמכות לפסול ספקים ממכרזים ציבוריים על בסיס מידע משטרתי ● המנגנון החדש יחול על תחומים שבהם זוהתה מעורבות משמעותית של גורמי פשיעה, ותוקם ועדה מקצועית בראשות בכיר מאגף החשכ"ל שתגבש המלצות לפסילת ספקים ספציפיים

מטוסים בנתב''ג / צילום: תמונה פרטית

מחירי הטיסות יקרים היום? חכו שתראו מה מצפה לכם בעוד עשור

נתב"ג צפוי להגיע לקצה גבול הקיבולת שלו בשנת 2035, והפתרון הנדרש הוא הקמת שדה תעופה חדש ● בעוד שהמומחים מסכימים שהמיקום המתאים ביותר הוא ברמת דוד, סגן השר אלמוג כהן מנסה לקדם במקום שדה בנבטים ● כעת גם נתניהו נכנס לתמונה, ודחה את הדיון בשדה הצפוני ● אם המשחקים הפוליטיים לא יפסקו, התוצאה תהיה שאף אחד משדות התעופה לא יוקם, והציבור ישלם את המחיר

מנכ''ל פריון, טל יעקובסון / צילום: אוהד דיין

גם הפניקס דורשת מפריון לבטל את גלולת הרעל: "רואים בחומרה את התנהלות הדירקטוריון"

הפניקס מצטרפת לדרישה של ווליו בייס לבטל את גלולת הרעל ● השתיים מבקשות לכנס אסיפת בעלי מניות ובה להצביע על ביטולה ודרישה לאישורה ברוב רגיל ● בפניקס אומרים שהתוכנית אומצה תוך התעלמות מהנזקים שייגרמו לבעלי המניות

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

אירופה מוכנה להסכם סחר עם ארה"ב, אך לא ללא תמורה

האיחוד שואף שהסכם הסחר עם ארה"ב יכלול מכס אחיד של 10% על חלק נרחב מהיצוא האירופי, אך מבקש מהאמריקאים התחייבויות להפחתת מכסים בתחומים מרכזיים כמו תרופות, אלכוהול, שבבים ומטוסי נוסעים

מטוס AIR ONE מאויש של חברת AIR / צילום: חברת AIR

השחקנית הישראלית שמנסה לרכוש מעמד בשוק הכטב"מים

יצרנית כלי הטייס האוויריים החשמליים AIR צפויה לפתוח מתקן ייצור בכפר יונה, בהשקעה של מיליוני שקלים ● השחקן בר ברימר משיק מותג אופנת גברים חדש בשם CABO, יחד עם קבוצת משקיעים ● והפדרציה היהודית של ניו יורק העניקה סיוע בהיקף של 200 אלף שקל לאלמנות צה"ל ● אירועים ומינויים

מנכ''ל הבורסה לני''ע, איתי בן זאב / צילום: ניקי וסטהפל

שתי בעלות המניות הגדולות בבורסה לני"ע מוכרות מניות ב-700 מיליון שקל

קרן מאניקיי האוסטרלית וקרן נובו נורדיסק, שתי בעלות המניות הגדולות של הבורסה לניירות ערך, מוכרות חלק גדול מהחזקותיהן בסכום מצטבר של 700 מיליון שקל

איור: גיל ג'יבלי

"המדינה שלנו זקוקה לאלטרנטיבה": הסכסוך בין טראמפ למאסק עולה שלב

איל ההון תקף ברשת החברתית X את חוק התקציב הענק והשנוי במחלוקת של הנשיא, ושוב איים בהקמת מפלגה מתחרה ● התגובה של טראמפ לא איחרה לבוא: "מאסק קיבל יותר סובסידיות מכל אדם אחר בהיסטוריה" ● החוק צפוי להגדיל את הגירעון האמריקאי ב־3.8 טריליון דולר

עוזי לוי, מנהל מחקר חו״ל בבנק מזרחי טפחות / צילום: באדיבות מזרחי טפחות

"פוטנציאל לתשואות פנומנליות": מנהל המחקר בבנק שמסמן 3 סקטורים לוהטים

עוזי לוי, מנהל מחקר חו"ל במזרחי טפחות, לא נלחץ מהשיאים בשוק המניות: "זה לא 'הייפ' על ריק — אנחנו נמצאים בראשיתה של מהפכה טכנולוגית" ● למשקיע אגרסיבי הוא ממליץ לשים את הז'יטונים על מניות AI, ענן ומחשוב קוונטי, לצד הסקטור החבוט של אנרגיות מתחדשות

יעקב לוקסנבורג / צילום: סיון פרג'

המהלך הכפול שהניב ליעקב לוקסנבורג תוספת שווי של 400 מיליון שקל

בשבוע שעבר ניצל יעקב לוקסנבורג את מחירי השיא בבורסה בת"א כדי למכור מניות בחברת הבנייה דניה סיבוס, ובמקביל הגדיל את החזקותיו בלפידות קפיטל השולטת בה ● התוצאה: שווי החזקותיו בלפידות זינק ל-3.2 מיליארד שקל