גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: אתגרי העשור החדש של כלכלת ישראל

לכלכלת ישראל בעיות אקוטיות שדורשות פתרון ● בעזרת "מדד תחרותיות" נביא ארבע נקודות חולשה בכלכלה שחייבות להשתפר בעשור הבא ● דעה

פקקים בנתיבי איילון / צילום: איל יצהר, גלובס
פקקים בנתיבי איילון / צילום: איל יצהר, גלובס

בחירות שלישיות בפתח, ועשור חדש מתחיל. מה נוכל לעשות בעשור הנכנס טוב יותר משעשינו בעשור שזה עתה הסתיים? על כך ננסה לענות בפסקאות הבאות.

כלכלת ישראל היא מכלול מורכב - ולא קל לאתר את נקודות התורפה שלה. לשם כך הכנו במכון הישראלי לתכנון כלכלי "מדד תחרותיות" - הבוחן את היכולת הבסיסית של המשק הישראלי להתחרות במשקים אחרים בעולם לפי נתונים כמותיים "קשים" (ללא סקרים והערכות). בעזרת המדד נביא פה את ארבע הנקודות החלשות ביותר בכלכלת ישראל - ובהן חובה להשתפר בעשור המתקרב.

תשתיות - הזנחה מתמשכת

אין אזרח ישראלי שלא סובל מהפקקים בכבישים. מה הפלא שזה המצב, כאשר אין בנמצא רכבת תחתית במוקדי האוכלוסייה הגדולים וכשאורך הכבישים לנפש קטן דרמטית מן העולם? אם נמשיך בכיוון הזה הצפיפות בכבישים תעלה ויכולת ההתניידות של האנשים במשק תפחת. יכולת התניידות נמוכה קשורה גם לבעיות תשתית אחרות.

נקודת תורפה פחות מוכרת קשורה לתשתיות האינטרנט בישראל. מספר שרתי האינטרנט המאובטחים לנפש קטן בהרבה מהנהוג בעשר המדינות המובילות בOECD. ב-2016 היו בישראל 254 שרתים מאובטחים לכל מיליון אנשים. הנתון עבור עשרת המדינות המאובטחות ב-OECD הוא מעל 1548! חוסר בשרתי אינטרנט מאובטחים פוגע בתחרותיות בעולם בו חלק ניכר מהסחר והתקשורת צריך להיעשות באמצעות שרתים מאובטחים. לא מה שהייתם מצפים ממעצמת סייבר.

את התמונה העגומה בתשתיות משלימה הריכוזיות העצומה בתשתיות החיוניות של המשק - רכבת, נמלי אוויר, גז טבעי, ייצור חשמל, מים, תשתית אינטרנט וטלפוניה, כולם נשלטים על ידי מונופולים או ועדי עובדים אלימים. אלה פוגעים בתחרות ומייקרים את עלות המחיה בישראל. ועדי עובדים בעלי כוח עודף בתשתיות המשק אף מונעים רפורמות והתייעלות.

הון אנושי - פערים

הון אנושי, או במילים פשוטות - חינוך, השכלה והכשרה - הם התשתית הכי בסיסית להצלחת המשק. צמיחה כלכלית תלויה בכלים שיש לעובדים וליזמים, וביכולות שלהם.

הפער הבולט ביותר בכל הקשור לחינוך בישראל הוא הפער העצום והבלתי נתפס בין ההשקעה של ישראל בחינוך לתוצאות. ישראל משקיעה סכומי כסף עצומים, הולכים וגדלים, בחינוך ילדיה - אך התוצאות היחסיות במבחנים בין-לאומיים לא משתפרות.

חמור לא פחות, ויש יגידו יותר - הוא הפער באיכות החינוך שניתן למגזרים שונים בתוך החברה הישראלית. בישובים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך איכות החינוך שניתן לתלמידים נמוך בהרבה. קל לראות את ההשלכות החמורות - תעודת בגרות נותנת נקודת פתיחה טובה בהרבה מהאלטרנטיבות לצעירים בתחילת דרכם.

פערים חמורים לא פחות מוצאים כאשר בוחנים את הפערים בין המגזר הערבי והמגזר החרדי לכלל המשק. בעוד במגזר הערבי ישנה התקרבות לממוצע במשק - במגזר החרדי אין מגמה שכזו. שיעור זכאות לבגרות נמוך מבין תלמידי כיתה י"ב יכול להעיד פשוט על העדפות שונות של המגזרים הללו, לכאורה ניתן לטעון כי מדובר בבחירה לגיטימית של מגזרים עם תפיסת עולם שונה שלא לגשת למבחן. אולם, שיעור הזכאות מתוך הנבחנים מעיד כי זה כלל לא המצב. גם תלמידים אשר רוצים להגיע לתעודת בגרות - לא מצליחים לעשות זאת, וזו תוצאה של החינוך שניתן להם - לא של הבחירה שלהם!

העוול כאן הוא כפול - גם אובדן שוויון ההזדמנויות וגם אובדן הפוטנציאל הקיים בנוער שלא מקבל את הכלים הנאותים להתקדם ולהצליח.

ההוצאה עולה - תוצאות המבחנים נשארות נמוכות

ביורוקרטיה וסביבה עסקית - לא מושך

אחד המנועים הכי חשובים לצמיחה כלכלית הוא תחרות בריאה המועילה לצרכן ולמשק. לשם כך נדרשים מוסדות המעודדים אקטיבית ייזום ומתחרים חדשים. מוסדות ביורוקרטיים יעילים - הם כאלו המקצרים דרמטית את משך הזמן והעלות של עסקאות ועסקים ופעולות בסיסיות. דוגמה טובה לכך היא הקושי להעביר נכסים בארץ.

בישראל יקר בהרבה להעביר נכס מבמדינות המובילות במשתנה זה ב-OECD. משך הזמן הדרוש בישראל להעברת נכס בין שני אנשים בישראל הוא 81 ימים, ואילו משך העברת נכס ב-10 המדינות ב-OECD המובילות במשכים קצרים להעברת נכס הוא לא יותר מ-5.5 ימים. זהו פער בלתי נתפס ובאופן מפליא הוא קשור לפערי מנטליות, טכנולוגיה והיעדר שקיפות ונגישות של נתונים במערכות פתוחות.

מוסדות יעילים הם תנאי הכרחי לתחרותיות מול משקים בעולם. בתחרות גלובלית אי-יעילות מקשה מאוד למשוך השקעות. חסמים תחרותיים מקשים על עסקים לפעול בארץ או חוסמים אותם כליל מלעשות כן. כדי לייצר סביבה עסקית שמושכת עסקים והשקעות - דבר שיגביר את הפריון והתעסוקה ויקטין את יוקר המחיה - יש צורך במוסדות יעילים אקטיבית מצד אחד, ובסביבה עסקית תחרותית ונטולת חסמים מן הצד השני.

יוקר המחיה

בישראל של היום יותר קשה למחצית מהאוכלוסייה "לגמור את החודש" ול כ-60% מהאוכלוסייה אין יכולת אמיתית לחסוך. זהו מצב לא נתפס במדינה הרואה עצמה "כלכלה משגשגת". מחקרים מקיפים מראים כי כל הנסיונות לתלות את יוקר המחיה הגואה בישראל בגורמים חולפים - שערי מטבע, משברים תקופתיים בעולם ועוד, שגויים לגמרי. בישראל בעיה כרונית של יוקר מחיה. בעולם הדיור, המזון, הטואלטיקה וחומרי הניקוי ובשווקים רבים אחרים - ישראל פשוט יקרה מידי וזאת בגלל חוסר תחרות וביורוקרטיה עצומה.

בישראל יקר מאוד לעומת ה-OECD

ישראל כיום יקרה ממדינות ה-OECD בכ-20% בממוצע ובתחומים רבים, בהרבה יותר מכך. ללא מנוף של חשיפה מוחלטת ליבוא וצעדים פרו-תחרותיים חריפים - העגלה הזו לא תזוז לשום מקום.

אז מה עושים?

משזיהינו את נקודות התורפה המהותיות - מה עושים מכאן? בתור התחלה - דורשים מהפוליטיקאים התייחסות לבעיות האלו. דורשים מהם להעביר מהעולם מוסדות מיושנים ביורוקרטיים וחונקים: מועצות ייצור, קרטלים, ועדי עובדים שמשביתים רכבת ונמלים, ועוד. עוברים לעידן עדכני - ביורוקרטיה המנגישה הכל במערכות מידע, הליכים ממוחשבים המעניקים לאזרח היתרים אוטומטית בלי "מאכערים" ופותחים הכל, אבל הכל, ליבוא כדי להוזיל מחירים. ההבנה היסודית היא שאם הפוליטיקאים לא יפעלו בעצמם - נחליף אותם במקצועיים קשובים ומתקדמים יותר. לכאלה שמציעים פתרונות לבעיות היסוד שלנו - ולא לאלה שמתעלמים מהן. 

הכותב הוא מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי, לשעבר הממונה על התחרות, יו"ר הוועדה להגברת התחרות בבנקאות ולשעבר חבר בוועדות בכר וטרכטנברג

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מירב בן ארי, יש עתיד טוויטר, 23.5.21 / צילום: שלומי יוסף

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד של בן גביר חריג ביחס למקובל?

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד אבשלום פלד הוא חריג? צללנו להיסטוריה ● המשרוקית של גלובס

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל נסחר ברמה של כ-3.8 שקלים, שיא של חמישה חודשים

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

המיזם החדש של סם אלטמן במפרציות ואיך יכול להיות שישראל נותרה בחוץ

הדיווחים על ביקוריו של מנכ"ל OpenAI באיחוד האמירויות ובסעודיה נמשכים, ולפי הערכות המטרה היא הקמת תשתיות לפיתוח שבבי בינה מלאכותית ● ישראל לא חלק מהתוכניות, אבל בענף לא דואגים: "אם אלטמן יחפש את ההון האנושי, ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה"

טיל בליסטי שנורה מאיראן בשבת ונפל בים המלח / צילום: N12

הממשלה נדרשת להחלטה לא פופולרית - הבלגה היא הדבר הנכון

ארה"ב שבה ומדגישה שהיא לא תהיה שותפה למהלך התקפי ישראלי נגד איראן, הגם שלישראל שמורה הזכות לפעול, ושארה"ב אף שתמשיך לסייע לה בהגנה ● אפשר לפעול. השאלה היא אם זה הדבר הנכון לעשות ● מבקרים יגידו שההמלצה להבליג היא חזרה על הטעויות שהובילו ל-7 באוקטובר, ולא כך ● הנסיבות השתנו מאז לטובה ולרעה ● דעה

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

"להשתמש בישראל כדי לדחוף את אוקראינה אל גרונו של העם האמריקאי"

זה מה שאומר ציר בית נבחרים הימני הקיצוני בארה"ב על תכסיס פרלמנטרי שנועד לאפשר סיוע צבאי לאוקראינה, לישראל ולטייוואן ● במקביל, הימין שוקל להדיח את יו"ר בית נבחרים על נכונותו להתפשר ● "הם רוצים שהעולם יעלה בלהבות", אומר ציר דמוקרטי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

התחזית האופטימית של ענקית השבבים מטייוואן: ההכנסות יזנקו פי 2

יצרנית השבבים TSMC הציגה דוחות רבעוניים חזקים ועקפה את תחזיות האנליסטים בשורת ההכנסות והרווח ● המומנטום החיובי צפוי להימשך כשעל פי ההערכות החברה צפוי להכפיל את הכנסותיה

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית