גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חיסון נגד שפעת / צילום: רויטרס

שפעת. כל חורף אותו הסיפור, כלי התקשורת מצטטים את משרד הבריאות בכותרות בסגנון "השנה יש יותר מקרי שפעת קשים, רוצו להתחסן", והציבור מגיב בהיסטריה. במקביל מופצים ברשתות החברתיות נתונים מעוותים על ידי מתנגדי חיסונים או אנשי תקשורת שהמידע שהם מספקים אינו מלא ואינו מדויק. רק לאחרונה שותף פוסט ויראלי שטען כי העלייה במספר מקרי השפעת המדווחים נבעה משינויי ההגדרות של אופן הדיווח על תחלואת שפעת ומשרד הבריאות לא טרח להגיב או להסביר זאת, מה שהוביל אזרחים רבים להסיק כי משרד הבריאות מטעה את הציבור ולכן אין צורך ללכת להתחסן. התוצאה של המצב הנוכחי היא מצערת וחוזרת על עצמה: פאניקה מצד אחד ואדישות מצד אחר. כך או כך, אלו לא תוצאות רצויות עבור מדיניות חיסונים לאומית, או מדיניות בריאות ככלל.

גופי בריאות רשמיים ברחבי העולם, כולל ארגון הבריאות העולמי, כבר הבינו מזמן שכדי לעודד שיעור התחסנות גבוה יותר באוכלוסייה, יש להיוועץ קודם כול עם האזרחים כדי לייצר מדיניות חיסונים שתתאים למטרות משרדי הבריאות ולערכי הציבור. בארה"ב, למשל, התבקשו אזרחים לדרג אילו קבוצות באוכלוסייה יחוסנו קודם במקרה של התפשטות מהירה של שפעת וכאשר מלאי החיסונים מוגבל - פיילוט שהיה הצלחה ובעקבותיו הונהגה מדיניות המותאמת לתפיסות האזרחים. אם בכל מקום כמעט בעולם מתקיימים כיום תהליכי שיתוף ציבור במדיניות בריאות המספקים מידע חיוני למקבלי החלטות, מדוע בישראל עדיין בוחרים להתייחס לאזרחי המדינה כאל הדיוטות שאין צורך לשתף או להיוועץ בהם?

לדוגמה, תהליך שיתוף ציבור שבו רשויות מקומיות מתייעצות עם התושבים היכן, מתי ובאיזה אופן הכי נוח להם להתחסן, עשוי לפתור את בעיית הנגישות והזמינות של חיסונים ולהגביר שיעורי התחסנות בקרב אזרחים שאינם יכולים או אינם מעוניינים להגיע לקופות החולים.

משרד הבריאות צריך גם לשאול את הציבור כיצד הוא מעדיף לקבל מידע בנוגע למחלת השפעת ולחיסונים וליצור חשיפה מבוקרת ואחראית למידע זה, במקום להישען על כותרות קטסטרופליות בעיתונים. שיתוף ציבור כזה דורש ממשרד הבריאות גם להיערך בהתאם, כיוון שבעוד שמתנגדי החיסונים מפיצים מידע שקרי, אך נגיש וזמין בכל זירה מקוונת אפשרית, משרד הבריאות מאפשר גישה שקופה לגרפים שלאזרח הפשוט לא אומרים דבר, שלא לדבר על כך שמעטים מאוד יודעים על קיומם. כמה מכם מכירים את דוחות השפעת השבועיים של המרכז הלאומי לבקרת מחלות? ועכשיו כשהכרתם, גשו לאתר משרד הבריאות ונסו להבין על מה בדיוק הנתונים מצביעים - כמה מצליחים בכלל להבין את מצב תחלואת השפעת כעת?

שיעורי התחסנות גבוהים ויציבים לא משיגים באמצעות קמפיינים חד-צדדיים או טלפונים מאחיות קופות החולים המתזכרות על מועד החיסון, אלא דרך אזרחים מעורבים ומיודעים. אם יצליח משרד הבריאות להנגיש את המידע הזה, אזרחים רבים, לא רק שיתחסנו יותר, הם גם יהיו פעילים יותר ברשתות החברתיות ויסייעו בהסברה טובה יותר, לצד זו של משרד הבריאות. 

הכותבת היא חוקרת ביחידה למחקר שלטון מקומי ושיתוף ציבור בפורום קהלת