גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תשואות גבוהות למשקיעים, עסקים פחות טובים למנהלי הקרנות

סוגי הקרנות שמצליחות לגייס כספים בשנתיים-שלוש האחרונות, ובמיוחד בשנה האחרונה, הם הקרנות המחקות והקרנות הכספיות ● מפת ההעדפות של הלקוחות ושל היועצים: מהן קטגוריות ההשקעה הגדולות ביותר בקרנות המסורתיות המנוהלות, בקרנות הסל ובקרנות המחקות?

האומנם שנה מוצלחת לקרנות הנאמנות? / הדמיה: shutterstock
האומנם שנה מוצלחת לקרנות הנאמנות? / הדמיה: shutterstock

תעשיית קרנות הנאמנות, שנחשבת בישראל כמיועדת לניהול נכסים פיננסיים לטווח קצר ובינוני, מצויה בעמדת נחיתות טבעית ומובנית מול תעשיית קופות הגמל וקרנות הפנסיה שמיועדות לטווח ארוך, וגם מול קרנות ההשתלמות, שהן על פני השקעה לטווח בינוני של 6 שנים.

שלוש סיבות עיקריות יצרו את המצב הזה. ראשית, משום שהחיסכון לטווח ארוך זוכה לעידוד המדינה ונמצא תחת קביעה מנדטורית של חובת חיסכון פנסיוני, וכך, מידי שנה זורמים למכשירים השונים של חיסכון לטווח ארוך עשרות מיליארדי שקלים "על אוטומט". זה לא קורה בתעשיית קרנות הנאמנות.

שנית, קרנות הנאמנות סובלות מאפליית מס מול מכשירי החיסכון האחרים לטווח ארוך וגם מול קרנות ההשתלמות שהן לטווח בינוני, הן בשלב הכניסה למכשירים האלה והן בשלב היציאה מהם.

שלישית, קרנות הנאמנות סובלות מהיעדר חינוך פיננסי ראוי של הציבור בישראל, שפוגע בתעשייה הזו בדרכים שונות.

מעבר לכל אלה, תעשיית קרנות הנאמנות מוצאת את עצמה בשנים האחרונות מתמודדת בתחרות עם שורה של מוצרים תחליפיים, אם אלה הן קופות גמל להשקעה שיש להן פוטנציאל ליתרונות מס עתידיים, אם זה מול פוליסות פיננסיות שיש להן נכסים לא סחירים והמעבר ממסלול למסלול בהן לא כרוך בתשלום מס, ואם זה השקעות אלטרנטיביות דוגמת קרנות תשתיות, קרנות חוב ואחרות, שאמנם הן השקעות לא נזילות אבל מגלמות פוטנציאל תשואה גבוה יותר. גם תעשיית קרנות הגידור מציבה אתגר משמעותי בפני תעשיית קרנות הנאמנות בהתמודדות על כספו של הציבור, ובעיקר, כמובן, בפלח האמיד שלו.

ולבסוף, אין לשכוח שהרבה מאוד כסף היפנה הציבור בעשור האחרון לרכישת נדל"ן, והכספים הללו יצאו מפיקדונות וממכשירי חיסכון לטווח בינוני, ובראש וראשונה מקרנות נאמנות ומניהול תיקים.

גם במונחים של נתח השוק של תעשיית קרנות הנאמנות מתוך סך הנכסים הפיננסיים של הציבור (מדד מקובל לבדיקה), התמונה אינה מעודדת, ולכך נקדיש כתבה נפרדת.

ואף על פי כן, יהיה זה לא נכון להספיד את תעשיית קרנות הנאמנות, תעשייה של כ-350 מיליארד שקל. נכסים, שעומדים מול פקדונות ועו"ש הציבור בבנקים שמסתכמים בכמעט טריליון שקל. זהו מאגר כספים שחלקם יכולים לזרום לתעשיית קרנות הנאמנות. נכון, לא כולם, שכן חלק מהכספים הם כספי תאגידים שמיועדים לשימוש וחלקם כספי משקי בית שמיועדים אף הם לשימוש, אבל חלקם יכול להגיע לחיסכון בדרכים שונות, לרבות באמצעות קרנות נאמנות, והסיבה שהן לא הגיעו עד היום היא שוב אותה סיבה - רמה נמוכה מאוד של חינוך פיננסי שגורמת לציבור "לשבת" כבר מזה כ-5 שנים בפקדונות ועו"ש שנותנים לו בין 0% ל-1% בשנה, ולא להשקיע באפיקי השקעה "מסוכנים" שיכולים היו להעניק לו הרבה הרבה יותר.

מובן שמתן הטבות מס לחיסכון באמצעות קרנות נאמנות בדומה למה שניתן לקופות גמל להשקעה יכול לסייע, אבל לא נראה שזה מעשי בשלב זה.

התוצאה היא שהיקף הנכסים שמנהלת תעשיית קרנות הנאמנות כולה: קרנות אקטיביות, קרנות כספיות, קרנות סל (לשעבר - תעודות סל), וקרנות מחקות גדל אמנם בשנים האחרונות, אבל חלק ניכר מאוד מהצמיחה של התעשייה נבע מעליית ערך שנרשמה תודות לגאות בשוקי המניות והאג"ח בעולם ובישראל, ולא מכניסת כספים.

התעשייה האקטיבית המסורתית

אם נכנסים לתוך הסוגים השונים של קרנות הנאמנות, הרי ששני המגזרים שצומחים בשנתיים-שלוש השנים האחרונות, ובעיקר - בשנה האחרונה, הם אלה של הקרנות המחקות ושל הקרנות הכספיות, שעלו מנקודת השפל שלהן בשנת 2016, בעוד שקרנות הסל נמצאות בנסיגה והקרנות המסורתיות המנוהלות מדשדשות במקום.

הצמיחה של הקרנות המחקות נובעת מההעדפה שנותנים יועצי המערכת הבנקאית למכשיר הזה, שהוא פשוט להבנה ומקל עליהם את ההתמודדות מול הלקוח. הנסיגה של קרנות הסל נובעת מהכבדה של מלאי גדול, היותו מכשיר מעט מורכב יותר מן הקרנות המחקות, ומעמדה רגולטורית שפגעה באפשרות להחזיק קרנות סל על ידי גוף קשור באותו בית השקעות.

ואשר לקרנות הכספיות. אלה משמשות תחליף משופר לעו"ש ברמת התשואה ולפקדונות ברמת הנזילות. חלק מהגידול המפתיע שלהן נובע מהפיכת תעודות סל פקדונות ג'מבו לקרנות כספיות בעקבות הרפורמה שנעשתה (תיקון 28) וחלק גם מרכישה מוגברת של קרנות כספיות דולריות.

התוצאה היא: ההכנסות של התעשייה מצויות בירידה למרות שסך נכסיה מצוי בעלייה. במגזר המוביל בנכסים של הקרנות המסורתיות האקטיביות, למשל, ההכנסות של מנהלי הקרנות ב-2019 ירדו בכ-4%, תוצאה של יציאת כסף מקרנות נאמנות עם דמי ניהול יותר גבוהים וכניסה של כסף לקרנות נאמנות עם דמי ניהול יותר נמוכים.

החלוקה בין מכשירי ההשקעה האלה משקפת את נטיית הלב של ציבור הלקוחות ובמידה לא קטנה את זו של היועצים, שלהם השפעה גדולה על החלטות הלקוחות. בתוך קטגוריות ההשקעה בכל אחד מן המגזרים האלה יש משקל גדול לייעוץ שמספקים היועצים והיועצות ללקוחות בהתאם לפרופיל ההשקעה שנקבע להם אחרי תהליך ארוך של איפיון.

התעשייה הפסיבית

התעשייה האקטיבית המסורתית: דומיננטיות לאג"ח

התעשייה האקטיבית מתאפיינת בדומיננטיות מובהקת של איגרות החוב. סך נכסי כל הקטגוריות האג"חיות לסוגיהן מגיע לכ-160 מיליארד שקל, וזאת מתוך היקף נכסים כולל של 189 מיליארד שקל, 85%.

נכון אמנם שחלק מן הקרנות האג"חיות אינן קרנות אג"ח על טהרת איגרות החוב, וחלקן משלבות רכיב מנייתי שיכול להגיע עד 50% מנכסיהן, אבל גם אם נפרק אותן למרכיביהן, נגלה ששיעור איגרות החוב בתעשיית קרנות הנאמנות מגיע לכ-70%. כל זאת, בלי להביא בחשבון את הקרנות הכספיות שהן חלק מהתעשייה האקטיבית ורוב נכסיהן הן אג"ח קצרות (מק"מ, נע"מ) עם אופי שמדמה קרנות מחקות.

הקטגוריה הגדולה ביותר בתעשיית הקרנות המסורתיות היא, ובהפרש ניכר, הקטגוריה של אג"ח כללי (עם ובלי מניות) עם 84.2 מיליארד שקל, יותר מחצי מכלל נכסי הקרנות האג"חיות, ואחריה קבוצת הקרנות המתמחות באג"ח מדינה: 32.6 מיליארד שקל, והמתמחות באג"ח חברות: 26.8 מיליארד שקל.

גדלים אלה מייצגים, כאמור, בשורה התחתונה את העדפות הציבור, והחלק המעניין בכך הוא שמפת ההעדפות הזו של הציבור בתעשייה האקטיבית שונה לחלוטין ממפת ההעדפות של הציבור ככל שמדובר בתעשייה הפסיבית בכלל, ובקרנות המחקות בפרט, שמייצגות יותר את הציבור מקרנות הסל שבהן מעורב גם כסף גדול של הגופים המוסדיים.

התעשייה האקטיבית מול הפסיבית

התעשייה הפסיבית: דומיננטיות למניות

הקטגוריה של המניות (ישראל וחו"ל), ולא זו של האג"ח, שולטת ללא עוררין בתעשייה הפסיבית, הן בקרנות המחקות: 16.7 מיליארד שקל מתוך סך נכסים של 40.9 מיליארד שקל, כ-41%, והן, ובמיוחד, בקרנות הסל: 63.8 מיליארד שקל מתוך סך נכסים של 93.3 מיליארד שקל, כ-68%. הקטגוריה המנייתית מרכזת, איפוא, יחד 80.5 מיליארד שקל מתוך סך נכסים כולל של התעשייה הפסיבית - 134.3 מיליארד שקל, כלומר, כ-60%. בתוך הקטגוריה הזו, בהקשר של החלוקה בין מניות ישראל לבין מניות בחו"ל, בקרנות המחקות, היחס הוא פי יותר משניים לטובת מניות חו"ל, ובקרנות הסל הוא עומד על כפי 1.5.

קרנות סל וקרנות מחקות ראש בראש

הקטגוריה השנייה בגודלה בתעשייה הפסיבית היא זו של אג"ח חברות שסך נכסיה מסתכם ב-36.6 מיליארד שקל, כ-27% מסך הנכסים של התעשייה הפסיבית. נכסי קרנות הסל בקטגוריה זו (22.5 מיליארד שקל) גדולים מנכסי הקרנות המחקות בקטגוריה הזו (14.1 מיליארד שקל), אבל מבחינת המשקל היחסי הוא גבוה הרבה יותר דווקא בקרנות המחקות: 34.5% לעומת 24.1%.

אחרי הקטגוריה המנייתית, וזו של אג"ח חברות, נמצאות בהפרש ניכר, הקטגוריה של אג"ח מדינה עם כ-11.1 מיליארד שקל, אג"ח כללי עם כ-3 מיליארד שקל, ואחרונה, אג"ח חו"ל עם כ-1.8 מיליארד שקל בלבד.

הקטגוריה הגדולה היחידה שבה הקרנות המחקות גדולות יותר מקרנות הסל, היא זו של אג"ח מדינה. 

הכותב הוא בעלי בית ההשקעות מיטב דש. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

מיקנעם לקליפורניה: המספרים המדהימים של אנבידיה בישראל נחשפים

ענקית השבבים שוב הצליחה להכות את תחזיות השוק, ובדרך גם חשפה פרטים חדשים על הפעילות בישראל ● מספר העובדים גדל, היקף המס המשולם האמיר, ומעל הכול בלטה פעילות חטיבת התקשורת שמבוססת על רכישת מלאנוקס שהציגה שיעור צמיחה של 263%

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי עפ"י ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים, כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

מתוך קמפיין בנק לאומי

החפרן, הצייצן, המשפיענית ועומר אדם משגרים את בנק לאומי למקום הראשון

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים