גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תשואות גבוהות למשקיעים, עסקים פחות טובים למנהלי הקרנות

סוגי הקרנות שמצליחות לגייס כספים בשנתיים-שלוש האחרונות, ובמיוחד בשנה האחרונה, הם הקרנות המחקות והקרנות הכספיות ● מפת ההעדפות של הלקוחות ושל היועצים: מהן קטגוריות ההשקעה הגדולות ביותר בקרנות המסורתיות המנוהלות, בקרנות הסל ובקרנות המחקות?

האומנם שנה מוצלחת לקרנות הנאמנות? / הדמיה: shutterstock
האומנם שנה מוצלחת לקרנות הנאמנות? / הדמיה: shutterstock

תעשיית קרנות הנאמנות, שנחשבת בישראל כמיועדת לניהול נכסים פיננסיים לטווח קצר ובינוני, מצויה בעמדת נחיתות טבעית ומובנית מול תעשיית קופות הגמל וקרנות הפנסיה שמיועדות לטווח ארוך, וגם מול קרנות ההשתלמות, שהן על פני השקעה לטווח בינוני של 6 שנים.

שלוש סיבות עיקריות יצרו את המצב הזה. ראשית, משום שהחיסכון לטווח ארוך זוכה לעידוד המדינה ונמצא תחת קביעה מנדטורית של חובת חיסכון פנסיוני, וכך, מידי שנה זורמים למכשירים השונים של חיסכון לטווח ארוך עשרות מיליארדי שקלים "על אוטומט". זה לא קורה בתעשיית קרנות הנאמנות.

שנית, קרנות הנאמנות סובלות מאפליית מס מול מכשירי החיסכון האחרים לטווח ארוך וגם מול קרנות ההשתלמות שהן לטווח בינוני, הן בשלב הכניסה למכשירים האלה והן בשלב היציאה מהם.

שלישית, קרנות הנאמנות סובלות מהיעדר חינוך פיננסי ראוי של הציבור בישראל, שפוגע בתעשייה הזו בדרכים שונות.

מעבר לכל אלה, תעשיית קרנות הנאמנות מוצאת את עצמה בשנים האחרונות מתמודדת בתחרות עם שורה של מוצרים תחליפיים, אם אלה הן קופות גמל להשקעה שיש להן פוטנציאל ליתרונות מס עתידיים, אם זה מול פוליסות פיננסיות שיש להן נכסים לא סחירים והמעבר ממסלול למסלול בהן לא כרוך בתשלום מס, ואם זה השקעות אלטרנטיביות דוגמת קרנות תשתיות, קרנות חוב ואחרות, שאמנם הן השקעות לא נזילות אבל מגלמות פוטנציאל תשואה גבוה יותר. גם תעשיית קרנות הגידור מציבה אתגר משמעותי בפני תעשיית קרנות הנאמנות בהתמודדות על כספו של הציבור, ובעיקר, כמובן, בפלח האמיד שלו.

ולבסוף, אין לשכוח שהרבה מאוד כסף היפנה הציבור בעשור האחרון לרכישת נדל"ן, והכספים הללו יצאו מפיקדונות וממכשירי חיסכון לטווח בינוני, ובראש וראשונה מקרנות נאמנות ומניהול תיקים.

גם במונחים של נתח השוק של תעשיית קרנות הנאמנות מתוך סך הנכסים הפיננסיים של הציבור (מדד מקובל לבדיקה), התמונה אינה מעודדת, ולכך נקדיש כתבה נפרדת.

ואף על פי כן, יהיה זה לא נכון להספיד את תעשיית קרנות הנאמנות, תעשייה של כ-350 מיליארד שקל. נכסים, שעומדים מול פקדונות ועו"ש הציבור בבנקים שמסתכמים בכמעט טריליון שקל. זהו מאגר כספים שחלקם יכולים לזרום לתעשיית קרנות הנאמנות. נכון, לא כולם, שכן חלק מהכספים הם כספי תאגידים שמיועדים לשימוש וחלקם כספי משקי בית שמיועדים אף הם לשימוש, אבל חלקם יכול להגיע לחיסכון בדרכים שונות, לרבות באמצעות קרנות נאמנות, והסיבה שהן לא הגיעו עד היום היא שוב אותה סיבה - רמה נמוכה מאוד של חינוך פיננסי שגורמת לציבור "לשבת" כבר מזה כ-5 שנים בפקדונות ועו"ש שנותנים לו בין 0% ל-1% בשנה, ולא להשקיע באפיקי השקעה "מסוכנים" שיכולים היו להעניק לו הרבה הרבה יותר.

מובן שמתן הטבות מס לחיסכון באמצעות קרנות נאמנות בדומה למה שניתן לקופות גמל להשקעה יכול לסייע, אבל לא נראה שזה מעשי בשלב זה.

התוצאה היא שהיקף הנכסים שמנהלת תעשיית קרנות הנאמנות כולה: קרנות אקטיביות, קרנות כספיות, קרנות סל (לשעבר - תעודות סל), וקרנות מחקות גדל אמנם בשנים האחרונות, אבל חלק ניכר מאוד מהצמיחה של התעשייה נבע מעליית ערך שנרשמה תודות לגאות בשוקי המניות והאג"ח בעולם ובישראל, ולא מכניסת כספים.

התעשייה האקטיבית המסורתית

אם נכנסים לתוך הסוגים השונים של קרנות הנאמנות, הרי ששני המגזרים שצומחים בשנתיים-שלוש השנים האחרונות, ובעיקר - בשנה האחרונה, הם אלה של הקרנות המחקות ושל הקרנות הכספיות, שעלו מנקודת השפל שלהן בשנת 2016, בעוד שקרנות הסל נמצאות בנסיגה והקרנות המסורתיות המנוהלות מדשדשות במקום.

הצמיחה של הקרנות המחקות נובעת מההעדפה שנותנים יועצי המערכת הבנקאית למכשיר הזה, שהוא פשוט להבנה ומקל עליהם את ההתמודדות מול הלקוח. הנסיגה של קרנות הסל נובעת מהכבדה של מלאי גדול, היותו מכשיר מעט מורכב יותר מן הקרנות המחקות, ומעמדה רגולטורית שפגעה באפשרות להחזיק קרנות סל על ידי גוף קשור באותו בית השקעות.

ואשר לקרנות הכספיות. אלה משמשות תחליף משופר לעו"ש ברמת התשואה ולפקדונות ברמת הנזילות. חלק מהגידול המפתיע שלהן נובע מהפיכת תעודות סל פקדונות ג'מבו לקרנות כספיות בעקבות הרפורמה שנעשתה (תיקון 28) וחלק גם מרכישה מוגברת של קרנות כספיות דולריות.

התוצאה היא: ההכנסות של התעשייה מצויות בירידה למרות שסך נכסיה מצוי בעלייה. במגזר המוביל בנכסים של הקרנות המסורתיות האקטיביות, למשל, ההכנסות של מנהלי הקרנות ב-2019 ירדו בכ-4%, תוצאה של יציאת כסף מקרנות נאמנות עם דמי ניהול יותר גבוהים וכניסה של כסף לקרנות נאמנות עם דמי ניהול יותר נמוכים.

החלוקה בין מכשירי ההשקעה האלה משקפת את נטיית הלב של ציבור הלקוחות ובמידה לא קטנה את זו של היועצים, שלהם השפעה גדולה על החלטות הלקוחות. בתוך קטגוריות ההשקעה בכל אחד מן המגזרים האלה יש משקל גדול לייעוץ שמספקים היועצים והיועצות ללקוחות בהתאם לפרופיל ההשקעה שנקבע להם אחרי תהליך ארוך של איפיון.

התעשייה הפסיבית

התעשייה האקטיבית המסורתית: דומיננטיות לאג"ח

התעשייה האקטיבית מתאפיינת בדומיננטיות מובהקת של איגרות החוב. סך נכסי כל הקטגוריות האג"חיות לסוגיהן מגיע לכ-160 מיליארד שקל, וזאת מתוך היקף נכסים כולל של 189 מיליארד שקל, 85%.

נכון אמנם שחלק מן הקרנות האג"חיות אינן קרנות אג"ח על טהרת איגרות החוב, וחלקן משלבות רכיב מנייתי שיכול להגיע עד 50% מנכסיהן, אבל גם אם נפרק אותן למרכיביהן, נגלה ששיעור איגרות החוב בתעשיית קרנות הנאמנות מגיע לכ-70%. כל זאת, בלי להביא בחשבון את הקרנות הכספיות שהן חלק מהתעשייה האקטיבית ורוב נכסיהן הן אג"ח קצרות (מק"מ, נע"מ) עם אופי שמדמה קרנות מחקות.

הקטגוריה הגדולה ביותר בתעשיית הקרנות המסורתיות היא, ובהפרש ניכר, הקטגוריה של אג"ח כללי (עם ובלי מניות) עם 84.2 מיליארד שקל, יותר מחצי מכלל נכסי הקרנות האג"חיות, ואחריה קבוצת הקרנות המתמחות באג"ח מדינה: 32.6 מיליארד שקל, והמתמחות באג"ח חברות: 26.8 מיליארד שקל.

גדלים אלה מייצגים, כאמור, בשורה התחתונה את העדפות הציבור, והחלק המעניין בכך הוא שמפת ההעדפות הזו של הציבור בתעשייה האקטיבית שונה לחלוטין ממפת ההעדפות של הציבור ככל שמדובר בתעשייה הפסיבית בכלל, ובקרנות המחקות בפרט, שמייצגות יותר את הציבור מקרנות הסל שבהן מעורב גם כסף גדול של הגופים המוסדיים.

התעשייה האקטיבית מול הפסיבית

התעשייה הפסיבית: דומיננטיות למניות

הקטגוריה של המניות (ישראל וחו"ל), ולא זו של האג"ח, שולטת ללא עוררין בתעשייה הפסיבית, הן בקרנות המחקות: 16.7 מיליארד שקל מתוך סך נכסים של 40.9 מיליארד שקל, כ-41%, והן, ובמיוחד, בקרנות הסל: 63.8 מיליארד שקל מתוך סך נכסים של 93.3 מיליארד שקל, כ-68%. הקטגוריה המנייתית מרכזת, איפוא, יחד 80.5 מיליארד שקל מתוך סך נכסים כולל של התעשייה הפסיבית - 134.3 מיליארד שקל, כלומר, כ-60%. בתוך הקטגוריה הזו, בהקשר של החלוקה בין מניות ישראל לבין מניות בחו"ל, בקרנות המחקות, היחס הוא פי יותר משניים לטובת מניות חו"ל, ובקרנות הסל הוא עומד על כפי 1.5.

קרנות סל וקרנות מחקות ראש בראש

הקטגוריה השנייה בגודלה בתעשייה הפסיבית היא זו של אג"ח חברות שסך נכסיה מסתכם ב-36.6 מיליארד שקל, כ-27% מסך הנכסים של התעשייה הפסיבית. נכסי קרנות הסל בקטגוריה זו (22.5 מיליארד שקל) גדולים מנכסי הקרנות המחקות בקטגוריה הזו (14.1 מיליארד שקל), אבל מבחינת המשקל היחסי הוא גבוה הרבה יותר דווקא בקרנות המחקות: 34.5% לעומת 24.1%.

אחרי הקטגוריה המנייתית, וזו של אג"ח חברות, נמצאות בהפרש ניכר, הקטגוריה של אג"ח מדינה עם כ-11.1 מיליארד שקל, אג"ח כללי עם כ-3 מיליארד שקל, ואחרונה, אג"ח חו"ל עם כ-1.8 מיליארד שקל בלבד.

הקטגוריה הגדולה היחידה שבה הקרנות המחקות גדולות יותר מקרנות הסל, היא זו של אג"ח מדינה. 

הכותב הוא בעלי בית ההשקעות מיטב דש. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בזכות תוצאות חזקות, אופטימיות לעתיד ומהלך תקדימי: זו המנצחת הגדולה עד כה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?