גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך תמונה שעלתה לפייסבוק לפני חמש שנים הופכת להיות קצה חוט בפתרון חקירה

כמויות המידע שעולות לרשתות החברתיות הפכו את תחום המודיעין שמבוסס על מקורות גלויים לחשוב ומורכב יותר - לא רק אמצעי תקשורת או דוחות פומביים, אלא תיעוד של מיליארדי בני אדם ● אורי בורוס, מנכ"ל הסטארט-אפ בלר: "ברשתות החברתיות עשוי להיות מידע יותר מבוסס מאשר זה שיש למדינות"

מייסדי בלר, יפים לרנר ואורי בורוס / צילום: איל יצהר
מייסדי בלר, יפים לרנר ואורי בורוס / צילום: איל יצהר

בעל שליטה בחברה ציבורית אירופית ביצע עסקת נדל"ן שהייתה נראית "מסריחה" לרשות האכיפה. כל הנסיונות שלהם לגלות את האמת - האם הוא הכיר את הצד השני לעסקה או לא - העלו חרס. בסופו של דבר ההיכרות בין השניים נחשפה. בדיקה בפייסבוק לא העלתה ביניהם קשר, אך לרשת האינטרנט עלתה תמונה אחרת, חמש שנים קודם לכן, על ידי גיסתו של המוכר. הפוסט שלה הוא זה שדרכו פוענח המקרה.

סיפור נוסף: חברי כנופיות בניו יורק נוהגים להעלות תכנים אלימים בזמן אמת, בסמוך לביצוע הפשע. מכיוון שניתן לבדוק מאיפה הועלו הסרטונים ליוטיוב, יש למשטרה אינדיקציה מתי להגיע לאזור ומה המיקום המדויק. כך הם הצליחו למנוע פשעים לפני שחברי הכנופיה ביצעו אותם.

ברשת האינטרנט, ובפרט ברשתות החברתיות, קיים מידע גלוי רב. הבעיה היא שהוא מפוזר, ההקשרים אינם ברורים, וצריך לסדר ולנתח אותו. הטכנולוגיה מאחורי הפענוח של שני המקרים האלו היא של הסטארט-אפ הישראלי Bler (בלר). במלים פשוטות, בלר היא חברת מודיעין סייבר, שפועלת בתחום שנקרא OSINT) Open-source intelligence), כלומר מודיעין שמבוסס על מקורות גלויים. אלו יכולים להיות וידיאו, שמע, תמונות וטקסטים. למעשה מודיעין כזה תמיד היה קיים - למשל מדינות ניתחו מאז ומעולם את אמצעי התקשורת במדינות אויב. מה שהשתנה זה שכמויות המידע הדיגיטלי הלכו וגדלו, וזה יצר כר פורה לניתוח מידע חדש.

מרשות ניירות ערך לוועדה המייעצת

השוק צפוי לצמוח בשנים הקרובות בגלל הגידול בדאטה שנוצר בעולם, ובאופן ספציפי במדינות מתפתחות. כך, לפי חברת המחקר Market Research Future, שוק ה-OSINT עמד ב-2018 על 2.9 מיליארד דולר והוא צפוי לצמוח עד לסכום של 7 מיליארד דולר ב-2023 - צמיחה שנתית ממוצעת של 16%. בלר הוקמה ב-2014 על ידי אורי בורוס, שמשמש כמנכ"ל, ויפים לרנר, סמנכ"ל הטכנולוגיה. השניים, בעברם בחברות כמו ורינט ונייס, החליטו לפתח את הטכנולוגיה הזאת מחוץ לחברות האלו, שבשלב מסוים נכנסו גם הן לתחום.

בלר היא סטארט-אפ קטן שפועל בשוק שלא חף מתחרות, ויש בו בין השאר את חברת פלנטיר אמריקאית, שמתמחה בכריית דאטה ונתונים; את חברת ורינט הישראלית, שפועלת בין השאר בתחום הסייבר והמודיעין; ואת נייס שמחזיקה בפעילות למניעת הונאות פיננסיות. בלר מעסיקה בסך הכל כ-30 עובדים, והם גייסו את עותניאל אפק, לשעבר מנהל מחלקת מודיעין וטכנולוגיה ברשות ניירות ערך, להיות חבר הוועדה המייעצת של החברה. במהלך השנים התבססו על הון עצמי שלהם וגייסו 600 אלף דולר מחברת אבנון של תומר אבנון.

"כיום יש הבנה שצריך לשלב את המערכות הישנות עם מערכת חדשה. למשל, מערכת האזנה לא שווה כלום אם היא אומרת לך רק מי שני המספרים ששוחחו בטלפון, ואתה צריך מערכת שתגיד לך מה הרקע של בן אדם. הרבה פעמים זה מידע שגם למדינה ולחברות הסלולר אין אותו, למרות שהן יודעות על שם מי רשום הטלפון. ברשתות החברתיות יידעו מי משתמש בטלפון באמת", אומר בורוס.

"זיהינו שיש ירידה בנתונים מכיוון שהם מוצפנים, ואילו מהאינטרנט כן אפשר להבין מי האדם, מי החברים שלו וכו’. ככה הגענו לעשות פרופיילינג, לבנות פרופיל לאנשים. יש לנו פרויקט לאבטחה של אחד מהנמלים בארץ, באמצעות קבלת מידע על כל מי שנכנס לאזור דרך הים והיבשה, מהנוסעים, צוות האוניות, נהגים וכו’ ויצירת פרופיל שלהם", מספר בורוס. בחברה מספרים כי השימוש במודיעין מסוג זה עשוי להיכנס לתעשיות רבות - פרסום ממוקד באינטרנט, מתן אשראי לאנשים ואולי אפילו בדיקה של נהג המונית.

החברה כאמור מתבססת על מידע פומבי. נושא דומה, של כריית נתונים, עמד במרכז תביעה של הסטארט-אפ הייקיו (hiQ) האמריקאי, שפיתח אלגוריתם לניתוח וחיזוי התנהגות עובדים, נגד הרשת החברתית לינקדאין. בלינקדאין החליטו לחסום את הגישה של הייקיו בטענה כי המשתמשים לא הרשו לרשת החברתית להציג את הנתונים לצד שלישי. עם זאת, מכיוון שמדובר במידע פומבי, שלכל אחד יש גישה אליו, בית המשפט הורה לבטל את החסימה.

גם במקרה של בלר, המשתמשים אמנם העלו את המידע לרשתות החברתיות, אך כנראה לא חשבו שהמידע ישמש לצרכים אלו. בתשובה לשאלה בנוגע לפרטיות אמרו בחברה כי "המידע שנאסף הינו בגדר גלוי לציבור ולכן אין פגיעה בפרטיות. החברה לא מתכוונת להתרחב לאיסוף מידע מעבר למתרחש כעת. כספקית טכנולוגיה, אין לחברה אפשרות לשלוט על הנעשה באמצעות הכלים הטכנולוגיים. החברה מספקת בסופו של דבר כלי לאיסוף מידע". כמו כן, בחברה הדגישו כי יש להם קוד אתי.

"לקוחות רוצים תובנות, לא הררי מידע"

בבלר מספרים כי הם מסייעים בעיקר לגופי ביטחון ומודיעין והפעילות שלהם יכולה ללמד על התחום כולו. "יש לנו כמה שיתופי פעולה חדשים עם גופים ביטחוניים, ואנחנו מתכננים להקים מרכז במנהטן". אולם הטכנולוגיה מתאימה גם לגופי אכיפה, וגם לגופים שצריכים לעמוד בדרישות הרגולציה, כמו בנקים. "היום, כשאתה פותח חשבון בנק לחברה עסקית, הבנק חייב לייצר פרופיל על האדם שפתח את החשבון, מי הוא, מי זאת החברה, ומה היא הולכת לעשות. אנחנו עובדים עם בנק בסינגפור, ואנחנו מסייעים לו להכיר טוב יותר את הלקוחות, לא את מצבם הפיננסי אלא אם למשל הם מחזיקים בחברות קש או נמצאים ברשימות שחורות של ה-FBI והאינטרפול. תהליך כזה יכול לקחת לבנק שבועיים, ואנחנו נקצר אותו לשבוע", אומר לרנר. הם מציינים כי לא יעבדו עם חברות חקירה פרטיות, שיכולות לנצל את הטכנולוגיה שלהם לשימושים פחות נאותים.

החברה מצליחה לקצר את התהליך בשבוע כי היא חוסכת חלק גדול מאיסוף המידע שהיה מתבצע על ידי אנליסטים אנושיים. עם זאת, חשוב להדגיש, הטכנולוגיה לא מבצעת את קבלת ההחלטות, אלא צריכה במהלך הזמן להיות מסוגלת לתת גם המלצות קונקרטיות. כרגע זה לא המצב. "יכול להיות שיהיה ניתן לעשות זאת, אבל זה כבר לקחת בינה מלאכותית מתחום אחר. אנחנו מתמחים במנועי חיפוש ובמאגרי מידע", מוסיף לרנר.
בורוס מסביר כי מערכת שנמכרת לבנק תהיה שונה ממערכת שנמכרת למשטרת ישראל או לרשות המסים.

תאמת המערכת ללקוח יכולה לקחת בין שבועיים לכמה חודשים. "את עולם האוניות למדנו לעומק, כדי להבין מי נכנס לנמל ומי יוצא. לפעמים, כשיש לך יותר מדי מידע, זה רק בלאגן, ולהביא פחות מדי מידע - זה בעיה. לרוב הגופים לא חסרה עבודה, והם לא רוצים שתזרוק עליהם עוד הררי של דאטה, אלא רוצים דאטה עם תובנות". בורוס מציין כי לטכנולוגיה יכולים להיות גם שימושים אחרים, למשל במקומות העבודה. "המגייסים מקבלים קורות חיים שבהם האדם כותב על עצמו. אפשר לקחת אותן ולהשוות למה שעולה מהמערכת, כדי לראות אם הם נכונים", מוסיף בורוס.

לרנר מדגיש נקודה מעניינת: אין דרך להתחמק. "בכל מקרה אני יכול לראות שאתה קיים. קודם כל, גם אם השתמשת בטלפון פחות חכם, זה כשלעצמו אומר עליך. אם לא מצאת על בן אדם כלום, כנראה שכדאי לעקוב אחריו יותר חזק. בסוף הוא יעשה מהפך כמו לפתוח פייסבוק רק כדי לחפש דירה, ואז תוכל לעלות עליו". 

איך בלר משיגה מידע על אנשים ברשתות החברתיות?

מספר טלפון

יצירה של פרופיל מדויק המתבסס על מספר טלפון. המערכת שואבת מידע מרשתות חברתיות, אפליקציות והדארקנט, ובונה פרופיל על האדם

תחומי עניין

ביצוע חקירה התחלתית גם כאשר אין מטרות ספציפיות, למשל על בסיס קבוצות ברשתות החברתיות או על פי נושא. לדוגמה, ניטור קבוצות בפייסבוק על מנת לזהות שיח בעייתי (כמו הסתה לרצח)

מיקום

יצירת פרופיל על פי מיקום ספציפי, שמאפשר לקבל מידע על כל האנשים הנמצאים באזור. למשל, כל האנשים שפרסמו פוסטים ברשתות החברתיות באותו לוקיישן

דארקנט

ניטור פעילות המסחר שמתקיימת בדארקנט, שם סוחרים במוצרים ובשירותים לא חוקיים

דעת הקהל ברשתות

ניתוח דעת הקהל ברשתות לפי נושאים ספציפיים - השוואה בין חברות מתחרות או מועמדים מתחרים, ניתוח מוניטין של מותגים, נושאים שעל סדר היום ועוד

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הבית הלבן בהודעה רשמית אחרי קרב הגרסאות: נתניהו אישר שתצא משלחת לוושינגטון

דובר צה"ל: ""במסגרת האימונים יתורגלו תקיפות מאסיביות וארוכות טווח" • גבר בן 38 נהרג מפגיעת רקטה במפעל בקריית שמונה, כמה נוספים נפצעו קל • נתניהו לסנטור ריק סקוט: "החלטת ארה"ב עודדה את חמאס. שלא יסמכו על הלחץ הזה - זה לא יעבוד"  • עדכונים שוטפים

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

תוכנית בת גלים / הדמיה: דרמן ורבקל אדריכלות

1,300 דירות במקום בסיס חיל הים בחיפה

תוכנית 'בת גלים' להקמת שכונה חדשה אושרה בוועדה המחוזית חיפה ● הרשויות שיכולות לקבל תמיכה מהרשות להתחדשות עירונית ● וגם: מאות יחידות דיור חדשות בגליל המערבי ● חדשות הנדל"ן

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

שר האנרגיה אלי כהן (משמאל) בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין ג'ורג' פפנסטאסיו / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

מתעלמת מטורקיה: ישראל מקדמת את חיבור רשת החשמל עם קפריסין ויוון

בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו, דן שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן בנוגע לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה ● השניים סיכמו כי פרויקט הכבל החשמלי התת-ימי שיחבר את רשת החשמל של ישראל לקפריסין וממנה ליוון, ואל רשת החשמל האירופית, יקודם בעדיפות גבוהה

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

יציבות בוול סטריט; רדיט יורדת ב-7%, טסלה ב-2.5%

נאסד"ק עולה ב-0.1% ● הצמיחה השנתית בארה"ב עמדה ברבעון האחרון על 3.4%, יותר מהצפוי ● האסטרטג של ג'יי.פי מורגן מזהיר: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ●  אמזון השקיעה 2.75 מיליארד דולר נוספים בחברת ה-AI אנטרופיק ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות בעולם

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?