מייסדי בלר, יפים לרנר ואורי בורוס / צילום: איל יצהר
בעל שליטה בחברה ציבורית אירופית ביצע עסקת נדל"ן שהייתה נראית "מסריחה" לרשות האכיפה. כל הנסיונות שלהם לגלות את האמת - האם הוא הכיר את הצד השני לעסקה או לא - העלו חרס. בסופו של דבר ההיכרות בין השניים נחשפה. בדיקה בפייסבוק לא העלתה ביניהם קשר, אך לרשת האינטרנט עלתה תמונה אחרת, חמש שנים קודם לכן, על ידי גיסתו של המוכר. הפוסט שלה הוא זה שדרכו פוענח המקרה.
סיפור נוסף: חברי כנופיות בניו יורק נוהגים להעלות תכנים אלימים בזמן אמת, בסמוך לביצוע הפשע. מכיוון שניתן לבדוק מאיפה הועלו הסרטונים ליוטיוב, יש למשטרה אינדיקציה מתי להגיע לאזור ומה המיקום המדויק. כך הם הצליחו למנוע פשעים לפני שחברי הכנופיה ביצעו אותם.
ברשת האינטרנט, ובפרט ברשתות החברתיות, קיים מידע גלוי רב. הבעיה היא שהוא מפוזר, ההקשרים אינם ברורים, וצריך לסדר ולנתח אותו. הטכנולוגיה מאחורי הפענוח של שני המקרים האלו היא של הסטארט-אפ הישראלי Bler (בלר). במלים פשוטות, בלר היא חברת מודיעין סייבר, שפועלת בתחום שנקרא OSINT) Open-source intelligence), כלומר מודיעין שמבוסס על מקורות גלויים. אלו יכולים להיות וידיאו, שמע, תמונות וטקסטים. למעשה מודיעין כזה תמיד היה קיים - למשל מדינות ניתחו מאז ומעולם את אמצעי התקשורת במדינות אויב. מה שהשתנה זה שכמויות המידע הדיגיטלי הלכו וגדלו, וזה יצר כר פורה לניתוח מידע חדש.
מרשות ניירות ערך לוועדה המייעצת
השוק צפוי לצמוח בשנים הקרובות בגלל הגידול בדאטה שנוצר בעולם, ובאופן ספציפי במדינות מתפתחות. כך, לפי חברת המחקר Market Research Future, שוק ה-OSINT עמד ב-2018 על 2.9 מיליארד דולר והוא צפוי לצמוח עד לסכום של 7 מיליארד דולר ב-2023 - צמיחה שנתית ממוצעת של 16%. בלר הוקמה ב-2014 על ידי אורי בורוס, שמשמש כמנכ"ל, ויפים לרנר, סמנכ"ל הטכנולוגיה. השניים, בעברם בחברות כמו ורינט ונייס, החליטו לפתח את הטכנולוגיה הזאת מחוץ לחברות האלו, שבשלב מסוים נכנסו גם הן לתחום.
בלר היא סטארט-אפ קטן שפועל בשוק שלא חף מתחרות, ויש בו בין השאר את חברת פלנטיר אמריקאית, שמתמחה בכריית דאטה ונתונים; את חברת ורינט הישראלית, שפועלת בין השאר בתחום הסייבר והמודיעין; ואת נייס שמחזיקה בפעילות למניעת הונאות פיננסיות. בלר מעסיקה בסך הכל כ-30 עובדים, והם גייסו את עותניאל אפק, לשעבר מנהל מחלקת מודיעין וטכנולוגיה ברשות ניירות ערך, להיות חבר הוועדה המייעצת של החברה. במהלך השנים התבססו על הון עצמי שלהם וגייסו 600 אלף דולר מחברת אבנון של תומר אבנון.
"כיום יש הבנה שצריך לשלב את המערכות הישנות עם מערכת חדשה. למשל, מערכת האזנה לא שווה כלום אם היא אומרת לך רק מי שני המספרים ששוחחו בטלפון, ואתה צריך מערכת שתגיד לך מה הרקע של בן אדם. הרבה פעמים זה מידע שגם למדינה ולחברות הסלולר אין אותו, למרות שהן יודעות על שם מי רשום הטלפון. ברשתות החברתיות יידעו מי משתמש בטלפון באמת", אומר בורוס.
"זיהינו שיש ירידה בנתונים מכיוון שהם מוצפנים, ואילו מהאינטרנט כן אפשר להבין מי האדם, מי החברים שלו וכו’. ככה הגענו לעשות פרופיילינג, לבנות פרופיל לאנשים. יש לנו פרויקט לאבטחה של אחד מהנמלים בארץ, באמצעות קבלת מידע על כל מי שנכנס לאזור דרך הים והיבשה, מהנוסעים, צוות האוניות, נהגים וכו’ ויצירת פרופיל שלהם", מספר בורוס. בחברה מספרים כי השימוש במודיעין מסוג זה עשוי להיכנס לתעשיות רבות - פרסום ממוקד באינטרנט, מתן אשראי לאנשים ואולי אפילו בדיקה של נהג המונית.
החברה כאמור מתבססת על מידע פומבי. נושא דומה, של כריית נתונים, עמד במרכז תביעה של הסטארט-אפ הייקיו (hiQ) האמריקאי, שפיתח אלגוריתם לניתוח וחיזוי התנהגות עובדים, נגד הרשת החברתית לינקדאין. בלינקדאין החליטו לחסום את הגישה של הייקיו בטענה כי המשתמשים לא הרשו לרשת החברתית להציג את הנתונים לצד שלישי. עם זאת, מכיוון שמדובר במידע פומבי, שלכל אחד יש גישה אליו, בית המשפט הורה לבטל את החסימה.
גם במקרה של בלר, המשתמשים אמנם העלו את המידע לרשתות החברתיות, אך כנראה לא חשבו שהמידע ישמש לצרכים אלו. בתשובה לשאלה בנוגע לפרטיות אמרו בחברה כי "המידע שנאסף הינו בגדר גלוי לציבור ולכן אין פגיעה בפרטיות. החברה לא מתכוונת להתרחב לאיסוף מידע מעבר למתרחש כעת. כספקית טכנולוגיה, אין לחברה אפשרות לשלוט על הנעשה באמצעות הכלים הטכנולוגיים. החברה מספקת בסופו של דבר כלי לאיסוף מידע". כמו כן, בחברה הדגישו כי יש להם קוד אתי.
"לקוחות רוצים תובנות, לא הררי מידע"
בבלר מספרים כי הם מסייעים בעיקר לגופי ביטחון ומודיעין והפעילות שלהם יכולה ללמד על התחום כולו. "יש לנו כמה שיתופי פעולה חדשים עם גופים ביטחוניים, ואנחנו מתכננים להקים מרכז במנהטן". אולם הטכנולוגיה מתאימה גם לגופי אכיפה, וגם לגופים שצריכים לעמוד בדרישות הרגולציה, כמו בנקים. "היום, כשאתה פותח חשבון בנק לחברה עסקית, הבנק חייב לייצר פרופיל על האדם שפתח את החשבון, מי הוא, מי זאת החברה, ומה היא הולכת לעשות. אנחנו עובדים עם בנק בסינגפור, ואנחנו מסייעים לו להכיר טוב יותר את הלקוחות, לא את מצבם הפיננסי אלא אם למשל הם מחזיקים בחברות קש או נמצאים ברשימות שחורות של ה-FBI והאינטרפול. תהליך כזה יכול לקחת לבנק שבועיים, ואנחנו נקצר אותו לשבוע", אומר לרנר. הם מציינים כי לא יעבדו עם חברות חקירה פרטיות, שיכולות לנצל את הטכנולוגיה שלהם לשימושים פחות נאותים.
החברה מצליחה לקצר את התהליך בשבוע כי היא חוסכת חלק גדול מאיסוף המידע שהיה מתבצע על ידי אנליסטים אנושיים. עם זאת, חשוב להדגיש, הטכנולוגיה לא מבצעת את קבלת ההחלטות, אלא צריכה במהלך הזמן להיות מסוגלת לתת גם המלצות קונקרטיות. כרגע זה לא המצב. "יכול להיות שיהיה ניתן לעשות זאת, אבל זה כבר לקחת בינה מלאכותית מתחום אחר. אנחנו מתמחים במנועי חיפוש ובמאגרי מידע", מוסיף לרנר.
בורוס מסביר כי מערכת שנמכרת לבנק תהיה שונה ממערכת שנמכרת למשטרת ישראל או לרשות המסים.
תאמת המערכת ללקוח יכולה לקחת בין שבועיים לכמה חודשים. "את עולם האוניות למדנו לעומק, כדי להבין מי נכנס לנמל ומי יוצא. לפעמים, כשיש לך יותר מדי מידע, זה רק בלאגן, ולהביא פחות מדי מידע - זה בעיה. לרוב הגופים לא חסרה עבודה, והם לא רוצים שתזרוק עליהם עוד הררי של דאטה, אלא רוצים דאטה עם תובנות". בורוס מציין כי לטכנולוגיה יכולים להיות גם שימושים אחרים, למשל במקומות העבודה. "המגייסים מקבלים קורות חיים שבהם האדם כותב על עצמו. אפשר לקחת אותן ולהשוות למה שעולה מהמערכת, כדי לראות אם הם נכונים", מוסיף בורוס.
לרנר מדגיש נקודה מעניינת: אין דרך להתחמק. "בכל מקרה אני יכול לראות שאתה קיים. קודם כל, גם אם השתמשת בטלפון פחות חכם, זה כשלעצמו אומר עליך. אם לא מצאת על בן אדם כלום, כנראה שכדאי לעקוב אחריו יותר חזק. בסוף הוא יעשה מהפך כמו לפתוח פייסבוק רק כדי לחפש דירה, ואז תוכל לעלות עליו".
איך בלר משיגה מידע על אנשים ברשתות החברתיות?
מספר טלפון
יצירה של פרופיל מדויק המתבסס על מספר טלפון. המערכת שואבת מידע מרשתות חברתיות, אפליקציות והדארקנט, ובונה פרופיל על האדם
תחומי עניין
ביצוע חקירה התחלתית גם כאשר אין מטרות ספציפיות, למשל על בסיס קבוצות ברשתות החברתיות או על פי נושא. לדוגמה, ניטור קבוצות בפייסבוק על מנת לזהות שיח בעייתי (כמו הסתה לרצח)
מיקום
יצירת פרופיל על פי מיקום ספציפי, שמאפשר לקבל מידע על כל האנשים הנמצאים באזור. למשל, כל האנשים שפרסמו פוסטים ברשתות החברתיות באותו לוקיישן
דארקנט
ניטור פעילות המסחר שמתקיימת בדארקנט, שם סוחרים במוצרים ובשירותים לא חוקיים
דעת הקהל ברשתות
ניתוח דעת הקהל ברשתות לפי נושאים ספציפיים - השוואה בין חברות מתחרות או מועמדים מתחרים, ניתוח מוניטין של מותגים, נושאים שעל סדר היום ועוד