נשיא ארה"ב דונלד טראמפ / צילום: טום ברנר, רויטרס
ביקורי בנימין נתניהו ובנימין גנץ בבית הלבן נועדו, כמובן, להכשיר את הקרקע לפרסומה של "עסקת המאה", התוכנית להשכנת שלום בין ישראל לפלסטינים ששוכבת כבר שנים במגירה של ג'ארד קושנר, חתנו של נשיא ארה"ב ויועצו הבכיר. אבל אג'נדה נוספת, ולגמרי לא סמויה, היא המאמץ של כל אחד מהאורחים להראות שהמארח חפץ ביקרו; שהוא - האורח מארץ הקודש - בילה זמן רב יותר במחיצתו של דונלד טראמפ; ושאזרחי ישראל יכולים לסמוך עליו, ולא על מתחרהו, כלוחש יעיל של המסר הישראלי לנשיא.
בקרב הזה בין נתניהו לגנץ על חסדי טראמפ, יזכה כנראה ראש הממשלה. על-פי לוח זמנים ראשוני - שעלול להשתנות בכל רגע - ייפגש נתניהו פעמיים עם טראמפ; גנץ, לעומתו, יזכה בפגישה אחת. יתר על כן, פגישתו השניה של ראש הממשלה עם הנשיא תזכה בחשיפה תקשורתית ממדרגה ראשונה: מסיבת עיתונאים ב-EAST ROOM המהודר בבית הלבן, בהשתתפות שני המנהיגים, שתועבר בשידור חי, ושבה תוצג תוכנית השלום בין ישראל לפלסטינים בקווים כלליים. החשיפה התקשורתית של גנץ תהיה מוגבלת לפוטו-אפ, אם בכלל.
על-פי הלו"ז הלא רשמי הזה, טראמפ יקבל היום (ב') תחילה את נתניהו ב-18:00 בערב שעון ישראל. גנץ ייכנס לפגישה עם הנשיא ב-19:30 בערב. שר החוץ האמריקאי מייק פומפיאו יהיה נוכח בשתי הפגישות. מחר (ג') ייפגש טראמפ לשיחה נוספת עם נתניהו, ובעקבותיה תיערך מסיבת העיתונאים. כשזו תחל, גנץ כבר יהיה בארץ.
לרוע מזלו של נתניהו, אור הזרקורים באירוע התקשורתי יוסט במידה רבה אל טראמפ, שיעמוד לצידו, בעקבות הטלתה של הפצצה התקשורתית החדשה: דליפת טיוטת ספרו של ג'ון בולטון, היועץ לביטחון לאומי לשעבר בבית הלבן, שבו הוא מדווח כי טראמפ אכן עיכב סיוע לאוקראינה במאמץ ללחוץ על קייב להכריז על חקירה נגד ג'ו ביידן ובנו האנטר. סביר להניח כי רוב הכתבים האמריקאים במסיבת העיתונאים ירצו לשמוע את תגובת טראמפ על ההדלפה, אבל העיתונאים הישראליים יצליחו, קרוב לוודאי, לשאול שאלות על תוכנית השלום.
האופן שבו אורגנו הפגישות הנפרדות של טראמפ עם נתניהו וגנץ מצביע על כך שהנשיא עדיין שומר חסד נעורים לנתניהו, ידידו הוותיק. טראמפ, חיה פוליטית חדת-חושים, קשוב למצוקת הבחירות של נתניהו. הוא מבין מה מוטל על כף המאזניים. הוא ותומכיו מקרב הנוצרים האוונגלים מעדיפים פוליטיקאי ימני מוכח כנתניהו, ולא קצין בכיר לשעבר, שמתינות (יחסית) היא סימן ההיכר הפוליטי שלו, ושחלק משותפיו הפוטנציאליים בקואליציה עתידית יבואו ממחוזות השמאל.
ביטוי להערכה הזו נותן היום "ניו יורק טיימס" במאמר פרשנות שנושא את הכותרת: "תוכנית טראמפ למזרח התיכון נראית כמאמץ לתת תנופה לנתניהו במלחמת הבחירות". המאמר מצטט את מרטין אינדיק, ששירת כנציג מיוחד של ברק אובמה למשא-ומתן לשלום בין ישראל לפלסטינים וכשגריר ארה"ב בישראל: "העובדה שטראמפ מעלה את התוכנית הזו בעיצומה של מערכת הבחירות בישראל, ללא השתתפות פלסטינית וללא שום כוונה להמשיך לקדם את התוכנית אצל שני הצדדים אחרי הצגתה הראשונית - עובדה זו מראה שלא מדובר בתוכנית שלום כלל; מדובר בפארסה מתחילתה עד סופה".
את הדעה הזו מחזקות השמועות שטראמפ יקרא כנראה לגנץ ולנתניהו להניע את תוכניתו בתוך שישה שבועות, כלומר, במקרה או שלא במקרה, עד סמוך מאוד למועד הבחירות. זו אכן לוליינות קונדסית שנועדה לסנדל את גנץ ולאכוף עליו להגיע להסכם קואליציוני סיפוחי שישים קץ אחת ולתמיד להסדר שלום עם הפלסטינים. אכן פארסה יוצאת דופן בשקיפותה.
נציגי גנץ, שניהלו את המשא-ומתן עם הבית הלבן על פגישתו עם טראמפ, היו מודעים כמובן לרוח הנגדית שנושבת נגדם. במאמץ להפחית את הקשיים, הם בחרו להדיר כליל את שגרירות ישראל בוושינגטון מהשתתפות בדיונים על ביקור יו"ר כחול לבן. בהתחשב בעובדה שאחד מנאמניו של נתניהו, רון דרמר, מוביל את השגרירות, העדיפו אנשי גנץ לומר לשגרירות: לא, תודה.