גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דלק הונגריה תשלם מאות מיליוני שקלים מס על מכירת דלק ארה"ב

ביהמ"ש העליון קיבל ערעור שהגיש פקיד שומה נתניה וקבע כי תמורת מכירת ההחזקות בדלק ארה"ב, בגובה 2.5 מיליארד שקל, תיחשב לדלק הונגריה כרווח הון ולא כדיבידנד ● בעקבות ההחלטה שיעור המס על דלק הונגריה בגין העסקה יקפוץ מ-10% ל-25%

השופט דוד מינץ / צילום: אתר בתי המשפט
השופט דוד מינץ / צילום: אתר בתי המשפט

רשות המסים תקבל מאות מיליוני שקלים מחברת דלק הונגריה, שהיא חלק מקבוצת דלק שבשליטת איש העסקים יצחק תשובה. זאת, לאחר שבית המשפט העליון קיבל אמש (א') ערעור שהגיש פקיד שומה נתניה וקבע כי תמורת מכירת מניותיה של דלק הונגריה בחברת Delek US Holdings Inc (דלק ארה"ב), בגובה 2.5 מיליארד שקל, תיחשב לדלק הונגריה כרווח הון ולא כדיבידנד שחולק; בעקבות ההחלטה שיעור המס על דלק הונגריה יקפוץ מ-10% ל-25%.

הערעור הוגש על החלטת בית המשפט המחוזי לוד שקיבל ערעור שהגישה דלק הונגריה, הנחשבת חברה ישראלית לצורכי מס, על שומות מס שהוצאו לה בגין מכירת מניותיה בחברה הזרה דלק ארה"ב בשנים 2012-2013. המחלוקת עסקה בסוגיית מיסוי "רווחים הראויים לחלוקה" לפי סעיף 94ב לפקודת מס הכנסה, ובשאלה אם הסעיף חל בנסיבות מכירת מניות של חברה זרה.

הסעיף קובע כי בעת מכירת המניות יראו את "הרווחים הראויים לחלוקה" (הסכומים שניתן היה לחלקם כדיבידנד) כאילו חולקו כדיבידנדים בטרם המכירה, ובתנאי שסכום רווחים אלה לא יעלה על סכום הרווחים "שנתחייבו במס" לאורך שנות פעילותה של החברה. המשמעות של החלת הסעיף היא: שיעור מס נמוך יותר על מכירת המניות - 10% במקום שיעור מס של 25% המוטל על רווח הון.

הערעור מתייחס רק לשנות המס 2012-2013, אשר המס הנדרש עבורן עומד על כ-100 מיליון שקל "בלבד". ואולם, בין רשות המסים לדלק הונגריה קיימות מחלוקות זהות בנוגע לשנים נוספות, ועל כן חיוב המס בפועל יהיה גבוה משמעותית מזה הנגזר מפסק הדין, ויעמוד על מאות מיליוני שקלים.

הצדדים - דלק הונגריה ופקיד השומה - היו חלוקים בשאלת ההכרה ב"רווחים ראויים לחלוקה" בסך של כ-375 מיליון שקל. פקיד שומה נתניה סבר כי סעיף 94ב לא חל במקרה של מכירת מניות של חברה זרה, ועל כן חל על החברה שיעור מס גבוה יותר.

בית המשפט דחה עמדה זו והורה לפקיד השומה לתקן את השומה שהוציא לדלק הונגריה, תוך שהוא מפחית את חבות המס שלה במאות מיליוני שקלים.

מכירת מניות במיליארדי שקלים

מחלוקת המס נגעה לעסקה שבוצעה בשנים 2012-2013, שבמסגרתה מכרה דלק הונגריה את מניותיה בחברה האמריקאית דלק US, המפעילה בתי זיקוק ותחנות דלק בארה"ב ונסחרת בוול סטריט. דלק הונגריה קיבלה בתמורה למכירת החזקותיה סכום כולל של למעלה מ-2.5 מיליארד שקל.

התמורה מהמכירה נחשבה כרווח הון שבגינו הייתה חייבת דלק הונגריה במס. אולם, במסגרת חישוב רווח ההון ממכירת מניות דלק US הפחיתה דלק הונגריה בשנת 2012 סך של כ-91.6 מיליון שקל, ועוד כ-282.8 מיליון שקל בשנת 2013 - וזאת בנימוק שיש למסות את כספי התמורה בשיעור המס שהיה חל אילו הם היו מתקבלים כדיבידנד (כלומר מיסוי התמורה כרווחים הראויים לחלוקה) לפי סעיף 94ב לפקודה - היינו שיעור מס של 10%, במקום שיעור מס של 25% המוטל על רווח הון.

פקיד השומה נתניה לא קיבל את החישוב שערכה החברה, שהפחית את חבות המס שלה במאות מיליוני שקלים, והוא הוסיף, במסגרת צווים שהוציא לחברה, את כל הסכומים שהיא הפחיתה. זאת, תוך שהוא טוען כי החברה אינה זכאית לחישוב המס לפי סעיף 94 לפקודה.

במה דברים אמורים? רווחיה של חברה המוחזקת על-ידי נישום ניתנים למימוש בשתי חלופות: הראשונה - חלוקת הרווחים כדיבידנדים; והשנייה - במכירת המניות של החברה, כך שתמורתן תשקף גם את הרווחים הצבורים בחברה. בסעיף 94ב לפקודת מס הכנסה ביקש המחוקק ליצור "אדישות מיסויית" בין שתי החלופות הנזכרות, כך ששיעור המס לא ישפיע על המתווה העסקי שבו יבחר הנישום.

דלק הונגריה - באמצעות עורכי הדין דניאל פסרמן, שלומי אביעד זידר ומיכל קרצברון ממשרד גורניצקי - הגישה ערעור על השומות שהוצאו לה, בטענה כי תכלית סעיף 94ב לפקודה היא שמירה על נייטרליות בין שתי הדרכים למימוש רווחיה הצבורים של חברה שכבר התחייבו במס חברות - מכירת מניות או חלוקת דיבידנד, כמו גם מניעת הטלתו של מס ביתר על רווחיה הצבורים.

מנגד טען פקיד השומה - באמצעות עו"ד אלפא ליבנה מפרקליטות תל-אביב - כי גישתה של דלק הונגריה, פירושה "דילוג" על שלב חיוב רווחי החברה במס החברות בישראל, בשלב המיסוי הראשון, ובד-בבד קבלת הקלה במס בישראל בדמות שיעור מס מופחת בשלב השני, אף שלא הושת חיוב במס בשלב הראשון.

לשיטת פקיד השומה, סעיף 94ב לפקודת מס הכנסה אינו חל כאשר מדובר ברווחים שנצברו בחברה זרה. פקיד השומה ביקש לפרש את החוק כך ש"המחוקק ראה לנגד עיניו דווקא רווחים ראויים לחלוקה במכירת מניות חברה ישראלית, ולא במכירת מניות חברה זרה".

גמישות בעסק ויעילות כלכלית

שופט המחוזי, שמואל בורנשטין, דחה את עמדת רשות המסים בנוגע לפרשנות סעיף 94ב ותחולתו, תוך שהוא מציין כי הרעיון העומד בבסיס סעיף 94ב לחוק הוא "לאפשר גמישות בחיי העסק, תוך הימנעות מפעולות שאינן יעילות מהבחינה הכלכלית והנעשות אך ורק מטעמי מס".

השופט הוסיף כי "מטרת סעיף זה היא לגרום לכך שהנישום יהיה 'אדיש' מבחינת תוצאות המס, בין מצב שבו ימשוך את הרווחים מהחברה המוחזקת, לבין מצב שבו ימכור את מניות החברה בטרם חלוקת הדיבידנדים".

פרשנות ללא אחיזה בלשון החוק

רשות המסים ערערה על הכרעה זו לבית המשפט העליון, באמצעות עו"ד חן אבידוב מהמחלקה הפיסקלית בפרקליטות המדינה, וערעורה התקבל.

השופט דוד מינץ, בהסכמת השופטים חנן מלצר וענת ברון, קבע כי לשונו של סעיף 94ב ברורה לגמרי "בניגוד לקביעת בית המשפט המחוזי ולטענות דלק הונגריה, להשקפתי לא ניתן לקרוא לתוך הסעיף אפשרות לפיה הוא חל גם על מכירת מניותיהן של חברות זרות שאינן כפופות למס בישראל".

עוד קבע השופט מינץ כי גם לקביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה בתוך התיבה "רווחים שנתחייבו במס" נכנסים גם מסי חוץ, אין אחיזה בלשון החוק. זאת, נקבע, היות שסעיף 1 לפקודה, סעיף ההגדרות, קובע כי מס או מס הכנסה הוא "בין מס הכנסה ובין מס חברות המוטלים על-פי פקודה זו".

לדברי מינץ, הגדרת מס בסעיף 1 מובחנת ממסי חוץ, המוגדרים בסעיף 199 לפקודה כ"מסים המשתלמים על-ידי תושב ישראל לרשויות המס של מדינה מחוץ לישראל, על הכנסה שהופקה או שנצמחה באותה המדינה, לרבות מסים המשתלמים למדינות שהן חלק ממדינה פדרלית או לרשויות אזוריות שהן חלק מאותה המדינה, המחושבים כאחוז מההכנסה, ולמעט מסים עירוניים".

"מהגדרות אלה אנו למדים כי התיבה 'נתחייבו במס' מוציאה מתוך הגדרת 'רווחים ראויים לחלוקה' רווחים צבורים של חברה זרה שלא נתחייבה במס בישראל", קבע מינץ.

עוד כתבות

מלון בכר האוס בתל אביב / צילום: אסף פינצ'וק

רשת פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק תחת COLORS, עם הפנים לחו"ל

פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק שלה תחת השם COLORS ● "המהלך מבטא אמירה דו-משמעית - גם על המגוון האנושי של האורחים וגם צבע חדש לפתאל, שעוסקת בעיקר במותגי נופש", אומרת סמנכ"לית השיווק ● ומה מתכננים ברשת המלונות בהמשך?

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

מיקנעם לקליפורניה: המספרים המדהימים של אנבידיה בישראל נחשפים

ענקית השבבים שוב הצליחה להכות את תחזיות השוק, ובדרך גם חשפה פרטים חדשים על הפעילות בישראל ● מספר העובדים גדל, היקף המס המשולם האמיר, ומעל הכול בלטה פעילות חטיבת התקשורת שמבוססת על רכישת מלאנוקס שהציגה שיעור צמיחה של 263%

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי, הסיכון שלה גדל: אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?