ראש ממשלת פינלנד מטעם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, סאנה מרין / צילום: Vesa Moilanen/Lehtikuva, רויטרס
הפרשנות הליברלית של חופש במאה ה-19 מבקשת לתת לפועלים זכויות פוליטיות - כמו למשל זכות הצבעה. אבל האם דמוקרטיה ליברלית של המאה ה-19 מספיקה כדי לייצר חברה מספיק טובה? הסוציאל-דמוקרטיה לא מסכימה עם התפיסה הזו. זכויות כגון הזכות להצביע בבחירות היא זכות עקרה, כל עוד היא לא מלווה בזכויות חברתיות תומכות.
בניגוד לקומוניזם של לנין, תלמידיו של אדוארד ברנשטיין, מאבות הסוציאל-דמוקרטיה, מבינים את הסוציאליזם כהמשך הליברליזם. סוציאל-דמוקרט מאמין בזכויות הליברליות, אבל מאמין שהן זכויות חסרות. עליהן צריך להוסיף זכויות חברתיות: בריאות, רווחה, חינוך.
אורח באולפן: רמי הוד, מנכ"ל המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון
■■
ד"ר אושי שהם-קראוס הוא דוקטור לפילוסופיה של הכלכלה, עוסק בלימודי עתידים בתחום הפיננסי. לימד במשך שנים בבתי הספר לכלכלה ולמינהל עסקים במכללה למינהל. מרצה ויועץ בתחומי ה-Fintech ,Wealthtech ,Insurtech. מרצה על התפתחויות טכנולוגיות קרובות והשפעתן על סקטורים שונים בתעשייה ומדריך בשימוש בסכמות חשיבה מתחום לימודי העתידים לטובת עבודה ארגונית.
ניתן להשיג את אושי באתר הבית או במייל.