גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ממשלת מעבר של שנה וחצי הורגת את הרשויות המקומיות"

מהלכים בין הטיפות: ראשי הרשויות מתמודדים עם תקופה שבה אין כללים ברורים ואין שיטת עבודה מסודרת ● ראש עיריית ערד: "כשאין לנו כסף לשלם על קייטנות בזמן החגים, ואנחנו נאלצים לבטל שירותים - אף תושב לא יתעניין בביבי או בגנץ - הם יבואו אליי"

חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין ויו"ר השלטון המקומי / צילום: איל יצהר
חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין ויו"ר השלטון המקומי / צילום: איל יצהר

עסוקים בקמפיין הבחירות - לתוך שרשרת של אירועי בחירות וקמפיינים, נקלעות בכל כורחן גם הרשויות המקומיות. הן הנדרשות לתת מענה לתושבים בסוגיות רבות, אך תלויות בשלטון המרכזי במרבית התחומים, וחלקן תלויות כלכלית כמעט לחלוטין בהעברת תקציבים ממשלתית. "שנה וחצי ממשלת מעבר הורגת את מרבית הרשויות המקומיות בישראל. ביוני 2020 ערים שתלויות במענקי איזון יקרסו כלכלית כי אין תקציב מדינה והוראות שעה לא מיושמות. כשאין לנו כסף לשלם על קייטנות חגים, ואנחנו נאלצים לבטל שירותים - אף תושב יתעניין בביבי/ גנץ/ לפיד, הם יבואו אליי. הבעיה תהיה מול ראש הרשות", אומר לגלובס ראש עיריית ערד, ניסן בן חמו, שעירו נתמכת במענקי איזון ממשלתיים.

לא רק ראשי רשויות הנתמכות במענקי איזון מהלכים בין הטיפות. ראשי ערים בכל הארץ מתמודדים עם מצב שבו הם עצמם צריכים לייצר מערך של 'עסקים כרגיל', בתקופה שבה אין כללים ברורים ואין שיטת עבודה מסודרת. והתוצאה? בין קיפאון לאיש הישר בעיניו יעשה, אם יצליח. "אין היום קובעי מדיניות שעוסקים בתפקידם. כולם עוסקים בבחירות או בקריירה הבאה שלהם. התיאור הנכון של המצב הוא ג'ונגל שהחוקים בו לא מאוד ברורים, מה שמקשה על יצירת תוכניות ארוכות טווח ויישום תוכניות קיימות", אומר לנו ראש עיר מתוסכל ממרכז הארץ, שנדרש לספק לתושביו תשובות על סוגיות פרוייקטי תשתית, סוגיות בתחום החינוך ועוד.

חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין ויו"ר השלטון המקומי, מתריע כי הרשויות יאלצו להתמודד עם אי הבהירות עוד זמן רב, וטוען כי פקידי הממשלה מנצלים את המצב הנוכחי לטובתם, בלא סמכות. "תקציב יגיע לכנסת אולי באוגוסט לסבב ראשון ובמקרה הטוב בנובמבר הוא יעבור. היום יש ניצול ציני של המצב על ידי התקציב הכללי, ולא מחלקים את התקציב כנדרש. אם לא יינתן פתרון למצוקת הרשויות המקומיות בזמן בחירות בהקדם האפשרי, נצטרך לעצור הכל. אנחנו, ראשי הערים, לא בבחירות. אנחנו השלטון היציב ביותר בישראל שממשיך להתקיים ונושא על גבו את כל ארצו, כולל המשחקים של הממשלה והחשב הכללי. אבל זה יכול להימשך עוד הרבה זמן.

"אנחנו עומדים מול שוקת שבורה, ואומרים לנו: תתחילו לפטר אנשים"

וכשאין תקציב, השלטון המרכזי שולח את ביבס וראשי הרשויות לפגוע בשירותים וגם לפטר עובדים. "יש רשויות שמסוגלות לסחוב על עצמן את התקופה הזו, ויש רשויות שקורסות תחת הנטל. אנחנו עומדים מול שוקת שבורה, ואומרים לנו: תתחילו לפטר אנשים", הוא מספר. "מנכ"ל משרד הרווחה מוציא מכתב ואומר שהוא מקצץ 25% בטיפול במסגרות יום לבעלי מוגבלויות, טיפול בנוער בסיכון ועוד מגוון מוקדים, זה כוח אדם שצריך לשלוח הביתה, עוד לפני שמדברים על ההשלכות של הקיצוץ הזה כלפי התושבים. זה ניצול ציני של המצב על ידי החשב הכללי, שעושה מה שהוא רוצה ותוקע מדינה שלמה. אחרי שיהיה תקציב, כדי לחזור למצב הקיים, יצטרכו להוציא פי שניים תקציב יותר ממה שהיום הם חוסכים לעצמם. יש מחסור של אלפי כיתות לימוד, אין הרשאות להתחייב, ותחילת שנת הלימודים הבאה בסכנה. אם יהיו חסרות כיתות לימוד, אנחנו נצטרך לשכן כיתות בקרוואנים, וככה המדינה תראה בשנת 2020 בזמן שברחבי העולם משכללים כיתות. זה אבסורד וזו בושה וחרפה. אם לתלמיד לא תהיה מחר כיתת לימוד - זה כי משרד האוצר נכשל".

אמיר כוכבי הוא ראש עיר חדש שנכנס לתפקידו רגע לפני שהמערכת הפוליטית נכנסה לסחרור; כמו ראשי עיריות רבים, גם הוא נבחר זמן קצר לפני הבחירות הארציות, והושלך לתוך תקופת קיפאון ארוכה. "נוח לשלטון המרכזי לזרוק אחריות על המקומי בלי לתת לו כלים להתמודד, והתופעה הזו מחמירה בתקופת חוסר וודאות של בחירות. כמחצית מראשי הרשויות בארץ התחלפו ואין להם ממשלה לעבוד מולה. זה משמעותי במיוחד לנבחרים החדשים בגלל הצורך והרצון להניע שינוי כיוון מקומי ותוכניות חדשות", אומר כוכבי, ראש עיריית הוד השרון. "לתושבים יש היום ציפיות אחרות מבעבר מהרשות שלהם. הם מרגישים שיקבלו יותר מענה מראש הרשות, גם אם מדובר בדברים שבהגדרה אינם בתחום אחריותו - מבתי ספר דרך תחבורה ציבורית בשבת ועד תוכניות לאומיות של בינוי, תשתיות ועוד".

ולמרות הקיפאון, כעת, כשהפוליטיקאים מנסים לגזור רווח פוליטי מיידי, הם יכולים להשתמש בראשי הערים, ויש מי שמסוגל לנצל את המצב, לדברי כוכבי. "בתקופת בחירות מתמשכת ותזזיתית בה השרים מחליפים תפקידים בתדירות גבוהה, סדר העדיפויות נעשה פוליטי מתמיד ואף סקטוריאלי לחלוטין. כשממנים שר לחודשיים-שלושה, הוא בא לעשות מה שטוב עבורו לבחירות ועבור המגזר שהוא מייצג", אומר כוכבי. "זו כאילו הזדמנות, אבל זה מייצר מערך קבלת החלטות בעייתי ומערכת יחסים נצלנית - סחטנית בין השלטון המקומי למרכזי מה שפוגע בסדר העדיפויות התקציבי של המדינה וביכולת התכנון לטווח ארוך. לאורך זמן כולנו מפסידים מזה".

שיעבירו תקציב וימשיכו לריב

האם יש פתרון אד-הוק למצב הנוכחי? ביבס מפציר בחברי הכנסת לאחד כוחות כדי להעביר תקציב כבר עכשיו, ולא לאלץ את הרשויות להמשיך להמתין בחוסר וודאות הגובה מחיר מכלל תושבי המדינה. "הפוליטיקאים יכולים להמשיך לריב על האגו שלהם עוד שנים, זה לא מפריע לנו, אבל הם צריכים לגלות בגרות ולהתכנס כדי להעביר תקציב, כדי שאנחנו נוכל להמשיך לעבור ולספק שירות לתושבים. אחר כך נסדר להם גן ילדים אם הם רוצים באחת הערים. כמו שהכנסת יודעת לקום ולהעביר חסינות או את סיפוח הבקעה, בכל הכבוד - שיעבירו תקציב למדינה ואחרי זה ימשיכו לריב. אם אנחנו ניפגע, אנחנו נעשה הכל כדי לשמור על הרשויות, גם במחיר של לפגוע בהם ולשלוח אותם הביתה. אנחנו יכולים להחליט שאנחנו משביתים את המדינה. אולי רק ככה הם יבינו. המצב שבו אנחנו צריכים לעשות שרירים, הוא הגרוע ביותר. אם יעבירו לנו סמכות ואחריות ולא יפריעו לנו, אנחנו נהיה במקום אחר".

מבחינת ביבס וראשי הערים האחרים, יש פתרון פשוט ומתבקש - העברת סמכויות מהשלטון המרכזי לראשי הערים: "זו שנה שבה אין ממשלה ומשרדי הממשלה לא מתפקדים, והשלטון המקומי הוכיח שהוא בעצם הזרוע הביצועית האמיתית של תושבי מדינת ישראל. השנה הזאת הוכיחה לא רק שאנחנו הכי יציבים, אלא שצריך להעביר כמה שיותר סמכויות ותקציבים לרשויות, כי בסופו של דבר אנחנו עושים את זה טוב מהם". ביבס אולי מסמן את המטרה של ראשי הערים לכנסת הבאה: מאבק על מקומם ועל יכולתם לנהל את עירם באופן עצמאי יותר, ודאי בעתות אי יציבות פוליטית. "אנחנו מפתחים תשתיות, בונים שכונות ועושים את הכל, רק שהמדינה לא תפריע. התשתיות תקועות איפה שהמדינה מבצעת אותן ואין אנשים שיידחפו את הפרויקטים האלו. יש פרויקטים שנמרחים שנים, ושבמדינה אחרת היו מסיימים אותם מזמן. הנזק והתשלום בהמשך יהיו גדולים", הוא מוסיף.

כשהחבל הדק מאיים להיקרע

המתח בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי איננו חדש, ולא מייחד את תקופת הבחירות הארוכה. אך בעת שבה השרים מנסים לגזור רווח פוליטי, וראשי הרשויות מרגישים שאין להם עם מי לעבוד או למי לתת דין וחשבון לטווח הארוך כאשר לא ברור כיצד תראה הממשלה הבאה, היחסים מתערערים יותר. אולי צריך לחזור רגע אחורה, כדי להבין את יחסי הכוחות המקומיים; שורשי חוק פקודת העיריות נטועים בעבר הרחוק, כאשר השלטון הבריטי נדרש לשלוט בקולוניות השונות תחתיו. ואמנם, גם לאחר שאותה פקודה עברה נוסח חדש, היא עדיין תקפה ברוחה - הממשלה היא הנציב העליון, והסמכויות של השלטון המקומי צרות מאד.

האם ישראל חריגה ביחס למגמה העולמית, והאם יחסי הכוחות בין הצדדים עשויים להשתנות בקרוב? "באופן כללי יש מערכת יחסים די משונה בין השלטון המרכזי למקומי בישראל. בעולם המגמה היא להקנות יותר אוטונומיה לשלטון המקומי בכדי להוביל מהלכים שהתושבים מעוניינים בהם. בארץ, המגמה הכללית היא ריכוזית. הממשלה מפעילה סמכות אבל יש לה אפס אחריות; היא לא משלמת מחיר פוליטי על מה שקורה בערים, כאשר ראשי ערים יכולים לחטוף מהציבור על מה שהשלטון המרכזי עושה בערים שלהם", אומר ד"ר מעוז רוזנטל, המרכז הבינתחומי הרצליה. "אבל בשנה האחרונה, הכוח של השלטון המרכזי הפך להיות מוגבל. כדי להפעיל כוח בפוליטיקה - את צריכה שיהיה לך את הכוח לאיים בסנקציות. ברגע שלא ברור מי שר הפנים ומה סמכויותיו בממשלת מעבר, אז הכוח מוגבל. אין לשלטון שום מנוף לחץ אפקטיבי על הרשויות המקומיות כי אין יכולת לייצר איום מתמשך. אם השלטון המקומי היה יודע ששר הפנים או שר החינוך יהיו שרים עכשיו שנים קדימה, הם היו מתנהלים אחרת".

עוד כתבות

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים