המגדל הלבן שבמרכז רמלה / צילום: גיא נרדי
מסמך המדיניות להתחדשות מרכז העיר רמלה שיזם ראש העיר מיכאל וידל אושר בשבוע שעבר בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מרכז. בבסיס התוכנית עומדת השאיפה לשנות ללא היכר את האופי והמראה העלוב של חלקים משמעותיים בליבה של העיר. המטרה היא להפוך את האזור למרכז עסקים ראשי (מע"ר), שירכז אזורי מסחר ותעסוקה משמעותיים, לצד בנייה מוגברת למגורים.
השטח שלגביו מתייחס המסמך ממוקם במשולש הרחובות הרצל, ויצמן ודני מס, וכולל כ-120 דונם. התוכניות הישנות לשטח מאפשרות תוספת של 250 דירות לאזור וכן 29 אלף מ"ר בייעוד של מסחר ותעסוקה. מנגד המסמך החדש שמבטא את החזון העכשווי של קברניטי העיר מציע תכנון שכולל 1,250 יח"ד, 125 אלף מ"ר בייעוד של מסחר ותעסוקה, וכן 300 יח"ד בייעוד מלונאי. הכוונה היא שלאורך הרחובות הראשיים תתאפשר בנייה אינטנסיבית יותר, עם דגש על עירוב שימושים, הכולל מגורים וחזיתות מסחריות במפלס הרחוב. הבנייה החדשה מוגדרת כ"מרקמית", כשהכוונה היא לבנות בניינים בגבהים שבין 5.5 קומות ועד 9.5 קומות. במקומות מוגדרים ייתכנו רבי-קומות של עד 15 קומות.
בלב המתחם יוקם מדרחוב מסחרי אשר יהפוך להיות חלק מהציר התיירותי של העיר, ומבקש לקשר בין כמה מהאתרים ההיסטוריים החשובים כמו מתחם המסגד הלבן ובריכת הקשתות.
70 מ"ר שמסבירים את המצב ברמלה
ניתוח ההיתכנות הכלכלית לתוכנית התחדשות מרכז רמלה שערך מכון גיאוקרטוגרפיה, מעלה שבעיר רמלה יש 11 מ"ר של שטחי תעסוקה לתושב, שזה סכום גבוה ביחס לממוצע העירוני הארצי העומד על 8.5 מ"ר לתושב. עם זאת רק חלק קטן מהם ממוקמים במרכז העיר. נתון מעניין נוסף הוא שהשטח הממוצע של העסקים במרכז העיר קטן מ-70 מ"ר. במילים אחרות, בהווה, מרכז העיר של רמלה לא מתפקד כמרכז עסקים ראשי.
ד"ר רינה דגני, מבעלי גיאוקרטוגרפיה, מסבירה שתושבי רמלה לא מוצאים בעיר את מבוקשם ולכן הקניות שלהם "דולפות" מחוץ לעיר. "קברניטי העיר רמלה הבינו שנדרש לייצר קשר בתוך המע"ר בין התעסוקה הציבורית לבין המסחר העירוני שהוא חלש ברמות התפקוד שלו. ברגע שמשנים את הדברים ניתן לייצר חיבור ורצף עסקי בתוך העיר", אמרה דגני.
אדריכל העיר, שראל וינקלר, מקווה שהתוכנית תצליח להחיות את מרכז העיר. "ברמלה מתגוררים כיום 82 אלף תושבים, והאוכלוסייה אמורה להכפיל את עצמה עד 2040. המגמה שלנו היא להסתכל פנימה ולראות איך אנחנו מחדשים את העיר. המרכז האזרחי של רמלה תוכנן, עוד בימי אריה שרון (אדריכל, היה מופקד על תוכנית אב למדינת ישראל. ג"נ), כחוליה שמקשרת את העיר העתיקה והעיר החדשה, אך בפועל הוא נותר חצי ריק. יש לנו פה הרבה פוטנציאל אך גם לא מעט אתגרים. המטרה שלנו היא להעצים את החוויה העירונית. האזור הזה הוא מרכזי ויש בו גם הרבה שטחים ריקים. אנחנו מקווים ששיקום האזור ישפיע על העיר העתיקה וגם על התחדשות אזור השיכונים".
"עד עכשיו לא הייתה מדיניות"
ראש העיר מיכאל וידל הסביר ל"גלובס" מדוע הוא אופטימי בנוגע להתממשות החזון. "כביש 200 (עוקף רמלה), שמחבר בין כביש 431 לכביש 44 יפתח בחודש הבא; הבקו"ם יעבור בעתיד לרמלה, מחלף קלאוזנר (המחבר בין קריית האומנים למרכז העיר, באמצעות הפרדה תת קרקעית) שנמצא בתכנון כבר 20 שנה קורה עכשיו; באוגוסט עומד לעבור לכאן בנק הדם של כל מדינת ישראל; בעוד שבועיים אנחנו מתחילים בהקמת נתיב תחבורה ציבורית, "מהיר בעיר", ברחוב הרצל, שהוא הרחוב הראשי של העיר. זה יהיה הרחוב היפה ביותר בכל מדינת ישראל".
כל הפרויקטים האלה נשמעים נפלא, אבל למה שאנשים ירצו להשקיע באזור מוזנח וחצי נטוש?
"כי זה קורה. לדוגמה באפריל ייכנסו אנשים לאלף יח"ד, מתוך 4,000 שנבנות בשכונת נאות שמיר, במערב רמלה. עד עכשיו לא היתה מדיניות. אני הכנתי את מסמך המדיניות הזה, וגם אדאג שתוכנית המתאר הכוללנית לעיר תקודם ותאושר. תבין שהמיקום שלנו הוא אסטרטגי. לחברים שלי מקריית גת לוקח 18 דקות להגיע לרמלה, בלי אף רמזור. 265 דירות בפרויקט המגורים "נאות אריאל שרון", ליד המסגד הלבן נחטפו כמו לחמניות".
הניתוח של גיאוקרטוגרפיה מסביר שיש לא מעט תעסוקה ומסחר, אבל לא במרכז העיר. איזה צעדים תעשה עיריית רמלה כדי לעודד משקיעים להגיע למרכז העיר?
"אם הבקו"ם בא הנה, אז יש פה, בשנת 2025, 5,000 הורים שיגייסו את ילדיהם כל בוקר. זה מנוע כלכלי אדיר עבורנו".
אבל למה שאנשים יבואו לגור במע"ר אם אתם מקימים שכונות בפריפריה של העיר?
"רמלה היא עיר מחוז שמשרתת את כל המטרופולין. כשתושב מהמושבים יד רמב"ם, בית עוזיאל, או כפר שמואל, רוצה לקנות פיצה, לעשות חתונה, או ללכת לבנק, זה תמיד רק ברמלה. תלך תראה מה קורה ברחוב הרצל - מחיר של מ"ר ברחוב הרצל עולה יותר מאשר ברחוב רוטשילד בראשון לציון כי זה שווה, כי יש אצלנו עבודה. רחוב הרצל שוקק חיים. ביום שישי, בשוק של רמלה, יש 50 אלף איש. 95% מתוכם לא רמלאים".
לאחרונה הוחלט לבטל את הקו החום של הרכבת הקלה, מה שמבטל גם בנייה של הרבה דירות. איך אתם מתמודדים עם זה?
"אני מקיים מו"מ מול מנכ"ל נתיבי איילון, כדי לבדוק אופציה שתהיה יותר טובה מהקו החום. משהו שדומה למטרונית בחיפה. זה יחסוך מיליארדים וגם זמן".