גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השתקה תאגידית: זינוק של מאות אחוזים במספר התביעות על הטרדות מיניות בבתי דין לעבודה

ב–2010 הוגשו רק 19 תביעות על הטרדה מינית במקומות העבודה, וב-2018 – לא פחות מ-114 תביעות • אבל לפי סקר של הלמ"ס, שיעור נמוך מאוד מהתלונות מגיע לערכאות שיפוטיות: ב-2017 לבדה הוטרדו 29 אלף נשים במקומות עבודתן, אך לבתי הדין לעבודה הוגשו רק 78 תביעות

מתוך עשרות אלפי תלונות, לבתי הדין לעבודה הוגשו רק עשרות תביעות / צילומים: רפי קוץ, shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
מתוך עשרות אלפי תלונות, לבתי הדין לעבודה הוגשו רק עשרות תביעות / צילומים: רפי קוץ, shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מספר התביעות שהוגשו לבתי הדין לעבודה בעניין הטרדה מינית גדל בעשור האחרון במאות אחוזים. בזמן שב-2010 נפתחו בבתי הדין לעבודה 19 תיקים בלבד בעניין הטרדה מינית, ב-2018 נפתחו בבתיה"ד 114 תיקי הטרדה מינית, ובין החודשים ינואר ועד אוקטובר 2019 נפתחו 86 תיקים בגין הטרדה מינית. כך עולה מנתונים שהעבירה דוברות בתי המשפט לבקשת "גלובס".

מהמידע עולה עוד כי משנת 2013 חלה עלייה קבועה במספר התיקים שנפתחו בבתי הדין: בשנת 2014 נפתחו 46 תיקים וב-2017 נפתחו 78 תיקים בעניין הטרדה מינית. בשנת 2018 כאמור חלה הקפיצה המשמעותית ביותר במספר התיקים ביחס לשנה שקדמה לה ונפתחו 114 תיקים.

בשנת 2019 נראה שנבלמה המגמה של עלייה במספר התיקים, אך עדיין מדובר במספר תיקים גדול ביחס לשנים עברו. עם זאת, לגבי 2019 אין עדיין כל הנתונים ומספר התיקים מתייחס לחודשים ינואר-אוקטובר.

מספר התיקים שנפתחו בבתי הדין לעבודה בעניין הטרדה מינית

בעקבות "Me Too"

החוק למניעת הטרדה מינית קובע כי הטרדה מינית מהווה עבירה פלילית וגם מקימה עוולה אזרחית שניתן להגיש בגינה תביעת פיצויים. הרוב המוחלט של תביעות פיצוי כספיות של עובדות או עובדים שטוענים כי סבלו הטרדה מינית במסגרת העבודה מוגשות לבתי הדין לעבודה. תביעות יכולות להיות מוגשות נגד המעסיק, אם הוא הפר את החובות בחוק שמחייבות אותו לנקוט אמצעים כדי למנוע הטרדה מינית ולטפל בתלונות. בין היתר, המעסיק מחויב לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה בשל הטרדה מינית או התנכלות ולשם בירור התלונה; לטפל ביעילות במקרה של הטרדה מינית או התנכלות; ובמקום בו מועסקים יותר מ-25 עובדים, עליו לקבוע תקנון.

העלייה במספר התביעות בגין הטרדה מינית שמוגשות לבתי הדין לעבודה מ-2010 הולכת יד ביד עם הגברת המודעות לנושא. אין זה מקרה ששנת 2018 היא השנה שבה חלה הקפיצה הגדולה ביותר במספר התיקים בבתי הדין לעבודה שעוסקים בהטרדה מינית.

השנה שקדמה לה, 2017, הולידה את תנועת Me Too. באוקטובר של אותה שנה התפשט קמפיין הרשת נגד הטרדות מיניות כאש בשדה קוצים. המרחב הווירטואלי התמלא בסיפורים של נשים וגם גברים שחוו הטרדות מיניות. ב-16 באוקטובר 2017 נרשם שיא השימוש בביטוי ברשתות החברתיות בארצות הברית, והוא הוזכר חצי מיליון פעמים בטוויטר. באותו יום השתמשו בו כ-4.7 מיליון איש בפייסבוק, והוא צוטט ב-12 מיליון הודעות. בין הנשים ששיתפו באמצעות "Me Too" את המקרים שבהן הוטרדו או הותקפו היו מפורסמות רבות, בהן פטרישה ארקט, ביורק, ליידי גאגא, הת'ר גראהם, אלן דג'נרס, אליזבת וורן, אליסה מילאנו ואחרות. גם בארץ יצאו נשים רבות וסיפרו על מקרי הטרדה ותקיפה מינית.

לצד הגידול בעיסוק של בתי הדין לעבודה בתביעות בגין הטרדה מינית, צריך להזכיר כי מקרים רבים של הטרדה מינית בעבודה כלל לא מגיעים לערכאות שיפוטיות או לדיון בבתי הדין. הסיבה המרכזית לכך היא שלמרות המודעות הגוברת, גם היום רבות מהנשים המוטרדות במסגרת העבודה לא מעזות לצאת נגד העובדים או המנהלים שהטרידו אותן מחשש לביטחון התעסוקתי שלהן.

סקר שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנובמבר 2018, העלה נתון מדאיג ולפיו 29 אלף נשים הוטרדו מינית במקום העבודה בשנת 2017, על ידי הממונה עליהן (15%) או על ידי עובד אחר (85%).

יתר על כן, במקרים רבים שבהם עובדות או עובדים התלוננו על הטרדה מינית בעבודה, התלונה נסגרה ישירות מול הפוגע או המעסיק, ללא פנייה לערכאות שיפוטיות. רבים מהמעסיקים שמוגשות נגדם תלונות בגין אי טיפול בהטרדה מינית, מוכנים לשלם למתלוננות סכומי כסף נכבדים כדי לסגור את הסכסוך בפשרה חשאית מחוץ לכותלי בתי המשפט. פשרות כאלה מונעות מהמעסיק לא רק את הצורך לנהל הליך משפטי אלא גם מונעות את חשיפת שמו. אם כי בכל מקרה ההליכים המשפטיים בגין הטרדה מינית בבתי הדין לעבודה מתנהלים מאחורי דלתיים סגורות, בעיקר כדי להגן על המתלוננות. לאורך השנים, הלכו בתי הדין לעבוד רחוק מדי לטעמנו, כשמנעו פרסום שמות החברות הנתבעות בגין הטרדה מינית, לאורך ההליכים המשפטיים ולעתים גם לאחר מתן החלטות ופסקי דין שמצאו אותן אחראיות בדין.

גם בבתי משפט "רגילים"

ולסיום, נקודה נוספת שחשוב להזכיר: ישנם מקרים של הטרדה מינית בעבודה שנדונים על ידי בתי משפט "רגילים". זה קורה כאשר הטענות להטרדה מינית מלוות בטענות לביצוע עבירות מין חמורות יותר.

בפברואר 2017 פסק בית הדין הארצי כי יש לאפשר לעובדות ולעובדים שנפלו קורבן לפגיעה מינית קשה במקום העבודה, כגון אונס או מעשי סדום, לבחור היכן להגיש את התביעה נגד המעסיק או המנהל שפגעו בהן - לבית הדין לעבודה או לבית משפט אזרחי. עוד פסק בית הדין הארצי כי לנתבעים במקרים האלה אין זכות בחירה והם צריכים ללכת בעקבות בחירת התובעות.

הפסיקה התקבלה בעקבות דיון בשאלת הסמכות של בתי הדין לעבודה לדון בתביעות פיצוי של עובדות נפגעות אונס או מעשי סדום שהוגשו לפי החוק למניעת הטרדה מינית, להבדיל מתביעות בגין הטרדה מינית קלה יותר.

השאלה עלתה במסגרת ערעור שהגיש מעסיק מבוגר על פסיקת בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, שחייבה אותו לפצות ב-300 אלף שקל עובדת סיעודית ממולדובה שהעסיק. בית הדין פסק כי המעסיק אנס את העובדת הסיעודית, ביצע בה מעשי סדום, כפה עליה שימוש באביזרי מין, לבוש מבזה וצפייה בסרטים פורנוגרפיים. אחת הטענות שהעלה המעסיק האנס בערעורו הייתה שבית הדין חרג מסמכותו מאחר שכתב התביעה הוגש בעילה של הטרדה מינית בלבד.

השופטים יגאל פליטמן, ורדה וירט-לבנה ולאה גליקסמן, ונציגי הציבור ענת מאור ומיכה ינון ציינו בפסק הדין כי הטרדה מינית על פי החוק כוללת כמובן "מעשה מגונה", כמוגדר בחוק העונשין, אך גם את מלוא מדרג החומרה שלאחר מכן, לרבות מעשי סדום ואונס. לכן, קבעו, אם העובדת בוחרת לפנות בתביעה מכוח החוק לבית הדין לעבודה - על בית הדין לדון באותה תביעה.

השופטים ציינו עוד כי לבתי הדין לעבודה מוגשות יותר תביעות בעילת הטרדה מינית בעבודה מאשר לבתימ"ש האזרחיים, גם כי מרבית התביעות מוגשות לבתי דין אלו וגם בגלל האגרה הנמוכה יותר להגשת תביעה.

עוד כתבות

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין ראש בפניהן"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים