גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

רשות החדשנות רוצה להפוך את תחום הביו-הנדסה לתעשייה

תוכנית חדשה בתקציב ראשוני של 100 מיליון שקל שמה פוקוס על התחום החם הבא בביומד, אחרי בריאות דיגיטלית: Bioconvergence, שבעולם עדיין נמצא ברובו באקדמיה • רובוטים זעירים שמוליכים תרופות, בדיקת מינונים בזמן אמת והדפסת רקמות להשתלה - אלה רק כמה דוגמאות לפעילות הישראלית בענף

אילוסטרציה של ננורובוט תוקף גידול סרטני / הדמיה: shutterstock
אילוסטרציה של ננורובוט תוקף גידול סרטני / הדמיה: shutterstock

אחרי הבריאות הדיגיטלית, רשות החדשנות הישראלית כבר מסמנת את המוקד הבא שלה: הנדסה הממזגת בין טכנולוגיה לביולוגיה ליצירת יישומים מרהיבים כמו רובוטים תוך-גופיים לביצוע בדיקות או ניתוחים זעיר פולשניים, תרופות שנשלחות ליעד ומשדרות מסרים אל מחוץ לגוף, ורקמות ביולוגיות משולבות בחשמליות. "בכל העולם המוצרים האלה נמצאים באקדמיה, ובישראל זו כבר תעשייה", אומרים ברשות החדשנות, שמשיקה תוכנית לקידום היישומים האלה מתחום ה-Bio Convergence, הנדסה ביו-רפואית.

מדובר בתחום שבו ההנדסה ברמה הגבוהה ביותר שלה פוגשת את הביולוגיה ברמה הגבוהה ביותר שלה. מאחר שישראל חזקה בתחומי הביולוגיה וההנדסה, ובמיוחד במיזמים בינתחומיים, רשות החדשנות רואה בתחום הזה פוטנציאל להיות היתרון הישראלי הבא. עד כה, תחום הבריאות הדיגיטלית קיבל את מרב הפוקוס כיתרון ישראלי. כעת, התוכנית של הרשות, בתקציב של 100 מיליון שקל בשלב הראשון, כוללת בין השאר הקמת שתי חממות ייעודיות, תוכנית להאצה של מסחור טכנולוגיות אוניברסיטאיות ועידוד שיתופי פעולה בין מדענים.  

מנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון, שמגיע במקור דווקא מעולמות התוכנה, השבבים וה-IT הקלאסיים, מסביר: "כרשות החדשנות, אנחנו תמיד שואלים מה הערך המוסף שאנחנו יכולים לתת. ההייטק הקלאסי גייס השנה 8.3 מיליארד דולר מכסף פרטי. כגורם ממשלתי, אני בעיקר יכול להגיד 'וואו', ואולי גם לדאוג לעוד כוח אדם לתעשייה המשגשגת, כי עודף הביקוש מעלה את המשכורות והופך אותנו לפחות תחרותיים. אבל בתחומים אחרים, יכול להיות לגוף שלנו ערך מוסף הרבה יותר גבוה. החלטנו שאנחנו רוצים לחפש את התחום הבא שישראל תוכל להוביל, אבל רק בתנאי שרשות כמו שלנו תיתן דחיפה בשלב ההתפתחות שלו".

יתרון הקוטן של ישראל

רשות החדשנות הציבה כמה קריטריונים בחיפוש אחר תחום חדש להובלה: טכנולוגיה עם בסיס בישראל, שוק עולמי גדול עם טרנד חיובי ורמת תחרות סבירה. "חיפשנו תחום שבו הקרב עוד לא הוכרע", אומר אהרון. "למה הכוונה? למשל, בתחום הפארמה יש לישראל מה לתת, אך יש מדינות שתעשיית הפארמה הקלאסית בהן מתקיימת במשך מאות שנים וכבר התבססה בהן".

בתחום ההנדסה הביו-רפואית, התפתחות הטכנולוגיה פוגשת צורך בשוק. לדברי אהרון, זו בעצם הסיבה שבגללה התחום הזה יוצא מהאקדמיה אל התעשייה. "פיתוח של תרופה קלאסית כבר הפך בלתי כדאי. הרפואה יותר מותאמת אישית היום, וקשה להגיע לקהלים רחבים. לכן מפתחים תרופות יותר מורכבות, תרופות שמותאמות לאדם ולזמן ולמקום המשתנות עם צורכי הטיפול. המגמה הזאת רק תלך ותתחזק. הרגולטור, בהקשר הזה, כמעט יותר חדשני מהחברות עצמן, ולא מעמיס תהליכים מוגזמים על מוצרים גם כשהם בקטגוריה משל עצמם, שלא נראתה עד כה".

ומה היתרון הישראלי? "היזמים הישראלים מודעים מאוד לטרנדים ואוהבים לחבר דיסציפלינות. זה היתרון לקוטן שלנו, מדינה שבה כולם מכירים את כולם. למשל, מרכזי הננוטכנולוגיה שהוקמו בהשקעה גדולה בהובלתו של שמעון פרס, שיש אומרים שהם הצלחה גדולה ואחרים טוענים שפחות, הם מנקודת המבט הזו בהחלט הצלחה. הם הביאו חוקרים מתחומים רבים ושונים לעבוד יחד, חדר ליד חדר או אפילו כתף אל כתף, והם יוצרים דברים מדהימים".

מוצר ביו קונוורג'נס הוא לדוגמה מוצר שכולל חומרים חכמים ביולוגיים ולא ביולוגיים ומונחה בתוך הגוף באמצעות חיישן או רובוט, ומקבל החלטות פעולה על בסיס בינה מלאכותית. הטרנד הזה קיים גם בעולם, אבל ברמה האקדמית בעיקר ונקרא בשמות שונים המשלבים הנדסה וביולוגיה. 

באוניברסיטת הרווארד, ארה"ב, הוקם לפני 11 שנה מכון Wiss, ששמו הרשמי הוא "המכון להנדסה בהשראת ביולוגיה", אך הוא כולל גם הנדסה המשלבת בתוכה ביולוגיה. בין הפיתוחים של המכון רקמות סייבורגיות המשלבות אלמנטים ביולוגיים ומכאניים; חיישנים להשתלה בגוף לזיהוי מספר רב של חומרים במקביל; מערכות לתכנון וייצור דנ"א סינתטי; מערכות המשלבות רכיב מכאני ו-RNA להולכת תרופות למוח ועוד.

מחוץ לאקדמיה, הקימו חברת התרופות GSK והחברה הבת של גוגל למיזמים רפואיים פורצי דרך Verily חברה בשם Galvani המוקדשת כולה לתחום הגרוי העצבי. באתר החברה נכתב: "אנחנו מפתחים קטגוריה חדשה של תרופות המבוססות על מכשירים מושתלים ממוזערים, שישלחו שדרים חשמליים מדויקים לתאי עצב כדי לטפל בכמה מחלות כרוניות. גלוואני תשנה את האופן שבו אנחנו חושבים על תרופות. החזון שלנו הוא לשנות את תחום הרפואה לנצח, וכדי לעשות זאת אנשינו צריכים להיות נועזים, בעלי צורת מחשבה יוצאת דופן ומוכנים ליצור בריתות לא רגילות".

אבל אין צורך להתקנא בהרווארד או בגוגל. גם בישראל קורים דברים מדהימים בתחום הזה (ראו מסגרת).

"עכשיו זו ממש השעה שבה התעשייה בשטח הזה מתחילה לקום. העולם מתחיל להתייחס אליו בתור רפואת העתיד, ולמדינות מעטות מאוד יש ידע גם בתחום הביולוגיה, הרפואה, המידע, הבינה המלאכותית והנדסה הביו רפואית. עוד יתרון בתחום הזה הוא שאלה פרויקטים שלא כל כך קל להעביר אותם לחו"ל אם רוכשים אותם. תוכנה או תהליך יצור של מולקולה קטנה, יותר קל להעביר. מפעל ביוטכנולוגיה לא קל להעביר, אך כמה חברות הגיעו לשלב שבו הקימו מפעל? לעומת זאת, בפעילות רב תחומית כזו, כבר מיום הקמת הצוות הבין תחומי, תקעת יתד לחברה בישראל".

יתרון נוסף לקיומן של חברות כאלה הן שידרשו לא רק עובדי הייטק קלאסיים ולא רק מהנדסים, ואפילו לא רק ביולוגים בעלי דוקטורט, אלא גם עובדי ייצור המתמחים מאוד בתפקידיהם ועובדים בפריון גבוה, כלומר, גם במשכורות גבוהות. מעבר לכך, תעשיית הביוטק הישראלית מפוזרת ברחבי הארץ יותר מאשר תעשיית ההייטק המרוכזת בתל אביב, הרצליה והסביבה. 

לשלב גם את התעשייה הביטחונית

"כבר ראינו שישראל היא מקום שבו חברות רב-לאומיות מתחומים שונים אוהבות להיפגש", אומר אהרון. "כך, IBM וחברת המכשור הרפואי מדטרוניק היו צריכות להגיע עד חיפה כדי להיות שותפות בחממה טכנולוגית יחד, וחברת התרופות רוש עם חברת ההדמיה GE הקימו דווקא בישראל מרכז לפיתוח מערכת בינה מלאכותית תומכת החלטה לאבחון רפואי, על בסיס שילוב בין הבדיקות של שתיהן.

"אם נוכל לטפל בכל הפנים של שיתופי הפעולה האלה בבת אחת, אז יש פה הזדמנות אדירה. אפילו הרגולטור שלנו, משרד הבריאות, מתחיל לעשות קולות של שיתוף פעולה, ובתחום הזה, רגולציה מקלה או יותר נכון, מאפשרת, יכולה לתרום מאוד להצלחה. אבל אנחנו צריכים את כולם: משרד הבריאות כרגולטור, ות"ת כדי להגדיר מחקר בין תחומי, 8400 (רשת הבכירים במערכת הבריאות), כי הם יודעים לחבר בין אנשים בצורה מצוינת, IATI, ארגון חברות ההייטק בישראל, כמובן האוניברסיטאות, זכייני החממות וקהילת הסטארט-אפ".

אהרון אופטימי מאוד לגבי האופן שבו התרבויות השונות מאוד של ההנדסה פורצת הדרך והביולוגיה פורצת הדרך יתרמו זו לזו. "ליזמים שהקימו חברות שפרצו דרך בתחום ההנדסה, יש הסתכלות אחרת על התחום, שונה מאוד גם מההסתכלות של אנשי תוכנה וגם משל אנשי הנדסת מכשור רפואי קלאסי". בין היתר, הם עדיין לא חוו את הקשיים בתחום, ולכן שואפים רחוק וגבוה. גם אנשי המכשור הרפואי הקלאסי שואפים רחוק ומביאים פתרונות יצירתיים מאוד, אך חלקם מעט שחוקים אחרי עשור קשה בתחום".

גם מבחינת החשיפה לחו"ל, היזמים שמגיעים מתחום הטק הם לרוב מנוסים יותר בעבודה עם שוקי חו"ל ברמה המסחרית. בתחום הפארמה והמכשור הרפואי רוב החברות נמכרות או עוברות לידיים זרות לפני שהמנהלים באמת מתערים בשוק באופן מלא. המנהלים הוותיקים יותר של תעשיית הטק יכולים למלא בתחום הקונוורג'נס את שכבת הניהול החסרה בתחום הביומד.

בשלב הראשון המיקוד של התוכנית הוא בעולם הרפואי, אם כי אהרון מציין שהיא יכולה להיות רלוונטית גם לעולמות המזון, האנרגיה והחקלאות. במזון ספציפית, ישראל כבר בונה יכולות ביו קונוורג'נס מעניינות בתחום של הנדסת איברים למאכל.

"חברת אלף פארם, שפיתחה על בסיס טכנולוגיית הנדסת האיברים של פרופ' שלומית לבנברג מהטכניון, שיטה לשיבוט בשר, היא דוגמה מצוינת להנדסה ביולוגית אבל גם להתפתחות של תחום הפודטק, שלא היה קיים לפני חמש שנים והיום הוא תחום חם בעולם וישראל מובילה בו", אומר אהרון. "כששטראוס זכתה ב-2014 במכרז על חממת הפודטק הראשונה של רשות החדשנות, היא ראתה שאין מספיק חברות מסביב. היא בנתה את התחום מול המוסדות האקדמיים, והיום יש כאן תעשיית פודטק צעירה ומעניינת מאוד, והיזמים מגלים שאם הם חשבו שרפואה זה קשה - אז מזון חייב לעמוד בסטנדרטים דומים וגם להיות זול וטעים.

"בעתיד, אפשר או צריך יהיה לשלב בתחום ההנדסה הביו רפואית את התעשייה הביטחונית הישראלית. ישנו חשש כי במלחמת העולם הבאה ייעשה שימוש בתרופות מסרטנות, הפוגעות בדנ"א. כיום קל גם לאנשים שאינם ביולוגים לתכנן מספרי עריכה גנטית מסוג Crispr, שיפגעו בתאים בריאים מסוימים לשם יצירת מחלה, במקום בתאים חולים לשם טיפול במחלה. לכן ישנו גם עניין בטיפולים שיוכלו להגן מפני התערבויות כאלה ויהיו יישימים בשדה הקרב".

שני מכרזי חממות

אחד הצעדים הראשונים שהרשות מתכננת הוא הוצאת שני מכרזים להקמת מעבדות חדשנות (כמו חממה טכנולוגית, אבל עם מעבדה רטובה), בתחום הביו קונוורג'נס. "בנוסף, אנחנו מפעילים את כל הכלים הקיימים של רשות החדשנות, עם דגש על כלים לתמיכה במדע יישומי ושיתופי פעולה בין האקדמיה לתעשייה, ושיתופי פעולה בין-מדינתיים, כדי להכין את כל האקוסיסטם לתמוך בתוכניות הללו", אומר אהרון.

לצד תקציב ראשוני של 100 מיליון שקל, התוכנית אמורה ליהנות גם מתקציבי תוכנית "בריאות דיגיטלית כמנוע צמיחה" במקרים שבהם התחומים משיקים, מתקציבים של מאות מיליוני דולרים שהושקעו במרכזי המצוינות בננוטכנולוגיה באוניברסיטאות השונות, מתקציבי שיתוף פעולה בין מדינתיים (כמו קרן BIRD) ומתקציבי ות"ת. בשלב הבא תיתכן הרחבה של התוכנית.

"האסטרטגיה היא לאו דווקא לשפוך לתחום כסף, אלא להתמקד בפיתוח עסקי", אומר אהרון. "באקדמיה אומרים לנו, 'כבר יש לנו מוצר, אבל אנחנו לא יודעים את מי זה מעניין. בעתיד התוכנית תהיה רחבה יותר". 

הפיתוחים המעניינים שנעשים בישראל

Bionaut labs: רובוטים זעירים שנעים בגוף בשלט רחוק

שנת הקמה: 2016

יזמים: אביעד מייזלס, מיכאל שפיגלמכר (מנכ"ל) ואלכס שפונט

ביונאוט, שהוקמה בארה"ב ובישראל במקביל, על ידי ישראלים בוגרי תלפיות, מפתחת רובוטים זעירים המונעים מחוץ לגוף באמצעות שלט רחוק, ויכולים להוליך תרופה לאזור מסוים בגוף, לצלם את המקום או לבצע דגימה זעירה באופן זעיר פולשני, אולי אפילו זעיר-ניתוח. הגודל של כל רובוט הוא רק כמה מאות מיקרון אך הם יכולים לנוע בקצב של 13 ס"מ בשעה בשליטה על ידי שדה מגנטי ובדיוק של כמה מיקרונים או יותר. אחד היזמים, אביעד מייזלס, הוא יזם סדרתי שגם ייסד את חברת פריים סנס, חברת חיישני תנועה שנמכרה לאפל ב-2013 ב-350 מיליון דולר.

פרופ' מרסל מחלוף / צילום: איל יצהר, גלובס

Nanoghosts: רקמות ביו-מכאניות לטיפול בסרטן

שנת הקמה: 2019 (באופן רשמי כחברה)

יזמים: פרופ' מרסל מחלוף

חברת ננו גוסטס נוסדה על ידי פרופ' מרסל מחלוף, שעוסקת בתחום הרקמות הביו-מכאניות. "מה שיפה אצלה הוא שהיא מגיעה מהביולוגיה אבל כל הפיתוח הוא לגמרי הנדסי. לוקחים תא מהגוף של המטופל שנקשר מאוד חזק לתאי סרטן, באופן טבעי. ואז באמצעים הנדסיים לגמרי, באמצעות גלי קול, מרוקנים אותו מהתוכן שלו לגמרי, וממלאים אותו בתרופה", אומר מנהל רשות החדשנות אהרון אהרון. "צריך לייצר מיליונים כאלה, ולכן מי שעושה בפועל את הסקייל-אפ אלה מהנדסים".

Barcode Diagnostics: ניסוי בתרופות בזמן אמת

יזמים: ד"ר אנני סבאח, פרופ' אבי שרודר, ד"ר רונן עברי (מנכ"ל)

חברת ברקוד דיאגנוסטיקס מנסה לפתור את סוגיית ההתאמה אישית של טיפול רפואי בסרטן, בדרך יצירתית: היא מצליחה להביא אל הגידול מינונים זעירים של תרופות שונות, שכל אחד מהם מסומן ב"קוד" אחר של כימיקל פלואורסצנטי. על גבי תמונת ההדמיה, ניתן יהיה לראות בדיוק כמה נזק עשתה כל תרופה לגידול.

Nano retina: שילוב רקמה מלאכותית להחלפת רשתית העין

שנת הקמה: 2009

מייסדים: יוסי גרוס, על בסיס פיתוחי המעבדה של פרופ' יעל חנין בבר-אילן

מנכ"ל: יעקב מילשטיין

החברה פיתחה שתל תוך-עיני המשלב בין רקמה ביולוגית ולא ביולוגית כדי להחליף את רשתית העין. השתל משלב בין חיישני אור החשים את התמונה בחוץ לבין מערך צפוף מאוד של גריינים עצביים. האתגר הגדול של החברה הוא להבין איזה גרוי עצבי מוביל לתמונה הנכונה במוח, המייצגת נאמנה את העולם שבחוץ.

המוצר להשתלה של ננו רטינה. משתלב עם רקמות ביולוגיות / צילום: Nano Retina

Precise Bio: הדפסת רקמות להשתלה

שנת הקמה: 2012

מייסדים: ד"ר שי סוקר, ד"ר אנתוני אטלה, אריה באט (מנכ"ל)

הדפסת תלת-ממד של רקמות ביולוגיות. החברה מפתחת טכנולוגיה שעשויה לאפשר לה לגדל רקמות על בסיס תאי המטופל עצמו, כדי למנוע תגובה חיסונית וכדי לשלוט ברקמה המודפסת ברמת דיוק של תא בודד. 

רקמת קרנית מודפסת מוכנה להשתלה בארנבת  / צילום: Precise Bio

עוד כתבות

נבות בר, מנכ''ל ומייסד קרן קיסטון / צילום: דודי מוסקוביץ'

מנכ"ל קיסטון: "90% מבקשות החיבור לחשמל של הדאטה סנטרים לא יתממשו"

אחרי סגירה פיננסית בסך 5.6 מיליארד שקל להקמת תחנת כוח שורק, נבות בר מסביר מה מחפשת ענקית התשתיות בעולם הקבלנות ● הוא מזהיר מהתנגדויות שיעכבו את גל התחנות החדשות, ומפרט מה צריך להנחות את הרגולטור במתן היתרים: "צריך לגבש קבוצות בעלות הרכב החזקות אחיד יותר. אנו פועלים בכיוון הזה"

מניות טק / צילום: Shutterstock

לראשונה זה 20 שנה: שפל בשיעור ההחזקה של מנהלי קרנות במניות טק

סקר מנהלי הקרנות של בנק אוף אמריקה מציג ירידה היסטורית בחשיפה למניות הטכנולוגיה, לצד חששות גוברים מהשקעות היתר ב–AI וממשבר חוב בענף ● עם זאת, רק 3% צופים מיתון, החזקות המזומן בשפל והמשקיעים מחפשים הזדמנויות במקומות אחרים

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

הדולר ב-3.3, ובין כל ההסברים שכחנו דבר אחד

מה אומרים עכשיו על שער הדולר ● בזוס מלהק את ג'יימס בונד ● והחצבת שוב מכה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

דריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Denis Balibouse

ההנפקה הגדולה בהיסטוריה: אנתרופיק תחל להיסחר היום לפי שווי של כ־1.5 טריליון דולר

מפתחת קלוד תמחרה את ההנפקה ב־83 דולר למניה, מעל לטווח הצפוי • החברה עצמה גייסה כ־105.4 מיליארד דולר ברוטו, כולל הקצאה פרטית • בין המרוויחים הגדולים: אמזון, גוגל ושבעת המייסדים

רונית אשד לוי, מנכ''לית אפריקה ישראל מגורים / צילום: ענבל מרמרי

שיחת הוועידה של אפריקה מגורים חשפה נתון מדהים: 30% מהדירות נמכרות לתושבי חוץ

המנכ"לית רונית אשד-לוי ציינה כי החברה מזהה עניין גובר מצד קהילות יהודיות בחו"ל, בין היתר בארה"ב ובארגנטינה ● רווחי אפריקה מגורים צנחו בחדות על אף הגידול בהיקף מכירת הדירות, שעמד על 76 יחידות לעומת 34 ברבעון המקביל אשתקד ● הצניחה מיוחסת לירידה חדה ברווח מהתאמת שווי הוגן של נדל"ן להשקעה ובעלייה בהוצאות המימון

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

ענקית השבבים צונחת בחדות ומושכת מטה את וול סטריט. הסיבה: חשד להפרת סנקציות מול סין

מניית AMD צונחת ומושכת את מדד נאסד"ק מעלייה של 2.1% בפתיחה אל סביב האפס ● הסיבה: תחקיר של Hunterbrook העלה חשש לשימוש בטכנולוגיה שלה בידי חברה סינית הכפופה להגבלות יצוא אמריקאיות ● ברקע, הקרן שמאחורי Hunterbrook מחזיקה בפוזיציית שורט על מניית AMD, ועורכי התחקיר מדגישים כי אין בידיהם הוכחה להפרת הסנקציות

חרדים חוסמים כביש במחאה על מעצרי עריקים (ארכיון) / צילום: Reuters

הפגנת החרדים הקיצוניים: כביש 4 נפתח לתנועה לאחר שנחסם

כביש 4 נחסם בעקבות הפגנת חרדים קיצוניים מהפלג הירושלמי במחלף אלוף שדה ובמחלף אם המושבות, ונפתח כעת לתנועה בשני הכיוונים

פרופ' אריק לנדר

מייסד מכון ברוד, מגופי המחקר החשובים בעולם: "ראיתי בחיי הרבה פרויקטים משוגעים שהפכו לאפשריים"

פרופ' אריק לנדר, מחוקרי הגנום המובילים ומי שייסד את מכון ברוד של MIT והרווארד, מספר בראיון בלעדי איך שכנע שתי אוניברסיטאות מתחרות לשתף פעולה, מעריך מתי תהיה תרופה לאלצהיימר ומתייחס לביקורות עליו לאורך השנים ● השבוע קיבל ממכון ויצמן פרס על פועלו, והוא כבר בדרך לפתור בעיה גדולה נוספת של האנושות - עם חברה לאנרגיה ירוקה

קלוד / אילוסטרציה: Shutterstock

מי הישראלים שירוויחו מההנפקה הגדולה בהיסטוריה?

מגדל וכלל רשמו רווחים גדולים מהשקעותיהן בחברת אנתרופיק, שתתחיל להיסחר היום בוול סטריט ● גם גופים מוסדיים נוספים בישראל נהנו בעקיפין מהצלחת ההשקעה באמצעות קרנות הון סיכון

תחנת הרכבת יצחק נבון, ירושלים / צילום: ארן הרשלג

לראשונה מאז 2018: יותר רכבות בקו המהיר מירושלים למרכז

רכבת ישראל תעלה את תדירות הרכבות בין ירושלים למרכז הארץ בשעת השיא משתי רכבות לשלוש, החל מ-29 בנובמבר • במקביל, תוגבר התדירות גם בקווים למודיעין, לנתניה ולחדרה • המהלך מתאפשר בין היתר בזכות מערכת איתות חדשה, שתאפשר להגדיל את תדירות הרכבות גם בציר האיילון

שרידי בתים בכפר עזה / צילום: Shutterstock

בג"ץ דן בעתירת משפחות להותרת שכונת "דור צעיר" בכפר עזה כאתר הנצחה

בג"ץ דן בעתירת משפחות נרצחי כפר עזה למנוע את הריסת שכונת "דור צעיר" ● העותרים מבקשים להותיר את זירת הטבח על כנה ולהכיר בה כאתר מורשת והנצחה לאומי לדורות הבאים

בית חולים ברזילי / צילום: Shutterstock

יש שוטרים בכל בית חולים, אבל האם הצוותים הרפואיים מוגנים יותר?

שבע שנים נדרשו כדי להציב שוטרים בבתי החולים הגדולים שידעו מספר גבוה של אירועי אלימות ● היעד הושג, אבל המרפאות בקהילה נותרו מחוץ לתוכנית ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי התוכנית למניעת אלימות נגד סגל רפואי

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

"החומה האחרונה נשברה": משקיעי הריטייל כובשים את הנפקות הענק

במשך שנים "הציבור הרחב" הביט מבחוץ בהנפקת חברות בוול סטריט, כשהגיוס הראשוני הוצע רק לגופי ההשקעה הגדולים ● הנפקת אנתרופיק, כמו זו של ספייס אקס לפניה, עשויות לבשר על שינוי המטוטלת - עם הכרה בכוח העצום של משקיעי הריטייל הקטנים ● בשוק מסבירים את עוצמת השינוי, ולמה הוא לא יגיע בקרוב לבורסה שלנו

יו''ר ועדת הבחירות נעם סולברג / צילום: רפי קוץ

באופן חסר תקדים: ביהמ"ש העליון יערוך משפט חוזר - בגלל טעות של שופטיו

נעם סולברג קבע שבגלל עיוות דין וחוסר צדק שנגרם לגינקולוג מיכאל שטטמן, יש להורות על משפט חוזר ● שופטי בית המשפט העליון הרשיעו אותו באונס מטופלותיו, למרות המלצתם לפרקליטות למשוך את הערעור שלה על זיכויו ● סולברג ציין: "מערכת המשפט אינה חפה מטעות"

העיר ריאד, בירת ערב הסעודית / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שמוציאה הון על ביטחון - ועכשיו מתחננת לנשק

כותרות העיתונים בעולם: מסע הרכש הבהול של סעודיה מול החות'ים, האולטימטום העיראקי לפירוק המיליציות וגניבת הנפט, ומלחמת ההתשה היקרה בין ארה"ב לאיראן עלולה להימשך עוד חודשים • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; אנתרופיק זינקה בכ-16% ביומה הראשון

וול סטריט סגרה יום שישי רצוף של ירידות, נאסד"ק ירד ב-2% ● המסחר באנתרופיק נפתח בזינוק של 34% מעל מחיר ההנפקה, אך התמתן בהמשך ● AMD ירדה בחדות בעקבות תחקיר חריף נגד החברה ● וולמארט עקפה במעט את תחזיות הרבעון השלישי אך סיפקה תחזית זהירה לעונת החגים

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

2,800 איש הפכו הלילה למיליונרים. בדולרים

לפי הערכה שפורסמה ברויטרס, אלפי עובדים בהווה ובעבר של אנתרופיק שהונפקה הלילה מחזיקים בתגמול מנייתי שכבר הבשיל ושווה לפחות מיליון דולר לאדם לפני מס ● בחברה הציעו בעבר מניות גם למועמדים לתפקידים אדמיניסטרטיביים ● כמה מההון הזה אפשר לממש כבר ביום המסחר הראשון?

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

בזכות המותגים העצמאיים: הרווח הנקי של טרמינל X זינק; אנרג'יאן ישראל ברבעון שיא

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● מאריכה את ההסכם עם פוקס ונפרדת מאתר פוט לוקר: כך זינק הרווח של טרמינל X ב-41% ● מצטרפת לשיא של תמר ולוויתן: רווחי אנרג'יאן ישראל קפצו ל-161 מיליון דולר - והפנים ליצוא למצרים

מטוס אל על. בעיגול: לוי הלוי, המנכ''ל / צילום: עידו וכטל, ענבל מרמרי

רק עורכי הדין עולים יותר: אל על מערערת לעליון על פיצוי של 29 אלף שקל. ויש לה סיבה טובה

חברת התעופה מערערת לעליון על פסק דין שחייב אותה לממן לינת נוסעים במשך 16 ימים שבהם שהו בחו"ל בזמן "עם כלביא" ● לטענתה, הפיצוי נקבע "כשידיה כבולות בשל החלטה שלטונית שנכפתה עליה" ● הנוסע: אל על מגלגלת את הנטל הכלכלי אל כתפיו של הצרכן הבודד

ביל אקמן / צילום: Reuters

ביל אקמן נגד דירקטוריון אנבידיה: "התנהלות מזעזעת"

משקיע-העל מחריף את הטון נגד דירקטוריון אנבידיה שמיהר לשלול את חזרתו של ג'נסן הואנג לתפקיד המנכ"ל, עוד לפני שהבדיקה בעניינו הסתיימה ● אקמן גם משרטט את הדרך שלדעתו יכולה לאפשר את חזרתו של המנכ"ל היוצא