שרת התרבות והספורט מירי רגב / צילום: תמר מצפי
"אני בטוחה שלא תשמעו על כך בתקשורת!" פתחה שרת התרבות והספורט מירי רגב פוסט בעמוד הפייסבוק שלה כדי להתגאות בהישגיה, ונראה שבהחלט יש במה להשוויץ: "משרד התרבות והספורט שבראשותי הצליח לממש את מלוא המשאבים שהועמדו לרשות הציבור בשנת התקציב 2019. מדובר בהישג חסר תקדים, משום שהמשרד הגדיל את תקציבו מ-1.38 מיליארד ש"ח ערב כניסתי לתפקיד ל-2.3 מיליארד ש"ח".
אכן הישג אדיר. אבל האם אלו אכן פני הדברים? נתחיל בניצול התקציב. דוחות על ניצול התקציבים לשנת 2019 טרם פורסמו לעיון הציבור הרחב. לבקשת "המשרוקית" העביר משרד התרבות והספורט תקציר של דוח ניצול התקציב לשנה זו, לפיו ניצול התקציב של המשרד עמד על 99.3%.
כעת, לכסף. תקציב משרד התרבות והספורט מורכב כמעט כולו משני מינהלים: מינהל התרבות ומינהל הספורט. תקציב מינהל התרבות לשנת 2014, התקציב האחרון לפני כניסתה של רגב למשרד, עמד על 760 מיליון שקל. עד 2019 טיפס תקציב המינהל בכ-300 מיליון שקל, עלייה של כ-39%. לא רע.
הקפיצה המרשימה באמת נעשתה במינהל הספורט: מ-146 מיליון שקל ב-2018 לכ-700 מיליון ב-2019. כמעט פי חמישה. בהחלט הישג מרשים לשרה. אבל זה לא ממש "כסף חדש": עד לאחרונה, המועצה להסדר הימורים בספורט (טוטו) העבירה את עודפיה למטרות ספורטיביות שונות. ב-2018 התקבלה החלטת ממשלה, שעוגנה בחקיקה, שהטוטו יעביר עודפים אלו לאוצר, וזה יעביר למינהל הספורט כל שנה תוספת קבועה של 600 מיליון שקל. המינהל אמור להעביר את הכספים למטרות הספורטיביות. כך החל לקרות ב-2019, השנה בה חל הגידול בתקציב.
■ בשורה התחתונה: דבריה של רגב חצי נכונים. תקציב משרד התרבות והספורט אכן גדל בכ-900 מיליון שקל תחת כהונתה של רגב, אך כ-600 מיליון שקל מתוכם הגיעו על חשבון עודפי הטוטו, שהושקעו גם קודם במטרות ספורטיביות.
תחקיר: ארן רונדל