גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אחראית מדיניות פייסבוק בישראל: "לא רוצה להיות במאבק מול הרגולטור"

ג'ורדנה קטלר אמרה את הדברים בתדרוך מיוחד לעיתונאים לקראת בחירות 2020 ● עוד אמרה קטלר: "אנחנו מכבדים את החוק המקומי. מקווה שבעתיד תהיה רגולציה שתגיד לנו מה לעשות" ● תדרוך דומה ערכה אתמול פייסבוק גם עבור נציגי המפלגות

ג'ורדנה קטלר, אחראית מדיניות פייסבוק בישראל / צילום: שלומי יוסף, גלובס
ג'ורדנה קטלר, אחראית מדיניות פייסבוק בישראל / צילום: שלומי יוסף, גלובס

כיצד נערכת פייסבוק למערכת הבחירות הבאה לכנסת שתתקיים במרץ? באילו אמצעים היא נוקטת כדי להבטיח שהפלטפורמה שלה לא תנוצל לרעה בכלל, ובמהלך קמפיין הבחירות בפרט? וגם, מה טיב היחסים שלה עם הרשויות בישראל? בתדרוך שקיימה החברה לעיתונאים לקראת מערכת הבחירות הקרובה לכנסת, פירטה החברה את הפעולות שהיא נוקטת כדי להבטיח התנהלות תקינה של מערכת הבחירות, בדגש על הקמפיינים הפוליטיים בפלטפורמה.

ג׳ורדנה קטלר, מנהלת מדיניות ציבורית בפייסבוק בישראל מאז 2016, התייחסה במפגש בהרחבה ליחסים שמנהלת ענקית המדיה החברתית עם המדינה ועם המערכת הפוליטית בישראל. פייסבוק, על פי קטלר, נכנסת לחלל שמשאירה אחריה המדינה. הסיבה, הסבירה קטלר, שפייסבוק מייצרת את הרגולציה בעצמה, היא "כי אין קווים, במיוחד בישראל, כשאין ממשלה".

לדבריה, "עד שיהיה משהו מקומי, אנחנו חייבים לייצר משהו עולמי". קטלר הדגישה עם זאת כי היא "לא רוצה להיות במאבק מול הרגולטור", ואף הצהירה מפורשות כי היא "מקווה שבעתיד תהיה רגולציה שתגיד לנו מה לעשות".

זו לא הייתה הפעם הראשנה שקטלר דיברה בזכות רגולציה. כבר בכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS שהתקיים בנובמבר, דחתה קטלר את הטענה שפייסבוק חוששת מרגולציה. "אין דבר רחוק מהאמת", אמרה קטלר, מאשר הטענה בעיתונות לפיה "פייסבוק מפוחדת מכך שרגולטורים יטפלו בשאלות הנוגעות לתפקיד האינטרנט בפרסום פוליטי". קטלר אמרה אז כי החקיקה חשובה בהגנה על דמוקרטיה ובחירות, אך הזהירה כי "אין משמעות הדבר שנשב בחיבוק ידיים ונחכה שהרגולטורים ינסחו את ההגדרות הללו עבורנו".

רגולציה על פייסבוק הייתה יכולה לעסוק למשל בחיוב הענקית להחזיק מערך שרות לקוחות בעל פרופורציה לתפקיד החשוב שמהווה הרשת החברתית בחיים החברתיים, הפוליטיים והעסקיים. הממשקים המעטים של החברה עם הציבור זוכים לביקורת רבה, בין השאר על היעדר מענה אנושי, או על היעדר נימוקים מספקים על צעדים כמו הסרת תכנים או חסימה שהיא נוקטת כלפי פרסומים או משתמשים.

עם זאת, טענה קטלר בשיחה עם "גלובס", כי "אף גוף ממשלתי לא יכול לומר שאין נגישות". לדבריה, היא "זמינה לכל פוליטיקאי, מהעירייה, הכנסת או וועדת הבחירות". בתשובה לשאלה כיצד גורמים שזקוקים למענה מהחברה יכולים לדעת מה הכתובת לכל אחד מסוגי השאלות, האם יש כתובת אחת או שיש כמה כתובות, השיבה קטלר כי "לכל דבר יש מישהו שמנהל אותו, אך אינני יכולה לפרט כיצד בדיוק מתנהל הקשר עם כל אחד מהגופים". עם זאת הדגישה - "חשוב לי שקשר זה יהיה שווה מול כולם".

כלים חדשים, אך לא בבחירות הקרובות

פייסבוק הציגה במפגש כלי שקיפות שכבר הוכרזו, כמו מערכת המעקב אחר קמפיינים של מודעות פוליטיות "Facebook Ad Library". מערכת זו מספקת מידע על המודעות והתקציבים של המודעות הפוליטיות שמתפרסמות בפייסבוק, כמו קהל היעד למודעה, כמות החשיפות שלה והתקציב שהושקע בה.

עבור עיתונאים ואנשי אקדמיה יצרה פייסבוק כלי נוסף שמאפשר חקירה עמוקה יותר של המודעות. אלא שהשימוש בכלי, Facebook Ad Library API שמו, מצריך ידע טכני ולכן לא נגיש לקהל הרחב. כלי זה מאפשר לבצע פילוחים מורכבים יותר כמו למשל ריכוז וסיכום כלל הוצאות הפרסום של עמוד מסוים, או אפשרות לערוך בדיקות מורכבות יחסית, כמו למשל השוואה בין שיעור ההוצאה על פרסום שביצע עמוד מסוים במועד ב' של הבחירות לעומת מועד א'. לדברי אלול ריפמן, מצוות שותפיות ממשלתיות ופוליטיות, "ככל שיעבור הזמן, התובנות שניתן יהיה להפיק באמצעות מערכת זו צפויות להיות יותר משמעותיות".

סוזאן קוגלי, מנהלת בצוות מדיניות מוצר הגלובלי / צילום: שלומי יוסף, גלובס

במפגש הוצגו גם כמה כלים שפייסבוק תשיק בקרוב, אך יחלו להיות זמינים רק לאחר הבחירות הקרובות לכנסת. כך למשל, תתווסף למשתמש אפשרות להגדיר כי הוא מעוניין בחשיפה מופחתת לתכנים פוליטיים; תתווסף אפשרות לראות את מכלול המודעות הפוליטיות המשויכות לקמפיין מסוים, במקום כל מודעה בנפרד, כפי שהמצב כיום; פייסבוק תוסיף אינדיקציה לגודל קהל היעד של קמפיין פרסומי - דהיינו מספר האנשים שמנהלי הקמפיין ביקשו לחשוף את המודעה בפניהם; וגם, תוסיף אינדיקציה לגוף העסקי שמנהל בפועל את הקמפיין, כמו למשל סוכנות הפרסום שמפרסת את המודעה עבור הגוף הפוליטי.

פייסבוק הציגה גם שינויים באופן שבו היא מאפשרת לעמודים להשתמש במערכת משלוח ההודעות האוטומטיות לעוקבים - הצ'אט בוטים. החל מ-4 במרץ 2020, למשל תוגבל היכולת של עמוד לשלוח הודעת פולו-אפ לגולש באמצעות הצ'אט בוט. כיום מותר לעמוד לשלוח הודעה לגולש שהיתה לו אינטראקציה כלשהי עם העמוד או תכניו, במשך 24 שעות מרגע האינטראקציה, ולאחר מכן פעם אחת נוספת, לאחר תום ה-24 שעות. אפשרות זו למשלוח הודעה נוספת תבוטל, הסבירה סוזאן קוגלי, מנהלת בצוות מדיניות מוצר הגלובלי.

תופעות רשת נוספות שזכו לשינוי הטיפול בהם, הוצגו על ידי ג'סיקה זוקר, חברה בצוות מיסאינפורמציה הגלובלי של פייסבוק. זוקר הזכירה את המדיניות החדשה של פייסבוק בנוגע לקטעי הווידאו המכונים דיפ-פייק, שבהם מוצגים אישים האומרים כביכול דברים שלא נאמרו על ידם. החל מתחילת השנה, על רקע מערכת הבחירות הקרבות לנשיאות ארה"ב, המדיניות החדשה של פייסבוק היא להסיר תכנים מסוג זה לחלוטין.

מסירים את ה"דיפ פייק"

על פי זוקר, מידע שגוי על עצם ההליך הטכני של השתתפות בבחירות - כמו מיקום הקלפיות ושעות פעילותן - יזכה להסרה מיידית. בנוסף, יוסרו תכנים שיש בפרסומם משום סכנה להתפרצות אלימה, כפי שלדברי זוקר אירע במיאנמר לפני כמה שבועות. בפעילות זו פייסבוק נעזרת לדבריה בארגוני זכויות אדם מקומיים, שמסייעים לחברה בהבנת ההקשר, הקונטקסט, של הדברים.

לדברי זוקר, פייסבוק שינתה גישה לתכנים שגויים, שהוגדרו כשגויים על ידי אחד מגופי בדיקת העובדות איתם משתפת פייסבוק פעולה, כמו המשרוקית של גלובס. החל מדצמבר 2019 המשתמש יכול להמשיך ולצפות בתוכן המסומן כשגוי, לאחר שצפה באזהרה על כך, ולאחר שבחר להקליק על התוכן פעם נוספת, במודע.

כמו כן, מי שירצו לשתף תכנים אלה, ייאלץ לעבור קודם לכן דרך מסך שמיידע אותו על כך שהם נבדקו ונמצאו שגויים, ולהחליט אם הם רוצים לשתפם בכל זאת. אם לאחר פרסום הפוסט השגוי יצטברו עוד דיווחים שמצביעים על כך שהפרסום שגוי, מפרסם הפוסט יקבל על כך בנוסף גם אתראות (נוטיפיקציות).

זוקר הזכירה גם את מדיניות פייסבוק להפחית חשיפה לתכנים בעייתיים שאינם נוגדים את כלליה, ה"סטנדרטים הקהילתיים". במקרים אלה התכנים לא יצונזרו, אך הם לא יופיעו בראש הפיד של הגולשים, וזאת, לדבריה, "בכדי להפחית את מספר האנשים שבאים איתם במגע".

גילוי מלא: מאז פברואר 2019 פועלת המשרוקית של גלובס בשיתוף פעולה עם פייסבוק, כחלק מהמאבק של פייסבוק בהפצת חדשות כזב ומידע שגוי בפיד. במסגרת שיתוף הפעולה בודקת המשרוקית של גלובס מידע שנוטר וסומן על ידי גולשים כחדשות מזויפות. שיתוף הפעולה נוצר כחלק ממהלך כולל של פייסבוק המתבצע בשיתוף פעולה עם עשרות ארגונים לבדיקת עובדות בעולם שהוסמכו ואושרו בתקן הרשת הבינלאומית של ארגוני בדיקת העובדות - IFCN , והוא כולל תגמול.

עוד כתבות

רכבת המימן של אלסטום בגרמניה / צילום: Serene Stache, AP

הסכם ראשוני: אלסטום הצרפתית תקנה את בומברדייה הקנדית ב-7 מיליארד דולר

זהו ניסיון נוסף של אלסטום להתמזג עם חברה ובכך להגדיל את התחרות מול חברת CRRC הממשלתית הסינית - ספקית הרכבות הגדולה ביותר בעולם

איציק אברכהן, מנכ”ל שופרסל, יוני שסטוביץ, בעלי חברת שסטוביץ / צילומים: שלומי יוסף, רפי דלויה

הסיפור המוזר סביב הייבוא המקביל של מותגי בישום ששסטוביץ משווקת

רשת הפארם Be החלה לייבא בשמים ביבוא מקביל, כדי להוריד מחירים ולשפר רווחיות • אלא שאז, בעיתוי ובדרך שמעוררים תהייה, משרד הבריאות נכנס לתמונה

אורן עזר / צילום: איל יצהר

הצלחת הניסוי בשבדיה מתדלקת את מניית אלקטריאון: קפצה פי 21 בפחות מ-3 שנים

החברה נטולת ההכנסות, שפועלת בתחום הטעינה האלחוטית של כלי רכב חשמליים, נסחרת בשווי של קרוב למיליארד שקל ● הניסוי שעליו דיווחה אלקטריאון היה בטעינה אלחוטית סטטית של משאית חשמלית על מסלול ניסויים באי גוטלנד

אלכס שניידר, בעלים משותף של מישורים / צילום: Viktor Korotayev, רויטרס

חברת מישורים מוכרת נכס בפתח תקווה ב-43 מיליון שקל

מדובר ב"בית מישורים" - מבנה בן 6 קומות שממוקם ברחוב השילוח בקריית מטלון עם שיעור תפוסה בהיקף 83% ● המבנה נרכש ע"י מישורים לפני 12 שנה בתמורה ל-19 מיליון שקל

אמיר נחום, מנכ”ל אורתם סהר, בבית המשפט / צילום: אמיר מאירי

תחזית מקורות ושימושים: תחזית לחוד ומציאות לחוד

תחזית מקורות ושימושים שצריך לפרסם תאגיד הנמצא בקשיים פיננסים, היא כלי חשוב למשקיעים אך בהחלט לא נטול קשיים ובעיות ● על מה נשענות התחזיות, כיצד השוק מעריך אותן, ומה נאמר על הפערים המטרידים בכמה מקרים בולטים בין התחזיות למציאות? ● כתבה ראשונה בסדרה

נוסע נצור בספינת השיט "נסיכת דיאמונד"  / צילום: Eugene Hoshiko, AP

משרד הבריאות: ישראלית נוספת בספינה ביפן נדבקה בקורונה

עד כה אובחנו 3 חולים ישראלים על הספינה "דיימונד פרינס" ● לגבי יתר הישראלים על הספינה, ככל שלא יימצאו חיוביים לנגיף, הם יחזרו לישראל עד סוף השבוע הבא בטיסה מיוחדת

השופט דוד רוזן/ צילום: יונתן בלום

הנציב ממליץ לנקוט בצעדים נגד ראש יחידת התביעות: ניסתה לכסות את העובדות

ההמלצה של נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות באה במסגרת בירור תלונה שבה הגיע לנציבות התייחסות שאינה משקפת נכונה את עובדות האירוע של נשוא התלונה

ערן יעקב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

"נוכל להתמודד טוב יותר עם העלמות מס אם נעבור לתהליך של מניעה"

מנהל רשות המסים ערן יעקב התייחס היום לחשיפת "גלובס" בנוגע לתוכנית הרשות לחייב את כל העסקים במשק לדווח על כל עסקה מעל 5,000 שקל ● "לא צריך להתלונן על התהליך אם הוא ימגר את התופעה שפוגעת בכסף של כולנו"

בני גנץ / צילום: דנה בר-און, יח"צ

ח"כ גנץ: דיון החסינות של כץ יהיה האחרון, אקים ועדה חיצונית

יו"ר כחול לבן הודיע כי יפעל להוציא את הדיונים על החסינות מהכנסת ולהעביר אותם לוועדה שתוכל לקבל "החלטה עניינית ומקצועית" ● "עצם הדיון של חברי הכנסת בחסינות חבריהם הוא פתח לשחיתות"

אמיר אוחנה / צילום: רפי קוץ

לשון הרע לא מדבר אל ביהמ"ש: עד כמה באמת משתלם לתבוע דיבה בישראל

החוק בארץ מקל בכל הנוגע להגשה ולניהול תביעות לשון הרע ומאפשר לתבוע כ-70 אלף שקל ללא צורך בהוכחת נזק ● אולם מבדיקת "גלובס" עולה שלא תמיד משתלם לרוץ לביהמ"ש: מתוך 66 תביעות שהוגשו בינואר אשתקד, טרם ניתן פסק דין מנומק אחד, על אף שב-27 תיקים הדיון הסתיים

החטאים של התקשורת - המודל העסקי / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי , גלובס

חטא המודל העסקי: זמן להכיר במציאות - זהו הרגע של גופי המדיה להפסיק ולבנות על שוק הפרסום

הנגיסות הראשונות הגיעו מהאינטרנט, אחריהן באו פייסבוק וגוגל וגזרו את חלקן • אפשר להמשיך לטמון ראש בחול ולהמתין לרגולטור, אבל עדיף לכלי התקשורת להכיר בכך שהפסידו במאבק על שוק הפרסום, ולבסס את המודל העסקי על גביית תשלום עבור תוכן ● פרויקט מיוחד

פרויקט תמ"א 38 בביצוע בקרית ביאליק / צילום: פאול אורלייב

מעדיפים פינוי-בינוי? צריך לעבוד קשה בשביל זה

המועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה לסיים את תמ"א 38 באוקטובר 2022, אבל בשביל שהחלופה, פינוי-בינוי, תתפוס תאוצה של ממש, דרושים כמה מהלכים הכרחיים

רשת חברתית / שאטרסטוק

דעה: "אינני מטריל כי יש לי כוח להטריל, אני מטריל כי אין לי כוח לשתוק"

יש הרבה מגרעות בכניסה של העיתונאים לרשתות החברתיות, אבל דבר אחד חיובי יצא מכך: הציבור נחשף לדעות שלהם ● פרויקט מיוחד

בנימין נתניהו וניר ברקת / צילום: איל יצהר, גלובס

נתניהו מציג תוכנית כלכלית: ניר ברקת ואני נוריד את יוקר המחיה

נתניהו וברקת הציגו היום בבורסת ת"א את התוכנית הכלכלית של הליכוד ● בין הרפורמות המתוכננות: הוזלת מחירי המזון ע"י הורדת מכסים ורגולציות והפחתת מסים על רכישת קרקעות

אייל דרור  / צילום: סיוון פרג'

שטראוס נכנסת למעדניות ולקצביות עם מותג בוטיק חדש

שטראוס מסמנת את שוק החנויות המתמחות, כמו מאפיות שכונתיות, קצביות ומעדניות • השלב הראשון: השקת מותג סלטים פרימיום בתמחור גבוה יותר תחת השם "דליקטס"

סמי תותח, יו"ר ומנכ"ל זמני של מטומי / צילום: יחצ

אקורד סיום: ויולה מכרה את יתרת המניות שלה במטומי; סמי תותח פרש מהחברה

ויולה החזיקה ב-9.5% ממניות מטומי, ואם מכרה אותן במחיר השוק, הרי שהיקף המכירה עומד על פחות מ-2 מיליון שקל ● למרות הצניחה החדה בשווי מטומי בשנים האחרונות, ויולה כבר החזירה למעשה את ההשקעה הראשונית שלה בחברה

ריאן מואנד / צילום: איל יצהר, גלובס

לאחר ההנפקה מגיעה התביעה: מתווך שחיבר בין גולדמן זאקס לחברת המימון החוץ בנקאי מלרן טוען כי הוא זכאי ל-50% ממניותיה תמורת 15 מיליון שקל

עו"ד ירון ברנהולץ טוען כי יזם את העסקה בה אמור בנק ההשקעות האמריקאי להעמיד למלרן מסגרת אשראי של 350 מיליון שקל ● טוען כי "בעל השליטה ריאן מואנד החליט לקטוף את פירות העסקה שיזם בחוסר תום לב קיצוני" ● מלרן: "אין בסיס לתביעה"

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 16 בפברואר

אתמול באיכילוב: 8 נפגעים בתאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

רחוב רשב"ם 3, רמת השרון / הדמיה: n-trace אנטרייס הדמיה אדריכלית

דיירי הבניין במרכז רמת השרון שיקבלו דירה חדשה ומרפסת

התחדשות עירונית ברמת השרון: משלוש קומות ו-12 דירות ל-8 קומות ו-28 דירות

הרכבת הקלה בירושלים. משתלבת במרקם העירוני/צילום: נחשון פיליפסון

קו הכסף: כך הרוויחו יזמי הרכבת הקלה בירושלים מיליארד שקל על חשבון המדינה

בעלי המניות של הזכיינית סיטיפס עשו עסקה חלומית בזמן שהמדינה שילמה שכר לימוד אסטרונומי ● בין המרוויחים: קרן המורים והגננות שעשתה סיבוב מדהים עם תשואה של מאות אחוזים תוך פחות מ-4 שנים