ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Amir Cohen, רויטרס
הדרך של ראש הממשלה בנימין נתניהו לספסל הנאשמים בבית המשפט המחוזי בירושלים נראית כעת קרובה מתמיד. דקות לפני שמליאת הכנסת התכנסה הבוקר (ג') כדי לאשר את הקמת הוועדה שתדון בבקשת החסינות שלו, הודיע נתניהו, באמצעות פוסט בעמוד הפייסבוק שלו, כי הוא מושך את בקשתו ומוותר על החסינות, זאת על רקע ביקורו בארה"ב ולאור העובדה שהסתמן רוב בוועדה להסרת חסינותו. בהמשך היום הודיע היועמ"ש אביחי מנדלבליט כי כתב האישום נגד נתניהו הוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים.
חרף הודעת נתניהו, מליאת הכנסת התכנסה כמתוכנן לאשר את הקמת ועדת הכנסת, שבראשה יעמוד ח"כ אבי ניסנקורן מכחול לבן. הוועדה צפויה לדון עוד השבוע בהסרת חסינותו של ח"כ חיים כץ. 55 חברי בלוק הימין נעדרו מן ההצבעה.
האם נתניהו עוד יכול להימנע בדרך כלשהי מהעמדה לדין, איפה ייערך המשפט, ומתי יתחילו הדיונים? "גלובס" עושה סדר.
נתניהו ויתר על החסינות. האם הוא יכול לבקש אותה פעם נוספת?
נתניהו לא יכול לבקש חסינות פעם נוספת, גם אם יהיה לכך רוב בכנסת הבאה לאחר הבחירות. ברגע שהתיק הפלילי ייפתח בבית המשפט, אין דרך חזרה ל"מועד ב'" בכנסת ה-22 או ה-23. עם זאת, נתניהו יוכל להעלות טענה של "חסינות מהותית" כטענה מקדמית במשפט. במצב כזה, השופטים הם אלה שקובעים אם עומדת לו חסינות או לא.
האם לנתניהו יש דרך נוספת להימנע מעמידה לדין?
מבחינת הכנסת וסידורי הדיון הפוליטיים, התשובה היא שלילית. עם זאת, ייתכן כי ישנם תרגילים משפטיים שהוא מתכנן.
האם ההודעה שהגיש נתניהו הבוקר ליו"ר הכנסת, ובה הודיע כי הוא מבקש להפסיק את הליכי החסינות, היא מספקת מבחינת החוק?
אנו נמצאים במצב משפטי-פוליטי בו לא היינו מעולם, ולכן השאלות החוקתיות אינן ברורות מאליהן. לפי לשון החוק, אם חבר כנסת הגיש בקשה לחסינות והודיע בכתב כי "הוא מסכים לנטילת החסינות", ועדת הכנסת רשאית ליטול ממנו את החסינות.
כלומר, לכאורה לפי ניסוח החוק, ועדת הכנסת בראשות ח"כ אבי ניסנקורן אמורה עדיין להתכנס ולאשרר את משיכת הבקשה של נתניהו. יצוין כי נתניהו לא נקב במילים "מסכים לנטילת החסינות" במכתב הפנייה שלו הבוקר ליו"ר הכנסת.
האם המשפט ייפתח לפני הבחירות ב-2 במרץ?
בעוד כמה שבועות ייערך מעמד הקראת כתב האישום. זהו מעמד פורמלי בעיקרו, והנאשמים עצמם לא צריכים להתייצב בו. בפועל, משפטו של ראש הממשלה צפוי להתחיל אחרי מערכת הבחירות, אז יצטרך נתניהו להתייצב לדיונים. ההחלטה על מועד פתיחת המשפט היא בידי הנהלת בתי המשפט, בית המשפט המחוזי בירושלים - ולא בידיים של אנשים מן הזירה הפוליטית.
האם נתניהו יכול להיבחר לכנסת ולראשות הממשלה בזמן ניהול המשפט?
כן. החוק מאפשר לנתניהו להיבחר ואף להמשיך לכהן עד להרשעה בפסק דין חלוט בבית המשפט העליון. עם זאת, הוא לא יכול לכהן כשר בממשלה, בין אם הוא זה שעומד בראשה ובין אם חבר כנסת אחר.
מה קורה אם נתניהו מורשע בערכאה הראשונה? האם הוא חייב להתפטר?
אין במדינה ניסיון היסטורי עם מקרה כזה. על-פי לשון החוק היבשה, זכויותיו לכהן כראש מממשלה עומדות לו עד אחרי החלטה חלוטה, כלומר אחרי ערעור.
מה הסיכוי שבג"ץ יתערב ויקבע שנתניהו לא יכול להמשיך לכהן בזמן שמתנהל נגדו משפט?
אם הליכוד בראשות נתניהו ינצח בבחירות, בג"ץ עשוי לחזור ולדון בעתירה שהוגשה על-ידי בכירים בעולם ההייטק, שביקשו כי השופטים יאסרו על נשיא המדינה להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום.
לפני כמה שבועות בג"ץ הורה על מחיקת העתירה, בנימוק שאין בכוונתו להעביר ביקורת שיפוטית על הפעלת הסמכות של נשיא המדינה לפני שהנשיא קיבל החלטה כזו, בשלב שבו כלל לא ברור האם החלטה כזו תתקבל.
היכן יתנהל משפטו של נתניהו?
משפט נתניהו ינוהל בבית המשפט המחוזי בירושלים. בתוך כך, יועבר מלוא חומר החקירה בתיקים לסנגורי הנאשמים.
מי יהיו השופטים?
נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים יקבע את זהות השופטים.
מי יהיו התובעים?
המדינה תיוצג על-ידי פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), שליוותה את חקירות נתניהו לכל אורכן. זהות התובעים טרם נקבעה, אך לפי ההערכה הם עשויים להיות עו"ד ליאת בן-ארי, המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, עו"ד יונתן תדמור, ועורכי דין נוספים מפרקליטות מיסוי וכלכלה. בן-ארי ותדמור ניהלו בזמנו את משפט פרשת הולילנד, שבמסגרתו הועמד לדין ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. קיימת אפשרות שהיועמ"ש יורה על ניהול המשפט על-ידי פרקליטים אחרים.
כמה זמן צפוי להימשך ההליך המשפטי נגד ראש הממשלה?
ניסיון העבר מלמד כי משפטים מורכבים נגד נבחרי ציבור נמשכים חודשים ארוכים ולעתים שנים. זאת, אלא אם הצדדים מגיעים להסדרי טיעון לפני ניהול המשפט או במהלכו, שחוסכים את המשך ניהול המשפט.
האם זה יכול להיגמר במאסר?
משפט נתניהו, כמו כל משפט פלילי, יכול להסתיים בהרשעה בכל או בחלק מהאישומים שלהם טוענת המדינה; או בזיכוי של הנאשמים או חלקם. במקרה של הרשעה, בית המשפט קובע את העונש שיוטל על הנאשמים בגינו. הרשעה בשוחד טומנת בחובה עונש מאסר משמעותי. גם הרשעה בהפרת אמונים יכולה להסתיים במאסר מאחורי סורג ובריח. בכל המקרים, הצדדים רשאים להגיש ערעור לבית המשפט העליון על הכרעת הדין של בית המשפט המחוזי.
ועדת הכנסת הוקמה. האם הכנסת ה-22 תקים גם את שאר הוועדות?
עם הקמת ועדת הכנסת יוכלו להתקדם 65 חברי כנסת שתמכו בהקמתה, לפעול גם להקמת שאר הוועדות שאינן מתפקדות מאז אפריל 2019. מדובר ב-13 ועדות שקבועות בחוק ואמורות לדון בנושאים שעל סדר היום עבור אזרחי ישראל, תוך שהם מפעילים סמכויות פיקוח המסורות לחברי כנסת.
למרות זאת קיים מכשול. ההחלטה על הקמת הוועדות הקבועות נעשית בשגרה בפורום של ועדת הכנסת. אולם כעת הליכוד ושאר מפלגות הימין מחרימות את הדיונים, ולכן לא ברור כיצד יתקדמו בכנסת ה-22 עם הקמת שאר הוועדות. יצוין כי גם אם יוקמו הוועדות, הן יוותרו בתוקף רק לימי הכנסת ה-22, כלומר עד ל-2 במרץ בלבד.
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר ההחלטה להגיש כתב אישום נגדם, ראש הממשלה בנימין נתניהו, ח"כ חיים כץ, ארנון (נוני) מוזס ושאול ואיריס אלוביץ' מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.