גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

5 גורמים שיתמכו באג"ח ממשלת ישראל גם ב-2020

בעשור האחרון שמענו לא מעט אזהרות מפני השקעה באג"ח ישראליות, אך מי שהימר נגד האג"ח הממשלתיות לא רק טעה, אלא הפסיד בגדול ● עם זאת, כדאי לשים לב גם לשלושה תמרורי אזהרה

הבורסה בתל אביב / צילום: תמר מצפי
הבורסה בתל אביב / צילום: תמר מצפי

כמה פעמים בעשר השנים האחרונות אמרו לכם ששוק האג"ח בישראל לא מעניין להשקעה? שאג"ח ממשלתיות הן אולי בועה, שמי שיקנה אג"ח מדינה טועה, שהריבית עוד רגע תעלה ושלתשואות אין עוד לאן לרדת? אז אמרו. בעשור האחרון, מי שהימר נגד האג"ח הממשלתיות לא רק טעה, אלא הפסיד בגדול.

כשבוחנים את העשור החולף, מגלים כי המשקיעים באג"ח מדינה בישראל הופתעו לטובה כל שנה מחדש. כלומר, כמעט כל שנה מאז 2010, התשואה בפועל שהרוויחו המשקיעים, היתה גבוהה משמעותית מהתשואה לפדיון (כלומר התשואה הנומינלית של האג"ח בתחילת השנה). בתחילת שנת 2019, למשל, התשואה על אג"ח שקליות ל-10 שנים היתה 2.3%, כאשר מי שהשקיע באג"ח בתחילת אותה שנה והחזיק אותה עד סוף השנה, הרוויח על השקעתו 9.7%. כך היה בכל השנים למעט ב-2018. בפועל, מי שהחזיק מעמד לכל אורך עשר השנים האחרונות, הרוויח 116%. כן כן, רווח תלת ספרתי מהשקעה באג"ח ממשלתיות בישראל. חשוב לציין, כי לאורך כל הדרך אפשר היה למצוא סיבות רבות מאוד מדוע השקעה באג"ח מדינה לא מעניינת, אבל סיבות לחוד ותוצאות לחוד.

כמובן שהרווחים הגדולים באו במקביל לירידת הריביות בכל העולם בעידן שלאחר המשבר הפיננסי הגדול של 2007-2008 ולצעדי ההרחבה המוניטארית האגרסיביים שנקטו כל הבנקים המרכזיים המובילים בעולם, כולל בנק ישראל. אך כל אלה לא משנים את העובדה שבמהלך כל העשור החולף היו לא מעט כלכלנים, אנליסטים ומשקיעים שהזהירו מפני ההשקעה באג"ח בישראל.

הפערים בין התשואה לפדיון לבין התשואות בפועל, מלמדים כי בניגוד למה שהורגלנו לחשוב -התשואה לפדיון לבדה לא מספרת את כל הסיפור, או לעיתים לא מספרת את הסיפור בכלל ויש להביא בחשבון שיקולים נוספים. במבט קדימה אל תוך העשור החדש ולשנת 2020, יש לפחות חמישה גורמים התומכים בשוק האג"ח הממשלתי והקונצרני הישראלי. רשימת הגורמים האלה אינה כוללת את התפרצות "השפעת הסינית" - גורם שמוביל בימים האחרונים לחזרת משקיעים לאג"ח הממשלתיות הבטוחות יותר, אך ההיסטוריה מלמדת שההשפעה של וירוסים כאלה היא ברוב המקרים נקודתית ואינה מהותית לאורך זמן.

ברוב השנים הביצועים מפתיעים לטובה

1. אינפלציה? ממשיכה להיות נמוכה מהיעד

בשנים האחרונות האינפלציה בישראל נמוכה לא רק ברמה אבסולוטית אלא גם בהשוואה עולמית. אחד הגורמים המרכזיים לכך זו עוצמתו של השקל שממשיך להתחזק על רקע נתוני מאקרו מצוינים, ירידה באבטלה, צמיחה כלכלית וצריכה פרטית חזקה. יחד עם זרימת הגז והעלייה המשמעותית בהשקעות זרות בסטארט-אפים ישראלים, נראה כי לפי שעה נמשכות הסיבות התומכות בחוזקו של המטבע הישראלי.

בחודשים הקרובים צפויה האינפלציה לעלות, כפי שקורה מדי שנה לקראת הקיץ, ולאחר הבחירות ובהנחה שתקום ממשלה, צפויים צעדים להקטנת הגירעון שגם הם עשויים להעלות את האינפלציה - אך כל אלה לא צפויים להביא אותה אל מעל היעד של בנק ישראל של 2%, כך שהיא לא צפויה להוביל לעליית ריבית.


2. הריבית? בנק ישראל לא משנה כיוון

החזרה למגמה של ריבית יורדת בעולם המפותח פסחה לפי שעה על ישראל, אך בהינתן התחזקותו המתמשכת של השקל, נראה כי הורדת ריבית היא עדיין צעד אפשרי מבחינת בנק ישראל. בהחלטות הריבית האחרונות, הדגיש נגיד בנק ישראל כי "יהיה צורך להותיר את הריבית ברמתה למשך זמן ממושך או להפחיתה" ונראה כי הבנק מנסה לפי שעה להתמודד עם התחזקות השקל בעיקר באמצעות החזרה להתערבות במסחר במט"ח. שמירה על ריבית נמוכה, ממשיכה לספק גב נוח להשקעה בשוק האג"ח.

 


3. עלייה בביקוש עם הכניסה למדד WGBI

צירופה של ישראל למדד האג"ח הממשלתי העולמי WGBI וכן למדד האג"ח הממשלתי הצמוד יובילו לעלייה במעורבות של משקיעים זרים בשוק האג"ח המקומי. לפי הערכה של סיטיגרופ, בעבר החברה שהיתה הבעלים של המדד, המשמעות הנגזרת מההחלטה היא תוספת ביקושים טכנית של 3.6 מיליארד דולר לאג"ח ממשלתיות ישראליות. בהנחה שרוב הכסף יגיע בשנה הקרובה, המשמעות היא תוספת ביקוש בהיקף של כמעט 2.5% מסך היקף המסחר השנתי באג"ח ממשלתיות.

בזכות צירוף ישראל למדד, יזכה השוק המקומי לתשומת לב גבוהה יותר של מנהלי ההשקעות האקטיביים בעולם. כך הם ייחשפו מקרוב לאחד השווקים המפותחים היחידים בעולם הנהנים כיום מעקום תשואות תלול וכן משוק הנהנה מתשואות אג"ח לפדיון חיוביות (מצרך נדיר כיום בשוק האג"ח העולמי). היקף האג"ח בתשואה שלילית בעולם כיום גדול מ-12 טריליון דולר. אין ספק כי עבור משקיעים אקטיביים, במצב כזה הגדלת חשיפה לשוק הישראלי מעבר למשקלו במדד, עשויה להיות אפשרות אטרקטיבית.

אגב, הכסף של משקיעים זרים צפוי להיכנס רק לאג"ח הממשלתיות שבמדד, אך אין ספק כי עשויות להיות לכך השלכות ניכרות גם על שוק האג"ח הקונצרני. ככל שתשואות האג"ח הממשלתיות יירדו יותר, צפויים המרווחים של הקונצרניות להיפתח - מה שיהפוך את האפיק לאטרקטיבי יותר בעיקר בעיניים ישראליות, אך אולי גם בעיניים של משקיעים מחו"ל.


4. לקראת מחסור באג"ח ממשלתיות

כשבוחנים את הנפקות האג"ח הממשלתיות בבורסה בת"א, מגלים כי בשנים האחרונות יותר חלה ירידה בהיקף האג"ח הממשלתיות בשוק, כלומר יותר אג"ח מגיעות לפדיון מאשר הממשלה מגייסת. ב-2019 הפער היה 500 מיליון שקל לטובת הפדיונות, אך ב-2018 הוא עמד על 3.7 מיליארד שקל וב-2017 הוא הסתכם ב-23 מיליארד שקל. כל עוד תימשך המגמה הזו, היא תמשיך לספק ביקושים חזקים לאג"ח הממשלתיות. בנוסף, ייתכן גם שבנק ישראל יצטרף למגמה ויפחית את היקף גיוסי המק"מ שיגרמו למשקיעים לחפש פתרונות בסדרות האג"ח הממשלתיות.

בשנה הקרובה, בזמן שהממשלה החדשה תידרש לצעדים משמעותיים לצמצום הגירעון בתקציב, לא סביר כי היא תצא לגיוסי הון גדולים, כך שהתופעה הזו עדיין לא צפויה להשתנות.


5. כמות השקלים הולכת וגדלה

בהמשך למגמה של השנים האחרונות, היקפי ההפקדות לחיסכון ארוך טווח ממשיכים לגדול והמוסדיים הישראלים ממשיכים למצוא עצמם מדי שנה נדרשים לפתרונות השקעה נוספים. בהתחשב באטרקטיביות של האג"ח הישראליות בהשוואה עולמית, הוא ימשיך להוות נדבך מרכזי מתיק ההשקעות של הציבור בישראל בשנים הקרובות, כך שהביקוש המקומי אליו ימשיך לגדול.

ככל שהתשואות הממשלתיות ימשיכו לרדת, כמובן שהן יגררו אחריהן גם את האג"ח הקונצרניות שצפויות ליהנות מהמגמה הזו כל עוד היא נמשכת.

כמו בכל תחום בשוק ההון, איש לא יודע מתי המגמות האלה ישתנו. ובכל זאת, כדאי יהיה לעקוב אחר שלושה תמרורי אזהרה כדי לוודא שהתמונה הזו לא משתנה. הראשון הוא שינוי בסביבת האינפלציה המקומית או הגלובלית, השני הוא אפשרות להסכם סחר מהיר ומלא בין סין לארה"ב (מה שעלול להוביל לגל של עליית ריביות על רקע צפי להתרחבות כלכלית מהירה) והגורם השלישי שנעקוב אחריו הוא שינוי משמעותי במגמת שער החליפין. כל עוד אף אחד מהגורמים האלה לא מתרחשים, יש סיבות רבות התומכות בהמשך המגמה החיובית באג"ח הישראלי. 

הכותב הוא סמנכ"ל פיתוח עסקי בהראל פיננסים מקבוצת הראל ביטוח ופיננסים. הכותב ו/או חברות בקבוצת הראל ו/או בעלי עניין בהן ו/או בעלי השליטה בקבוצה, עשויים להחזיק ו/או לסחור, בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך והנכסים הפיננסים המצוינים בכתבה זו, ו/או לנהל מכשירי השקעה בתחום הנזכר בכתבה זו שהשקעותיהם יכללו ניירות ערך ונכסים פיננסיים המצוינים בכתבה. אין לראות בכתבה משום שיווק השקעות או תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים והמיוחדים של כל משקיע

עוד כתבות

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

גם אחרי הוזלה של 40 אלף שקל לא בטוח שהרכב הזה שווה את מחירו

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח