גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

5 גורמים שיתמכו באג"ח ממשלת ישראל גם ב-2020

בעשור האחרון שמענו לא מעט אזהרות מפני השקעה באג"ח ישראליות, אך מי שהימר נגד האג"ח הממשלתיות לא רק טעה, אלא הפסיד בגדול ● עם זאת, כדאי לשים לב גם לשלושה תמרורי אזהרה

הבורסה בתל אביב / צילום: תמר מצפי
הבורסה בתל אביב / צילום: תמר מצפי

כמה פעמים בעשר השנים האחרונות אמרו לכם ששוק האג"ח בישראל לא מעניין להשקעה? שאג"ח ממשלתיות הן אולי בועה, שמי שיקנה אג"ח מדינה טועה, שהריבית עוד רגע תעלה ושלתשואות אין עוד לאן לרדת? אז אמרו. בעשור האחרון, מי שהימר נגד האג"ח הממשלתיות לא רק טעה, אלא הפסיד בגדול.

כשבוחנים את העשור החולף, מגלים כי המשקיעים באג"ח מדינה בישראל הופתעו לטובה כל שנה מחדש. כלומר, כמעט כל שנה מאז 2010, התשואה בפועל שהרוויחו המשקיעים, היתה גבוהה משמעותית מהתשואה לפדיון (כלומר התשואה הנומינלית של האג"ח בתחילת השנה). בתחילת שנת 2019, למשל, התשואה על אג"ח שקליות ל-10 שנים היתה 2.3%, כאשר מי שהשקיע באג"ח בתחילת אותה שנה והחזיק אותה עד סוף השנה, הרוויח על השקעתו 9.7%. כך היה בכל השנים למעט ב-2018. בפועל, מי שהחזיק מעמד לכל אורך עשר השנים האחרונות, הרוויח 116%. כן כן, רווח תלת ספרתי מהשקעה באג"ח ממשלתיות בישראל. חשוב לציין, כי לאורך כל הדרך אפשר היה למצוא סיבות רבות מאוד מדוע השקעה באג"ח מדינה לא מעניינת, אבל סיבות לחוד ותוצאות לחוד.

כמובן שהרווחים הגדולים באו במקביל לירידת הריביות בכל העולם בעידן שלאחר המשבר הפיננסי הגדול של 2007-2008 ולצעדי ההרחבה המוניטארית האגרסיביים שנקטו כל הבנקים המרכזיים המובילים בעולם, כולל בנק ישראל. אך כל אלה לא משנים את העובדה שבמהלך כל העשור החולף היו לא מעט כלכלנים, אנליסטים ומשקיעים שהזהירו מפני ההשקעה באג"ח בישראל.

הפערים בין התשואה לפדיון לבין התשואות בפועל, מלמדים כי בניגוד למה שהורגלנו לחשוב -התשואה לפדיון לבדה לא מספרת את כל הסיפור, או לעיתים לא מספרת את הסיפור בכלל ויש להביא בחשבון שיקולים נוספים. במבט קדימה אל תוך העשור החדש ולשנת 2020, יש לפחות חמישה גורמים התומכים בשוק האג"ח הממשלתי והקונצרני הישראלי. רשימת הגורמים האלה אינה כוללת את התפרצות "השפעת הסינית" - גורם שמוביל בימים האחרונים לחזרת משקיעים לאג"ח הממשלתיות הבטוחות יותר, אך ההיסטוריה מלמדת שההשפעה של וירוסים כאלה היא ברוב המקרים נקודתית ואינה מהותית לאורך זמן.

ברוב השנים הביצועים מפתיעים לטובה

1. אינפלציה? ממשיכה להיות נמוכה מהיעד

בשנים האחרונות האינפלציה בישראל נמוכה לא רק ברמה אבסולוטית אלא גם בהשוואה עולמית. אחד הגורמים המרכזיים לכך זו עוצמתו של השקל שממשיך להתחזק על רקע נתוני מאקרו מצוינים, ירידה באבטלה, צמיחה כלכלית וצריכה פרטית חזקה. יחד עם זרימת הגז והעלייה המשמעותית בהשקעות זרות בסטארט-אפים ישראלים, נראה כי לפי שעה נמשכות הסיבות התומכות בחוזקו של המטבע הישראלי.

בחודשים הקרובים צפויה האינפלציה לעלות, כפי שקורה מדי שנה לקראת הקיץ, ולאחר הבחירות ובהנחה שתקום ממשלה, צפויים צעדים להקטנת הגירעון שגם הם עשויים להעלות את האינפלציה - אך כל אלה לא צפויים להביא אותה אל מעל היעד של בנק ישראל של 2%, כך שהיא לא צפויה להוביל לעליית ריבית.


2. הריבית? בנק ישראל לא משנה כיוון

החזרה למגמה של ריבית יורדת בעולם המפותח פסחה לפי שעה על ישראל, אך בהינתן התחזקותו המתמשכת של השקל, נראה כי הורדת ריבית היא עדיין צעד אפשרי מבחינת בנק ישראל. בהחלטות הריבית האחרונות, הדגיש נגיד בנק ישראל כי "יהיה צורך להותיר את הריבית ברמתה למשך זמן ממושך או להפחיתה" ונראה כי הבנק מנסה לפי שעה להתמודד עם התחזקות השקל בעיקר באמצעות החזרה להתערבות במסחר במט"ח. שמירה על ריבית נמוכה, ממשיכה לספק גב נוח להשקעה בשוק האג"ח.

 


3. עלייה בביקוש עם הכניסה למדד WGBI

צירופה של ישראל למדד האג"ח הממשלתי העולמי WGBI וכן למדד האג"ח הממשלתי הצמוד יובילו לעלייה במעורבות של משקיעים זרים בשוק האג"ח המקומי. לפי הערכה של סיטיגרופ, בעבר החברה שהיתה הבעלים של המדד, המשמעות הנגזרת מההחלטה היא תוספת ביקושים טכנית של 3.6 מיליארד דולר לאג"ח ממשלתיות ישראליות. בהנחה שרוב הכסף יגיע בשנה הקרובה, המשמעות היא תוספת ביקוש בהיקף של כמעט 2.5% מסך היקף המסחר השנתי באג"ח ממשלתיות.

בזכות צירוף ישראל למדד, יזכה השוק המקומי לתשומת לב גבוהה יותר של מנהלי ההשקעות האקטיביים בעולם. כך הם ייחשפו מקרוב לאחד השווקים המפותחים היחידים בעולם הנהנים כיום מעקום תשואות תלול וכן משוק הנהנה מתשואות אג"ח לפדיון חיוביות (מצרך נדיר כיום בשוק האג"ח העולמי). היקף האג"ח בתשואה שלילית בעולם כיום גדול מ-12 טריליון דולר. אין ספק כי עבור משקיעים אקטיביים, במצב כזה הגדלת חשיפה לשוק הישראלי מעבר למשקלו במדד, עשויה להיות אפשרות אטרקטיבית.

אגב, הכסף של משקיעים זרים צפוי להיכנס רק לאג"ח הממשלתיות שבמדד, אך אין ספק כי עשויות להיות לכך השלכות ניכרות גם על שוק האג"ח הקונצרני. ככל שתשואות האג"ח הממשלתיות יירדו יותר, צפויים המרווחים של הקונצרניות להיפתח - מה שיהפוך את האפיק לאטרקטיבי יותר בעיקר בעיניים ישראליות, אך אולי גם בעיניים של משקיעים מחו"ל.


4. לקראת מחסור באג"ח ממשלתיות

כשבוחנים את הנפקות האג"ח הממשלתיות בבורסה בת"א, מגלים כי בשנים האחרונות יותר חלה ירידה בהיקף האג"ח הממשלתיות בשוק, כלומר יותר אג"ח מגיעות לפדיון מאשר הממשלה מגייסת. ב-2019 הפער היה 500 מיליון שקל לטובת הפדיונות, אך ב-2018 הוא עמד על 3.7 מיליארד שקל וב-2017 הוא הסתכם ב-23 מיליארד שקל. כל עוד תימשך המגמה הזו, היא תמשיך לספק ביקושים חזקים לאג"ח הממשלתיות. בנוסף, ייתכן גם שבנק ישראל יצטרף למגמה ויפחית את היקף גיוסי המק"מ שיגרמו למשקיעים לחפש פתרונות בסדרות האג"ח הממשלתיות.

בשנה הקרובה, בזמן שהממשלה החדשה תידרש לצעדים משמעותיים לצמצום הגירעון בתקציב, לא סביר כי היא תצא לגיוסי הון גדולים, כך שהתופעה הזו עדיין לא צפויה להשתנות.


5. כמות השקלים הולכת וגדלה

בהמשך למגמה של השנים האחרונות, היקפי ההפקדות לחיסכון ארוך טווח ממשיכים לגדול והמוסדיים הישראלים ממשיכים למצוא עצמם מדי שנה נדרשים לפתרונות השקעה נוספים. בהתחשב באטרקטיביות של האג"ח הישראליות בהשוואה עולמית, הוא ימשיך להוות נדבך מרכזי מתיק ההשקעות של הציבור בישראל בשנים הקרובות, כך שהביקוש המקומי אליו ימשיך לגדול.

ככל שהתשואות הממשלתיות ימשיכו לרדת, כמובן שהן יגררו אחריהן גם את האג"ח הקונצרניות שצפויות ליהנות מהמגמה הזו כל עוד היא נמשכת.

כמו בכל תחום בשוק ההון, איש לא יודע מתי המגמות האלה ישתנו. ובכל זאת, כדאי יהיה לעקוב אחר שלושה תמרורי אזהרה כדי לוודא שהתמונה הזו לא משתנה. הראשון הוא שינוי בסביבת האינפלציה המקומית או הגלובלית, השני הוא אפשרות להסכם סחר מהיר ומלא בין סין לארה"ב (מה שעלול להוביל לגל של עליית ריביות על רקע צפי להתרחבות כלכלית מהירה) והגורם השלישי שנעקוב אחריו הוא שינוי משמעותי במגמת שער החליפין. כל עוד אף אחד מהגורמים האלה לא מתרחשים, יש סיבות רבות התומכות בהמשך המגמה החיובית באג"ח הישראלי. 

הכותב הוא סמנכ"ל פיתוח עסקי בהראל פיננסים מקבוצת הראל ביטוח ופיננסים. הכותב ו/או חברות בקבוצת הראל ו/או בעלי עניין בהן ו/או בעלי השליטה בקבוצה, עשויים להחזיק ו/או לסחור, בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך והנכסים הפיננסים המצוינים בכתבה זו, ו/או לנהל מכשירי השקעה בתחום הנזכר בכתבה זו שהשקעותיהם יכללו ניירות ערך ונכסים פיננסיים המצוינים בכתבה. אין לראות בכתבה משום שיווק השקעות או תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים והמיוחדים של כל משקיע

עוד כתבות

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

שרון גל / צילום: סטודיו תומאס תומר שלום, ויקימדיה

האיום עשה את שלו? שרון גל יישאר בערוץ 14

לפני כשלושה שבועות הודיעה רשת 13 כי העיתונאי שרון גל חוזר לשורותיו, ובערוץ 14 מיהרו להוציא לגל מכתב התראה, מאחר שהוא חתום על חוזה עד סוף 2024 ● כעת נראה כי המהלך עשה את שלו, וגל יישאר בערוץ 14 ויגיש שם את רצועת 19:00

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר בטהרן / צילום: Associated Press

איך בוצעה התקיפה באיראן ומה היה היעד?

מהבסיס הצבאי שהותקף בוצעו במוצ״ש שיגורים לעבר ישראל ● איך ככל הנראה בוצעה התקיפה ומה יקרה עכשיו? ● וגם: התגובה בשווקים והקפיצה במחיר הנפט

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

השקל נחלש אל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדיווחים על תקיפה באיראן הביאו לצלילת השקל, אך לא לאורך זמן

שני אירועים שהתרחשו הלילה הובילו לפיחות בשער השקל מול הדולר: הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי חברת S&P ודיווחים על תקיפה ישראלית באיראן ● אלא שלאורך שעות הבוקר השקל החל להתייצב ● מה הוביל לשינוי ומה ניתן ללמוד מהעבר?

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

ספינה צבאית איראנית נעה במימי איראן לפני תחילת תרגיל ימי משותף של איראן, רוסיה וסין באוקיינוס ההודי / צילום: Associated Press, ASSOCIATED PRESS

בחשש רב: כך נערכה איראן למתקפה הישראלית

בטהרן איימו כלפי חוץ והזהירו מתגובת ישראל, אך ביצעו שורת מהלכים המעידים על החשש מתקיפה ● גם בחיזבאללה ובסוריה נערכו

שכונת עומרים באופקים. 45 דירות בפרויקט של בראל־סלעית בשכונה נמכרו מאז ה־7 באוקטובר / הדמיה: אול אין

הנתונים מגלים שהמסר ברור: התותחים לא עוצרים את המרוץ לדירה

אלפים ממשיכים להאמין בהשקעה בארבעה קירות שעומדים במוקד העימות והסכנה הכי גדולים כרגע במזרח התיכון, ומאות עסקאות נרשמו גם על הגבול עם עזה, בשדרות ובאופקים ● סיבות כלכליות יש, אך יותר מכל, החלום הנדל"ני של עם ישראל עדיין בועט

מאחורי הציפייה לאירועים שליליים / צילום: Shutterstock

מדעי האימה: מה קורה למוח שלנו כשאנחנו מחכים לטיל איראני, או אפילו לזריקה

לא נרדמתם בציפייה לטילים האיראניים? מחקרים שעוסקים בציפייה לאירועים שליליים מגלים מה מתרחש במוח בזמן המתנה מורטת עצבים, מה הקשר בין ציפייה לזריקה להתנהגות כלכלית לא רציונלית, וגם איך מתמודדים עם תחושת האימה וחוסר השליטה

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"שחקנית מרכזית במזרח התיכון": למה הבכירים הישראליים מתייצבים לתדרך את התקשורת בארצות הברית?

משעות הבוקר המוקדמות, גורמים ישראליים בכירים מתייצבים בתקשורת האמריקאית כדי לתדרך על התקיפה באיראן ● כך בוחרים את גופי התקשורת מולם הם עובדים בארה"ב ומה הם מנסים להשיג?

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

"בעל 4 להבים מתוצרת ישראל": הרחפן שיכול לתקוף גם באספהאן

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

הטייס האוטומטי שרוצה להחליף את צבא מומחי הסייבר

האנליסטים במרכזי בקרת הסייבר של הארגונים הגדולים נאלצים להתמודד עם אלפי התרעות מדי יום, והטכנולוגיה של טורק מאפשרת להפוך את התהליכים לאוטונומיים למחצה • האם ה"טייס האוטומטי" של החברה יצליח לשלול איומים חמורים? ● הסטארט-אפים המבטיחים

משפחות חטופים חוסמות את כביש 1 בדרך לירושלים

משפחות חטופים חסמו את כביש 1: "כל חטוף חייב לשוב"

שרי החוץ של מדינות ה-G7: נמשיך לפעול למניעת הסלמה של הסכסוך בין ישראל לאיראן • הקרמלין: "קוראים לצדדים להפגין איפוק" • דיווח: ביידן שוקל לשלוח סיוע ביטחוני בסך מיליארד דולר לישראל • בפעילות סמוך לטול-כרם: ארבעה לוחמים נפצעו בינוני וקל, מפקד גדוד טולכרם של גא"פ חוסל • עדכונים בולטים 

שכונת בית וגן ירושלים / צילום: אוריה תדמור

לא תמיד ניתן להגיע לחלוקה שוויונית בפרויקט תמ"א 38

כל תכנון פרויקט מסוג תמ"א 38 כולל אילוצים תכנוניים, אולם בפרויקטים מסוג חיזוק ועיבוי, האילוצים התכנוניים רבים, שכן הבינוי נעשה על גבי הבניין הקיים, על מגבלותיו ● כך דחתה ועדת הערר המחוזית בירושלים התנגדות של שני דיירים לתכנון של פרויקט

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק