גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

5 גורמים שיתמכו באג"ח ממשלת ישראל גם ב-2020

בעשור האחרון שמענו לא מעט אזהרות מפני השקעה באג"ח ישראליות, אך מי שהימר נגד האג"ח הממשלתיות לא רק טעה, אלא הפסיד בגדול ● עם זאת, כדאי לשים לב גם לשלושה תמרורי אזהרה

הבורסה בתל אביב / צילום: תמר מצפי
הבורסה בתל אביב / צילום: תמר מצפי

כמה פעמים בעשר השנים האחרונות אמרו לכם ששוק האג"ח בישראל לא מעניין להשקעה? שאג"ח ממשלתיות הן אולי בועה, שמי שיקנה אג"ח מדינה טועה, שהריבית עוד רגע תעלה ושלתשואות אין עוד לאן לרדת? אז אמרו. בעשור האחרון, מי שהימר נגד האג"ח הממשלתיות לא רק טעה, אלא הפסיד בגדול.

כשבוחנים את העשור החולף, מגלים כי המשקיעים באג"ח מדינה בישראל הופתעו לטובה כל שנה מחדש. כלומר, כמעט כל שנה מאז 2010, התשואה בפועל שהרוויחו המשקיעים, היתה גבוהה משמעותית מהתשואה לפדיון (כלומר התשואה הנומינלית של האג"ח בתחילת השנה). בתחילת שנת 2019, למשל, התשואה על אג"ח שקליות ל-10 שנים היתה 2.3%, כאשר מי שהשקיע באג"ח בתחילת אותה שנה והחזיק אותה עד סוף השנה, הרוויח על השקעתו 9.7%. כך היה בכל השנים למעט ב-2018. בפועל, מי שהחזיק מעמד לכל אורך עשר השנים האחרונות, הרוויח 116%. כן כן, רווח תלת ספרתי מהשקעה באג"ח ממשלתיות בישראל. חשוב לציין, כי לאורך כל הדרך אפשר היה למצוא סיבות רבות מאוד מדוע השקעה באג"ח מדינה לא מעניינת, אבל סיבות לחוד ותוצאות לחוד.

כמובן שהרווחים הגדולים באו במקביל לירידת הריביות בכל העולם בעידן שלאחר המשבר הפיננסי הגדול של 2007-2008 ולצעדי ההרחבה המוניטארית האגרסיביים שנקטו כל הבנקים המרכזיים המובילים בעולם, כולל בנק ישראל. אך כל אלה לא משנים את העובדה שבמהלך כל העשור החולף היו לא מעט כלכלנים, אנליסטים ומשקיעים שהזהירו מפני ההשקעה באג"ח בישראל.

הפערים בין התשואה לפדיון לבין התשואות בפועל, מלמדים כי בניגוד למה שהורגלנו לחשוב -התשואה לפדיון לבדה לא מספרת את כל הסיפור, או לעיתים לא מספרת את הסיפור בכלל ויש להביא בחשבון שיקולים נוספים. במבט קדימה אל תוך העשור החדש ולשנת 2020, יש לפחות חמישה גורמים התומכים בשוק האג"ח הממשלתי והקונצרני הישראלי. רשימת הגורמים האלה אינה כוללת את התפרצות "השפעת הסינית" - גורם שמוביל בימים האחרונים לחזרת משקיעים לאג"ח הממשלתיות הבטוחות יותר, אך ההיסטוריה מלמדת שההשפעה של וירוסים כאלה היא ברוב המקרים נקודתית ואינה מהותית לאורך זמן.

ברוב השנים הביצועים מפתיעים לטובה

1. אינפלציה? ממשיכה להיות נמוכה מהיעד

בשנים האחרונות האינפלציה בישראל נמוכה לא רק ברמה אבסולוטית אלא גם בהשוואה עולמית. אחד הגורמים המרכזיים לכך זו עוצמתו של השקל שממשיך להתחזק על רקע נתוני מאקרו מצוינים, ירידה באבטלה, צמיחה כלכלית וצריכה פרטית חזקה. יחד עם זרימת הגז והעלייה המשמעותית בהשקעות זרות בסטארט-אפים ישראלים, נראה כי לפי שעה נמשכות הסיבות התומכות בחוזקו של המטבע הישראלי.

בחודשים הקרובים צפויה האינפלציה לעלות, כפי שקורה מדי שנה לקראת הקיץ, ולאחר הבחירות ובהנחה שתקום ממשלה, צפויים צעדים להקטנת הגירעון שגם הם עשויים להעלות את האינפלציה - אך כל אלה לא צפויים להביא אותה אל מעל היעד של בנק ישראל של 2%, כך שהיא לא צפויה להוביל לעליית ריבית.


2. הריבית? בנק ישראל לא משנה כיוון

החזרה למגמה של ריבית יורדת בעולם המפותח פסחה לפי שעה על ישראל, אך בהינתן התחזקותו המתמשכת של השקל, נראה כי הורדת ריבית היא עדיין צעד אפשרי מבחינת בנק ישראל. בהחלטות הריבית האחרונות, הדגיש נגיד בנק ישראל כי "יהיה צורך להותיר את הריבית ברמתה למשך זמן ממושך או להפחיתה" ונראה כי הבנק מנסה לפי שעה להתמודד עם התחזקות השקל בעיקר באמצעות החזרה להתערבות במסחר במט"ח. שמירה על ריבית נמוכה, ממשיכה לספק גב נוח להשקעה בשוק האג"ח.

 


3. עלייה בביקוש עם הכניסה למדד WGBI

צירופה של ישראל למדד האג"ח הממשלתי העולמי WGBI וכן למדד האג"ח הממשלתי הצמוד יובילו לעלייה במעורבות של משקיעים זרים בשוק האג"ח המקומי. לפי הערכה של סיטיגרופ, בעבר החברה שהיתה הבעלים של המדד, המשמעות הנגזרת מההחלטה היא תוספת ביקושים טכנית של 3.6 מיליארד דולר לאג"ח ממשלתיות ישראליות. בהנחה שרוב הכסף יגיע בשנה הקרובה, המשמעות היא תוספת ביקוש בהיקף של כמעט 2.5% מסך היקף המסחר השנתי באג"ח ממשלתיות.

בזכות צירוף ישראל למדד, יזכה השוק המקומי לתשומת לב גבוהה יותר של מנהלי ההשקעות האקטיביים בעולם. כך הם ייחשפו מקרוב לאחד השווקים המפותחים היחידים בעולם הנהנים כיום מעקום תשואות תלול וכן משוק הנהנה מתשואות אג"ח לפדיון חיוביות (מצרך נדיר כיום בשוק האג"ח העולמי). היקף האג"ח בתשואה שלילית בעולם כיום גדול מ-12 טריליון דולר. אין ספק כי עבור משקיעים אקטיביים, במצב כזה הגדלת חשיפה לשוק הישראלי מעבר למשקלו במדד, עשויה להיות אפשרות אטרקטיבית.

אגב, הכסף של משקיעים זרים צפוי להיכנס רק לאג"ח הממשלתיות שבמדד, אך אין ספק כי עשויות להיות לכך השלכות ניכרות גם על שוק האג"ח הקונצרני. ככל שתשואות האג"ח הממשלתיות יירדו יותר, צפויים המרווחים של הקונצרניות להיפתח - מה שיהפוך את האפיק לאטרקטיבי יותר בעיקר בעיניים ישראליות, אך אולי גם בעיניים של משקיעים מחו"ל.


4. לקראת מחסור באג"ח ממשלתיות

כשבוחנים את הנפקות האג"ח הממשלתיות בבורסה בת"א, מגלים כי בשנים האחרונות יותר חלה ירידה בהיקף האג"ח הממשלתיות בשוק, כלומר יותר אג"ח מגיעות לפדיון מאשר הממשלה מגייסת. ב-2019 הפער היה 500 מיליון שקל לטובת הפדיונות, אך ב-2018 הוא עמד על 3.7 מיליארד שקל וב-2017 הוא הסתכם ב-23 מיליארד שקל. כל עוד תימשך המגמה הזו, היא תמשיך לספק ביקושים חזקים לאג"ח הממשלתיות. בנוסף, ייתכן גם שבנק ישראל יצטרף למגמה ויפחית את היקף גיוסי המק"מ שיגרמו למשקיעים לחפש פתרונות בסדרות האג"ח הממשלתיות.

בשנה הקרובה, בזמן שהממשלה החדשה תידרש לצעדים משמעותיים לצמצום הגירעון בתקציב, לא סביר כי היא תצא לגיוסי הון גדולים, כך שהתופעה הזו עדיין לא צפויה להשתנות.


5. כמות השקלים הולכת וגדלה

בהמשך למגמה של השנים האחרונות, היקפי ההפקדות לחיסכון ארוך טווח ממשיכים לגדול והמוסדיים הישראלים ממשיכים למצוא עצמם מדי שנה נדרשים לפתרונות השקעה נוספים. בהתחשב באטרקטיביות של האג"ח הישראליות בהשוואה עולמית, הוא ימשיך להוות נדבך מרכזי מתיק ההשקעות של הציבור בישראל בשנים הקרובות, כך שהביקוש המקומי אליו ימשיך לגדול.

ככל שהתשואות הממשלתיות ימשיכו לרדת, כמובן שהן יגררו אחריהן גם את האג"ח הקונצרניות שצפויות ליהנות מהמגמה הזו כל עוד היא נמשכת.

כמו בכל תחום בשוק ההון, איש לא יודע מתי המגמות האלה ישתנו. ובכל זאת, כדאי יהיה לעקוב אחר שלושה תמרורי אזהרה כדי לוודא שהתמונה הזו לא משתנה. הראשון הוא שינוי בסביבת האינפלציה המקומית או הגלובלית, השני הוא אפשרות להסכם סחר מהיר ומלא בין סין לארה"ב (מה שעלול להוביל לגל של עליית ריביות על רקע צפי להתרחבות כלכלית מהירה) והגורם השלישי שנעקוב אחריו הוא שינוי משמעותי במגמת שער החליפין. כל עוד אף אחד מהגורמים האלה לא מתרחשים, יש סיבות רבות התומכות בהמשך המגמה החיובית באג"ח הישראלי. 

הכותב הוא סמנכ"ל פיתוח עסקי בהראל פיננסים מקבוצת הראל ביטוח ופיננסים. הכותב ו/או חברות בקבוצת הראל ו/או בעלי עניין בהן ו/או בעלי השליטה בקבוצה, עשויים להחזיק ו/או לסחור, בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך והנכסים הפיננסים המצוינים בכתבה זו, ו/או לנהל מכשירי השקעה בתחום הנזכר בכתבה זו שהשקעותיהם יכללו ניירות ערך ונכסים פיננסיים המצוינים בכתבה. אין לראות בכתבה משום שיווק השקעות או תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים והמיוחדים של כל משקיע

עוד כתבות

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה