גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: תנועת המלקחיים הרגולטורית

עברו כבר שנתיים מפרסום "הספר להפחתת הנטל הרגולטורי", וישראל עדיין טובעת בניירת אין-סופית ובהתערבות ממשלתית אגרסיבית • הטיפול ביוקר המחיה מתחיל כאן ● דעה

עומס הרגולציה / אילוסטרציה: שאטרסטוק
עומס הרגולציה / אילוסטרציה: שאטרסטוק

ההתערבות הממשלתית המאסיבית על העסקים בישראל, הופכת את המדינה למעצמה רגולטורית; ולא במובן הטוב של המילה. בעוד חלק ניכר מהמדינות המפותחות פועלות בשנים האחרונות לצמצום עלויות, בישראל המצב רק החריף, והנטל מכביד על עשיית העסקים. כך שאין תמה, שישראל דורגה במקום ה-69! (הגרוע) במדד נטל הרגולציה של "דוח התחרותיות של הפורום הכלכלי העולמי", כאשר מקדימות אותה ברשימה (לטובה) מדינות כמו אוגנדה, פקיסטן, קזחסטן, גמביה ורואנדה.

רבים חושבים שהנטל הרגולטורי משפיע רק על המגזר העסקי, ושהנפגעים העיקריים שלו הם החברות, העסקים והעצמאים, שנאלצים לשחות בים של ניירת, מסמכים וביורוקרטיה מעיקים. אולם השיטפון מתגבר, ומשפיע בסופו של דבר על מעגלים רחבים בהרבה, הכוללים את כלל האזרחים. חוסר הטיפול להקלת הרגולציה הממשלתית, והמשך המצב הקיים מייצרים השלכות הרסניות לעובדים בחברות השונות. ככל שההתערבות הממשלתית תוקעת שורשים בכלכלה, כך יוקר המחיה הצומח מכך, מתגלגל לאזרח שמשלם את המחיר.

בשנת 2018 הציג משרד ראש הממשלה את סיכום פעולות הממשלה להפחתת הרגולציה ויוקר המחיה. בתוכנית הוצגו 58 תוכניות של משרדי הממשלה השונים, שיובילו לחיסכון של כ-1.5 מיליארד שקל. אולם בחינה לעומק של הדוח, מראה כי לא הופחתה הרגולציה בנושאים משמעותיים רבים, שיכלו להביא באמת לשיפור בהתנהלות היומיומית של העסקים מול הרגולטורים.

הצגת תוכניות אסטרטגיות היו תמיד נקודת חוזקה של הממשלות. עוד ועדה, עוד מסמך, עוד ישיבה, עוד פרוטוקול, עוד חקיקה, עוד ועוד ועוד. לצערנו, העולם שמחוץ לקריית הממשלה לא ממתין, והמציאות מכתיבה קצב אחר. בזמן שבירושלים עסוקים בכתיבת תוכניות עבודה, הביאה ההתערבות הממשלתית חברות מקומיות להבין שכאשר לוקח 4-6 שנים להקים מפעל, ובדרך נדרשים עשרות גופים לתת אישורים שונים, שלעיתים מנוגדים זה לזה, נעשה כמעט בלתי אפשרי להמשיך לייצר בארץ.

וכך, לשליש מהחברות הישראליות יש כיום קווי ייצור בחו"ל; ובעשור האחרון נסגרו 18,614 חברות תעשייה, וחלו הרבה תזוזות של עובדים בין מקומות עבודה, אם הם מצאו תעסוקה חלופית. עתיד תעסוקתי לוט בערפל, שינויים בסביבת העבודה, במרקם החברתי, והחרדה התמידית - משליכים באופן ישיר על העובד ומשפחתו.

ההתערבות הממשלתית מפזרת עצמה כמעט בכל תחום בחיינו, באופן אגרסיבי ויום-יומי. בתחום התכנון והבנייה ישנן דרישות רגולטוריות וביורוקרטיות מופרזות. פריסת הסיבים האופטיים בכל שטח ישראל, המהווים את תשתית העתיד של עולם התקשורת, תימשך יותר מעשור, בגלל תכנון לקוי ורגולציה מכבידה. במשק החשמל, ישראל היא בין שיאניות הרגולציה ב-OECD. בתחבורה, ישראל היא שיאנית הנטל על רכבות, שעליו משלמים האזרחים מדי יום.

בדירוג "מדד הרגולציה בשוק המוצרים" שהתפרסם אשתקד, נמצאת ישראל במקום 25 במורכבות התהליכים הרגולטוריים (זאת מבין 34 מדינות ה-OECD); ובמקום ה-29 ברגולציה של פיקוח מחירים.

אם לא די בהתערבות הממשלתית, האזרח הישראלי הממוצע נלכד בתנועת מלקחיים של יוקר המחיה שזינק השנה. הארנונה תתייקר משמעותית. זאת, "באדיבות" השתוללות של עשרות רשויות מקומיות המבקשות העלאה חריגה של מס הארנונה, בנוסף לעלייה שנתית של 2.58% בכלל הרשויות; וגם מחירי המים לצרכנים ביתיים יטפסו בכ-2.86%.

עברו כבר שנתיים מפרסום "הספר להפחתת הנטל הרגולטורי", וישראל טובעת בניירת אין-סופית ובהתערבות ממשלתית אגרסיבית. גלגלי השיניים המניעים את הרגולטור יהיו חייבים להתאים עצמם לקצבי העבודה בחו"ל ולמודלים המקובלים בעולם המערבי. כל זאת, כדי להסדיר את תפקידו העיקרי של הרגולטור: לשרת ולהקל על האזרח. 

הכותב הוא מנהל אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים, שישתתף בכנס אילת לנושאי עבודה של המגזר העסקי,  שיתקיים ב11-15.2.2020

עוד כתבות

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי יחזיר כסף ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם לא ירוויח השנה

המהלך של בנק לאומי מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיקם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

נתן שירות למוכרים, וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך והתחייב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את ראש הממשלה מתנקז לידיו של אותו עו"ד ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

כותרות העיתונים בעולם

"מטוסי חמקן, טילי טומהוק ונושאות מטוסים": תוכנית הקרב מול איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

חמינאי נערך לחיסולו - והדיח בפועל את הנשיא פזשכיאן

מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● וויטקוף: טראמפ לא מבין למה האיראנים לא נכנעו תחת לחץ כזה ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל