גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סופה של התשוקה: סגירתו של משרד הפרסום JWT היא רק עוד שלב בדעיכת הענף

משרד JWT, או טמיר-כהן כפי שרבים זוכרים אותו, היה בשנות ה-80 וה-90 בלב תעשיית הפרסום המקומית הנחשקת ובעל השפעה דרמטית על תוצרי הענף ועל רוחו ● אלא שמאז הענף כולו השתנה, והיום כלל לא בטוח שלסוג כזה של משרדים יש עוד מקום

דוד טמיר / צילומים: תמר מצפי, יוטיוב; עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי
דוד טמיר / צילומים: תמר מצפי, יוטיוב; עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

משרדי פרסום רבים נסגרו בעשור האחרון וירדו מעל במת ההיסטוריה. חלקם שינו שמות, אחרים שינו בעלים, ולמרות זאת כשפרסמנו בתחילת השבוע ב"גלובס" כי לקראת פסח צפוי משרד הפרסום JWT להיסגר, הוכו רבים בענף הפרסום בתדהמה. ההחלטה לסגור את המשרד התקבלה באופן ענייני ומנוכר, אי שם באירופה, על-ידי קבוצת פרסום שפעם חשבה שעסקי הפרסום הם עסק טוב, וכיום הם כבר לא סבורים כך. במובן מסוים, גם האופן שבו התקבלה ההחלטה וגם המשרד הספציפי שנפגע ממנה, מספרים היטב את הסיפור של ענף הפרסום בשנים האחרונות, ואולי מכאן נובעים התדהמה והעצב.

משרד JWT, או כפי שהרוב זוכרים אותו בשמו הקודם טמיר-כהן, היה בשנות ה-80 וה-90 בלב תעשיית הפרסום בישראל. הוא מעולם לא היה המשרד הכי גדול אבל הייתה לו השפעה דרמטית על התוצרים של הענף ועל הרוח שלו. רוני כהן ובעיקר דוד טמיר, היו גרסת "מד מן הישראלית", עם כל הכריזמה, החיים שגדולים מהסרטים, השואו האמריקאי, ובעיקר התשוקה הגדולה והנאיבית לפרסום. המשרד התנהל באופן שדי מזכיר את הסדרה: עם דרמות גדולות, מריבות בין שותפים, רומנים במסדרונות, עבודה קשה ואנשים שחשבו שתעשיית הפרסום זה המקום הנכון לחיות בו. תעשיית הזוהר שרבים שאפו להגיע אליה. באותם ימים המפרסמים לא ידעו הרבה ואת הידע והתשובות הם שאבו מהפרסומאים. דוד טמיר, רוני כהן, אודי פרידן, דוד פוגל, יורם באומן ואחרים, היו נביאי הפרסום החדש, אלה שיצרו את דור המשך של מייסדי הענף, שהעזו להקים משרדים. והצליחו. הדור שלהם היה רחוק מלהיות תמים אבל התשוקה שלהם למקצוע הייתה כמעט נאיבית. והנאיביות הזאת כבר לא קיימת היום בענף הפרסום.

טמיר וכהן היו הראשונים שהגשימו את חלומו של כל פרסומאי באותה תקופה ומכרו את משרד הפרסום שלהם לקבוצת פרסום בינלאומית. בענף טוענים שמכירת טמיר-כהן ל-JWT היא הטובה ביותר שנעשתה בענף הפרסום מעולם. הימים עוד היו "ימי מזרח תיכון חדש", בקבוצות הפרסום רצו להשקיע כאן ושילמו היטב, והחלום הרטוב של רוב הפרסומאים היה למכור. גם כדי להרוויח כסף וגם מתוך מחשבה שהחיבור לגוף בינלאומי תסייע בקבלת תקציבים בינלאומיים, תעזור להתפתח מבחינה מקצועית ותשמור על המשרד בטווח הרחוק.

אבל המציאות הוכיחה שמכירת המשרדים תרמה לחשבונות הבנק של הפרסומאים שמכרו, אבל למשרד הפרסום שהמשיך לפעול החיבור הבינלאומי דווקא לא תרם הרבה. למעשה, משרדי הפרסום שמשגשגים כיום בארץ, גם אם הם חלק מקבוצת פרסום בינלאומית, משגשגים בדרך כלל בגלל המנהלים המקומיים: בזכות אילן שילוח הפכה מקאן בארץ לחזקה משמעותית מכוחה של הקבוצה שלו בעולם; גיתם ובאומן חייבים את ההצלחות שלהם למנהלים המקומיים; ואדלר חומסקי? הם בכלל יכולים לצחוק כל הדרך אל הבנק: שנים ארוכות היו להם שיחות עם קבוצת WPP בעלת השליטה במשרדי הפרסום-JWT ו-y&r, ופרט להצעות מעליבות השיחות לא התקדמו לשום מקום. והנה כיום, אדלר חומסקי משגשג ו-WPP סוגרת את המשרדים שלה בארץ.

גם לטמיר-כהן החיבור הבינלאומי לא עזר. כשהנפילה באה היה זה בעוצמה וככדור שלג מתגלגל. תוך שנתיים המשרד כמעט ונכחד, בהתרסקות שענף הפרסום לא ידע כמותה עד אז. המשרד הבא שיחווה התרסקות כזאת יהיה שלמור אבנון עמיחי שהפך בהמשך ל-y&r ישראל.

הנסיך מגורש מהארמון

בענף הפרסום היו שחיככו אז אצבעות בהנאה. כהן, ובעיקר טמיר, נתפסו כנסיכים, ובענף שלא נוטה לעודף פרגון אין כמו לצפות בנסיך שמגורש מהארמון. אבל דוד טמיר לא ויתר. אולי מתוך אגו אבל גם מתוך הרבה תשוקה להישאר רלוונטי, הוא ניסה לשקם את המשרד. הוא וכהן מינו כמנכ"ל את יורם דמבינסקי - אז איש קריאטיב מבטיח וגם הפכו אותו לשותף. הוא יכול היה לעשות את מה שעשו חלק גדול מבעלי המשרדים שמכרו: ליהנות מהכסף הגדול שעשה ולהפנות גב למשרד. אבל הוא לא ויתר על החלום להחזיר עטרה ליושנה, ולא עזב את המשרד עד יומו האחרון מתוך אמונה שיום אחד הגלגל יתהפך שוב.

JWT מעולם לא חזר להיות המשרד הגדול והמשפיע שהיה. אבל דמבינסקי הצליח לעצור את הנפילה ובמשך כל השנים האחרונות המשרד שמר על יציבות. התקציבים שמתנהלים בו כיום הם בעיקר "תקציבי דמבינסקי" - לקוחות שהוא גייס ושימר ולא לקוחות JWT. דמבינסקי יכול היה כבר לוותר על המניות שלו שממילא ערכן אינו גבוה, לצאת מהמשרד ולהקים אחרי זמן מסוים משרד משל עצמו אליו יועברו הלקוחות שנמצאים ב-JWT בגללו. הוא בחר שלא לעשות זאת ונשאר עד הסוף המר. אולי בעוד מספר חודשים הוא יעשה את מה שסירב עד עתה, ויפתח משרד משל עצמו.

כך או כך, הענף של דוד טמיר ויורם דמבינסקי השתנה, והיום כלל לא בטוח שלסוג המשרדים שהם הקימו יש בכלל מקום. משרדי הפרסום שנותרו רלוונטיים ויתרו על התמימות, חלקם ויתר גם על התשוקה. מלחמת הקיום, השחיקה ברווחיות ובמעמדו של הפרסומאי, השכל שעבר ללקוח - כל אלה הכריחו את המשרדים להפוך לעסקים מסודרים ולא לשחקני נשמה. וכשנדמה היה שהשוק מתייצב הגיע מהפיכת הדיגיטל וטרפה את הקלפים מחדש.

ענף הפרסום הולך וקטן, ובמציאות של היום השוק הוא הולך לקצוות - למפעלי פרסום גדולים כמו מקאן, אדלר, באומן וגיתם שיכולים לתת את כל הדיסציפלינות כולל מדיה, דיגיטל וכל מה שמגיע איתם, או למשרדים קטנים שיודעים לחיות באופן רזה ולתת ערך מוסף מאובחן. כל קו האמצע הולך ונמחק והתהליך רק יילך ויואץ בשנים הבאות. סגירתו של JWT הוא רק עוד סימבול לתהליך שמתרחש. אבל במקרה הזה מדובר במשרד שחתום על עבודות מיתולוגיות, החל מקלאסיקות מוקדמות כמו: "יש עצה טגני ביצה", "עוגת עלית את אפית", "מילקי, אל תשאירו אותו לבד אפילו רגע אחד", "פלאפון הופך שעה אבודה לשעת עבודה", וכלה בסלוגנים שנשמעים גם היום - "הכי קרוב אלייך אמא", "אולי יש לך ביטוח בריאות אבל אין לך הראל", ואחרים. את כל היה חשוב השבוע לזכור. 

עוד כתבות

מימין לשמאל: יובל פרחי, נועה לוטן־יעקבי ואורי עיני / צילום: יח''צ

מאמינים בצפון: קבוצת הפרסום אדלר־חומסקי פותחת שלוחה בגליל העליון

השלוחה החדשה של קבוצת הפרסום אדלר־חומסקי תפעל במרכז היזמות Hubayta של תנועת "הביתה חוזרים לגליל", הממוקם באגמון מרקט, ותתמקד בתחומי הקריאייטיב

תחנת הכוח אשכול שעתידה להיבנות / הדמיה: דליה חברות אנרגיה/יחצ

דליה קיבלה רישיון לפריסת סיב תת-ימי מאשדוד לאירופה

משרד התקשורת העניק לחברת האנרגיה אישור להקמת תחנת עגינה לכבל אופטי תת-ימי במתחם אשכול ● דליה זקוקה גם לאישור ממינהל התכנון, שמעדיף פריסת סיבים בנקודות הקיימות, טירת כרמל ותל אביב

משרדי אמזון / צילום: Shutterstock

סבב הפיטורים באמזון מתרחב: החל מהשבוע יפוטרו עוד 16 אלף איש

החל מהשבוע אמזון מרחיבה את גל הפיטורים שלה לעוד 16 אלף עובדים, בעיקר במשרות מטה ופיתוח ● מייל פנימי בחברה על עליית הבינה המלאכותית מספק הקשר לגל הקיצוצים הגדול בתולדותיה, אך המנכ"ל מנסה להרגיע את העובדים ולייחס את המהלך לעודף כוח אדם

רן גואילי ז''ל

אחרי 843 ימים: רן גואילי אותר - אין יותר חטופים בעזה

לאחר 843 ימים הושב החטוף האחרון רן גואילי ז"ל - בכך הושבו כלל החטופים משטח רצועת עזה ● בכיר אמריקאי: מעבר רפיח צפוי להיפתח לקראת סוף השבוע ● צה"ל תקף תשתיות צבאיות של חיזבאללה במספר מרחבים בלבנון ● דריכות שיא לתקיפה אפשרית באיראן ● עדכונים שוטפים

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

מה צפוי היום במסחר, והאנליסטים מעריכים - מניות הטכנולוגיה שירוויחו בגדול

השבוע ייפתח בצל הערכות הולכות וגוברות שארה"ב תתקוף באיראן ● עונת הדוחות בוול סטריט נכנסת למקטע קריטי, עם דיווחים של ארבע מתוך "שבע המופלאות" ● הפדרל ריזרב יפרסם את החלטת הריבית שלו, אך המשקיעים יתמקדו בחששות מפני פגיעה בעצמאות הבנק המרכזי ● וגם: במרקטוואץ' מסמנים חמש מניות טכנולוגיה שהאנליסטים צופים שירוויחו בגדול ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר 

עמירם שחר, מנכ''ל אפווינד ומייסד שותף / צילום: Upwind

הופכת לחד־קרן: אפווינד גייסה 250 מיליון דולר לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

אפווינד פועלת בתחום אבטחת הענן - שוק שנחשב כיום לקטגוריה הצומחת ביותר בעולם הסייבר ● עמירם שחר, מנכ"ל ומייסד שותף: "בקצב הנוכחי אנחנו צפויים להכפיל את גודל החברה במהלך השנה וחצי הקרובות"

פרויקט הגדנ''ע בתל אביב / אילוסטרציה: שלומי יוסף

יזמים בתחום השכירות המוסדית לא ממהרים למכור דירות

מבדיקת גלובס עולה כי יזמי נדל"ן הפועלים במסלול "דירה להשכיר" החלו לחזור לענף רק במכרזי רמ"י האחרונים, אך יידרשו שנים עד שישכירו את הדירות ● במסלול חוק עידוד השקעות הון יזמים ירד מספר הדירות להשכרה עקב שינוי החוק, אך גם נמכרות מעט דירות שהושכרו בעבר

ההפגנה על מצב החברה הערבית בארץ בסכנין / צילום: Reuters, Ammar Awad

האלימות בערים הערביות שוברת שיאים, והתושבים עוזבים. לאן הם עוברים?

האלימות גואה, תופעת הפרוטקשן משתוללת, ורוב תיקי הרצח נשארים לא מפוענחים ● התוצאה: יותר ויותר תושבים עוזבים את הערים הערביות - אבל לאן הם עוברים? ● המשרוקית של גלובס עם המספרים מאחורי המחאה בחברה הערבית

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, ונשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין / צילום: ap, Manish Swarup

דיווח: הודו תסכים להפחית מכסים על כלי רכב אירופיים

הסכם סחר מתגבש בין האיחוד האירופי להודו עשוי להוביל להפחתה חדה במכסים על יבוא סחורה אירופית, כחלק ממהלך רחב יותר לפתיחת שווקים הדדית

מימין לשמאל: צפריר יואלי, שחר גרשון ונדב טנא / צילום: תמונה פרטית

לאחר שמכרו מניות במאות מיליונים: מנהלי נופר מסתערים על חוות השרתים

נדב טנא ושחר גרשון, שפרשו אשתקד במפתיע מניהול נופר של עופר ינאי, חוזרים לבורסה עם חברה שמתכננת לספק אנרגיה לחוות שרתים בארה"ב ושבה שותפים גם בכירים לשעבר בחברת אנלייט: "שוק האנרגיה והתשתיות הדיגיטליות בארה"ב נמצא בנקודת מפנה היסטורית"

כך מכווצת הבינה המלאכותית את ענף התוכנה / צילום: Shutterstock

שלושה נתונים שמעידים: הבינה המלאכותית מכווצת את ענף התוכנה

לאחרונה שוק העבודה בהייטק עובר שינוי מבני עמוק ● נוסף על מגמת הירידה המתמשכת של היקף התעסוקה בתחום התוכנה, השכר נשחק, ופחות בוחרים ללמוד את המקצוע ● במקביל, גדל פי ארבעה מספר הסטודנטים ​​​​​למדעי הנתונים, בינה מלאכותית והנדסת נתונים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה ירוקה בוול סטריט; מטא ואפל קפצו לקראת הדוחות, מחירי המתכות היקרות זינקו לשיאים חדשים

ה-S&P 500 עלה בכ-0.5% ● קורוויב קפצה במעל 5%, לאחר שאנבידיה הודיעה כי השקיעה בה 2 מיליארד דולר ● הכסף רשם את הזינוק התוך־יומי הגדול ביותר שלו מאז 2008, ואז נסוג מהשיא ● וול סטריט לקראת שבוע דרמטי: דוחות של ענקיות הטכנולוגיה והחלטת הריבית, אבל טלטלה מאיימת ממקום רחוק - יפן ● הדולר נחלש בעולם, הין היפני התחזק במעל 1%

מכוניות בנמל בסין / צילום: Shutterstock

המותגים הסיניים מסתערים על עסקי הליבה של ב.מ.וו ומרצדס

עם זינוק של 99% במסירות באירופה ב–2025 ושבירת שיאים היסטוריים, תעשיית הרכב הסינית מתחרה גם מול מכוניות היוקרה ביבשת ● בזמן שיבואנים ישראלים בונים על "אקזיט" באירופה, מותגי הענק מיפן ומקוריאה מאבדים אחיזה, וגם בשוק היוקרה האירופי נאבקים על הטריטוריה

ישראל תחכיר 16 אלף דונם לארה''ב להקמת עיר טכנולוגית / אילוסטרציה: Shutterstock

מזכר הבנות חושף את התוכנית האמריקאית לנגב. על הפרק: הקמת כור גרעיני

ישראל וארה"ב הגיעו להבנות סביב הקמת מרכז לייצור שבבים ובינה מלאכותית בדרום הארץ, תחת ניהול אמריקאי ישיר ● על פי מסמך שהגיע לידי גלובס, ישראל תעניק לאמריקאים חוזה חכירה לקרקע ל־99 שנה, ועל השולחן עלתה גם אפשרות להקמת כור גרעיני באתר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בשל דרישת חברי הכנסת החרדים: ההצבעה על תקציב המדינה תידחה ליום רביעי

בשבוע שעבר האוצר הניח את הצעת תקציב המדינה לשנת 2026 על שולחן הכנסת תחת חוסר ודאות לגבי הסיכויים להעברתו, וזאת על רקע המחלוקת בקואליציה על חוק הגיוס ● התקציב צריך לעבור את תהליך החקיקה במלואו עד 31 במרץ - אחרת הכנסת תתפזר, וישראל תצא לבחירות

אילוסטרציה: Shutterstock

למה ביהמ"ש הקפיא נכסים של איש עסקים בהיקף 17.6 מיליון שקל?

ביהמ"ש קיבל באופן חלקי תביעה נגד יו"ר דירקטוריון בחברה צרפתית המוחזקת בידי חברה ישראלית ליבוא משקאות, והורה על "צו מרווה" בגובה 17.6 מיליון שקל, המהווים את סך הכספים שהתובעים הלוו לחברות ● מדובר בסעד זמני חריג במשפט האזרחי, שכן בניגוד לעיקול רגיל, הצו אינו "תופס" נכס מסוים אלא מופנה אישית כלפי הנתבע

משמרות המהפכה באיראן / צילום: Vahid Salemi

בעקבות הטבח: צעד "שובר השוויון" שהאיחוד האירופי שוקל לבצע נגד איראן

עד כה, שורה של מדינות אירופיות, ביניהן ספרד, צרפת ואיטליה, התנגדו לביצוע מהלך מיידי נגד איראן ● יחד עם זאת, ממדי הטבח באזרחים מצד משטר האייתולות בשבועות האחרונים, כך נראה, שינו את התמונה

מניחים אבן פינה למפעל ייצור של מיקרון בניו יורק / צילום: Reuters, USA TODAY Network

בזכות חוות השרתים: מניות שבבי הזיכרון הן הטרנד החדש בוול סטריט

הגישה לשבבי זיכרון היא צוואר הבקבוק הגדול ביותר של חוות השרתים, ומניות השחקניות המרכזיות בתחום, כמו סנדיסק, מיקרון וסיגייט, רשמו בשנה החולפת תשואות תלת־ספרתיות ואף יותר ● אנליסטים מעריכים כי הביקושים ימשיכו להיות חזקים בזמן הקרוב, וכי יש למניות עוד לאן לעלות

מחיר הזהב בנסיקה / צילום: Shutterstock

חמש סיבות לרף מחיר של 5,000 דולר: מה דוחף את הזהב לשבור עוד ועוד שיאים

בין שזו ירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות, יוקר המניות או המכסים שמטיל הנשיא טראמפ — רכישת המתכת הזהובה הפכה לתרופת–נגד לכל התקף עצבנות בשוק ● מי מתדלקים את הרכישות, אילו אפיקים נפגעים מהמגמה, ומה יקבע אם המומנטום בזהב יימשך

שולמית מיכאלי גולדברג פרופ' מדענית מיקרובילוגיה / צילום: איל יצהר

החוקרת שנבחרת לכלת פרס ישראל בתחום מדעי החיים

פרופ' שולמית מיכאלי מאוניברסיטת בר אילן, חלוצת חוקרי ה-RNA, זכתה בפרס לשנת תשפ"ו ● בראיון שקיימה בגלובס בעבר היא הסבירה איך זה יכול להיות שלאדם ולאורז יש מספר גנים די דומה, אך הם פועלים בצורה אחרת לגמרי ● זה גם מה שעומד בבסיס מחקריה