גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אכיפה בררנית? כך נערך היועמ"ש לטענות הנגד של הנאשם נתניהו

רה"מ עשוי לטעון לאכיפה בררנית, משום שההליך נגדו מתנהל בזמן שטרם התקבלה החלטה אם להעמיד לדין את בזק, וואלה ו"ידיעות אחרונות" ● במשרד המשפטים הכינו את הקרקע ואיתרו שורת תיקים שבהם התקבלו החלטות על העמדה לדין של נאשמים "בשר ודם" בנפרד מההחלטות על העמדה לדין של תאגידים

היועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילום: תמר מצפי
היועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילום: תמר מצפי

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, איתר שורה של תיקים שבהם התקבלו החלטות על העמדה לדין של נאשמים "בשר ודם" בנפרד מההחלטות על העמדה לדין של תאגידים שהיו חשודים באותו תיק. זאת, כדי להדוף טענות שסביבת ראש הממשלה בנימין נתניהו העלתה, ולפיהן ניהול משפט פלילי נגד נתניהו, לפני שהתקבלה החלטה האם להעמיד לדין את בזק, וואלה ו"ידיעות אחרונות", מהווה אכיפה בררנית נגד ראש הממשלה ומוכיחה כי התיק אינו בשל לניהול בבית המשפט - כך נודע ל"גלובס".

עוד לפי המידע שבידינו, ההחלטה האם לזמן את שלושת התאגידים לשימוע לפני העמדה לדין בתיקי נתניהו, תתקבל בימים או בשבועות הקרובים.

לאחר שראש הממשלה נתניהו הודיע אתמול (ג') על החלטתו לוותר על בקשת החסינות, כתב האישום נגדו הוגש בקרוב לבית המשפט המחוזי בירושלים, והמשפט יתחיל להתנהל בקרוב. ואולם הוויתור של נתניהו על החסינות לא אומר שנתניהו וסביבתו יוותרו על טענות ההגנה או על הניסיונות לשכנע את הציבור שנתניהו חף מפשע ונרדף על-ידי רשויות אכיפת החוק. אחת מהטענות החדשות של נתניהו נוגעת לאי-העמדה לדין של התאגידים המעורבים בתיקים 2000 ו-4000.

ביטוי לטענות הללו בא במכתב ששלח לאחרונה ליועמ"ש ארגון בשם "לביא". באמצעות עו"ד מיכאל דבורין, שמשמש גם כבא-כוח קמפיין הליכוד, תהה הארגון מדוע בשעה שנגד נתניהו, שאול ואיריס אלוביץ' וארנון (נוני) מוזס, הוגש כתב אישום, לא הוגשו כתבי אישום נגד בזק, וואלה ו"ידיעות אחרונות", כמקובל בתיקים שבהם מעורבים תאגידים. לשיטת דבורין, העמדה לדין של נתניהו ללא קבלת החלטה לגבי "ידיעות אחרונות", בזק ו-וואלה מהווה אכיפה בררנית וכן מוכיחה כי התיק אינו בשל לניהול בבית המשפט.

מתוך הנחה שסוגיית אי-קבלת החלטה לגבי העמדתם לדין של שלושת התאגידים תועלה על-ידי נתניהו, במשרד המשפטים נערכו בהתאם. בתקופה האחרונה הם ביצעו עבודת איתור של תיקים שבהם היו מעורבים תאגידים מסחריים לצדם של אנשים פרטיים, ושההחלטות בנוגע אליהם התקבלו בנפרד. המטרה של היועמ"ש היא להראות שמדובר בנוהל מקובל, ולא בהתנהלות שונה ביחס לראש הממשלה.

מפרשת חפציבה ועד לתיק הולילנד

החיפוש במשרד המשפטים הוביל לכמה תיקים כאלה. בין היתר, מדובר בתיק פרשת הולילנד, בתיק חברת הבנייה חפציבה ובתיק בעניינו של חיים כץ.

בפרשת הולילנד שלחה הפרקליטות 18 מכתבי זימון לשימוע לפני הגשת כתב אישום לנאשמים הפרטיים, בהם הלל צ'רני, אורי לופוליאנסקי, אהוד אולמרט ונוספים, ב-14 במרץ 2011. רק חודשיים מאוחר יותר, ב-12 במאי 2011, נשלחו מכתבי זימון לשימוע לפני הגשת כתב אישום לחברות שהועמדו לדין בסופו של דבר, הולילנד נופש והולילנד פארק.

בתיק חפציבה, שבו הועמד לדין בעלי החברה בועז יונה ואחרים, הוחלט באופן נפרד שלא להעמיד לדין את החברות. זאת, מאחר שהן היו בהקפאת הליכים צופה פני פירוק, ובשל הרצון לאפשר לסיים את מיזמי הבנייה ולמזער את הפגיעה ברוכשי הדירות. יונה הורשע בביצוע העבירות שהביאו לקריסת קבוצת חפציבה ונשלח למאסר.

גם בעניין חיים כץ, שר הרווחה לשעבר, המואשם בהפרת אמונים ושבקשת החסינות שלו נדונה בימים אלה, נשקלה העמדה לדין של התאגידים המעורבים בנפרד ולאחר שליחת מכתבי השימוע לכץ. לבסוף הוחלט שלא לשלוח מכתבי שימוע לתאגידים, אך לשיטת היועמ"ש, עצם ההפרדה לא פגעה ביכולת להעמיד לדין את יתר החשודים.

תיק נוסף שבו התקבלה בנפרד החלטה להאשים נאשמים "בשר ודם" מתאגידים, הוא "התיק המכונה "תיק המתמידים" שעוסק בפרשה של הונאת ענק בישיבות שמנוהל במחלקה הכלכלית (או בשמו הרשמי: מדינת ישראל נ' הירשמן ואח'). בתיק הזה הוגש במקור כתב אישום נגד 11 נאשמים בשר ודם בלבד. כשנה וחצי לאחר מכן, חצי שנה לפני המועד שהתיק היה קבוע לדיון הוכחות, תוקן כתב האישום, ובמסגרת זו נוספו 25 עמותות כנאשמות. מדובר בעמותות שהמרמה בוצעה באמצעותן ובשמן, וכספי התמיכה שהתקבלו במרמה הגיעו לחשבונותיהן. בסוף ההליך העמותות הורשעו יחד עם הנאשמים בכל העבירות שיוחסו להן ואף התקבלה החלטה לחלט את רכושן.

נושא אי-העמדתם לדין של התאגידים הקשורים בתיקי ראש הממשלה עלה לראשונה במכתב ששלח עו"ד דבורין ליועמ"ש. דבורין תהה מדוע לא מוגשים כתבי אישום נגד בזק וואלה ו"ידיעות אחרונות", כמקובל בתיקים אחרים שבהם מעורבות חברות אחרות. כאמור, לשיטת דבורין, העמדה לדין של נתניהו, איריס ושאול אלוביץ' ונוני מוזס, ללא קבלת החלטה לגבי "ידיעות אחרונות", בזק ו-וואלה, מהווה אכיפה בררנית וכן מוכיחה כי התיק אינו בשל לדיונים.

דבורין כתב ליועמ"ש כי "ההטבות שנטען שקיבלו ממר נתניהו היו אמורות להיטיב ישירות עם התאגידים, והתאגידים הם גם אלה שבעצמם סיפקו ו/או היו אמורים להביא את המתת. קל וחומר במקרה של וואלה, שהיא חברת-בת של בזק, אשר בזק הורתה לה לספק את הסיקור האוהד על-פי הנטען, כדי שהחברה-האם תקבל הטבות רגולטוריות".

ואולם לטענת עו"ד דבורין, "חרף כל האמור, משום מה מצאתם לנכון לא להעמיד לדין את התאגידים בפרשות המוזכרות הנ"ל אף שהדבר מתבקש, לא ביצעתם חילוטים לתאגידים אלה, ולמעשה בחרתם להאשים רק אישים פרטיים ולא את התאגידים שהיו חלק בלתי נפרד מהעבירות כפי שהנכם טוענים להן בכתב החשדות".

ההבדל בין אדם לתאגיד

לפי עו"ד דבורין, הדבר חריג לנוכח העובדה שמדובר בחריגה ממדיניות האכיפה שקבע בעבר פרקליט המדינה. הנחיה מספר 9.15 של הפרקליט קובעת כי "יש לתת את הדעת בכל מקרה מתאים, גם לאפשרות העמדה לדין של התאגיד, וכן לאפשרות החילוט". סיבה נוספת לשיטתו היא "מאחר שעונש הקנס הוא העונש העיקרי לתאגיד, הקנס המרבי לגבי תאגיד הוא כפול מהקנס הקבוע לגבי יחיד" .

לפי ההנחיה, מדובר במדיניות ענישה שנובעת ממחויבותה של ישראל במסגרת ה-OECD: "הצורך בהחמרת הענישה, ובמיוחד עונשי הקנס לגבי תאגידים, עלה גם מהתחייבויותיה הבינלאומיות של ישראל, ובעיקר מאמנת ארגון ה־OECD למאבק בשוחד של עובדי ציבור זרים. על-פי מחויבויות אלה, על הענישה בגין עבירה זו להיות מרתיעה ואפקטיבית".

לסיכום ציין דבורין כי "למותר להדגיש כי לגופים התקשורתיים יש כוח עצום ביחס לעובדי ונבחרי ציבור, ובשל כך הדעת נותנת כי במקרה דנן היה לצורך מובהק עוד יותר לפעול בהתאם להנחיות פרקליט המדינה ולעמוד על קוצו של יוד". פנייה דומה הועברה לידי היועמ"ש מארגון לביא.

ב-22 בינואר השיב היועמ"ש לטענות בדבר אי-העמדת התאגידים לדין. מנדלבליט מסר כי בניגוד לנטען בפניות של דבורין ולביא, אפשרות העמדתם לדין של בזק, "ידיעות אחרונות" ו-וואלה עדיין נשקלת על-ידי הגורמים הרלוונטיים, וטרם התקבלה החלטה בעניין.

באמצעות העוזרת שלו, עו"ד עדי מנחם באר, הוסיף וכתב היועמ"ש כי "קיימים הבדלים מהותיים בין שיקולי העמדה לדין של חשודים 'בשר ודם' לבין שיקולי העמדה לדין של ישויות משפטיות. ביחס לתאגידים קיימים שורה של שיקולים ייחודיים המשמשים לצורך גיבוש ההחלטה בשאלת העמדתם לדין, שאינם רלוונטיים כלל לחשודים 'בשר ודם'". היועמ"ש סיכם את תגובתו בכך ש"עם השלמת בחינת הנושא יתקבלו ההחלטות בעניינם של התאגידים המדוברים". 

*** חזקת החפות: גם לאחר ההחלטה להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, ארנון (נוני) מוזס ושאול ואיריס אלוביץ', הם מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.

עוד כתבות

האם צריך שר לענייני הייטק? / צילום: עדינה וולמן/דוברות הכנסת, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

משרד נחוץ או סידור עבודה? מי מנסה לקדם הקמת משרד הייטק

בתעשיית ההייטק, במשרדים ממשלתיים וגם במצעי המפלגות עולים שוב ושוב רעיונות להקמת משרד שיהיה אחראי על הייטק וחדשנות • האם יש בעיה במודל הקיים, איך גורמים לכך שקידום הנושא לא יהפוך לכלי בידי פוליטיקאים, ואולי בכלל מדובר במשרדי ממשלה שמנסים להמציא את עצמם מחדש?

היקב של בראד פיט ואנג'לינה ג'ולי / צילום: יחצ

רוזה בחורף: מסתבר שזה המשקה האולטימטיבי לעונה

זה הזמן להחזיר למרכז הבמה את יינות הרוזה - הכיף הגדול של עולם היין והמשקה האולטימטיבי לעונה

ליהיא לפיד שרה נתניהו ורויטל גנץ / איורים: גיל ג'יבלי

איך הפכו נשות הפוליטיקאים לאחד הגורמים הכי משמעותיים בשדה הפוליטי ואת מי זה משרת?

גאולה אבן, ליהיא לפיד, גילת בנט ומיכל פרץ מוכיחות ששרה נתניהו מזמן כבר לא לבד ● איך הפכו נשות הח"כים והשרים לאחד הגורמים הכי משמעותיים בשדה הפוליטי ואת מי זה משרת?

ניכור הורי / אילוסטרציה: שאטרסטוק

דעה: ניכור הורי איננו טרנד - זאת מציאות קשה וכואבת

לא פעם עולה השאלה - האם בכל פעם שיש קטין אשר אינו רוצה לראות את הוריו - זהו ניכור הורי? ● יש צורך להגדיר את הכלים העומדים לרשות מערכת המשפט ולמערכת הרווחה והמטפלים, במטרה למגר את התופעה הנוראית של ניתוק הקשר

שחקן מנצ'סטר סיטי, קון אגוארו/ צילום : רויטרס

עונש ההשעיה של מנצ'סטר סיטי עוד רחוק מלהתממש

אלופת הפרמייר ליג מבטיחה להילחם באופ"א בכל כוחה וכספה - ויש לה הרבה מזה ● גם אופ"א מבינים שהם לא יכולים לוותר וכל תקנות ה"פייר פליי" עומדות למשפט ● אנחנו רק בצעד הראשון של מלחמה משפטית שעשויה לשנות את עולם הכדורגל

כלב ברחבת הוותיקן / צילום: Andrew Medichini, AP

מהקורונה ועד הודו: 10 תמונות מהעולם שעשו לנו את השבוע

סוף השבוע הגיע וזה זמן טוב להעיף מבט אחורה על אירועי העולם ● התמונות שאספנו עבורכם פותחות צוהר לאירועים גדולים וקטנים מסביב לגלובוס ● הם לאו דווקא האירועים הכי חשובים בעולם, אלא רגעים מיוחדים שנלכדו בעדשת המצלמה ● שבוע טוב

שער בכניסה לשכונה בעיר שנחאי / צילום: רויטרס ALY SONG

המשטר הסיני בכל פינת רחוב: המלחמה בקורונה, גרסת השכונה

780 מיליון סינים, מחצית מאוכלוסיית המדינה, נמצאים עדיין תחת הגבלות תנועה שונות כדי למנוע את התפשטות הנגיף ● מי שאחראיות על יישום ההגבלות הן השכונות והקהילות, שלפעמים הולכות רחוק מדי

סרטון התעמולה של שקד, שבו היא מציעה לפגוע בזכויותיהם של עובדים זרים / צילום: פייסבוק

דעה: הרעיון של שקד למנוע תשלומי פנסיה מעובדים זרים - לא מוסרי ולא יהודי ומקומם

שרת המשפטים לשעבר שקד ממשיכה לצבוע מאבקים לטובת זכויות אדם כ"שמאלנות" ואת מי שמגן על זכויות עובדים כ"אויבי המעסיקים" • המציאות הקשה של העובדים הזרים עלולה להפוך ליותר קשה • וגם: התפיסה התביעתית פוגעת בפרקליטות. טוב יעשה הארגון אם יגייס סנגורים

פרופ’ ורד אהרונסון./ צילום: כדיה לוי

מה הסיכוי שנתאהב בסירי והיא תחזיר לנו אהבה

מדוע קל לנו יותר לחיות עם רובוט שלא נראה ונשמע אנושי, ואיך מכונה יכולה לאבחן מחלות לפי הקול שלנו ● פרופ' ורד אהרונסון, חוקרת רובוטיקה ומייסדת המרכז לעיבוד שפה במכללת אפקה, מלמדת רובוטים לזהות רגש בקול של בני אדם, "כדי שיוכלו למלא תפקיד חשוב בחברה"

מונית גט טקסי / צילום: : רונן בוידק

בקשה לתביעה ייצוגית של 150 מיליון שקל נגד גט ישראל: "לא רוצים ערבים"

לטענת התובעים, האפליקציה נותנת ללקוחות אפשרות להבטיח שהם לא יקבלו נהג ערבי ● "הם נותנים לזה משמעות דתית. אבל למעשה, מדובר בתוקף לשירות גזעני" ● מגט נמסר: "החברה מתנגדת באופן נחרץ לכל סוג של אפליה"

טראמפ ופוטין / צילום: רויטרס - Kevin Lamarque

המודיעין בארה"ב: רוסיה שוב מתערבת בבחירות 2020 לטובת טראמפ

ההערכה הושמעה בתדרוך מודיעיני לצירי בית-הנבחרים ● טראמפ זועם על החשיפה: "מספקת תחמושת לדמוקרטים" ● פיטר את ראש המערך המודיעין הלאומי והחליפו באחד מנאמניו, שאין לו שום ניסיון בעבודה מודיעינית

איור: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

התו הירוק: הדרך החדשה של חברות הייטק למשוך עובדים - תמיכה בטבעונות

הטרנד החדש במסגרת המלחמה הלא נגמרת על העובדים בהייטק: קבלת תו תקן שמאשר - מדובר במעסיק ידידותי לטבעונים

מרכז קניות בטייוואן בסוף ינואר, לאחר התפרצות וירוס קורונה בסין / צילום: AP

"אוניית הקורונה משולה לכדור הארץ - כולנו כרגע על הסיפון שלה"

"את הדילמות שראינו על הספינה נראה בעוד ועוד מקומות" אומר פרופ' חגי לוין מומחה בבריאות הציבור: "חשוב מאוד שישראל תיערך למגפה עולמית שעלולה לשנות את כל החיים שלנו" ● מדוע בכל זאת הוא מודאג בעיקר מדברים אחרים? ● האזינו לפודקאסט "הצוללת"

האישה היחידה בחדר / צילום: יעל שינקר, גלובס

140 חברות ישראליות, רק 24% נשים בדירקטוריונים: הרשימה המלאה

מה משותף לצ'ק פוינט, בזן, הבנק הבינלאומי, שיכון ובינוי וסלקום? בדירקטוריון שלהן יושבת אישה אחת בלבד ● "גלובס" יצא למסע בעקבות ייצוג הנשים בדירקטוריונים וחזר עם ממצאים מדאיגים ● מהחברות הסבירות ועד המביכות - הנה הרשימה המלאה

המאבק של קנזו / צילום :  באדיבות נטפליקס

בינג' אין ג'פאן - על הסדרה "המאבק של קנזו" ("גירי/האג'י")

"המאבק של קנזו"- קופרודוקציה של "נטפליקס", ה-BBC והטלוויזיה היפנית - היא סדרה ראויה ומותחת, אך מוחמצת

מתוך הסרט "היום שאחרי לכתי" / צילום: באדיבות יונייטד קינג

דאבל קליק: שני סרטים ישראליים חדשים בביקורת אחת

"אנג'ליקה" ו"היום שאחרי לכתי" - שני סרטים ישראליים חדשים ומרגשים, שבכל אחד מהם אב דומיננטי לבת רגישה

רנו גרנד סניק/ צילום: יחצ

שימושיות לפני סטטוס: רנו גרנד סניק החדש שומר על המורשת הארוכה

רנו גרנד סניק החדש מחצין נוכחות כביש מרשימה, תא נוסעים רב-תכליתי, מנוע נמרץ וחסכוני ואבזור תקני מקיף מאוד ביחס למחיר ● אבל הוא יוצא לפלח הולך ודועך, שלקוחותיו נוטשים בהמוניהם לכיוון דגמי הקרוס-אובר

המנות של מסעדת שיינע / צילום: אפיק גבאי

בשיינע, האווירה לא באה על חשבון האוכל

במסעדת הגורמה שיינע האווירה רומנטית והאוכל מפואר ועדין - לפעמים יותר מדי

הגירה של מיליונרים / צילום: Shutterstock

תרופה לקורונה? האותיות הקטנות מאחורי גל המבצעים של חברות התעופה

רוצים לטוס בפסח או בקיץ אבל חוששים מווירוס הקורונה? חברות התעופה הישראליות יצאו במבצעים שיאפשרו לנוסעים להזמין טיסות או חופשות ולבטלן רגע לפני היציאה ● בדקנו מה אומרות האותיות הקטנות בכל אחת מהחברות

טניה כהן עוזיאלי והיצירה 'נעליים ליציאה לדרך, 2017–1991', מרינה אברמוביץ׳ / אינפוגרפיק: יונתן בלום, גלובס

"אנחנו מאבדים את הזהות שלנו כמוזיאון, דברים יצאו מפרופורציות"

בעידן שבו הדימוי הוויזואלי הפך לכל כך נפוץ וכולנו מתקשרים דרך תמונות ברשת, האתגר הגדול של המוזיאונים הוא להיות רלוונטיים ● אז איך עושה את זה עכשיו מוזיאון תל אביב, שאליו הגיעו השנה 1.3 מיליון מבקרים? בראיון ל'ליידי גלובס' מודה המנכ"לית טניה כהן עוזיאלי: "נחוצה לנו הגדרה מחדש"