יואב גלנט, הליכוד / צילום: איל יצהר, גלובס
האם יש קיפאון באכלוס בקעת הירדן? כך משתמע מדברי שר הקליטה יואב גלנט לתוכנית "העולם הבוקר" של רשת 13. לשאלת המראיינת טלי מץ אם לא כדאי, לפני שמחילים ריבונות בבקעה, להשקיע בתשתיות עבור אלו שכבר גרים שם, ענה השר גלנט: "בבקעת הירדן חיים מזה עשרות שנים, מאז 67', סדרי גודל של 10,000 איש, כולל מעלה אפרים. והדבר הזה הוא פער גדול של מדינת ישראל. במקום הזה צריכים לגור הרבה אנשים".
מאחר שגלנט הציג את הנתונים בהקשר להחלת הריבונות, בדקנו כמה גרים בבקעת הירדן מעבר לגבולות הקו הירוק. בתחום זה ישנן שלוש מועצות: מועצה מקומית מעלה אפרים, מועצה אזורית ערבות הירדן (או בקעת הירדן, כפי שהיא קוראת לעצמה) ומועצה אזורית מגילות ים המלח. ההתיישבות באזור החלה ב-1968, ומרבית היישובים הוקמו במהלך שנות ה-70 וה-80. עוד שני מאחזים הוקמו ב-1999 וב-2017.
הנתונים האחרונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי האוכלוסייה מגיעים עד 2018. מחיבור האוכלוסייה ביישובים הרלוונטיים לשנה זו, נראה שהשר גלנט סיפק נתונים נכונים באשר לסדרי הגודל: כ-8,100 איש חיו אז בבקעה.
אבל האם המספר הזה יציב במשך עשרות שנים? לא ממש. הנתונים של הלמ"ס מגיעים עד 1999, לאחר שכל היישובים למעט אחד כבר הוקמו. כמה תושבים התגוררו אז בבקעה? כ-5,200 נפש. מדובר בגידול של 56% במשך התקופה. לשם השוואה, האוכלוסייה הכללית של ישראל גדלה באותו זמן ב-45% בלבד.
חשוב לציין שהבדיקה התייחסה רק לאזרחי ישראל, אליהם התייחס גלנט. לפי הערכות של גופים שונים, בבקעה חיים בנוסף בין 50 ל-65 אלף פלסטינים.
■ בשורה התחתונה: דבריו של גלנט חצי נכונים. ביישובי בקעת הירדן חיים כ-8,100 אזרחים ישראליים נכון ל-2018. עם זאת, גודל האוכלוסייה לא נשאר סטטי, אלא גדל ב-56% מאז 1999.
● תחקיר: אוריה בר-מאיר