גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

רבדים של סיכון וסיכוי באיגרות חוב בנקאיות

במרבית סדרות האג"ח "הרגילות" גלומה תשואה של קצת יותר מ-0% נומינלי בשנה, במקרה הטוב, מתחת ל-0% עם הצמדה למדד, במקרה הנפוץ יותר ● לעומת זאת, באג"ח מסוג רובד 2 יש מרכיב סיכון נוסף כתוצאה מהמנגנון של ספיגת הפסדי הקרן, ובהתאם לכך פוטנציאל התשואה גבוה יותר

ייעוץ ללקוחה בבנק./ צילום: רויטרס, Baz Ratner
ייעוץ ללקוחה בבנק./ צילום: רויטרס, Baz Ratner

הרגולציה על הבנקים וחברות הביטוח בישראל יצרה בשנים האחרונות סוג חדש של איגרות חוב, שמאפשר למשקיעים להגדיל את פוטנציאל התשואה שלהם ביחס לאג"ח "רגילות" של הגופים הפיננסיים. 

בבואנו להשקיע במניות, החיים שלנו פשוטים יחסית: יש כמעט תמיד רק סוג אחד של נייר לכל חברה, והסיכון בהשקעה ידוע מראש (ההפסד מוגבל לגובה ההשקעה). לעומת זאת, בעולם איגרות החוב המצב מורכב יותר. שם, לרוב יש לכל חברה כמה מכשירי חוב ברמות סיכון שונות.

למשל, יש סדרות אג"ח בכירות - כלומר, כאלה שמקנות לנושים עדיפות במקרה של אירוע אשראי באותה חברה, ביחס למחזיקי האג"ח "הרגילות" של החברה - אותן סדרות שהונפקו ללא מתן זכויות מיוחדות לנושים, כמו שעבוד של נכס לצורך הבטחת תשלום החוב. אגב, רוב הסדרות הנסחרות בישראל ובחו"ל הן מסוג זה. 

כמו כן, יש איגרות חוב שבהגדרתן נחותות גם ביחס לנושים ה"רגילים" (הלא-מובטחים). מדובר במכשירי חוב שחלק מהותי מהם הוצג לעולם כחלק מהמענה למשבר הפיננסי העולמי של 2008. מטרת המכשירים האלה לספק מענה לסיכונים לכשל מערכתי של גופים פיננסים, בעיקר בנקים וחברות ביטוח.

רובד 2 - מעבר לאג"ח קוקו

באופן מסורתי, מניות נמצאות בתחתית מבנה ההון של החברות. למעשה, הן מהוות את השכבה הנחותה ביותר בשרשרת, ונחשבות לרובד מספר 1 של הבנק או של חברת הביטוח.

הרגולציה של השנים האחרונות יצרה רובד נוסף, שמכונה רובד 2, ובו נכללות איגרות חוב שהונפקו על ידי גופים פיננסיים במסגרת דירקטיבת סולבנסי 2. הגורמים המפקחים על הבנקים וחברות הביטוח הם אלה שקובעים את התנאים שעל פיהם יסווגו ניירות הערך השונים של גופים אלה. נכון להיום, כל איגרות החוב הבנקאיות מסוג CoCo שנסחרות בבורסת תל אביב משתייכות לרובד 2.

פערי התשואות בין אגח רובד 2 לאגח בנקאיות רגילות

אבל לא רק אג"ח קוקו נכללות במסגרת רובד 2. גם בגזרת איגרות החוב של חברות הביטוח, סדרות אג"ח מסוג מכשיר הון משני מורכב ומכשיר הון רובד 2, עונות גם הן על הדרישות הרגולטוריות לסיווג ברובד זה.

התנאים המלאים להכרה של איגרת חוב במסגרת רובד 2 הם ארוכים ומסורבלים, אבל אפשר לסכם ולומר שהדרישות העיקריות לצורך זה הן לקיום מנגנון של דחיית התחייבויות המנפיק (למעט ביחס לזכויות הנושים בהון רובד 1, שהוא כאמור הנחות ביותר של החברה) וקיום מנגנון מובנה של ספיגת הפסדים, בתנאים שייקבעו על ידי הרגולטור האחראי.

חשוב להדגיש שיצירת רובד 2 גרמה למצב שבו רק מכשירי חוב המונפקים במסגרת זו מוכרים כיום לצורך חישוב הלימות ההון הנדרש על ידי בנק ישראל והמפקח על הביטוח. הסיבה לכך שאג"ח רובד 2 מוכר, ושאר סדרות האג"ח וההתחייבות הנדחות שהבנקים וחברות הביטוח הנפיקו בעבר כבר לא, היא המנגנון הייחודי שמאפיין אג"ח רובד 2: הוא מכיל מנגנון המרה למניות או אף למחיקת החוב, בהתאם לקרות אירועים שהוגדרו מראש בשטר החוב, או על רקע החלטה של המפקח על הבנקים או הביטוח על הפעלת מנגנון זה, לפני שירד הון הליבה של הבנק או של חברת הביטוח מתחת לשיעור מסוים.

עדיפות על פני אג"ח "רגילות"

הבעיה המרכזית כיום בהשקעה באיגרת חוב בנקאית בדרגת פיקדון (שלרוב מדורגות AAA) היא התשואה. במרבית הסדרות "הרגילות" המוצעות על ידי הבנקים בישראל התשואה הגלומה כיום היא במקרה הטוב קצת יותר מ-0% נומינלי בשנה, ובמקרה הנפוץ יותר, מתחת ל-0% עם הצמדה למדד. 

לעומת זאת, באג"ח מסוג רובד 2, יש כאמור מרכיב סיכון נוסף כתוצאה מהמנגנון של ספיגת הפסדי הקרן, שמחייב מתן פיצוי הולם למשקיעים. בהתאם לכך, פוטנציאל התשואה הגלום בסדרות אג"ח רובד 2 גבוה יותר ביחס לסדרות אג"ח אחרות, שהונפקו על ידי אותו בנק או חברת ביטוח.

למשל, אג"ח מזרחי טפחות 45 (סדרה "רגילה" בדירוג AAA) נסחרת כיום בתשואה לפדיון של מינוס 0.2%, בזמן שסדרת אג"ח 50 של אותו בנק (אג"ח רובד 2 עם מח"מ כמעט זהה) מציעה פיצוי שנתי של 0.8%. מדובר בפוטנציאל לתוספת תשואה של 1% מדי שנה עבור חשיפה לאותו מנפיק.

אם מקבצים את כל איגרות החוב הסחירות מסוג רובד 2 בשוק הישראלי, נקבל מדד המורכב מ-33 סדרות אג"ח שהונפקו על ידי חמשת הבנקים הגדולים בישראל וחמש חברות הביטוח הגדולות במדינה. בתנאי השוק הנוכחיים, מדד כזה מציע למשקיעים תשואה שנתית של 1.7%, שמגלמת תוספת של 1.2% בשנה ביחס לאיגרת חוב ממשלתית במח"מ דומה (קצת פחות מחמש שנים).

נתון מעניין וחשוב בהקשר זה הוא הפער הקיים בין המרווח של מדד רובד 2 לבין מרווח האשראי הגלום במדד תל בונד שקלי-בנקים וביטוח - מדד שמורכב מסדרות אג"ח "רגילות" של בנקים וחברות ביטוח (ראו תרשים). באופן עקבי, אג"ח רובד 2 מציעות תוספת תשואה בשיעור של כ-0.5% בשנה ביחס למדד הבורסה.

אין ספק כי בתקופה שבה כולנו מחפשים תשואה בנרות, איגרות חוב ברובד 2 הן פתרון רלוונטי למשקיעים, שמצד אחד, מעוניינים בחשיפה לסדרות אג"ח של גופים גדולים ויציבים, ומצד שני, מאפשרות למשקיעים להגדיל את פוטנציאל התשואה שלהם ביחס לאג"ח "רגילות" של בנקים וביטוח. 

הכותב הוא מייסד ומנכ"ל אינדקס מחקר ופיתוח מדדים, המתמחה במחקר ופיתוח, חישוב ועריכת מדדי ניירות ערך למגוון צרכי השקעה. לכותב יש אינטרס אישי באמור לעיל וכן, יובהר כי חלק מהמדדים המצוינים לעיל מוצעים כמוצר השקעה על ידי לקוחות החברה. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואין באמור משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירת ני"ע או מוצר פיננסי כלשהו.

עוד כתבות

ערן גולן, מנכ''ל מימון ישיר / צילום: עופר חג'יוב

תמורת 38 מיליון שקל: האקזיט הפיננסי של נבחרת כוכבי השוק

עזרא עטר, מאיר אוזן, עליזה כהן ושמואל מסנברג מוכרים למימון ישיר את השליטה בחברת מימון הנדל"ן סיגמא סיטי

אליף ארלפ / צילום: Reuters, Sebastian Gollnow

בת המהגרים שסחפה את ברלין בצל סקנדלים אנטישמיים במפלגתה

הבטחות הקמפיין של מפלגת "די לינקה" הביאו לה ניצחון היסטורי בברלין וסוללות את דרכה של אליף ארלפ ללשכת ראש העיר ● עם זאת, שותפות אפשריות בשמאל מהססות לחבור אליה, בכירים ותיקים עוזבים - וגוברת הביקורת על התעלמות המפלגה מתקריות אנטישמיות

סניף של רשת סיטי מרקט / צילום: יח''צ

סיטי מרקט מוכרת 11 סניפים לרשת החדשה "100 ומעבר" בכ-35 מיליון שקל

בתוך כך, סיטי מרקט תפתח שישה סניפים חדשים בהשקעה של כ-20 מיליון שקל ● עבור רשת "100 ומעבר", שהוקמה רק בתחילת השנה, מדובר בקפיצת מדרגה משמעותית בפריסה, לאחר שעד כה התמקדה בעיקר בסניף גדול באשדוד

שכונת נווה צדק בתל אביב / צילום: Shutterstock

עשרות פרויקטים יתעכבו? עיריית ת"א מחזירה את הקלות הבנייה בדלת האחורית

פחות משנתיים מאז ביטולן הרשמי, עיריית תל אביב מקדמת תוכנית חדשה ל"מיסוד ההקלות" בפרויקטי בנייה ספציפיים ● הוועדה המקומית מסבירה שהמטרה היא "שיפור התכנון בלבד", אבל בענף חוששים שהחזרת ההקלות תעכב את מימוש התוכניות, כפי שקרה טרם ביטולן

קים ג'ונג־און בוחן את המל''טים החדשים / צילום: קוריאה הצפונית

מישראל לצפון קוריאה: קים ג'ונג און בוחן העתקת מל"טים

קים ג'ונג און ביקר במפעלי תעשייה ביטחונית בצפון קוריאה, ובהם מפעל שמייצר מל"טים הדומים מאוד ל"הארופ" הישראלי ● הדמיון מעלה חשד להנדסה הפוכה של המל"ט, לצד חיקויים צפון־קוריאניים של מערכות ישראליות ואמריקאיות נוספות ● קים הורה להרחיב את ייצור המל"טים ולשלב בהם בינה מלאכותית

מפעל התפלת מים שורק / צילום: איל יצהר

אחרי כמעט חודש: האצות בים התיכון מתמעטות, מתקני ההתפלה חוזרים לפעילות מלאה

האצות המיקרוסקופיות שהגיעו ממצרים שיבשו את פעילותם של חמישה מתוך ששת מתקני ההתפלה בישראל • כעת העכירות יורדת, שורק א' כבר חזר לפעילות מלאה, ושורק ב' צפוי להצטרף אליו בקרוב • אם המגמה תימשך, רוב יכולת ההתפלה צפויה לשוב לתפוקה מלאה

אבי לוי, מנכ''ל דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

עם הגב לקיר: אחרי פיצוץ העסקה - מה יעשה בנק דיסקונט?

ההתעקשות על סופר-פארם מציבה את מכירת כאל לקבוצת יוניון במבוי סתום, והחלופות של דיסקונט מצטמצמות במהירות ● יציאה לבורסה תפגע בשווי החברה, תמנע רישיון בנקאי, ותיתקל בהתנגדות מצד השותף הקשוח מהבינלאומי - צדיק בינו ● בהיעדר רוכשים מקומיים או קרנות זרות בימי מלחמה, בדיסקונט עשויים לבנות על הארכת מועדים מהכנסת כדי להמשיך להחזיק בנכס המניב

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Godofredo A. Vásquez

"אפס אחוז שזה יקרה": מנכ"ל אנבידיה נגד כולם

ג'נסן הואנג דוחה את אזהרות אנשי תעשיית הבינה המלאכותית מפני הסכנות שבטכנולוגיה: "2030 לא תהיה סוף העולם, יש אפס אחוז סיכוי שזה יקרה" ● לדבריו, אין צורך ברגולציה חדשה על AI, אלא באכיפה של החוקים הקיימים

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

האם האישה חייבת במחצית מהחוב של בעלה? ביהמ"ש הכריע

בעלי שתי דירות ביקשו להקים ממ"ד למרות התנגדות של שלושה משכניהם, אך המפקח קבע כי לא ניתן לעקוף את הרוב הדרוש כשההתנגדות נובעת מפגיעה בדיירים אחרים • חייבת שקיבלה ירושה של 320 אלף שקל תעביר כ־95 אלף שקל לבנק, אף שקיבלה הפטר מחובותיה • אישה לא תחויב במחצית מהחוב העסקי של בעלה, לאחר שלא הוכח שהייתה מעורבת בעסק ● 3 פסקי דין בשבוע 

מערכת ההגנה האווירית ספיידר / צילום: רפאל

יותר מבוקשת מכיפת ברזל: מערכת ההגנה האנונימית שהפכה ללהיט באירופה

רפאל נמצאת במו״מ מתקדם עם צ׳כיה לעסקת המשך במיליארדי שקלים למכירת מערכת ההגנה האווירית ספיידר, חודשים לאחר עסקת הענק עם רומניה, כך נחשף בגלובס ● מאחורי רצף העסקאות עומדים בין השאר היתרונות המבצעיים והיותה מוצר ישראלי ללא תלות אמריקאית

מטוס F-35 ''אדיר'' מתוצרת לוקהיד מרטין / צילום: לוקהיד מרטין

60 אלף פצצות בדרך לישראל. למה דווקא עכשיו?

כותרות העיתונים בעולם: האם הנפט באמת זורם דרך מצר הורמוז, סרטוני התעמולה מלגו שאיראן מפיצה מצליחים לחמוק ממערכות הניטור של הרשתות החברתיות, ולמה עסקת הענק בין ארה"ב לישראל מתרחשת דווקא עכשיו ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

דונלד טראמפ / צילום: Shutterstock

טראמפ תקף את התקשורת האמריקאית. כעת היא משיבה מלחמה

ביום שישי האחרון נשיא ארה"ב הודיע כי יאסור כניסה לבית הלבן של שלושה כלי תקשורת: CNN, ‏MS NOW ו־Politico ● שלושתם הגישו תביעה מכוח התיקון הראשון לחוקה במטרה להשיב את הגישה שלהם ● שלושת ארגוני החדשות מסרו כי מטרתם היא "להגן על העיקרון שלפיו הממשלה אינה קובעת על מה העיתונות מדווחת או מה היא מפרסמת"

טראמפ וממדאני בפגישתם בניו יורק טרם העצרת הכללית באו''ם / צילום: ap

הנאומים יהיו רק חלק מהסיפור: העצרת הכללית השנתית של האו"ם נפתחת

מנהיגי העולם יגיעו השבוע לעצרת האו"ם בניו יורק: נתניהו, טראמפ ופזשכיאן צפויים להשתתף, אבו מאזן ייאלץ לנאום מרחוק ● נתניהו צפוי לנאום בעצרת ולהיפגש עם מזכיר המדינה רוביו ● טראמפ ופזשכיאן יציגו עמדות מנוגדות בנוגע למלחמה ולסוגיית הגרעין האיראני ● גם ראש עיריית ניו יורק זוהרן ממדאני תופס השנה מקום מרכזי, לאחר שפגש את טראמפ ואח"כ המשיך לתקוף את נתניהו

גדודי עז א־דין אל־קסאם של חמאס / צילום: Shutterstock

האמירויות התריעו לישראל לפני 7.10: "חמאס יפעל"

ההתרעה מאיחוד האמירויות עברה קודם כול לשב"כ, וכמה ימים לאחר מכן עלתה בשיחה בין ראש הממשלה לנשיא האמירויות ● בשיחת הטלפון, בן זאיד רצה לוודא שהמסר נקלט והועבר גם לנתניהו ● ראש ממשלת בריטניה בנאום באו"ם: "אנו עומדים לצד ישראל מול האיומים המתמשכים אך אין בכך כדי להצדיק את פעולותיה של ממשלת ישראל בעזה או בגדה המערבית ●  ויטקוף: בשולי העצרת הכללית של האו"ם, ניהלנו שיחות ארוכות עם המשלחת האיראנית ● עדכונים שוטפים

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: אביגיל פפרינו-באר

רשות התחרות מטרפדת את עסקת כאל: דורשת מיוניון למכור מניותיה בסופר-פארם נגד רצונה

רשות התחרות הודיעה כי היא דורשת מיוניון השקעות של משפחת חורש למכור את מניותיה ברשת סופר-פארם כדי שתוכל לרכוש את כאל • המשמעות היא שעסקת המכירה בפועל קרסה ● לאחרונה התריע בנק דיסקונט בפני המפקח על הבנקים כי העסקה על סף פיצוץ וביקש הקלות שיאפשרו לו להוציא אותה לפועל, או לסגת מהליך המכירה

אילוסטרציה: Shutterstock / צילום: Shutterstock

אמש נדלקה בשווקים נורת אזהרה שלא נראתה כבר 27 שנה

מדדי המניות זינקו אתמול, הנאסד"ק אף רשם שיא חדש, אבל מספר המניות ב־S&P 500 שהגיעו לשפל שנתי היה גדול פי ארבעה ממספר המניות שרשמו שיא חדש ● מה אומרת ההיסטוריה לגבי הנתון שלא נראה מזה 27 שנה?

מ''מ מנכל הביטוח הלאומי צביקה כהן / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

"הרשימה השחורה", הנוהל הסודי ושלילת קצבאות: מאחורי המאבק באבחוני האוטיזם

חששות להונאות בקבלת קצבאות נכות לילדים על הרצף האוטיסטי, הביאו את ביטוח לאומי לנקוט צעדים דרסטיים, בהם הקפאת קצבאות והעדפת אבחונים מוסדיים ● כעת, כשהתיקים מגיעים לבתי הדין לעבודה, השופטים מותחים ביקורת על פגיעה במשפחות - ללא הוכחות

אורן קובי / צילום: כדיה לוי

העליון אישר: אורן קובי ישלם 30 אלף שקל בחודש בהליך פשיטת רגל

בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור של יזם הנדל"ן לשעבר, שחובותיו האישיים נאמדים ב־34 מיליון שקל ● נטען כי במשך שש שנים וחצי לא הפקיד שקל לקופת הנשייה, בעודו מנהל אורח חיים ראוותני ובזבזני ● נגד קובי עומדים ארבעה כתבי אישום, ומיוחסות לו עבירות חמורות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה ועבירות נוספות סביב פעילותו בקבוצת אדמה למכירת קרקעות חקלאיות

בזמן שענף הקניונים רשם ירידה, קניון אחד דווקא הקפיץ את כמות המבקרים

קניון שבעת הכוכבים רשם זינוק של 13.9% בתנועת המבקרים בקיץ. הסיבה: מתחם האטרקציות החדש ● רשת ICON תפתח סניף חדש במגדל meex בחולון בהשקעה של כ־20 מיליון שקל ● מרכנתיל משיק קמפיין לצעירים חרדים בהשקעה של כמיליון שקל ● אוניברסיטת חיפה תעניק מענקים של עד 15 אלף שקל לכ־120 סטודנטים חדשים ששירתו במילואים ● אירועים ומינויים

מימין לשמאל: ירון זולצבכר, מייסד ומנכ''ל היי ליפט, שרית שגב מנהלת סקטור תעשייה, מסחר ומלונאות בחטיבה העסקית בבנק הפועלים וברוך פרנס מייסד סקייליין עגורנים / צילום: Aviad Tevel Studios

כסף גדול בעגורנים: המייסד בן ה-87 שנפגש עם יותר מרבע מיליארד שקל

ברוך פרנס מכר 75% מחברת העגורנים סקיי ליין לפי שווי של 340 מיליון שקל לידי חברת המעליות היי ליפט ● במסגרת המהלך ישקיע בית ההשקעות מור 67 מיליון שקל בהיי ליפט, ויציף ערך נאה למיליארדר יצחק מירילשווילי, אחד מבעליה ● וגם: התוכניות של הרוכשת