גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: רפי קוץ, גלובס

שנה חלפה מאז נכנס נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, לתפקידו, לאחר שוויתר על משרה חלומית באחת האוניברסיטאות המובילות בארה"ב. בעת כניסתו לתפקיד איש לא העריך שייהנה מתקופה כה ממושכת של שקט מכיוון הממשלה והכנסת, שהפכו בשנים האחרונות לשחקן משמעותי, ולעתים ליריב של בנק ישראל, בהכוונת הרגולציה ובביקורת עליה.

"בפרספקטיבה לאחור של שנה, איך שהגעתי ראיתי צורך להתאים את הבנק למציאות הכלכלית החדשה. הבנק צריך להיות צעד אחד לפני כל ההתרחשויות הכלכליות ולסייע לכלכלה הישראלית", אומר הנגיד ומוסיף: "מפה הגיע הצורך בחשיבה ובתכנון לטווח ארוך. לאתגר מוסכמות. פה אני הולך מקיצוניות של בחינת כלים מוניטריים עד שינויים מבניים בתוך הבנק. מפה צמחה גם התוכנית האסטרטגית. אנחנו בשלבים מתקדמים שלה. אני מעריך שבחודשים הקרובים נוציא את המסמך המסכם, כשנרגיש שאותם שינויים מבניים הגיעו לאן שהם צריכים להגיע".

סטנלי פישר השאיר חותם בדמות חוק בנק ישראל. קרנית פלוג השאירה אחריה את הוועדה ליציבות פיננסית. ומה באשר לירון? לדבריו, הבייבי שלו יהיה הטמעת חידושים טכנולוגיים בבנקאות ובתשלומים. "ראיתי לנכון לאבחן ולנתח זה את תחום סגירת הפערים והתאמת הבנק לשינויים בטכנולוגיה, בדגש על מערכות התשלומים ושוק ההון", הוא מסביר. "זו משימה חשובה ואין ספק שהמצב הפיננסי של כל בית וכל עסק יושפע לטובה מהשינויים שהטכנולוגיה יכולה להביא ועם שכלול השוק. אני חושב שבקדנציה שלי מי שירצה להתנהל רק באמצעות תשלומים דיגיטליים יוכל לעשות זאת. אני מאמין גם ששוק האשראי והמימון יהיה מתקדם, טוב זול הוגן יותר".

מה לגבי הרעיון של מטבע דיגיטלי?

"עולם התשלומים יהיה שונה בתכלית, ועוד בתקופתי יוכלו לשלם באמצעים דיגיטליים. אנו בוחנים לעומק את נושא המטבע הדיגיטלי - CBDC - כולל גם פיתוח חשיבה של מעבדת חדשנות ושיתופי פעולה עם קולגות מהעולם".

חדשנות כיעד.

"החדשנות מביאה איתה עוד דברים: אנו חיים בעולם שבו כמות השינויים גוברת והם נהיים תכופים יותר. לכן קריטי לפתח את יכולות הבנק לחיות בתנאי אי-ודאות, כי אי-ודאות זה המצב הקבוע עכשיו. אנחנו יודעים שהמיתונים הכי כואבים ועמוקים הם אלה שלוו במשברים פיננסיים, ולכן מאוד חשוב להכין את הבנק, את המשק הישראלי ואת המערכת הפיננסית למצבים כאלה. פה הוועדה ליציבות פיננסית זה נדבך מאוד חשוב, אך אני מדבר על משהו עמוק ומתכלל יותר".

אני לא אוהב מסים, אבל...

ירון מתייחס בין היתר לתפקידו ביחס למקביליו במדינות אחרות, והוא מתאר מצב ייחודי. "אחד הדברים ששונה בתפקיד הנגיד בישראל ביחס למקומות אחרים זה שפה הוא משמש גם כיועץ הכלכלי לממשלה, במטרה לסייע לקדם את הכלכלה הישראלית לטובת כל הציבור, ואני מדבר על הדור הנוכחי והדורות הבאים. התפקיד של הבנק הוא להיות מקצועי ולהתוות מדיניות, לאן צריך ללכת ורצוי וראוי לעבוד עם יעדים ברורים".

עד כמה חריג שנגיד בנק מרכזי הוא גם יועץ כלכלי לממשלה?

"זה מאוד חריג. מאוד".

  זה גם בעייתי?

"אני לא יודע אם בעייתי, לא הייתי משתמש בביטוי בעייתי, אבל זה בהחלט נדבך נוסף. ברור שתפקיד של נגיד זה תפקיד חשוב ועוצמתי. עם זאת, פה אתה נכנס לתפקיד ורואה את רוחב היריעה שחולש על המון דברים מאתגר, וזו אחריות גדולה בקבלת ההחלטות לטובת המשק ומדינת ישראל - במובן הזה הוא יותר עוצמתי מהרבה מקומות אחרים. ידעתי שהתפקיד הוא עוצמתי מההתחלה, אבל זה עוד נדבך שמרחיב מאוד את הסוגיות שאתה צריך להתעסק איתן. חלק מהנושאים זה בכלל דברים שנגידים אחרים לא צריכים לגעת בהם, שלא לדבר על זה שלא צריכים ללכת לכל מיני ישיבות - הם פשוט לא נמצאים שם".

זה יוצר התנגשויות?

"עד היום הסתדרנו טוב ויש שיתוף פעולה טוב ויש שיתוף פעולה עם כל המשרדים והגורמים הממשלתיים. אבל אין ספק שזה נוגע בנושאים שבאופן יחסי למדינות אחרות נוגעים גם במשרדים ובפוליטיקה".

בימי קודמתך, היו שני נושאים עיקריים שהיו שנויים במחלוקת בין בנק ישראל לדרג הפוליטי. אחד זה התערבות בשוק המט"ח והשני זה העלאות מסים. האם אפשר לומר שבשתי הנקודות האלה המדיניות שלך היא המשך המדיניות של הנגידה הקודמת?

"בעת הצגת דוח בנק ישראל הצבענו על נושא הגירעון המבני ואמרנו מפורשות שצריך יהיה להתמודד עמו. השווקים נותנים לישראל הרבה קרדיט לאור זה שהצלחנו להוריד את יחס החוב תוצר מתחת ל-100% עד לייצב אותו בסביבת ה-60%. יש לנו הרבה קרדיט שנמשיך להתנהל באחריות פיסקלית - זה נכס אסטרטגי וחייבים לשמר אותו. זה המגדלור שכלפיו אני רוצה לכוון.

"חשוב מאוד לסגור את הגירעון המבני הזה. אני לא מגיב בכל פעם שיש מספר כזה או אחר כי מה שחשוב זה התוואי ושאותו יחס חוב תוצר יתכנס סביב ה-60% בטווח קצר ואמין. איך לסגור את אותו הפער? אפשר לכנס את ההתכנסות הפיסקלית עם התייעלויות, עם הגדלת הכנסות ועם מיסוי - בסופו של דבר זה צריך לשקף את העדפותיה של הממשלה הנכנסת. אמרתי גם שההוצאה האזרחית היא לא גדולה כרגע, ולכן זה לא בהכרח יהיה כזה קל לעשות את זה רק עם שני האלמנטים הראשונים. למרות זאת, אני רוצה להדגיש אני לא אוהב מסים".

ירון מתייחס גם לעובדה שלא אושר תקציב ושהמדינה מתנהלת באמצעות תקציב המשכי. "צריך לנסות למקסם את סגירת הפער בכלים הראשונים שהזכרתי. באמצע יש את התקציב ההמשכי, שאם הוא יימשך כל השנה, ואני מקווה שזה לא מה שיקרה, אז אנו מדברים על גירעון של טיפה מעל 3%. יכול להיות שיהיו שחלופים של חוב שיורידו אותו טיפה מתחת ל-3%, אבל צריך להבין שגם אם נמצא את עצמנו בנקודה הזאת, עדיין כל ממשלה נכנסת תצטרך להתמודד עם אותן התחייבויות, אותן הוצאות נצפות ולקבל החלטות להמשך סגירת הפער. היינו רוצים שההתכנסות הפיסקלית תבוצע באמצעות סקירה רוחבית שתאבחן היכן אפשר להתייעל".

ומה לגבי ההתערבות בשוק המט"ח?

"יש לנו את המודלים ואנשי המקצוע כדי לאבחן איפה שער החליפין ומהו אותו חלון שתומך ביציבות מחירים, יעדי אינפלציה ופעילות כלכלית נאותה. בתוך זה אנחנו מתכללים יצואנים, יבואנים וצרכנים.

"אנחנו מסתכלים גם על זרמים פיננסיים, מסתכלים בנקודת זמן עכשווית וגם בצופת פני עתיד. אני דבק בזה שכל עוד אנחנו בתוך אותו חלון יש לי העדפה ברורה שהשוק ינהל את שער החליפין. עם זאת, כשאנחנו מזהים סטייה אנחנו יודעים לפעול. לכן חשוב לי לשדר: לא היה פה שינוי במדיניות, אלא היו פה שתי ריאליזציות בתוך המדיניות. הייתה תקופה שהיינו בתוך החלון ועכשיו אנחנו בתקופה שהחלטנו שהיא לא".

אחת הביקורות שנשמעו כלפי המדיניות שאותה מוביל הנגיד וכלפי השיקול שהזכיר עד כה, היא שבנק ישראל נותן יותר מדי משקל לשיקול התמיכה ביצואנים. על כך משיב ירון כי "הניתוחים שלנו הם לא רק על היצואנים, גם הרבה אספקטים נוספים. אנחנו משקללים את כל הדברים האלה".

מאז שחידשתם את ההתערבות בשוק המט"ח בסוף נובמבר, בנק ישראל רכש דולרים בהיקף של יותר מ-4 מיליארד דולר - אלה היקפים ששנים לא ראינו, ובכל זאת שער השקל כמעט לא זז מול הדולר. אתה מאוכזב?

"מה שמעניין אותנו זה העיקרון הזה של ה'חלון' (טווח שער החליפין של השקל שבו בנק ישראל לא יתערב), והנפח הוא לא הקריטריון המנחה. הבנק התערב בעבר בתקופה של שהעיקור היה יקר וזה יותר העיקרון האם אנחנו צריכים להתערב כדי לתמוך בשער חליפין שתומך ביעדים. הייסוף המצטבר של השקל היה השני הכי חד אחרי המטבע הרוסי בשנה שעברה. אבל רואים שמאז שהחלה ההתערבות כמעט כל המטבעות התחזקו מול הדולר ואנחנו נשארנו. אנו גם בוחנים איך השחקנים במשק מצליחים להתארגן בתנאי שער חליפין".

אז ההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח מיועדת לתת לשוק זמן להתארגן?

"בתוך האלמנט של הפעילות הכלכלית יש גם ערך להדרגתיות, כדי שגורמים ריאליים כלכליים לא ימצאו את עצמם בבת אחת חשופים לאיזשהו שינוי מהותי שלא היה להם זמן".

אתה מדבר על זמן התארגנות, אבל זה משך כבר 8 שנים.

"אנחנו רואים את השינוי המבני במשק: המשק הולך לטכנולוגיה עתירת ידע שפחות מושפעת מזה".

איך שומרים על יציבות המחירים

אחת המשימות הגדולות של הבנק המרכזי בישראל, ובעצם של כל בנק מרכזי בעולם, היא שמירה על יציבות המחירים תוך עלייה איטית ומדודה שתורמת לצמיחה. בשנים האחרונות רבים מהבנקים המרכזיים לא עמדו ביעדי האינפלציה, זאת בצל המציאות החריגה שמלווה את כלכלות העולם, בדגש על הבנקים המרכזיים מאז המשבר הכלכלי הגדול של 2008. לבנקים המרכזיים יש מספר כלים לעמוד במטרה זו, ובראשם הריבית.

על כך אומר ירון כי "באופן כללי, משטר יעדי האינפלציה שירת היטב, ואני חושב שהוא צפוי להמשיך לשרת טוב, את השגשוג של כלכלות רבות כמעט על-פני שלושה עשורים. העובדה שבמשך תקופה מסוימת, מתקשים בלא-מעט מדינות לעמוד ביעד האינפלציה - ואנחנו לא לבד כשאני מדבר עם פאוול, עם קרני (הנגיד הבריטי) ועם כריסטין לאגארד - לעמוד ביעד ארוך הטווח היא לא סיבה כשלעצמה לשנות את היעד. מה שחשוב הוא שהשחקנים השונים במשק בעצם זקוקים למצפן הזה שנקרא היעד, ושמגדיר באיזה קצב ישתנה הערך הכסף לאורך זמן. בנק ישראל נקט במשטר של יעד אינפלציה גמיש של 1%-3% והכיל את הירידה מתחת ליעד ללא נקיטה בכלים לא שגרתיים, לא מעט בגלל שהאינפלציה ירדה מסיבות טובות כשהמשק המשיך לצמוח תוך ירידה באבטלה. חלק מזה זה השתקפות של התגברות התחרות. אבל אין לבלבל בין אינפלציה ליוקר מחייה - זה לא היינו הך.

"עם זאת, אנחנו חייבים להמשיך לחתור להשגת יעד האינפלציה כמו שהוא - זה חשוב מאוד. בשלב הראשון להכניס את האינפלציה לתוך היעד ובהמשך להביא אותו לכיוון מרכז היעד. זה חיוני כדי שגם ניתן יהיה להביא לנורמליזציה של הריבית. מה זה נותן ה-2%? זה מצפן שזקוקים לו השחקנים - אנחנו רואים שהציפיות לשנתיים ומעלה הן 1.6% - ובמידה שמתרחש מחזור עסקים שלילי הוא מאפשר לבנק המרכזי כריות פעולה בלי לנקוט בצעדים בלתי-שגרתיים (הכוונה לריבית שלילית, ע"ב ור"ש)".

אבל אתם בוחנים מחדש את יעד האינפלציה?

"יש לא מעט בנקים שבוחנים את יעדי האינפלציה. בחלקם הם מדברים (דווקא) על העלאת היעד, כפיצוי על התקופה שבה היעד פוספס כלפי מטה. גם בנק ישראל נכנס לאבחון הגורמים של האינפלציה. אנחנו רואים שיש מספר כוחות שפועלים בכיוונים שונים - מצד אחד יש לנו משק שפועל בצורה נאותה, השכר עולה, וכל עוד הוא עולה יש אפקט שהאינפלציה תמשיך לעלות. מצד שני יש השפעה של הגלובליזציה, התחרותיות, ההשפעה של שוק אנרגיה שהשתנה והייסוף (בשער השקל, ע"ב ור"ש) שמשפיעים על זה שמדד הסחירים היה שלילי. תחזית חטיבת המחקר מדברת על זה שבין שני הכוחות האלה, כל עוד הפעילות הכלכלית היא נאותה, אנחנו רואים את עצמנו הולכים בחצי השני של 2020 לכיוון כניסה לתחתית היעד וב-2021 בהנחה שהתהליכים האלה ימשיכו - האינפלציה תמשיך לעלות לכיוון אמצע טווח היעד".

יש מסקנות מהתהליך הבחינה מחדש, תלך על העלאת יעד האינפלציה כמו האמריקאים?

"יש תהליך מובנה. בארה"ב התחילו את התהליך לפני שנה ואפשר לצפות שזה ייקח עוד שנה. לגארד התחילה רק עכשיו. איני רוצה להתנבא לגבי תחושתי ונראה תוך כדי תהליך מה קורה בשאר העולם. יהיו נקודות שבהן נשתף את הציבור ואני שואף לכך שבאמצע 2021 נהיה עם תובנות. אני רוצה לחזור דרך זה למט"ח. כרגע אנחנו רואים את ההתערבות ככלי היותר ישיר באותן נקודות, של יציבות מחירים, ורואים בכלי ההתערבות כלי יותר ישיר מאשר שימוש בכלי יותר רוחבי כמו כלי הריבית".

אין אלמנט של מלחמת מטבעות במדיניות של הבנקים המרכזיים?

"באירופה אנחנו רואים ריביות נמוכות וגם ביפן. בארה"ב היו בתהליך של העלאת ריבית ועשו עצירה כי הייתה שם האטה מסוימת. התחזיות של בתי השקעות ושל ה-OECD וה- IMFל-2020 ו-2021 מדברות על שיעורי צמיחה בגושים הגדולים שיותר נמוכים מ-2019, למרות שבאירופה התחושה שהגענו לתחתית. מהצד השני בנושאי הברקזיט ומלחמת הסחר, יש צמצום ביחס למקרי קיצון שעלולים לנבוע מהם. ניתן לומר כי 'התוחלת של המשברים יותר נמוכה וגם השונות יותר נמוכה'".

אנחנו כבר אחרי שנים רבות של מדיניות מוניטרית מרחיבה. רבים טוענים שהבנקים המרכזיים יצרו בועות בשוקי ההון. מה עמדתך?

"אין ספק שההרחבה המוניטרית היא בין היתר גם תומכת במידה מסוימת במכפילים הפיננסיים. איני נכנס בכלל לשאלה אם זה מעבר או לא. בדוח היציבות הפיננסית לגבי ישראל, בסך הכול רואים סיכונים סבירים. הצבענו אולי על תמחור חסר באג"ח הקונצרניות, וזה נכון אולי גם במקומות אחרים כגון בארה"ב שיש בהם מינוף באג"ח קונצרניות ו-CLO. לא צריך להזדעק, אני רק אומר שבאופן יחסי, אני רוצה להיות מאוד זהיר, תמיד צריך לנטר סיכונים. להסתכל על הערך של המכפילים ולבחון האם הם מתאימים לפעילות הכלכלית וחלק מההיוון פה קשור כמובן גם להרחבה המוניטרית".

בסיס התמחור של החברות, בעיקר במניות, מבוסס דיו לדעתך?

"בחלק מהמדינות שמניתי הייתה פעילות נאותה גם של פירמות שתומכת בהעלאת תשואות. אבל אין ספק שגם ההרחבה המוניטרית עוזרת בתמיכה של אותם מכפילים".

הגמילה של שוקי ההון מהריביות הנמוכות, כשתקרה, תהיה כואבת?

"זה תלוי באיזה קונטקסט ובאיזה רמת הדרגתיות היא תבוצע. אם זה יתבצע תוך כדי צמיחה ובצורה לא מהירה מדי אני מאמין שאפשר לעשות זאת ללא זעזועים".

הסוף של תקופת ההרחבה הכמותית נראה באופק?

"לא נראה שלפד יש תיאבון להורדת ריבית הלאה, אלא אם יהיה שינוי מהותי בכלכלה כלפי מטה. גם באירופה, אני חושב, שהם לא ששים להרחבה נוספת".

רק אצלנו עדיין מדברים על הורדת ריבית.

"כרגע הכלי הנכון שאנחנו רואים הוא ההתערבות במט"ח, מאחר שהריבית היא כלי רוחבי ואנחנו כן רואים פעילות כלכלית נאותה. ראינו את הנקודתיות שההתערבות נותנת לנו לעומת השימוש בכלי הריבית. אם תהיה הרעה יותר רוחבית אז יהיה צורך יותר ממשי לדון בכלי של הורדת ריבית".

כתבתם שאתם רוצים לבחון מחדש את ההטבות בחוק עידוד השקעות הון.

"אנחנו רואים שחסר לנו לא רק הון אנושי אלא גם הון פיזי. אחת ההמלצות שלנו זה להסתכל בראייה יותר רוחבית כשהעיקרון הוא יעילות כלכלית ולאו דווקא אם אתה יצואן. הקריטריון הוא רק יעילות כלכלית ולא צריכה להיות העדפה ליצואנים רק בגלל שהם יצואנים".

חסר הון אנושי והון פיזי

הנושא הזה נדון בדוח הפריון שבנק ישראל פרסם בקיץ, ושהיה שונה מדוחות קודמים. זה לא קרה רק בניתוח מפורט של הסיבות לפער הגדול בפריון של העובד הישראלי (לעומת העובד הממוצע במדינות המפותחות) אלא גם ברמת הפירוט של ההמלצות ובהן, הרחבת החינוך לגיל הרך ותיגמול מורים על בסיס ביצועים (ולא על-בסיס ותק), שינוי מבנה הטבות המס לחברות מייצאות, הגדלת ההשקעה בתשתיות תחבורה ציבורית, בדגש על תכנית המטרו בתל-אביב והאצת המעבר לשירותים ממשלתיים דיגיטליים, כדי לפשט את הרגולציה והביורוקרטיה הממשלתית ולהקל על עשיית עסקים. ירון מגדיר את דוח הפיריון "צעד התחלתי" בכיוון שאליו הוא שואף לקחת את הבנק. "ירדנו לתובנות מאוד אופרטיביות שבחלקן הן מדידות וכמותיות".

קיווית שהממשלה תאמץ ותאשר את הדוח?

"אנו מקווים שהממשלה, כשתגיע, תאמץ חלקים נכבדים מהכיוונים שאותו דוח מתווה. בקונטקסט הזה חיוני שבנק ישראל יעמוד בשורה הראשונה של המוסדות המקבילים בעולם והוא צריך להיות מגדלור כזה שנמצא בחזית המחקר, מפתח ומודע לכל התפיסות המתקדמות".

אז היום הוא לא מגדלור שכזה?

"הוא כזה, אך חייבים לשדרג את זה. מצד אחד אנו רוצים להיות המגדלור הכלכלי אבל גם חשוב שנהדק את הקשר עם הציבור. שנהיה נגישים לכלל הציבור. יש לנו המון בעלי עניין - רגולטורים, נבחרי ציבור, חזאים, עיתונאים, רגולטורים ויש את הציבור הרחב - אנחנו רוצים להנהיר את הרלבנטיות של הבנק לחיי היומיום של כולם ואנחנו רוצים להגביר את ההקשבה לראשי הציבור'".

והיום הבנק לא עושה זאת?

"זה לא אומר שאנחנו לא שם אבל אנחנו צריכים להעצים את זה".

אפרופו הון אנושי - חלה הידרדרות בישראל ביחס לעצמה וביחס לעולם? זה מסכן את עתידנו?

"חסר הון פיזי והון אנושי. מצד אחד יש ברמה מסוימת אנומליה בישראל, מבחינת שנות לימוד ותעודות אנו בשפע. אך כשזה מגיע למבחני המיומנויות אין לנו ביצועים מזהירים. לא רק זאת, בתוך הביצוע הזה אנו רואים פערים מאוד גדולים. רואים שהפערים כנראה מתחילים בשלבים מאוד מוקדמים. לכן יש לתמרץ מורים טובים, גם בגיל הרך - רוב המחקרים מראים שפדגוגיה בגיל הרך נותנת אופציה לאופציה, כלומר את היכולת ללמוד בהמשך".

ויש פה אוכלוסיות שנמנעות מחינוך ממלכתי.

"המשק צומח באופן יפה כרגע ושוק העבודה הדוק, אך לא מתהדק. יש לנו שיעור השתתפות מאוד גבוה ויש שתי אוכלוסיות שיש הזדמנות מבחינתן - גברים חרדים ונשים ערביות, ואני רואה בהן הזדמנות מעבר לשיפור בפריון הכללי. אך צריך מיומנויות נוספות".

אתה אחראי על המערכת הבנקאית שב-2016 הוכפפה לחוק שהגביל את שכר הבכירים בסקטור הפיננסים. מה דעתך על הגבלת שכר הבכירים בסקטור הפיננסים, מדובר בטעות, החוק גורם נזק?

"זה משהו שראוי לבחינה. הייתה תחלופה במערכת הבנקאית ובאו אנשים ראויים, אך יש לבחון בראייה צופה פני עתיד ועל הדור שמתחתיהם - האם המגבלה הזאת חזקה מדי. זה משהו שראוי לבדיקה ולאבחון. זה כמובן לא נושא קל אבל זה משהו שצריך לבדוק אותו האם יש לאפשר מקום לתשלום לפי ביצועים".

המשכנתאות בשיא, מחירי הדיור לאן?

2019 הייתה שנת שיא במשכנתאות, אבל לפחות בינתיים הנגיד לא מודאג. "נכון שהיה גידול בשוק הזה, ויש גם גידול משמעותי במחזור, אך עדיין יש לזכור שהמשכנתאות בארץ כאחוז מהתמ"ג עדיין לא גבוה בקנה מידה עולמי. היינו בין הבנקים הראשונים שהפעילו כלים מקרו-יציבותיים ולמרות שהייתה שם עלייה מסוימת אנחנו אנו במצב בהחלט סביר".

מחירי הדיור בישראל - בועתיים? ימשיכו לטפס?

"אני חושב שיש פה דמוגרפיה טבעית ויש פה ביקושים טבעיים, ואת נושא שיעור הגידול במחירי הדיור - ואנו רואים שיש איזשהו גידול איטי במחירי הדיור - כך שהפתרון ארוך הטווח הוא בצד ההיצע. אחד הנושאים שאנחנו רוצים להתכוונן אליהם זה שיפורים במטרופולין תל-אביב ונושא שהוא מאוד אקוטי זה תמריצים לרשויות מקומיות - אנו רוצים שהתמריצים יופנו לדיור ולא למשרדים".

הבנק המרכזי היה דוגמה לשילוב נשים בתפקידים בכירים. מאז כניסתך לתפקיד עזבו את בנק ישראל ארבע נשים בתפקידי ניהול בכירים.

"יצא שהיה מקבץ של אנשים שהגיעו לסיום קדנציה ראשונה או אפילו קדנציה שנייה שלהם וזה טבעי. מעבר לזה בבנק ישראל בשדרה הניהולית והמקצועית יש כמעט 50% נשים. מעבר לזה כל נושא הגיוון התעסוקתי סופר חשוב. הייתי רוצה להגדיל את מספר הערבים והחרדים (בבנק עובדים 9 ערבים) ואני קורא לאותן אוכלוסיות להתמודד על תפקידים בבנק ישראל". 

הנגיד על הבנקאות ושירותי התשלומים: "יהיה שינוי מאוד משמעותי לקראת סוף השנה"

לאורך השנים היו נגידים רבים שהתמקדו במערכת המוניטרית ולא התעסקו ברמה יומיומית, בטח לא כאתגר אישי, במערכת הבנקאות ויותר מכך - במערכת התשלומים. אלא שבשנים האחרונות מערכת התשלומים הפכה מסוגיה שהייתה בקרן זווית בעבר ונתפסה היסטורית כפיקוח טכני, לסוגיה שבמרכז העולם הבנקאי. זה קרה בשל התפתחות הטכנולוגיה וכניסתם של שחקנים רבים, בעיקר מעולם הטכנולוגיה עילית - סטארט-אפים מחד וחברות ענק בינלאומיות מאידך, כשמערכת התשלומים הפכה באחת לליבת השירותים הפיננסים לציבור הרחב - ולבסיס הפעילות הקמעונאית של הבנקים ושל אלה שמתחרים בהם ומאיימים על הדומיננטיות המסורתית שלהם.

פרופ' אמיר ירון רואה בהסדרת הנושא כאחד מהמטרות העיקריות שלו. "הנושא החשוב בעיני הוא בנקאות פתוחה ותשלומים מיידיים", אמר בהתייחסו לעולם הבנקאות והשירותים הפיננסים לציבור בישראל. "הסליקה המיידית תוריד עלויות, ועלינו להיות שם מהר. זה חלק מהחדשנות".

לדברי הנגיד ישראל נמצאת כיום בפיגור משמעותי ביחס לעולם - פער שבכוונתו לסגור במהירות. "עלינו להתחבר למערכות סליקה מיידיות במדינות אחרות. כשזה יקרה, תהיה לנו מערכת תשלומים בינלאומית עם הגנת פרטיות ואינפורמציה שבגוף מרכזי ועם יעילות בחציית גבולות. בשנים הקרובות יהיה פה מרוץ בנושא הזה, ואין לי ספק שנגידים במקומות אחרים, גם האמריקאים הכריזו שהם נכנסים לפאסט פיימנט, וזה חלק מהפער שאנו חייבים לסגור במדינה ישראל".

אחת הדרכים לסגירת הפער הוא המעבר, הכפוי ומאוד מאוחר ביחס לעולם, היא אימוץ הטכנולוגיה וה-EMV (תקן מתקדם לאבטחת עסקאות בכרטיסי אשראי), ושגומרת לנגיד להצהיר: "יהיה שינוי מאוד משמעותי לקראת סוף השנה", בהתייחסו לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי.

גופים אחרים שיכולים ליהנות מזה ולהיכנס לפה הם הביגטק - חברות ענק כמו גוגל, אפל, פייסבוק ואחרות. הכניסה שלהן לישראל היא איום מבחינתך?

"המהפכה הזו כבר תחול בסוף השנה הזו, עם ה-EMV. אני צופה שחברות רב-לאומיות ייכנסו בתחום הזה ויעשו פה שת"פים. התקן החדש יאפשר להם זאת, גם ללא פיקוח ישיר על ידינו. אין ספק גם שהחברות הבינלאומיות מאתגרות את עולמות הפיננסים ויש לייצר מגרש משחקים שקוף ושוויוני. אנו בפירוש רוצים ליהנות מהיכולות שלהם ומאידך שלא ייווצר פה מונופול שלהם דרך מערכת האינפורמציה".

  לצד שירותי התשלום הללו ישנו נושא המטבע העצמאי - הליברה של פייסבוק, שנתפס כאיום על בנקים מרכזיים.

"כל עוד הליברה מגובה במאה אחוז נכסים היא בעצם אמצעי תשלום בינלאומי. מאידך יש את כל נושא הפרטיות, הלבנת הון ורגולציה של גוף פרטי וכל האינפורמציה שעומדת לפיתחו. במדינה קטנה שכלל הצרכנים ישתמשו בליברה שכזה זה בהחלט עלול להשפיע על מדיניות מוניטרית".

אפרופו מבנה השוק הבנקאי: לאחרונה אושר, בתמיכת בנק ישראל, המיזוג של בנק אגוד בתוך בנק מזרחי טפחות. אם וככל שזה יקרה יפחת מספר קבוצות הבנקאות העצמאיות פה מ-8 לפני שנה ל-6 (אחרי שדקסיה הקטנטן מוזג לדיסקונט). במחצית הנשייה של 2021 צפוי להצטרף לשוק בנק חדש, דיגיטלי, שיתחיל לפעול "מאפס".

רון שטיין ועמירם ברקת שישה שחקנים בשוק הבנקאות זה תחרות מספקת מבחינתך?

"יש תחומים שבהם יש תחרות, לדוגמה תחום המשכנתאות, ויש תחומים, למשל בעסקים זעירים, שבהם יש להרחיב את התחרות. על כן, סוגיית התחרות היא מעבר לכניסה של עוד שחקנים, הגם שהורדנו חסמים ואנו מברכים על הצטרפות הבנק החדש. לתפיסתי, הודות לבנקאות הפתוחה ולשחרור האינפורמציה גם עם מספר השחקנים הקיים התחרות פה תגדל בכל התחומים. עלינו לתת זמן לשיווי משקל החדש להתארגן. התחרות תבוא מבנקאות פתוחה ופאסטר פיימנט".

רון שטיין ועמירם ברקת 

הדוח של אגף תקציבים קרא להעביר סמכויות לרשות ני"ע: הנגיד - "איני מכיר דוגמאות כאלה מהעולם"

לפני כשבועיים סער עולם הרגולטורים הפיננסיים בישראל בעקבות דוח המלצות של צוות מקצועי בהובלת בכיר באגף תקציבים באוצר, שקרא לשינוי להעברת סמכויות הפיקוח של רשות שוק ההון על שירותי התשלום המתקדמים API ו-PSD שאמורים להיכנס לשוק הישראלי בשנים הקרובות לרשות ניירות ערך, תוך שהטיח ביקורת על התנהלות רשות שוק ההון על כך שהיא מקפידה מדי על סוגיות של יציבות וקרא לבחינת שינוי במבנה הרגולציה הפיננסית בישראל.

לבנק ישראל, בראשות הנגיד אמיר ירון, יש מעמד מיוחד בנושא הזה, אפילו שהם הרגולטור היחיד שהושאר מחוץ למאבק שמתחולל בין אגף תקציבים ובכירי האוצר יחד עם רשות ניירות ערך מחד, ורשות שוק ההון מהצד השני. זאת משום שבנק ישראל אחראי על המערכת הבנקאית וגם על מערכת התשלומים בישראל. הנגיד ובנק ישראל לא התבטאו בנושא.

על פניו תחום התשלומים מפוקח בכלל על ידי בנק ישראל. האם מוכרות דוגמאות בעולם שרשות ניירות ערך מפקחת על מערכות התשלומים והשוואת מחירים?

"ממה שמוכר לי איני מכיר דוגמאות כאלה".

מה דעתך על המלצות הצוות?

"אני לא נותן ציונים לדוחות. אנחנו עושים את הבחינה שלנו. נביע את דעתנו כשנסיים את הבחינה שלנו. זה נושא מורכב. יש פה גופים שהם חוצי תחומים".

לא אחת נשמעות טענות, בעיקר מצד המערכת הבנקאית ומחברות כרטיסי האשראי שפוקחים על ידי בנק ישראל, כי ישנו ארביטראז' רגולטורי בישראל שמחמיר עמם ומקל יחסית עם המוסדיים וגופים חוץ בנקאיים אחרים.

יש ארביטראז' רגולטורי מוגזם?

"יש פערים, איני חושב שהם גורמים לסיכונים מערכתיים".

הארביטראז' הרגולטורי קשור גם למבנה הרגולציה בישראל, שהצוות המקצועי באוצר הציע לבחון. כיום יש בישראל שלושה רגולטורים פיננסים: הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ורשות ניירות ערך - שכל אחת אחראית על היציבות של הגופים תחת פיקוחה כמו גם על היבטים צרכניים שנוגעים לגופים אלה. לא אחת עולות קריאות, בעיקר מצד רשות ניירות ערך, לשינוי מבנה הפיקוח בישראל.

לדעתך יש לשנות את מבנה הפיקוח?

"הפיקוח בישראל הוא פיקוח טוב. יש מודלים שונים במדינות שונות, ומאוד קשה לעשות ניסוי מדויק - זה מאוד ייחודי לכל מדינה ומדינה. אין ממש מודל פיקוח מנצח בעולם".