ניכור הורי / אילוסטרציה: שאטרסטוק
הרגשתם שהמושג "ניכור הורי" התעורר לחיים בשנים האחרונות, והפך למרכזי יותר בשיח המשפטי והציבורי? לא טעיתם. מחקר חדש של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, בנושא "מדיניות הטיפול במצבי ניכור הורי", מאשר את התחושות שלפיהן המונח "ניכור הורי" הפך לנוכח יותר בחיינו. מהמחקר עולה, כי בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בשימוש במושג "ניכור הורי" בפסקי דין של בתי המשפט בישראל, בכלל הערכאות.
על פי המחקר, מדובר בקפיצה דרמטית של פי 20 תוך כעשור, משניים-שלושה פסקי דין בשנה - נכון ל-2008, לכמעט 40 פסקי דין בסוף 2019. ואלה רק הנתונים מפסקי הדין שפורסמו במאגרים המשפטיים. רבים מפסקי הדין של בתי המשפט לענייני משפחה נותרים חסויים ולא מתפרסמים במאגרים, כך שהמספר עלול להיות הרבה יותר גבוה מעשרות פסקי הדין שנמצאו.
מהמחקר עולה, כי בין השנים 1998 ל-2008, היו בממוצע 2.2 פסקי דין בשנה שבהם הוזכר המושג "ניכור הורי". בין השנים 2008 ל-2016 היו בממוצע 5.1 פסקי דין בשנה בהם הוזכר המושג. משנת 2017 חלה עליה תלולה במספר פסקי הדין שבהם הוזכר המושג ניכור הורי בפסיקה, כאשר בשנת 2017 היו 17 פסקי דין, בשנת 2018 20 פסקי דין וב-2019 - 38 פסקי דין שבהם הוזכר המושג.
בתוך כך, חלה עליה גם בפסקי הדין של בתי הדין הרבניים שבהם הוזכר המושג. בשנת 2011 היה האזכור הראשון של המנוח "ניכור הורי" בפסיקת הרבני, בשנת 2015 האזכור השני, בשנת 2017 היו שלושה אזכורים, בשנת 2018 היו שניים ובשנת 2019 היו חמישה אזכורים.
המחקר נערך לבקשת חברת הכנסת קרן ברק, והוא עוסק במדיניות הטיפול בניכור הורי, תוך בחינת ההגדרות והתפיסות השונות על ניכור הורי והגורמים לו, השלכות הניכור על הילדים, עקרונות באבחון ובטיפול ומדיניות ודרכי הטיפול בארץ ובעולם.
לדברי ברק, "לאחרונה תופעת 'הניכור ההורי' מקבלת בולטות בתחום דיני המשפחה בישראל. בלב התופעה ניצבת טובתם ורווחתם של ילדים. בשעה שמשרדי הממשלה נדרשים לגבש מדיניות בנושא ולאור העובדה שדרכי הטיפול אינן מוסכמות, ברורות ומובנות לקובעי המדיניות ובכלל, וכמי שדואגת רק לרווחת הילדים, וחושבת שכל שינוי הגדרות שנעשה חייב להיעשות רק אחרי בחינות עומק ותוצאות חד משמעיות מה ייטיב עם הילדים, החלטתי לפנות למרכז המחקר והמידע של הכנסת לקבל תמונת מצב עדכנית להתייחסות לתופעה ברחבי העולם, על מנת שנוכל להעמיק וללמוד מהידע המצטבר ולמזער את הפגיעה בילדים, אשר אליהם, על פי תפיסת עולמי, חייבים לגשת בזהירות ובחרדת קודש".
חוסר הסכמה, בלבול וויכוח אקדמי
פרידה וגירושים של הורים משפיעים על כל בני המשפחה. אחת התופעות הקיימות במשפחות בעימות גבוה היא ניכור הורי - מצב בו ילד מסרב לקיים עם ההורה קשר שוטף או רופף עד כדי סירוב מלא. לרוב, הניכור הוא תוצר של הדינמיקה המשפחתית והסביבתית, אגב הגירושים.
המחקר מנסה להתמודד עם אחת השאלות המרכזיות שעולות בנוגע ל"ניכור הורי" והיא: מה זה בכלל ניכור הורי? האם מדובר רק במצב שבו הילד מוסת על ידי הורה אחד כנגד ההורה האחר נחשב לניכור הורי או גם מצב שבו הילד מתרחק מאחד ההורים מיוזמתו, וללא כל הסתה, נכנס להגדרה.
התשובה של המחקר לשאלה הזאת היא כי אין כיום הגדרה אחידה ומוסכמת של מושג הניכור ההורי. יש הטוענים כי מושג זה מתייחס רק למצב בו הניכור מצד הילד כלפי אחד ההורים מונחה ומכוון על-ידי ההורה השני ואין לו כל הצדקה אחרת, בעוד אחרים גורסים כי ייתכן מצב של ניכור מצד הילד כלפי אחד ההורים גם מסיבות שונות שקיים להן הסבר ומבלי שהדבר יהיה מונחה על-ידי ההורה השני.
"חוסר ההסכמה מוביל לבלבול בשימוש במושג זה ובמושגים נוספים שיש להם זיקה לנושא כגון קשיים בקשר, כישלון קשר וסרבנות קשר", נכתב במחקר וצוין, כי המחלוקת המושגית מחריפה בשל היותו של מושג הניכור ההורי כרוך בוויכוח אקדמי ומקצועי סביב ניסיונות להגדרתה של "תסמונת ניכור הורי", וכן בשל היותו של מושג זה כרוך בוויכוח ציבורי סביב היבטים שונים בתחום המשמורת ההורית.
מהמחקר עולה כי למרות חילוקי דעות בנוגע לדגשים לאבחון ולטיפול, ישנה הסכמה גורפת בין החוקרים והמטפלים בעולם, כי במצבי ניכור הורי חשוב מאוד להתערב מוקדם ובמהירות תוך בחינה מעמיקה האם קיימת אלימות מכל סוג שהיא במשפחה, והאם יש סיבות אחרות היכולות להסביר את הניכור. דרכי הטיפול המרכזיות בתופעת הניכור ההורי הן שילוב של היבטים טיפוליים והיבטים משפטיים, ובין היתר השתתפות בסדנאות להבנת השלכות הניכור על הילדים ויצירת שיתוף פעולה הורי, כמו גם קנסות על אי שמירה על הסדרי ראייה או שינויים בהסדרי הראייה.
עם זאת, קיימת מחלוקת חריפה באשר לשימוש בצעדי טיפול קיצוניים של העברת משמורת מלאה להורה המנכר או הוצאת הילד לסידור חוץ ביתי. צעדים שמטרתם, בידי המצדדים בגישה זו, ליצור הזדמנות לקשר והגנה על הילד הנתפס כחווה התעללות מצד ההורה המנכר, נתפסים בעיני המתנגדים כמסכנים את שלום הילד. זאת הן מחשש שישהה עם הורה מתעלל, הן מחשש מהטראומה של הילד לשהות עם מי שנתפס בעיניו כשלילי, הן מחשש מהנזק של הפרידה מהורה המהווה עוגן ויציבות אוהבת.
מהענישה בעולם: מאסר הורה מנכר
המחקר סקר את מדיניות הטיפול הממשלתי בניכור הורי באנגליה, ארה"ב, אוסטרליה וקנדה, וגילה כי אין מתודות טיפוליות ומדיניות ציבורית סדורה באף אחת מהמדינות שנסקרו. במקביל, נמצא כי באוסטרליה ובאנגליה, אם השופט מתרשם כי קיים ניכור קשה, השופט יכול להורות על החלפת משמורת בין ההורים כדי להגן על הילד מפני ההורה המנכר. בארגנטינה, בברזיל ובמקסיקו נחקק חוק האוסר על הורה או צד ג' למנוע או לגרום לכך שילד לא יהיה בקשר עם ההורה שאינו גר עמו. חוק זה מאפשר לתבוע הורים שגרמו לילדם לנכר את אחד מהוריהם ולצמצמם את המשמורת, הסדרי הראייה והביקורים.
ומה קורה בישראל? לאחרונה הוחל בבית המשפט לענייני משפחה בת"א נוהל לטיפול במצבי ניכור הורי, שעל פיו במצב שבו מוגשת בקשה לבית המשפט בגין אי קיום ביקורים אצל אחד ההורים, היא תועבר ל"שופט מוקד", אשר יקבע דיון בתוך עשרה ימים. בדיון יפנה שופט המוקד את המדיינים לגורם טיפולי (אם לצדדים יכולת כלכלית - יופנו לגורם פרטי, אם לא- ללשכת רווחה), אשר יתבקש להגיש חוות דעת, ולו חלקית, תוך 30 יום, וייקבע דיון תוך 35 ימים. בהמשך לדוח שיתקבל יקבע שופט המוקד את המתווה הטיפולי משפטי, כולל סנקציות על אי קיום ההחלטה. התיק יועבר לשופט מטפל אשר ימשיך בליווי המשפחה.
המתנגדים לנוהל זה טוענים כי הוא עומד בניגוד לעיקרון של "משפחה אחת-שופט אחד" וכי הניסיון להגיע לפתרון מהיר על ידי שופט שלא מכיר את מכלול הסכסוך המשפחתי, עלול להוביל לתוצאות קשות עבור ילדים ומעודד נקיטת צעדים קיצוניים כהוצאת הילד מביתו. עוד נטען, כי המודל אינו מתיר מקום למיצוי הליך טיפולי, כי יש לקבוע נוהל אחיד בכל בתי המשפט וכי לא נערכה בחינה לעומק של מודל זה.
במקביל, גובש לאחרונה מודל שונה במחוז המרכז של בתי המשפט. מטרת המודל להתמודד עם התופעה של פגיעה בקשר בין הורה לילדו באופן של מתן עדיפות לאיתור מוקדם של מקרים שבהם היא קיימת ומצריכה התערבות מיידית. המודל כולל מילוי שאלון בעניינים עובדתיים, כדי להביא את מלוא התמונה, בהקדם, בפני בית המשפט, כדי שניתן יהיה לקבוע סדר עדיפות נכון בשמיעת ההליכים השונים. בהתאם למודל, דרך פעולה זו נתונה לבחירת מגיש הבקשה בהליך.
לאחר שחוסר האחידות בין המחוזות השונים עוררה ביקורת רבה, הקימה נשיאת בית המשפט העליון פורום ארצי של סגני הנשיאים לענייני משפחה לטובת גיבוש נוהל כלל ארצי לטיפול בתיקי "ניכור הורי". מסקנות הפורום הוגשו לאחרונה לנשיאה והנוהל הסופי אמור להתפרסם בקרוב.
בינתיים, במודל שגובש במחוז מרכז התעוררו קשיים, והוחלט על הקפאתו, אך המודל של מחוז ת"א ממשיך לפעול עד להחלת הנוהל הארצי.