תביעה / אילוסטרציה: שאטרסטוק
לבית המשפט המחוזי בירושלים הוגשה תביעה בסך 50 מיליון שקל נגד משפחתו של מנהיג קהילת "שובו בנים" אליעזר ברלנד. זאת, בטענה כי המשפחה לקחה לצרכיה האישיים תרומות שנועדו לקהילת "שובו בנים" של חסידי ברסלב ולתמיכה בגופים של מוסדות הקהילה.
התביעה הוגשה באמצעות עו"ד יששכר בר הלל, שמונה כמפרק שש עמותות של קהילת "שובו בנים" לאחר שהן נקלעו לחובות של מיליונים, והיא מופנית נגד תהילה ברלנד, נחמן ברלנד ונתן ברלנד. מדובר באשתו, בנו ונכדו של אליעזר ברלנד, מנהיג הקהילה, שנמלט מהארץ בשנת 2013 בעקבות חשדות למעשים מגונים בנשות הקהילה. ב-2016 הוא הוסגר ארצה מהולנד, לאחר שנמלט למרוקו ולדרום אפריקה. באותה שנה הוא הורשע במסגרת הסדר טיעון בשתי עבירות של מעשים מגונים וכן בעבירה של תקיפה. מספר חודשים לאחר מכן שוחרר בשל מצבו הרפואי.
המפרק בר הלל לא תבע את אליעזר ברלנד עצמו, בשל העובדה שאין ראיות לכך שהוציא בעצמו את הכספים או נתן הוראות למשיכת הכספים. מהתביעה עולה כי ברלנד היה הדמות שהניעה את קבלת התרומות, ואילו בני משפחתו הקרובה היו אמונים על משיכת כספי העתק לצרכיה הפרטיים של המשפחה, תוך שהם מבודדים אותו מסביבתו במשך 15 שנה.
תביעת מפרק עמותות "שובו בנים" מגיעה לאחר שניהל הליכים משפטיים בשנים האחרונות כדי לקבל צווים למתן חשבונות ולהקפיא את השימוש בחשבונות והעברות הכספים, כדי שיוכל להוכיח את הברחת הכספים ולהשיב את הכספים למטרה עבורה הם נתרמו.
על-פי התביעה, אשר מחזיקה למעלה מ-350 עמודים כולל נוספים, לפני כעשור נכנסו לתוך החשבונות שבשליטת הנתבעים סכומי עתק של כ-5 מיליון שקל מדי חודש, באמצעות הוראות קבע של אלפים רבים של תורמים אשר ביקשו לתרום למוסדות "שובו בנים". בין השנים 2009-2013 נכנסו לחשבונות בדרך זו כ-200 מיליון שקל, לא כולל סכומי עתק נוספים שהגיעו בדרך של "פדיונות" במזומן עבור "הצדיק" ללא כל רישום ותיעוד.
על-פי הנטען, הדרך של משפחת ברלנד להוציא ולהלבין את הכסף מהעמותות הייתה מתוחכמת ושיטתית. בעלי החשבון ושליחים מטעמם חתמו בסיטונאות על צ'קים בסכומי כסף משתנים, והמירו באמצעות חלפנים את הצ'קים לכסף מזומן, ומשם הכסף חולק ללא כל רישום על-פי ראות משפחת ברלנד. משפחת ברלנד אף רשמה צ'קים לפקודת אנשים פרטיים ועמותות שונות, וקיבלה בתמורה כסף מזומן תמורת דמי עמלה.
בדרך זו, נטען, הולבנו כאמור עשרות מיליוני שקלים תוך מספר שנים. מהתביעה עולה כי משפחת ברלנד השתמשה בכ-10,000 צ'קים שונים בתקופת הזמן הזו, ללא כל רישום של העמותות שבניהול משפחת ברלנד לאן נותבו הכספים.
על-פי התביעה, משפחת ברלנד בודדה מסביבתו את אבי המשפחה ומנהיג הקהילה אליעזר ברלנד, ופעלה כביכול בשמו לצורך ניצול הכספים הרבים שזרמו לחשבונות השונים על-מנת להפיק רווחים אישיים. בתביעה נטען כי "הנתבע נחמן ברלנד שלט שלא כדין ללא מצרים בקהילה ובכספיה, זאת למרות שלא היה רשום כאחד מבעלי החשבונות נשוא תביעה זו. הוא אשר נתן הוראות ופעל יחד עם אמו ובנו נתן שהיו בעלי החשבונות ובאמצעות עושי דברו, בכל החשבונות של העמותות וגם ב'פדיונות' שנמסרו לרב אליעזר ברלנד, ובכל ענייניהם הכספיים".
על-פי הנטען בתביעה, הוראות הקבע כלל לא הגיעו לחשבונות של עמותות "שובו בנים", שסבלו מחובות של מיליוני שקלים, בזמן שלחשבונות הפרטיים נכנסו סכומי עתק שהיה בהם די והותר כדי לסגור את חובות העמותות. מהחומר עולה כי הנתבעים פעלו בצורה מתוחכמת בשיטת ההתרמות. האברכים והמתרימים יצאו עם פנקסים של הוראות קבע על-מנת להחתים את ציבור התורמים על אותן הוראות. כל טפסי הוראות הקבע היו זהים, כאשר נכתב על גביהם "מוסדות שובו בנים", אולם על גבי ההוראות נרשמו במשרדים לאחר החתמת התורמים "קודי מוסד" שונים.
בדרך זו הצליחה משפחת ברלנד להטות את הוראות הקבע מחשבונות של עמותות הקהילה, לחמישה חשבונות אחרים אשר נקראו בשמות מוסווים כגון "חשבון על-שם נתן ברלנד ברסלב שערי בינה" וכדומה. בהצהרותיהם לבנק, טענו תהילה ונתן ברלנד כי מטרת החשבון היא גיוס תרומות למטרת רווחת קהילת ברסלב וגופי הקהילה.
על-פי התביעה, "התורמים לא ידעו שהכספים לא נכנסו לחשבונות בנק הרשומים על-שם העמותות, לא ידעו שהכסף לא שימש את מוסדות שובו בנים, ושהכספים נכנסו לחשבונות פרטיים של משפחת ברלנד, בהם עשו בכספים כרצונם, ללא כל פיקוח ושליטה וללא כל רישום כדין".
על-פי הנטען, תהילה ונחמן ברלנד העבירו מדי חודש סכומים גדולים לבני המשפחה מתוך הכספים שהתקבלו כתרומות, ואף סייעו בדרך זו לילדים ולנכדים לקנות דירות. על-פי הנטען, לנחמן ברלנד יש דירות רבות שרשומות על שמות של אנשים אחרים כחלק מניסיון הסוואת הברחת הכספים.
עוד נכתב כי הברחת הכספים בחשבונות הפרטיים שנוהלו על-ידי משפחת ברלנד ועושי דבריהם אפשרה להם לבצע פעילות ענפה של מאות מיליוני שקלים ללא כל רישום וללא ניהול ספרים.
כך לדוגמה, בחשבון על-שם "ברלנד נתן ברסלב שערי תורה" יצאו בין השנים 2009-2012 בדרך של צ'קים בלבד סכום שעולה על 22 מיליון שקל. בחשבון על-שם "ברלנד נתן שערי בינה" יצאו בשנים אלה 20 מיליון שקל נוספים.
עו"ד בר הלל החליט להתמקד בהעברות הכספיות שבוצעו באמצעות צ'קים בלבד מ-4 חשבונות בלבד ובשנים בודדות, כדי לדרוש חזרה עבור העמותות שלשמן נתרם הכסף סכום של כ-50 מיליון שקל, ובכך לשלם את כל החובות הנדרשים על-ידי נושי העמותות.
המפרק זימן על-פי חוק את הנתבעים לחקירה במשרדו, אולם השלושה בחרו לשמור על זכות השתיקה וסירבו להסביר ולתת פירוט לשימוש שנעשה בכספים בחשבונות. לטענתם בחקירה, הם מאוימים על-ידי קנאים ואויבים שבקהילה, ולכן הם מנועים לשתף פעולה עם החקירה.
עו"ד בר הלל שאל את תהילה ברלנד אם הגישה תלונה במשטרה בגין האיומים הנטענים, והיא השיבה בשלילה. "אני רוצה להבין. כשאני שואל אותך מה שמות הילדים שלך, איך זה קשור לאיומים, אם היו איומים?". ברלנד השיבה: "אפשר לשאול במשרד הפנים. אין לי את זה בתעודה באמת. זקנתי בשביל שזה יהיה בתעודה".
בר הלל: "את לא זוכרת את שמות הילדים?"
"אני מנועה מלדבר. אני לא מרגישה טוב. אני לא מדברת". תהילה טענה כי האנשים שסביב אליעזר ברלנד מאיימים עליה ברצח.
עו"ד בר הלל: "למה?"
תהילה: "כי הם רוצחים".
"האם נכון שאת ובנך נחמן סגרתם את הרב ברלנד 15 שנה בחדר, שהוא לא היה יכול לצאת משם?"
תהילה ברלנד: "אני מנועה מלדבר".
נחמן ברלנד טען בחקירתו כי הוא היה אחראי על "האיזון הרוחני" של הקהילה בלבד. לטענתו, הוא לא יכול לשתף פעולה עם חקירת המפרק ואף אינו יכול להגיש תלונה במשטרה בשל האיומים. "לא מתלונן. אני מאוים לא להתלונן במשטרה. קיבלתי ייעוץ משפטי שמשטרה לא יכולה לגונן נגד 5 אלף קנאים... הם אומרים שאני רוצה לרצוח את אבא שלי".
למרות שסירב לשתף פעולה באופן גורף עם חקירת המפרק, בתצהיר משנת 2016 כתב נחמן ברלנד כי הכספים בחשבונות נועדו לשרת את קהילת "שובו בנים", וכי הנתבעים לא עשו בכספים כל שימוש אישי. בתצהיר משנת 2017 טען נחמן ברלנד כי "לא הייתי מעורב בפעילות הכספית של הישיבה... כל סכומי הכסף שעברו תחת אבי מו"ר שליט"א חולקו לנזקקי הקהילה או לפעילות המוסדות".
נתן ברלנד נחקר בבית המשפט על-ידי עו"ד בר הלל לפני כחודשיים. בעדותו ניסה להפליל את סבו אליעזר וטען כי הוא המוח מאחורי השיטה. לטענת נתן ברלנד, הצ'יינג' בשכונת "בית ישראל" שבירושלים, אשר שימש להוצאת המזומנים, שייך לסבו, למרות שאינו רשום כבעל מניות. "אתה מכיר את כל הכנופיות בתוך הקהילה הזאת, ואתה יודע מי לקח את הכסף, רק שאתה לא רוצה לתבוע אותו משיקולים אישיים. לגבי הצ'יינג', הוא של סבא שלי, ואני מעולם לא דרכתי בו. זה נפתח בשביל הפעילות של סבא שלי, והוא מנהל שם את העניינים. כל בוקר הוא נכנס לשם".
לטענת נתן ברלנד, סבו מנהל את כל החשבונות ואף מחזיק בנכסים ללא רישום. "סבא שלי מנהיג עוצמתי, למרות ששום דבר לא רשום על שמו. יש לו הרבה נכסים והרבה פעילויות, ומי שמנהל את הפעילות שם זה הוא".
יש לציין כי בשנת 2013 פתחה המשטרה בחקירה מצומצמת להברחת כספים של משפחת ברלנד לחשבונות של מקורבים. המשטרה הוציאה צווי איסור דיספוזיציה בנכסים ובחשבונות שהוקפאו על-ידי בית המשפט.
אולם בסופו של דבר, בשנת 2018, פרקליטות מחוז ירושלים החליטה שלא להעמיד לדין את החשודים וסגרה את התיק. מהנתונים שעולים מתוך התביעה הנוכחית יש מקום לתהות על אופן ניהול החקירה, כמו גם ההחלטה לסגור את התיק ללא כל אישום.
עו"ד יששכר בר הלל מסר בתגובה כי "למשטרה היו מספיק כלים כדי לחקור ולהעמיד לדין את כל האחראיים להברחת הכספים ולהלבנת ההון. אם אני, כעורך דין פרטי על-פי מינוי של בית המשפט, הצלחתי להגיע לחומרי הראיות, משטרת ישראל והפרקליטות בוודאי ובוודאי שהיו יכולות להגיע לחומרים אלה ולחומרים נוספים שעל בסיסם היה אפשר בהחלט להגיש כתבי אישום. בהחלט היה עניין ציבורי בהעמדת אנשים אלה לדין.
"בתקופה שניהלתי כמפרק העמותות את מוסדות החינוך של הקהילה, התברר לי כי למרות מאות מיליוני השקלים שנכנסו לחשבונות שיועדו לצורכי הקהילה, הגיעו ילדים בני 5-6 לבית הספר כדי ללמוד מ8:00 עד 17:00 אחרי-הצהריים ללא שהיה להם סנדביץ' אחד לאכילה. אני ביקשתי מהשופט דוד מינץ לספק להם ארוחה צהריים חמה מכספי החשבונות, שאישר את העברת הכספים. הניגודיות בין מאות מיליוני השקלים שנכנסו לחשבונות בניהול המשפחה, לבין העוני הקיצוני של חלק גדול מילדי הקהילה, אומר דרשני".
עו"ד יוספי מזר, המייצג את תהילה ונחמן ברלנד, מסר בתגובה כי "המדובר בתביעת-סרק שנועדה להלך אימים על הנתבעים. האירוע מושא התביעה נבדק ונחקר על-ידי משטרת ישראל, אשר לאחר חקירות רבות החליטה על סגירת התיק, עניין המעיד כי לא נפל בהתנהלות מרשנו כל רבב. מרשנו פעלו כל חייהם לטובת קהילת 'שובו בנים', והטענות המופנות אליהם כעת יוכחו בבית המשפט כמופרכות וחסרות בסיס".
עורכי הדין גלעד ברון ומעיין מכאני ממשרד ברון ושות', המייצגים את נתן ברלנד, מסרו בתגובה: "מרשנו, מר נתן ברלנד, דוחה את הטענות המועלות בענינו במסגרת כתב התביעה, תביעה שמוגשת בשיהויי אדיר, אם לא התיישנות, ונעדרת את התשתית הראייתית והעובדתית המתבקשת להוכחת הטענות הנטענות בה, לבטח בכל הנוגע למרשינו מר נתן ברלנד. להיעדר הראיות כאמור התייחס כבר בעבר בית המשפט, אבל לצערנו, נידרש לחזור ולעסוק בכך".