גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תביעה נגד משפחת הרב אליעזר ברלנד: שלשלה עשרות מיליוני שקלים של תרומות לצרכיה האישיים

תביעת המפרק של עמותת של קהילת "שובו בנים", בסך 50 מיליון שקל, מופנית כלפי אשתו של הרב, בנו ונכדו ● מהתביעה עולה כי מנהיג הקהילה ברלנד, שהורשע ונאסר בגין מעשים מגונים, הניע את קבלת התרומות, ואילו בני משפחתו היו אמונים על משיכת כספי העתק לצורכי המשפחה, ובודדו אותו מסביבתו הקרובה

תביעה / אילוסטרציה: שאטרסטוק
תביעה / אילוסטרציה: שאטרסטוק

לבית המשפט המחוזי בירושלים הוגשה תביעה בסך 50 מיליון שקל נגד משפחתו של מנהיג קהילת "שובו בנים" אליעזר ברלנד. זאת, בטענה כי המשפחה לקחה לצרכיה האישיים תרומות שנועדו לקהילת "שובו בנים" של חסידי ברסלב ולתמיכה בגופים של מוסדות הקהילה.

התביעה הוגשה באמצעות עו"ד יששכר בר הלל, שמונה כמפרק שש עמותות של קהילת "שובו בנים" לאחר שהן נקלעו לחובות של מיליונים, והיא מופנית נגד תהילה ברלנד, נחמן ברלנד ונתן ברלנד. מדובר באשתו, בנו ונכדו של אליעזר ברלנד, מנהיג הקהילה, שנמלט מהארץ בשנת 2013 בעקבות חשדות למעשים מגונים בנשות הקהילה. ב-2016 הוא הוסגר ארצה מהולנד, לאחר שנמלט למרוקו ולדרום אפריקה. באותה שנה הוא הורשע במסגרת הסדר טיעון בשתי עבירות של מעשים מגונים וכן בעבירה של תקיפה. מספר חודשים לאחר מכן שוחרר בשל מצבו הרפואי.

המפרק בר הלל לא תבע את אליעזר ברלנד עצמו, בשל העובדה שאין ראיות לכך שהוציא בעצמו את הכספים או נתן הוראות למשיכת הכספים. מהתביעה עולה כי ברלנד היה הדמות שהניעה את קבלת התרומות, ואילו בני משפחתו הקרובה היו אמונים על משיכת כספי העתק לצרכיה הפרטיים של המשפחה, תוך שהם מבודדים אותו מסביבתו במשך 15 שנה.

תביעת מפרק עמותות "שובו בנים" מגיעה לאחר שניהל הליכים משפטיים בשנים האחרונות כדי לקבל צווים למתן חשבונות ולהקפיא את השימוש בחשבונות והעברות הכספים, כדי שיוכל להוכיח את הברחת הכספים ולהשיב את הכספים למטרה עבורה הם נתרמו.

על-פי התביעה, אשר מחזיקה למעלה מ-350 עמודים כולל נוספים, לפני כעשור נכנסו לתוך החשבונות שבשליטת הנתבעים סכומי עתק של כ-5 מיליון שקל מדי חודש, באמצעות הוראות קבע של אלפים רבים של תורמים אשר ביקשו לתרום למוסדות "שובו בנים". בין השנים 2009-2013 נכנסו לחשבונות בדרך זו כ-200 מיליון שקל, לא כולל סכומי עתק נוספים שהגיעו בדרך של "פדיונות" במזומן עבור "הצדיק" ללא כל רישום ותיעוד.

על-פי הנטען, הדרך של משפחת ברלנד להוציא ולהלבין את הכסף מהעמותות הייתה מתוחכמת ושיטתית. בעלי החשבון ושליחים מטעמם חתמו בסיטונאות על צ'קים בסכומי כסף משתנים, והמירו באמצעות חלפנים את הצ'קים לכסף מזומן, ומשם הכסף חולק ללא כל רישום על-פי ראות משפחת ברלנד. משפחת ברלנד אף רשמה צ'קים לפקודת אנשים פרטיים ועמותות שונות, וקיבלה בתמורה כסף מזומן תמורת דמי עמלה.

בדרך זו, נטען, הולבנו כאמור עשרות מיליוני שקלים תוך מספר שנים. מהתביעה עולה כי משפחת ברלנד השתמשה בכ-10,000 צ'קים שונים בתקופת הזמן הזו, ללא כל רישום של העמותות שבניהול משפחת ברלנד לאן נותבו הכספים.

על-פי התביעה, משפחת ברלנד בודדה מסביבתו את אבי המשפחה ומנהיג הקהילה אליעזר ברלנד, ופעלה כביכול בשמו לצורך ניצול הכספים הרבים שזרמו לחשבונות השונים על-מנת להפיק רווחים אישיים. בתביעה נטען כי "הנתבע נחמן ברלנד שלט שלא כדין ללא מצרים בקהילה ובכספיה, זאת למרות שלא היה רשום כאחד מבעלי החשבונות נשוא תביעה זו. הוא אשר נתן הוראות ופעל יחד עם אמו ובנו נתן שהיו בעלי החשבונות ובאמצעות עושי דברו, בכל החשבונות של העמותות וגם ב'פדיונות' שנמסרו לרב אליעזר ברלנד, ובכל ענייניהם הכספיים".

על-פי הנטען בתביעה, הוראות הקבע כלל לא הגיעו לחשבונות של עמותות "שובו בנים", שסבלו מחובות של מיליוני שקלים, בזמן שלחשבונות הפרטיים נכנסו סכומי עתק שהיה בהם די והותר כדי לסגור את חובות העמותות. מהחומר עולה כי הנתבעים פעלו בצורה מתוחכמת בשיטת ההתרמות. האברכים והמתרימים יצאו עם פנקסים של הוראות קבע על-מנת להחתים את ציבור התורמים על אותן הוראות. כל טפסי הוראות הקבע היו זהים, כאשר נכתב על גביהם "מוסדות שובו בנים", אולם על גבי ההוראות נרשמו במשרדים לאחר החתמת התורמים "קודי מוסד" שונים.

בדרך זו הצליחה משפחת ברלנד להטות את הוראות הקבע מחשבונות של עמותות הקהילה, לחמישה חשבונות אחרים אשר נקראו בשמות מוסווים כגון "חשבון על-שם נתן ברלנד ברסלב שערי בינה" וכדומה. בהצהרותיהם לבנק, טענו תהילה ונתן ברלנד כי מטרת החשבון היא גיוס תרומות למטרת רווחת קהילת ברסלב וגופי הקהילה.

על-פי התביעה, "התורמים לא ידעו שהכספים לא נכנסו לחשבונות בנק הרשומים על-שם העמותות, לא ידעו שהכסף לא שימש את מוסדות שובו בנים, ושהכספים נכנסו לחשבונות פרטיים של משפחת ברלנד, בהם עשו בכספים כרצונם, ללא כל פיקוח ושליטה וללא כל רישום כדין".

על-פי הנטען, תהילה ונחמן ברלנד העבירו מדי חודש סכומים גדולים לבני המשפחה מתוך הכספים שהתקבלו כתרומות, ואף סייעו בדרך זו לילדים ולנכדים לקנות דירות. על-פי הנטען, לנחמן ברלנד יש דירות רבות שרשומות על שמות של אנשים אחרים כחלק מניסיון הסוואת הברחת הכספים.

עוד נכתב כי הברחת הכספים בחשבונות הפרטיים שנוהלו על-ידי משפחת ברלנד ועושי דבריהם אפשרה להם לבצע פעילות ענפה של מאות מיליוני שקלים ללא כל רישום וללא ניהול ספרים.

כך לדוגמה, בחשבון על-שם "ברלנד נתן ברסלב שערי תורה" יצאו בין השנים 2009-2012 בדרך של צ'קים בלבד סכום שעולה על 22 מיליון שקל. בחשבון על-שם "ברלנד נתן שערי בינה" יצאו בשנים אלה 20 מיליון שקל נוספים.

עו"ד בר הלל החליט להתמקד בהעברות הכספיות שבוצעו באמצעות צ'קים בלבד מ-4 חשבונות בלבד ובשנים בודדות, כדי לדרוש חזרה עבור העמותות שלשמן נתרם הכסף סכום של כ-50 מיליון שקל, ובכך לשלם את כל החובות הנדרשים על-ידי נושי העמותות. 

 עו"ד יששכר בר הלל

המפרק זימן על-פי חוק את הנתבעים לחקירה במשרדו, אולם השלושה בחרו לשמור על זכות השתיקה וסירבו להסביר ולתת פירוט לשימוש שנעשה בכספים בחשבונות. לטענתם בחקירה, הם מאוימים על-ידי קנאים ואויבים שבקהילה, ולכן הם מנועים לשתף פעולה עם החקירה.

עו"ד בר הלל שאל את תהילה ברלנד אם הגישה תלונה במשטרה בגין האיומים הנטענים, והיא השיבה בשלילה. "אני רוצה להבין. כשאני שואל אותך מה שמות הילדים שלך, איך זה קשור לאיומים, אם היו איומים?". ברלנד השיבה: "אפשר לשאול במשרד הפנים. אין לי את זה בתעודה באמת. זקנתי בשביל שזה יהיה בתעודה".

בר הלל: "את לא זוכרת את שמות הילדים?"

"אני מנועה מלדבר. אני לא מרגישה טוב. אני לא מדברת". תהילה טענה כי האנשים שסביב אליעזר ברלנד מאיימים עליה ברצח.

עו"ד בר הלל: "למה?"

תהילה: "כי הם רוצחים".

"האם נכון שאת ובנך נחמן סגרתם את הרב ברלנד 15 שנה בחדר, שהוא לא היה יכול לצאת משם?"

תהילה ברלנד: "אני מנועה מלדבר".

נחמן ברלנד טען בחקירתו כי הוא היה אחראי על "האיזון הרוחני" של הקהילה בלבד. לטענתו, הוא לא יכול לשתף פעולה עם חקירת המפרק ואף אינו יכול להגיש תלונה במשטרה בשל האיומים. "לא מתלונן. אני מאוים לא להתלונן במשטרה. קיבלתי ייעוץ משפטי שמשטרה לא יכולה לגונן נגד 5 אלף קנאים... הם אומרים שאני רוצה לרצוח את אבא שלי".

למרות שסירב לשתף פעולה באופן גורף עם חקירת המפרק, בתצהיר משנת 2016 כתב נחמן ברלנד כי הכספים בחשבונות נועדו לשרת את קהילת "שובו בנים", וכי הנתבעים לא עשו בכספים כל שימוש אישי. בתצהיר משנת 2017 טען נחמן ברלנד כי "לא הייתי מעורב בפעילות הכספית של הישיבה... כל סכומי הכסף שעברו תחת אבי מו"ר שליט"א חולקו לנזקקי הקהילה או לפעילות המוסדות".

נתן ברלנד נחקר בבית המשפט על-ידי עו"ד בר הלל לפני כחודשיים. בעדותו ניסה להפליל את סבו אליעזר וטען כי הוא המוח מאחורי השיטה. לטענת נתן ברלנד, הצ'יינג' בשכונת "בית ישראל" שבירושלים, אשר שימש להוצאת המזומנים, שייך לסבו, למרות שאינו רשום כבעל מניות. "אתה מכיר את כל הכנופיות בתוך הקהילה הזאת, ואתה יודע מי לקח את הכסף, רק שאתה לא רוצה לתבוע אותו משיקולים אישיים. לגבי הצ'יינג', הוא של סבא שלי, ואני מעולם לא דרכתי בו. זה נפתח בשביל הפעילות של סבא שלי, והוא מנהל שם את העניינים. כל בוקר הוא נכנס לשם".

לטענת נתן ברלנד, סבו מנהל את כל החשבונות ואף מחזיק בנכסים ללא רישום. "סבא שלי מנהיג עוצמתי, למרות ששום דבר לא רשום על שמו. יש לו הרבה נכסים והרבה פעילויות, ומי שמנהל את הפעילות שם זה הוא".

יש לציין כי בשנת 2013 פתחה המשטרה בחקירה מצומצמת להברחת כספים של משפחת ברלנד לחשבונות של מקורבים. המשטרה הוציאה צווי איסור דיספוזיציה בנכסים ובחשבונות שהוקפאו על-ידי בית המשפט.

אולם בסופו של דבר, בשנת 2018, פרקליטות מחוז ירושלים החליטה שלא להעמיד לדין את החשודים וסגרה את התיק. מהנתונים שעולים מתוך התביעה הנוכחית יש מקום לתהות על אופן ניהול החקירה, כמו גם ההחלטה לסגור את התיק ללא כל אישום.

עו"ד יששכר בר הלל מסר בתגובה כי "למשטרה היו מספיק כלים כדי לחקור ולהעמיד לדין את כל האחראיים להברחת הכספים ולהלבנת ההון. אם אני, כעורך דין פרטי על-פי מינוי של בית המשפט, הצלחתי להגיע לחומרי הראיות, משטרת ישראל והפרקליטות בוודאי ובוודאי שהיו יכולות להגיע לחומרים אלה ולחומרים נוספים שעל בסיסם היה אפשר בהחלט להגיש כתבי אישום. בהחלט היה עניין ציבורי בהעמדת אנשים אלה לדין.

"בתקופה שניהלתי כמפרק העמותות את מוסדות החינוך של הקהילה, התברר לי כי למרות מאות מיליוני השקלים שנכנסו לחשבונות שיועדו לצורכי הקהילה, הגיעו ילדים בני 5-6 לבית הספר כדי ללמוד מ8:00 עד 17:00 אחרי-הצהריים ללא שהיה להם סנדביץ' אחד לאכילה. אני ביקשתי מהשופט דוד מינץ לספק להם ארוחה צהריים חמה מכספי החשבונות, שאישר את העברת הכספים. הניגודיות בין מאות מיליוני השקלים שנכנסו לחשבונות בניהול המשפחה, לבין העוני הקיצוני של חלק גדול מילדי הקהילה, אומר דרשני".

עו"ד יוספי מזר, המייצג את תהילה ונחמן ברלנד, מסר בתגובה כי "המדובר בתביעת-סרק שנועדה להלך אימים על הנתבעים. האירוע מושא התביעה נבדק ונחקר על-ידי משטרת ישראל, אשר לאחר חקירות רבות החליטה על סגירת התיק, עניין המעיד כי לא נפל בהתנהלות מרשנו כל רבב. מרשנו פעלו כל חייהם לטובת קהילת 'שובו בנים', והטענות המופנות אליהם כעת יוכחו בבית המשפט כמופרכות וחסרות בסיס".

עורכי הדין גלעד ברון ומעיין מכאני ממשרד ברון ושות', המייצגים את נתן ברלנד, מסרו בתגובה: "מרשנו, מר נתן ברלנד, דוחה את הטענות המועלות בענינו במסגרת כתב התביעה, תביעה שמוגשת בשיהויי אדיר, אם לא התיישנות, ונעדרת את התשתית הראייתית והעובדתית המתבקשת להוכחת הטענות הנטענות בה, לבטח בכל הנוגע למרשינו מר נתן ברלנד. להיעדר הראיות כאמור התייחס כבר בעבר בית המשפט, אבל לצערנו, נידרש לחזור ולעסוק בכך".

עוד כתבות

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם