גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תביעה נגד משפחת הרב אליעזר ברלנד: שלשלה עשרות מיליוני שקלים של תרומות לצרכיה האישיים

תביעת המפרק של עמותת של קהילת "שובו בנים", בסך 50 מיליון שקל, מופנית כלפי אשתו של הרב, בנו ונכדו ● מהתביעה עולה כי מנהיג הקהילה ברלנד, שהורשע ונאסר בגין מעשים מגונים, הניע את קבלת התרומות, ואילו בני משפחתו היו אמונים על משיכת כספי העתק לצורכי המשפחה, ובודדו אותו מסביבתו הקרובה

תביעה / אילוסטרציה: שאטרסטוק
תביעה / אילוסטרציה: שאטרסטוק

לבית המשפט המחוזי בירושלים הוגשה תביעה בסך 50 מיליון שקל נגד משפחתו של מנהיג קהילת "שובו בנים" אליעזר ברלנד. זאת, בטענה כי המשפחה לקחה לצרכיה האישיים תרומות שנועדו לקהילת "שובו בנים" של חסידי ברסלב ולתמיכה בגופים של מוסדות הקהילה.

התביעה הוגשה באמצעות עו"ד יששכר בר הלל, שמונה כמפרק שש עמותות של קהילת "שובו בנים" לאחר שהן נקלעו לחובות של מיליונים, והיא מופנית נגד תהילה ברלנד, נחמן ברלנד ונתן ברלנד. מדובר באשתו, בנו ונכדו של אליעזר ברלנד, מנהיג הקהילה, שנמלט מהארץ בשנת 2013 בעקבות חשדות למעשים מגונים בנשות הקהילה. ב-2016 הוא הוסגר ארצה מהולנד, לאחר שנמלט למרוקו ולדרום אפריקה. באותה שנה הוא הורשע במסגרת הסדר טיעון בשתי עבירות של מעשים מגונים וכן בעבירה של תקיפה. מספר חודשים לאחר מכן שוחרר בשל מצבו הרפואי.

המפרק בר הלל לא תבע את אליעזר ברלנד עצמו, בשל העובדה שאין ראיות לכך שהוציא בעצמו את הכספים או נתן הוראות למשיכת הכספים. מהתביעה עולה כי ברלנד היה הדמות שהניעה את קבלת התרומות, ואילו בני משפחתו הקרובה היו אמונים על משיכת כספי העתק לצרכיה הפרטיים של המשפחה, תוך שהם מבודדים אותו מסביבתו במשך 15 שנה.

תביעת מפרק עמותות "שובו בנים" מגיעה לאחר שניהל הליכים משפטיים בשנים האחרונות כדי לקבל צווים למתן חשבונות ולהקפיא את השימוש בחשבונות והעברות הכספים, כדי שיוכל להוכיח את הברחת הכספים ולהשיב את הכספים למטרה עבורה הם נתרמו.

על-פי התביעה, אשר מחזיקה למעלה מ-350 עמודים כולל נוספים, לפני כעשור נכנסו לתוך החשבונות שבשליטת הנתבעים סכומי עתק של כ-5 מיליון שקל מדי חודש, באמצעות הוראות קבע של אלפים רבים של תורמים אשר ביקשו לתרום למוסדות "שובו בנים". בין השנים 2009-2013 נכנסו לחשבונות בדרך זו כ-200 מיליון שקל, לא כולל סכומי עתק נוספים שהגיעו בדרך של "פדיונות" במזומן עבור "הצדיק" ללא כל רישום ותיעוד.

על-פי הנטען, הדרך של משפחת ברלנד להוציא ולהלבין את הכסף מהעמותות הייתה מתוחכמת ושיטתית. בעלי החשבון ושליחים מטעמם חתמו בסיטונאות על צ'קים בסכומי כסף משתנים, והמירו באמצעות חלפנים את הצ'קים לכסף מזומן, ומשם הכסף חולק ללא כל רישום על-פי ראות משפחת ברלנד. משפחת ברלנד אף רשמה צ'קים לפקודת אנשים פרטיים ועמותות שונות, וקיבלה בתמורה כסף מזומן תמורת דמי עמלה.

בדרך זו, נטען, הולבנו כאמור עשרות מיליוני שקלים תוך מספר שנים. מהתביעה עולה כי משפחת ברלנד השתמשה בכ-10,000 צ'קים שונים בתקופת הזמן הזו, ללא כל רישום של העמותות שבניהול משפחת ברלנד לאן נותבו הכספים.

על-פי התביעה, משפחת ברלנד בודדה מסביבתו את אבי המשפחה ומנהיג הקהילה אליעזר ברלנד, ופעלה כביכול בשמו לצורך ניצול הכספים הרבים שזרמו לחשבונות השונים על-מנת להפיק רווחים אישיים. בתביעה נטען כי "הנתבע נחמן ברלנד שלט שלא כדין ללא מצרים בקהילה ובכספיה, זאת למרות שלא היה רשום כאחד מבעלי החשבונות נשוא תביעה זו. הוא אשר נתן הוראות ופעל יחד עם אמו ובנו נתן שהיו בעלי החשבונות ובאמצעות עושי דברו, בכל החשבונות של העמותות וגם ב'פדיונות' שנמסרו לרב אליעזר ברלנד, ובכל ענייניהם הכספיים".

על-פי הנטען בתביעה, הוראות הקבע כלל לא הגיעו לחשבונות של עמותות "שובו בנים", שסבלו מחובות של מיליוני שקלים, בזמן שלחשבונות הפרטיים נכנסו סכומי עתק שהיה בהם די והותר כדי לסגור את חובות העמותות. מהחומר עולה כי הנתבעים פעלו בצורה מתוחכמת בשיטת ההתרמות. האברכים והמתרימים יצאו עם פנקסים של הוראות קבע על-מנת להחתים את ציבור התורמים על אותן הוראות. כל טפסי הוראות הקבע היו זהים, כאשר נכתב על גביהם "מוסדות שובו בנים", אולם על גבי ההוראות נרשמו במשרדים לאחר החתמת התורמים "קודי מוסד" שונים.

בדרך זו הצליחה משפחת ברלנד להטות את הוראות הקבע מחשבונות של עמותות הקהילה, לחמישה חשבונות אחרים אשר נקראו בשמות מוסווים כגון "חשבון על-שם נתן ברלנד ברסלב שערי בינה" וכדומה. בהצהרותיהם לבנק, טענו תהילה ונתן ברלנד כי מטרת החשבון היא גיוס תרומות למטרת רווחת קהילת ברסלב וגופי הקהילה.

על-פי התביעה, "התורמים לא ידעו שהכספים לא נכנסו לחשבונות בנק הרשומים על-שם העמותות, לא ידעו שהכסף לא שימש את מוסדות שובו בנים, ושהכספים נכנסו לחשבונות פרטיים של משפחת ברלנד, בהם עשו בכספים כרצונם, ללא כל פיקוח ושליטה וללא כל רישום כדין".

על-פי הנטען, תהילה ונחמן ברלנד העבירו מדי חודש סכומים גדולים לבני המשפחה מתוך הכספים שהתקבלו כתרומות, ואף סייעו בדרך זו לילדים ולנכדים לקנות דירות. על-פי הנטען, לנחמן ברלנד יש דירות רבות שרשומות על שמות של אנשים אחרים כחלק מניסיון הסוואת הברחת הכספים.

עוד נכתב כי הברחת הכספים בחשבונות הפרטיים שנוהלו על-ידי משפחת ברלנד ועושי דבריהם אפשרה להם לבצע פעילות ענפה של מאות מיליוני שקלים ללא כל רישום וללא ניהול ספרים.

כך לדוגמה, בחשבון על-שם "ברלנד נתן ברסלב שערי תורה" יצאו בין השנים 2009-2012 בדרך של צ'קים בלבד סכום שעולה על 22 מיליון שקל. בחשבון על-שם "ברלנד נתן שערי בינה" יצאו בשנים אלה 20 מיליון שקל נוספים.

עו"ד בר הלל החליט להתמקד בהעברות הכספיות שבוצעו באמצעות צ'קים בלבד מ-4 חשבונות בלבד ובשנים בודדות, כדי לדרוש חזרה עבור העמותות שלשמן נתרם הכסף סכום של כ-50 מיליון שקל, ובכך לשלם את כל החובות הנדרשים על-ידי נושי העמותות. 

 עו"ד יששכר בר הלל

המפרק זימן על-פי חוק את הנתבעים לחקירה במשרדו, אולם השלושה בחרו לשמור על זכות השתיקה וסירבו להסביר ולתת פירוט לשימוש שנעשה בכספים בחשבונות. לטענתם בחקירה, הם מאוימים על-ידי קנאים ואויבים שבקהילה, ולכן הם מנועים לשתף פעולה עם החקירה.

עו"ד בר הלל שאל את תהילה ברלנד אם הגישה תלונה במשטרה בגין האיומים הנטענים, והיא השיבה בשלילה. "אני רוצה להבין. כשאני שואל אותך מה שמות הילדים שלך, איך זה קשור לאיומים, אם היו איומים?". ברלנד השיבה: "אפשר לשאול במשרד הפנים. אין לי את זה בתעודה באמת. זקנתי בשביל שזה יהיה בתעודה".

בר הלל: "את לא זוכרת את שמות הילדים?"

"אני מנועה מלדבר. אני לא מרגישה טוב. אני לא מדברת". תהילה טענה כי האנשים שסביב אליעזר ברלנד מאיימים עליה ברצח.

עו"ד בר הלל: "למה?"

תהילה: "כי הם רוצחים".

"האם נכון שאת ובנך נחמן סגרתם את הרב ברלנד 15 שנה בחדר, שהוא לא היה יכול לצאת משם?"

תהילה ברלנד: "אני מנועה מלדבר".

נחמן ברלנד טען בחקירתו כי הוא היה אחראי על "האיזון הרוחני" של הקהילה בלבד. לטענתו, הוא לא יכול לשתף פעולה עם חקירת המפרק ואף אינו יכול להגיש תלונה במשטרה בשל האיומים. "לא מתלונן. אני מאוים לא להתלונן במשטרה. קיבלתי ייעוץ משפטי שמשטרה לא יכולה לגונן נגד 5 אלף קנאים... הם אומרים שאני רוצה לרצוח את אבא שלי".

למרות שסירב לשתף פעולה באופן גורף עם חקירת המפרק, בתצהיר משנת 2016 כתב נחמן ברלנד כי הכספים בחשבונות נועדו לשרת את קהילת "שובו בנים", וכי הנתבעים לא עשו בכספים כל שימוש אישי. בתצהיר משנת 2017 טען נחמן ברלנד כי "לא הייתי מעורב בפעילות הכספית של הישיבה... כל סכומי הכסף שעברו תחת אבי מו"ר שליט"א חולקו לנזקקי הקהילה או לפעילות המוסדות".

נתן ברלנד נחקר בבית המשפט על-ידי עו"ד בר הלל לפני כחודשיים. בעדותו ניסה להפליל את סבו אליעזר וטען כי הוא המוח מאחורי השיטה. לטענת נתן ברלנד, הצ'יינג' בשכונת "בית ישראל" שבירושלים, אשר שימש להוצאת המזומנים, שייך לסבו, למרות שאינו רשום כבעל מניות. "אתה מכיר את כל הכנופיות בתוך הקהילה הזאת, ואתה יודע מי לקח את הכסף, רק שאתה לא רוצה לתבוע אותו משיקולים אישיים. לגבי הצ'יינג', הוא של סבא שלי, ואני מעולם לא דרכתי בו. זה נפתח בשביל הפעילות של סבא שלי, והוא מנהל שם את העניינים. כל בוקר הוא נכנס לשם".

לטענת נתן ברלנד, סבו מנהל את כל החשבונות ואף מחזיק בנכסים ללא רישום. "סבא שלי מנהיג עוצמתי, למרות ששום דבר לא רשום על שמו. יש לו הרבה נכסים והרבה פעילויות, ומי שמנהל את הפעילות שם זה הוא".

יש לציין כי בשנת 2013 פתחה המשטרה בחקירה מצומצמת להברחת כספים של משפחת ברלנד לחשבונות של מקורבים. המשטרה הוציאה צווי איסור דיספוזיציה בנכסים ובחשבונות שהוקפאו על-ידי בית המשפט.

אולם בסופו של דבר, בשנת 2018, פרקליטות מחוז ירושלים החליטה שלא להעמיד לדין את החשודים וסגרה את התיק. מהנתונים שעולים מתוך התביעה הנוכחית יש מקום לתהות על אופן ניהול החקירה, כמו גם ההחלטה לסגור את התיק ללא כל אישום.

עו"ד יששכר בר הלל מסר בתגובה כי "למשטרה היו מספיק כלים כדי לחקור ולהעמיד לדין את כל האחראיים להברחת הכספים ולהלבנת ההון. אם אני, כעורך דין פרטי על-פי מינוי של בית המשפט, הצלחתי להגיע לחומרי הראיות, משטרת ישראל והפרקליטות בוודאי ובוודאי שהיו יכולות להגיע לחומרים אלה ולחומרים נוספים שעל בסיסם היה אפשר בהחלט להגיש כתבי אישום. בהחלט היה עניין ציבורי בהעמדת אנשים אלה לדין.

"בתקופה שניהלתי כמפרק העמותות את מוסדות החינוך של הקהילה, התברר לי כי למרות מאות מיליוני השקלים שנכנסו לחשבונות שיועדו לצורכי הקהילה, הגיעו ילדים בני 5-6 לבית הספר כדי ללמוד מ8:00 עד 17:00 אחרי-הצהריים ללא שהיה להם סנדביץ' אחד לאכילה. אני ביקשתי מהשופט דוד מינץ לספק להם ארוחה צהריים חמה מכספי החשבונות, שאישר את העברת הכספים. הניגודיות בין מאות מיליוני השקלים שנכנסו לחשבונות בניהול המשפחה, לבין העוני הקיצוני של חלק גדול מילדי הקהילה, אומר דרשני".

עו"ד יוספי מזר, המייצג את תהילה ונחמן ברלנד, מסר בתגובה כי "המדובר בתביעת-סרק שנועדה להלך אימים על הנתבעים. האירוע מושא התביעה נבדק ונחקר על-ידי משטרת ישראל, אשר לאחר חקירות רבות החליטה על סגירת התיק, עניין המעיד כי לא נפל בהתנהלות מרשנו כל רבב. מרשנו פעלו כל חייהם לטובת קהילת 'שובו בנים', והטענות המופנות אליהם כעת יוכחו בבית המשפט כמופרכות וחסרות בסיס".

עורכי הדין גלעד ברון ומעיין מכאני ממשרד ברון ושות', המייצגים את נתן ברלנד, מסרו בתגובה: "מרשנו, מר נתן ברלנד, דוחה את הטענות המועלות בענינו במסגרת כתב התביעה, תביעה שמוגשת בשיהויי אדיר, אם לא התיישנות, ונעדרת את התשתית הראייתית והעובדתית המתבקשת להוכחת הטענות הנטענות בה, לבטח בכל הנוגע למרשינו מר נתן ברלנד. להיעדר הראיות כאמור התייחס כבר בעבר בית המשפט, אבל לצערנו, נידרש לחזור ולעסוק בכך".

עוד כתבות

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר ועד העובדים בכללית מזהיר: "אם משרד הבריאות ימנה מנהל מטעמו - כל העובדים ישבתו"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

בובות לבובו מוצגות לראווה בחנות של פופ מארט / צילום: Reuters, Oriental Image via Reuters Connect

חיוך מטריד ששווה מיליארדים: בובת הפרווה שהפכה לטרנד וכבשה את העולם

לבובו, הבובה הפרוותית בעלת הבעת הפנים המעט קריפית, הפכה ללהיט גלובלי - ולפריט חובה אצל סלבריטאיות על, כמו ריהאנה וקים קרדשיאן ● היצרנית, חברת פופ מארט הסינית, הכפילה את הכנסותיה ב־2024 ובסין כבר הזהירו מהתמכרות לבובה המעוצבת

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"