גשם קצוב ליווה אותי אל עמק יזרעאל ומילא נחלים שגדשו את גדותיהם. הטבע והמים הרבים הם תפאורה נהדרת לפסטיבל "טעמים בעמקים" שמגיח כמדי שנה ורותם אליו רשויות, גופים ירוקים, מועצות ותיירנים. השנה הורחבה הפעילות והתוצאה היא חגיגה של טבע, קולינריה, טיולים, תערוכות, אירועי דו-קיום וקהילה.
נחל דושה שבפאתי טבעון היה כנראה הדרך ההיסטורית שחיברה בין מושבות הטמפלרים ולדהיים ובית לחם הגלילית לחיפה. זוהי מובלעת יפהפייה שסובלת מסחף אדיר בחורף ובקק"ל מצאו פתרון יצירתי ובנו בערוץ מערכת סהרונים, מדרגות אבן שמאטות את הזרימה. כדי להגביר את החלחול ולהעשיר את מי התהום, ניטעו במדרגות עצי בוסתן (בואו לקטוף בקיץ) ונולד שביל טיול שמתאים לכל המשפחה ברגל, ברכב או באופניים (הכניסה מקניון מול היער).
בנחל ציפורי שקמו קק"ל ורשות ניקוז ונחלים קישון מקטע נוסף, שמתחיל ממבואת שמשית מערבה. שביל הבטון שמלווה את הנחל, נועד לטיול רגלי או לרכיבה (3.7 ק"מ) והוא יחנך בסוף השבוע של 20-21.2 באירוע קהילתי שמחבק ומחבר שטחים פתוחים ומטיילים. באירוע יתקיים הפנינג לאורך השביל עם שלל פעילויות ירוקות והפעלות יצירה. המטיילים מוזמנים לטייל לאורכו עד לחניון האקליפטוסים ממנו ניתן יהיה לשוב רגלית או בהסעה.
אירוע תרבות ומורשת מעניין יתקיים בבסמת טבעון בשבת 8.2 במוזיאון "עולם שנעלם - המורשת הבדואית", שהקים סאלח עליסאת מכפר חילף. עליסאת שעסק בפיסול כתחביב הפך אותו לעיסוקו המרכזי, והוא מפסל בעץ סצנות חקלאיות מחיי הבדואים בגליל ולמעשה משחזר את המורשת.
עליסאת הוא איש נעים ומוכשר שמסביר תוך כדי סיור על חיי הנוודות והחקלאות, התרבות והמורשת. אל תוותרו על התצוגה המוקדשת להנצחת יצחק רבין. באירוע (8.2) יצאו למוזיאון סיורים מודרכים, כולל פעילויות לילדים במתחם, והוא יימשך בתערוכת אמנות, מופעי דבקה ושירה אותנטית.
הפסטיבל, כנרמז משמו, מעלה על נס את מסעדות העמק, שהן הלב של האירועים. מסעדות רבות וותיקות לוקחות בו חלק, אבל גם כמה חדשות, ובהן השוק 34 בעפולה. מתחם השוק הישן היה מוזנח במשך שנים, עד שהשתלטה עליו קבוצת אמנים ועשתה מהפכה. בעקבותיהם הגיעו מסעדנים וחנויות מיוחדות, והיום יש בו סצנת בילויים חמה ותוססת. הקונספט של המסעדה הוא מטבח פתוח, שולחנות גבוהים כמו בבר צעיר ושמח, מוסיקה טובה, אוכל ישראלי מגוון ובימי שישי גם דיג'יי וצ'ייסרים (סגור בשבת).
מסעדה חדשה נוספת בטבעון היא ChezVeze של רוני לזרוביץ' (לשעבר מסעדת "שליו ביער"), ביסטרו עם אוכל קליל ומדויק לפי טעמה. לזרוביץ היא פצצת אנרגיה שמחה, האווירה נעימה, המנות נדיבות ומגניבות. בא לכם משהו בקטנה? מסעדת "בלה" בבית שערים הוסיפה בחצרה עגלת קפה, שנותנת מענה בשעות הבוקר כאשר המסעדה עוד סגורה. כל המאפים והכריכים נעשים במקום תחת ידיו האלופות של תום הקונדיטור, והם מלאי שחיתות ואושר.
וגם בקיבוץ יפעת יש חדש, Airbnb של שרה אליהו, שהפכה את בית הוריה ליחידת אירוח קיבוצית קלאסית מתוקה להפליא. השוס הוא סיורים להכרת הקיבוץ, שהיא עושה - על קלנועית. האטרקציה הזו מאוד ייחודית, ובסיור מספרת אליהו לאורחיה על הווי הקיבוץ דרך סיפור הקמתו ועל החיים בקהילה. הסיור חולף במבנים החשובים ובהם המכבסה, גנים, בתי ילדים, מרפאה ואתרי הנצחה, אבל גם אצל כמה מחברות הקיבוץ.
מתברר שבקיבוץ יפעת יש קבוצה של נשים יזמיות, רובן אמניות, שמציעות סיורים, הדרכות, גלריות או סדנאות, ובכל סיור מבקרים אצל כמה מהן. מיכל דורון שמפסלת בנייר; ססיליה תמיר עם סטודיו לקרמיקה; חינה גולדהור שמצפה בפסיפס כל דבר אפשרי; נורית אררט-ביטמן שאוספת בעולם תכשיטים עתיקים, משפצת, יוצרת חדשים ומוכרת; רחל קולניק עם הפעלות משחקים של פעם; נעמי לוי, רעייתו של צביקה לוי "אבא של החיילים" ז"ל, שמפסלת ברשת ומורן ברק, האופה המקומית שאופה מקמח כוסמין מיני מאפה בריאים וטעימים (מדי) ובהם לחמים, עוגיות קרקרים ועוד. אל תוותרו על המורנצ'יות שלה!
הפסטיבל יצא לדרך ב-2.2 כל הפרטים כאן
