ד''ר יואב אינטרטור, מנהל מרכז החדשנות והטכנולוגיה הישראלי של ג'יי פי מורגן / צילום: איל יצהר, גלובס
את הנסיעה מתל אביב להרצליה, בדרכי למרכז החדשנות והטכנולוגיה של ענקית הבנקאות האמריקאית JPMorgan, עשיתי באוטובוס. בדרך הרהרתי במאמר שכתב מנהל המרכז, ד"ר יואב אינטרטור, ובו הסביר כיצד הכלכלה העולמית, שכיום נעשית יותר ויותר "חכמה", תתנהל בעתיד באופן אוטונומי. מה יהיה לנו בישראל קודם, שאלתי את עצמי: אוטובוס אוטונומי, שנוסע בלי נהג, או בנק אוטונומי, המתנהל ללא בנקאים?
"אני חושב שבעשור הקרוב נראה המון שינויים בשני התחומים האלה, רכב ובנקאות", אומר אינטרטור, כשאני מציג בפניו את השאלה, בראיון ראשון שלו לתקשורת הישראלית. "בכל מדינה תהליכי השינוי יתקדמו בקצב אחר. במקרים רבים השינויים אינם תלויים בשאלה אם היכולת הטכנולוגית קיימת, אלא בהחלטה מדינית. בהטמעת טכנולוגיה של רכב אוטונומי נדרש אמון גם מצד המדינה וגם מצד משתמשי הקצה. בתחום הרכב יש הרבה מאוד סוגיות רגולטוריות שדורשות פתרון, ומדובר בהחלטות גורליות לחיי אדם, ולכן הבעיה קיצונית יותר מאשר בתחום הבנקאות.
"אם מדינה רוצה לעבור לשימוש במטבע דיגיטלי, זה במידה רבה תלוי בשאלה האם היא מוכנה להתמודד בעניין זה עם הגופים הרבים שעדיין משתמשים במטבע פיאט (מטבע ריבוני, כמו שקל או דולר; ר"ק). בשווקים רבים יש הרבה מאוד חוסר שקיפות, והמדינה מפסידה מכך המון כסף. כל מדינה שיש בה שוק שחור או שווקים שמתנהלים בכסף מזומן, מתמודדת עם בעיה כזו".
● מה מידת האמון הציבורי ברעיון של בנק אוטונומי בעולם כיום?
"זה שונה ממדינה למדינה. יש מדינות שבהן האמון גבוה, ואחרות שבהן הוא נמוך יחסית. באופן כללי, הערך העיקרי שיש לבנקים הוא אמון. אפשר לאבד אמון במהירות רבה מאוד, וזה קרה בעבר לבנקים בעולם. רכישת אמון אינה דבר מובן מאליו. היא כרוכה בהמון השקעות ודורשת מהבנק לא ליפול או להיקלע למשברים. זה דורש השקעה בהרבה מאוד אלמנטים, כמו אבטחה למשל, וביצירת ערך מוסף ללקוח".
"בתחום של מטבעות דיגיטליים, כמו ביטקוין, אפשר לראות לאורך השנים הרבה מאוד הונאות בעולם. אם בבנקים היו מגלים אפילו מאית מההונאות האלה, היתה להם בעיה רצינית. בנק לא ירשה לעצמו להיכנס לפעילות שאינה תחת פיקוח רגולטורי. מבחינת הבנק, אם זה לא מוסדר רגולטורית, זה לא יקרה. לבנקים חדשים שמוקמים מעת לעת בעולם, לוקח הרבה מאוד זמן להשיג את אמון הציבור. אמון נבנה לאורך זמן, ואתה צריך כל הזמן לשמר אותו".
● ואם יהיה בנק אוטונומי שיצליח לזכות באמון הציבור, באיזו טכנולוגיה הוא ישתמש?
"לא מדובר בטכנולוגיה אחת, אלא בסינרגיה בין טכנולוגיות רבות. יש טכנולוגיות שיוצרות בעיות חדשות, אבל גם מביאות פתרונות חדשים. לדוגמה, במערכות בינה מלאכותית (AI) יש מצד אחד בעיה של דעות קדומות שיכולות להשפיע על המערכת, ומצד שני יש גם אפשרות לשפר את הטכנולוגיה, כך שתוכל לחשוף דעות קדומות ולהתמודד איתן. בלוקצ'יין זאת טכנולוגיה שמאפשרת למערכת שקיפות ואבטחה, ויש עוד הרבה טכנולוגיות שצריך להשתמש בהן כדי לספק יותר אבטחה ולזכות ביותר אמון".
● בכנס שערכתם באחרונה בשיתוף עם "גלובס", ציינת כי ג'יי.פי מורגן הוא בנק ההשקעות הגדול בישראל בתחום הטכנולוגיה. איך אתה מסביר את ההשקעה שלכם בתחום הזה בישראל?
"רוב חברות הסטארט-אפ בארץ מייעדות את הטכנולוגיה שלהן, בסופו של דבר, לעולם הרחב, ולא לשוק המקומי, וחלק גדול מההשקעות בסטארט-אפים האלה מגיע מהעולם. לכן, לא מפתיע שבנק ג'יי.פי מורגן, שמייצג כל כך הרבה חברות בעולם, ישתמש בידע וביכולות שלו כדי לעזור לחברות לבצע בישראל השקעות. בתחום הזה יש בין הלקוחות שלנו חברות טכנולוגיה גדולות בעולם, שמחליטות לרכוש סטארט-אפים בישראל, ויש גם חברות או משקיעים פרטיים מהעולם שמשתתפים בהנפקות של חברות ישראליות באמצעות המערכות שלנו".
בנק עם היסטוריה של יותר מ-200 שנה
ג'יי.פי מורגן, מבנקי ההשקעות הגדולים בעולם, מנהל כיום נכסים בשווי 2.6 טריליון דולר, פעיל ביותר מ-100 מדינות ומעסיק יותר מ-250 אלף עובדים, על פי נתוני החברה. תאגיד הבנקאות העצום הזה מספק שירותים למיליוני לקוחות, החל במשקיעים פרטיים ועסקים קטנים ועד לחברות גדולות, גופים מוסדיים וממשלות. מניית ג'יי.פי מורגן (JPM ), הנסחרת בבורסת ניו יורק וכלולה במדד הדאו ג'ונס, משקפת כיום לחברה שווי שוק של כ-420 מיליארד דולר.
במבנה הנוכחי שלו כחברת JPMorgan Chase & Co התאגד הבנק בסוף שנת 2000, לאחר שהבנק האמריקאי הוותיק צ'ייס מנהטן התמזג עם חברת JPMorgan & Co. השורשים של צ'ייס מנהטן התחילו בסוף המאה ה-18, עם הקמתו של בנק מנהטן בניו יורק, שב-1955 התמזג עם בנק צ'ייס נשיונל.
בישראל מנוהלת פעילות בנקאות ההשקעות של ג'יי.פי מורגן על ידי רועי נבון ממשרדי החברה בתל אביב. במקביל, תחת ניהולו של גלעד פייס ממשרדי ג'יי.פי מורגן בלונדון, מנהלת החברה פעילות מסחר פיננסי מול בנקים, גופים מוסדיים ובתי השקעות בישראל. מרכז החדשנות והטכנולוגיה בהרצליה, תחת ניהולו של ד"ר אינטרטור, מנוהל בנפרד מהפעילויות העסקיות המקומיות של ג'יי.פי מורגן.
● מה תוכל לספר על פעילות המרכז בהרצליה, שבראשו אתה עומד?
"המרכז כאן פעיל כבר כשלוש שנים, ובתקופה הזאת הוא הגדיל פי שלושה את מספר העובדים שלו, שמתקרב כיום ל-110 איש", אומר אינטרטור. "יותר מ-90% מעובדי המרכז הם אנשי פיתוח תוכנה, וחלק גדול מהם עובד בצוות הפיתוח של Athena - פלטפורמת מסחר מוסדי, המשמשת את ג'יי.פי מורגן בכל רחבי העולם. מתוך כל פעילות הפיתוח של פלטפורמת את'נה, כשליש מהפעילות נעשית במרכז בישראל, שליש בבריטניה ושליש בארה"ב. חלק נכבד מצוות המרכז מתעסק בתחומים של זיהוי הונאות, אותנטיקציה (אימות נתונים), אבטחת סייבר, בלוקצ'יין, למידת מכונה, מחשוב ענן, ונוסף על כך, פועלת כאן המעבדה שמתרכזת בפעילות פינטק מקומית".
פעילות הפיתוח הטכנולוגי של ג'יי.פי מורגן בישראל התחילה כבר ב-2014, והיא נעשתה מאסיבית יותר מאז 2017, לאחר שנפתח מרכז החדשנות בהרצליה פיתוח. רובם המכריע של עובדי המרכז מתמקד בפיתוח רכיבים מרכזיים ממערכות הליבה של ג'יי.פי מורגן, כמו פלטפורמת את'נה. עם הזמן התרחבה פעילות הפיתוח גם לתחומים של זיהוי הונאות, אותנטיקציה של משתמשים, ומשם גם להגנת סייבר.
ב-2018 התחילו לפעול במרכז צוותים בתחומים של אסטרטגיה דיגיטלית ופינטק, ניתוח דאטה ובינה מלאכותית (AI), וכן צוות שפעילותו מוקדשת לפיתוח תרחישי שימוש בבלוקצ'יין, המבוססים על פלטפורמת הקוד הפתוח Quorum. ב-2019 הוקמה במרכז מעבדת חדשנות, המתמקדת בהוכחת היתכנות (POC) לפתרונות צד שלישי ורעיונות פנים-ארגוניים, ובמסגרתה נעשים, בין השאר, שיתופי פעולה עם האקדמיה לצורכי מחקר.
"את'נה היא מערכת שגדלה ומשתנה כל הזמן, ולכן הפיתוח שלה מתמשך", אומר אינטרטור. "זאת פלטפורמה בקנה מידה עולמי, שעובדת מול יותר מ-100 מדינות, עם יותר מ-100 מטבעות שונים ויותר מ-100 רגולציות שונות, והיא ממשיכה לגדול בקצב שקשה לתאר. כספים בהיקף של 6 טריליון דולר עוברים במערכות שלנו מדי יום, וזה מספר שקשה לדמיין. הצרכים הטכנולוגיים של המערכת והאתגרים העומדים מאחוריהם הם אדירים. לכן, גם כשאנחנו בוחנים טכנולוגיות פינטק חדשות, אנחנו שואלים, בין השאר, האם יש להן יכולות סקיילביליות (גידול) שיתאימו למערכות כמו של ג'יי.פי מורגן".
זיו גפני, מנהל החדשנות והאסטרטגיה הדיגיטלית במרכז של ג'יי.פי מורגן בישראל, מציין כי במרכז המקומי נעשית "פעילות ענפה עם האקוסיסטם, ולא רק מול סטארט-אפים עם פעילות פינטק מובהקת, שעוסקים למשל בפתרונות למסחר פיננסי, השקעות או אשראי, אלא גם מול סטארט-אפים שמציעים פתרונות שיכולים להביא ערך לג'יי.פי מורגן בתחומים כמו סייבר, אותנטיקציה, זיהוי הונאות, בינה מלאכותית, ביג דאטה ואפילו שיווק וניהול משאבי אנוש. אנחנו נרצה גם להשקיע בטכנולוגיות, אבל נעשה זאת כמשקיע אסטרטגי ולא פיננסי - כלומר, נשקיע בטכנולוגיות אחרי שנבחן ונעריך כי הן מתאימות מבחינה עסקית וטכנולוגית לצרכים שלנו".
● כיצד מנוהל הארגון הטכנולוגי של ג'יי.פי מורגן בעולם?
"יש לנו שני מרכזי טכנולוגיה עיקריים - אחד בלונדון ואחד ניו יורק. בסך הכל יש לארגון 18 מרכזי טכנולוגיה הפזורים בכל רחבי העולם, והמרכז בהרצליה הוא אחד מהם. מלבד לונדון וניו יורק, יש עוד מרכזים טכנולוגיים הרבה יותר גדולים מהמרכז המקומי שלנו, עם אלפי עובדים, כמו למשל אלה הפועלים בבורנמות' (אנגליה) או בגלאזגו (סקוטלנד)", אומר אינטרטור.
האסטרטגיה הגלובלית של כל יחידות הטכנולוגיה של ג'יי.פי מורגן מנוהלת על ידי גיא חלמיש ודיויד הדסון. בראיון ל"גלובס" סיפר באחרונה חלמיש כי תקציב הטכנולוגיה השנתי של ג'יי.פי מורגן הוא 11.5 מיליארד דולר, ומתוכו 800 מיליון דולר מוקדשים להשקעות חדשות.
"נגמרו לי התירוצים - וחזרתי לישראל"
אינטרטור עשה קריירה עשירה בתחום הטכנולוגיה, ובמסגרתה חי 32 שנה בארה"ב. הוא השלים לימודי תואר שני ודוקטורט במדעי המחשב באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, ומילא תפקידים בכירים בחברות ייעוץ ופיננסים בוול סטריט ובחברות טכנולוגיה גדולות, כמו מיקרוסופט ו-AT&T. ב-2015 חזר לישראל ומונה לתפקיד מנהל טכנולוגיות ראשי בבנק הפועלים, וכשנתיים לאחר מכן הצטרף לג'יי.פי מורגן כמנהל מרכז הטכנולוגיה בהרצליה.
● מה הניע אותך לחזור לישראל אחרי 32 שנה בארה"ב?
"כמו הרבה ישראלים, הגעתי לארה"ב כדי ללמוד, ובהתחלה הבטחתי לעצמי שברגע שאסיים את הלימודים, אני עולה למטוס חזרה לארץ. אבל החיים הולכים בדרך משלהם, ואין לדעת לאן הדרך תיקח אותך. וכך התחתנתי בארה"ב, נולדו לי שם שתי בנות. בכל השנים שלי בארה"ב המשכתי להיות קשור לישראל ושמרתי על קשר עם המשפחה כאן. כעבור שנים החליטו הבת הגדולה שלי ובת זוגי לעלות לישראל, ושתיהן עשו זאת באופן עצמאי ובלעדי. וכך מצאתי את עצמי לבד בסיאטל, עם בת שעושה דוקטורט באוניברסיטת חיפה, בת נוספת שעברה ללמוד באוניברסיטה בסקוטלנד, ובת זוג שהתחילה קריירה בישראל. אז הבנתי שנגמרו לי התירוצים - והחלטתי לחזור לישראל.
"לאחר שחזרתי לארץ, הכניסה שלי לתפקיד בבנק הפועלים היתה טובה מאוד מבחינתי כדי ללמוד בחזרה את התרבות הארגונית הישראלית. רוב הקריירה שלי היתה בארה"ב, וחוץ מעבודה במשרת סטודנט כמתכנת באגף המדידות הממשלתי, לא עבדתי קודם לכן בארץ. אז הייתי צריך ללמוד את התרבות הישראלית מחדש".
● באיזה מידה המרכז שלכם עוסק במחקר טכנולוגי?
"אנחנו ממוקדים יותר בפיתוח, אבל יש לנו גם שיתופי פעולה מחקריים. לג'יי.פי מורגן יש מרכז מצוינות של בינה מלאכותית בארה"ב, הפועל כמרכז מחקר ופיתוח אקדמי, ואנחנו המוסד הפיננסי היחיד בעולם שהקים גוף כזה. נוסף על כך, אנחנו במרכז הטכנולוגי בארץ מקשרים בין חוקרים מהאוניברסיטאות בישראל לחוקרים מהעולם בתחום הבינה המלאכותית".
● במה עוסק מרכז מצוינות הבלוקצ'יין שלכם?
"כחלק מהאסטרטגיה העולמית של ג'יי.פי מורגן, אנחנו עושים מאמץ מרוכז בתחום הבלוקצ'יין, שיש לו השפעה ברמה הגלובלית. ד"ר יעקב מנדל הוא האחראי על הצוות הזה במרכז שלנו", אומר אינטרטור. כפי שנחשף בשנה שעברה ב"גלובס", ד"ר מנדל הצטרף למרכז מצוינות הבלוקצ'יין של ג'יי.פי מורגן לאחר שסיים את תפקידו כמנהל המכון לחקר הבלוקצ'יין באוניברסיטת תל אביב.
"רשת הבלוקצ'יין שלנו תמשיך לצמוח"
בפברואר 2019 זכתה לסיקור תקשורתי נרחב בעולם (וגם אצלנו ב"גלובס") ההכרזה של ג'יי.פי מורגן כי הבנק נערך לקראת השקת מטבע דיגיטלי משלו, JPM Coin. רבים הרימו גבה כשהבנק הכריז על המהלך, בעיקר מכיוון שהמנכ"ל העומד בראשו, ג'יימי דיימון, התבטא בעבר בחריפות רבה נגד ביטקוין ומטבעות קריפטוגרפיים. עם זאת, נראה כי גם דיימון סבור שהבנק עשוי למצוא תועלת בטכנולוגיית הבלוקצ'יין.
ביוני האחרון דווח ברשת החדשות "בלומברג" כי לקוחות עסקיים של הבנק התחילו להשתתף בניסוי שבו נעשה שימוש ב-JPM Coin. בשנים האחרונות מפתח ג'יי.פי מורגן בשיתוף פעולה עם מיקרוסופט את פלטפורמת Quorum, המבוססת על טכנולוגיית הבלוקצ'יין של את'ריום. פרויקט נוסף של הבנק בתחום הוא IIN - רשת מידע בין-בנקאית (Interbank Information Network).
"המרכז הטכנולוגי שלנו בארץ לוקח חלק משמעותי בפרויקטים האלה. הפרויקט של קוורום נמצא כיום בתהליך של ספין-אאוט (הפרדת פעילות לצורך הקמת חברה עצמאית; ר"ק)", אומר אינטרטור. "עם זאת, ג'יי.פי מורגן ימשיך לתמוך בפלטפורמה".
רשת IIN, שהושקה על ידי ג'יי.פי מורגן ב-2017, כוללת כיום קרוב ל-380 בנקים מהעולם, והיא ממשיכה לצמוח. בספטמבר האחרון פורסם כי גם דויטשה בנק, הבנק הגדול בגרמניה, מצטרף לרשת. "הרשת הזאת מאפשרת למחשבים של הבנקים להתחבר זה עם זה ללא שרת מרכזי. אנחנו בג'יי.פי מורגן לא יכולים לראות איזה מידע מועבר בין החברות ברשת, כך שיש פה רמה גבוהה של פרטיות למשתמשים. להערכתי, הרשת הזאת תגדל ותכלול בתוכה לא רק בנקים, אלא גם חברות מתחומים אחרים", אומר אינטרטור.
"אנחנו בוחנים כל מיני תרחישי שימוש שרשת IIN עשויה לתמוך בהם, מעבר לחילופי מידע בין המשתמשים. בהעברות כספיות בין בנקים בעולם, מבוזבז כיום זמן רב ויקר על תהליכים של מניעת הלבנות הון (AML) ושל זיהוי הלקוחות (KYC). התהליכים האלה לפעמים עוצרים את ההעברות למשך ימים ואפילו שבועות. כיום, כשעובר כסף בין בנקים בעולם - למשל, בין בנק בישראל לבנק בברזיל - הוא עובר דרך הרבה בנקים אחרים. לכל אחד מהבנקים האלה יש רגולציה אחרת, בהתאם למדינה שבה הוא פועל - וזה עשוי במקרים רבים להאט את התהליכים. הערך המוסף של הרשת הזאת טמון ביכולת שלה לצמצם את משך התהליכים האלה לדקות ספורות, כשהיא מחברת בין הבנקים באופן ישיר מנקודה לנקודה", מסביר אינטרטור.
"האינטרנט העניק לנו את היכולת להתחבר מנקודה לנקודה ללא מתווכים. באופן דומה, רשת הבלוקצ'יין שפיתחנו מאפשרת לכל גוף פיננסי להתחבר לכל גוף אחר בעולם באופן ישיר ובמהירות, וזה כמובן מביא ערך ותועלת ללקוחות של ג'יי.פי מורגן".
● כשג'יי.פי מורגן הכריז ב-2018 על פרויקט המטבע הדיגיטלי שלו, JPM Coin, המהלך זכה לסיקור תקשורתי נרחב. כיצד התפתח הפרויקט מאז?
"כל התהליכים של JPM Coin נמצאים כיום עדיין בשלבי פיילוט. עד שלא יתקבלו את כל האישורים הרגולטוריים הנדרשים, השימוש במטבע הדיגיטלי לא יעבור לשלב הייצור. גם למרכז הטכנולוגי שלנו בארץ יש נגיעה בפרויקט הזה", אומר אינטרטור.
"כיום המטבע JPM Coin צמוד לדולר, ובעתיד ייתכן שיהיה צמוד גם למטבעות פיאט אחרים. הייעוד של המטבע הדיגיטלי הוא בעיקר לאפשר העברות תשלומים בין חברות. במערכות תשלומים רגילות המשמשות כיום את הבנקים, בסוף כל יום נדרשת 'סגירה' של עסקאות (לצורכי סליקה). לעומת זאת, ברשת כמו של JPM Coin אפשר לומר שבכל רגע נתון, כל העסקאות סגורות. זה מאפשר למשתמשים המורשים ברשת לדעת בזמן אמת בדיוק מה מצב העסקאות, ובמקביל גם מאפשר את הפיקוח הרגולטורי והחשבונאי על כל העברות התשלומים".
בנובמבר האחרון הכריז הבנק המרכזי של סינגפור (MAS) על שיתוף פעולה עם ג'יי.פי מורגן, שבמסגרתו יפתחו יחד מערכת להעברות תשלומים בינלאומיות, ובה ייעשה שימוש ברשת הבלוקצ'יין IIN ובטכנולוגיה של מטבע JPM Coin. בהקשר הזה, אומר אינטרטור, "ג'יי.פי מורגן התחיל לנהל שיחות גם עם בנק ישראל על אפשרות שהבנק ישתמש במערכת הזאת בתחום של העברות מטבע בינלאומיות".
● יש לך פרספקטיבה של יותר מ-30 שנות ניהול בתחומי הטכנולוגיה ומדעי המחשב. בלוקצ'יין הוא מהפכה טכנולוגית לדעתך?
"לדעתי, בלוקצ'יין זה לא מהפכה, אלא אבולוציה. הדיבורים על מערכות מבוזרות כבר קיימים הרבה שנים, ובשנים האחרונות הגענו ליכולת ליישם את הטכנולוגיות האלה באופן אופטימלי. ההתפתחות של מחשוב ענן, לעומת זאת, היא כן מהפכה - וכיום אנחנו מיישמים טכנולוגיות כמו בלוקצ'יין על מערכות הענן".
● מה האתגר העיקרי עבור המרכז הטכנולוגי שלכם לשנה הקרובה?
"קודם כל, קבענו לעצמנו כיעד להגדיל את הגיוון של ההרכב האנושי בקרב הצוותים העובדים במרכז. אנחנו כבר התחלנו לפעול כדי להגיע ליעד הזה, גם באמצעות שילוב נשים בצוותים שלנו וגם על ידי שילוב של עובדים ערבים, ובעיקר ערביות ישראליות. אני חושב שחוסר הגיוון בתחום הזה הוא אחת הבעיות העיקריות בכלכלה הישראלית, ויש פוטנציאל לתקן את המצב. אפשר לראות, למשל, שבקרב סטודנטים להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטאות בארץ יש כיום שיעור גבוה של סטודנטיות ערביות, ולעומת זאת, מתוך כלל העובדים בהייטק, העובדות הערביות הן פחות מ-1%. לג'יי.פי מורגן יש כאן הזדמנות, מעבר לצרכים הספציפיים שלנו בכוח אדם, לתרום לחברה הישראלית. אנחנו מתכוונים לגייס השנה עובדים נוספים ולגוון ככל הניתן את ההרכב האנושי שלנו".
רוצים להתעדכן בענייני בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים? הצטרפו לערוץ הטלגרם קריפטו גלובס.