ח"כ חיים כץ / צילום: רפי קוץ, גלובס
בכנסת נמשך זו השעה הרביעית הדיון בוועדת הכנסת בעניין בקשתו של ח"כ חיים כץ לקבלת חסינות אל מול כתב האישום שהגיש נגדו היועץ המשפטי לממשלה. הדיון סוער לפרקים, ולפני זמן קצר הוציא יו"ר הוועדה ח"כ אבי ניסנקורן את כץ מהדיון, לאחר שזעם על אופן ניהול הדיון ועל אמירות של היועמ"ש אביחי מנדלבליט נגדו.
האווירה הכללית בדיון של חברי כנסת מימין ומשמאל, היא שכתב האישום בעייתי ומטשטש מאוד את הגבול בין אסור ומותר, והכיוון הכללי של דבריהם מעיד על אפשרות יותר מסבירה כי הוועדה תיעתר לבקשת כץ.
היועמ"ש מנדלבליט טען בדיון כי כץ ניצל את הקשר הכלכלי והחברי שלו עם היזם והסוחר בניירות ערך מוטי בן ארי, לא הודיע לוועדת הכנסת שעמד בראשה על ניגוד עניינים, וקידם חקיקה שהייתה אמורה לסייע לבן ארי ולו עצמו ולהביא לו רווחים של מיליוני שקלים. מנדלבליט אמר כי הוא בטוח שכץ לא התכוון לפגוע בציבור, וכי היה משוכנע שחשב שתיקון החוק יטיב עם הציבור, ובכל זאת, לדבריו כתב האישום הוגש, וזאת בשל הבעייתיות הגדולה במה שהגדיר ההטעיה שהטעה כץ את חברי ועדת העבודה והרווחה כשלא עדכן אותם על ניגוד העניינים החריף שבו היה מצוי.
כץ קרא לעברו: "אתה לא יכול לשלוח אדם למשפט סתם כך, אתה מדבר על עניינים שאין לך מושג בהם". מנדלבליט הגיב ואמר: "חס וחלילה"; אך כץ המשיך: "שותים את דמי, שיסביר, הוא עשה אותי רמאי. תראה לי שקל אחד?! שקל!".
ח"כ גדעון סער, הנחשב מקורב לכץ, דרש לדעת את הפרקליטות והמשטרה ביררו את טענותיהם מול חברי הכנסת שכץ לכאורה הטעה. מנדלבליט לא ידע להשיב על שאלה זו.
ח"כ איתן גינזבורג מכחול לבן תהה אילו כלים יש לחבר הכנסת כדי להוכיח כי עשה את תפקידו במסגרת החוק.
ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) אמר: "אנחנו במצב שאין עבירת שוחד, ואין עבירה על חוק ניירות ערך. נשאר נושא קידום תיקון 44 לחוק. אם החוק לא היה טוב, הוא לא היה ממשיך להתקיים בספר החוקים, והמדינה הייתה מזדעקת על המחטף, אז כנראה שזה תיקון טוב. ברגע שכל החשדות החמורים ירדו, ונשארה הסתרת ניגוד העניינים, אמרת שזה עשוי היה להניב לו רווחים, והחקירה נערכה כמה שנים אחרי. האם עלה שכץ הרוויח כסף בפועל? אם הם לא הפיקו רווחים, נשאר נושא ההסתרה, ועל זה אמרתי לכץ שהוא היה צריך להגיד. בנוסף, למה למרות שמדובר בעבירה שהעונש המרבי עליה 3 שנים, מוגש כתב אישום במחוזי, במקום בבית משפט השלום?".
ח"כ תמר זנדברג ממרצ אמרה: "רבים מאיתנו מתקשים להבין מהם בדיוק הדברים שבמסגרת החקיקה הופכים לעבירה פלילית. חשוב להבהיר מהם הדברים בעבודה שגרתית שעלולים לגלוש וחוסים תחת החסינות; ומהם הדברים שמקימים מערכת יחסים מושחתת שאסור לה להתקיים, ועליה נעמוד לדין".
ח"כ רויטל סויד (העבודה גשר) אמרה בדיון: "האם הייתה לח"כ כץ יכולת להבין שמה שהוא עושה יכול ביום מן הימים להיחשב לניגוד עניינים פלילי? אם הוא היה מביא מומחה אחר במקום בן ארי, גם אז היינו נמצאים באותה סיטואציה? אנחנו לא יודעים איפה עובר קו הגבול. ח"כ כץ חשב שהחוק מיטיב עם הציבור, ושהוא מביא מומחה. האם ניתן עכשיו פעם ראשונה להגיש כתב אישום פלילי על כוונת זדון בלי שהתקיים דיון כזה בנושא?".
היועמ"ש השיב: "אם היה מצב בו לא הייתה מודעות, והפעולות בוצעו בתום-לב, לא היה מוגש כתב אישום. אני סבור כי יש ראיות לכאורה מספיקות לבסס גם את היסוד הנפשי של העבירה, לחוסר תום-לב, וזה לא המקרה של פעולה בתום-לב. כל המקרים האחרים שהוזכרו אינם דומים. זהו מקרה חריג, ואני כופר בתחושה שאנחנו מחפשים לפגוע בחברי כנסת. זה לא המצב".
במהלך הדיון פרץ עימות בין יו"ר הוועדה ח"כ אבי ניסנקורן לבין ח"כ מיקי זוהר מהליכוד. ניסנקורן אמר כי זוהר איים ש"צריך לעצור את המשטרה בשערי הכנסת". "זה מדרון מסוכן", אמר ניסנקורן, "ואת החוק חייבים לכבד בעיקר בתוך הכנסת".
הדיון יסתיים אחר-הצהריים ויימשך בשבוע הבא. ההצבעה צפויה להתקיים בישיבה הבאה, וכאמור מסתמן כי חברי הכנסת ייעתרו לבקשת כץ לקבל חסינות מפני העמדה לדין.
*** חזקת חפות: יודגש כי גם לאחר ההחלטה על הגשת כתב האישום נגדו, ח"כ חיים כץ לא הורשע בכל עבירה, מכחיש את המיוחס לו על-ידי הפרקליטות, ועומדת לזכותו חזקת החפות.