נשים בדירקטוריון / אילוסטרציה: אפרת לוי, גלובס
בעיית ייצוג הנשים היא תופעה חוצת מגזרים וענפים - בגופים ממשלתיים ועסקיים, בכנסים ובאירועים ובתפקידים טכנולוגיים, בתפקידי השפעה ובמדור הדעות בעיתון. 51% מהאוכלוסייה צריכות לקבל ייצוג ראוי, אולם חשוב יותר לדאוג לכך שנשים יקבלו כיסא סביב שולחן מקבלי ההחלטות. בכנסת ובממשלה, במוסדות חשובים כמו בתי חולים ובהנהלות של חברות עסקיות.
זה לא קורה משלל סיבות, שקשה לשים את האצבע על אחת מהן, והאמת - זה גם לא משנה. צריך להסכים שלא ניתן להמשיך במצב הנוכחי ולעשות כל מה שניתן כדי לשפר אותו. זה לא נכון ערכית (גברים לא יכולים להחליט בעצמם על כל מה שקורה בעולם), זה לא נכון מקצועית (גיוון דעות תורם לקבלת החלטות טובה יותר), וזה פוגע באמון כלפי אותם גופים מצידם של אזרחים, לקוחות, עובדים וכו' (כי אם רק גברים יושבים סביב השולחן, התמונה שהם רואים עלולה להיות מעוותת). הדבר נכון כמובן גם לגבי כל קבוצת אוכלוסייה שסובלת מתת-ייצוג.
"גלובס" יפרסם בתקופה הקרובה נתונים לגבי מספר הנשים בדירקטוריונים ובהנהלות של גופים חשובים במשק. הפרויקט שלנו נפתח בחברות הייטק עם שווי של יותר ממיליארד דולר. החברות הכי חדשניות מינו ארבע דירקטוריות בלבד מתוך 140 חברי דירקטוריון. ואנחנו חשבנו שהשנה היא 2020.