האם המעורבות הפוליטית פוחתת ככל שמתרחקים מתל אביב? חבר הכנסת ינון אזולאי, מנציגיה החדשים של ש"ס, טען בדאגה שכן. "בפריפריה אחוזי ההצבעה יותר נמוכים מאשר במרכז", הוא אמר למנדי גרוזמן בערוץ כאן מורשת. "למה? כי אנשים נמאס להם. הם רוצים קצת חברתיות; שקצת יהיה להם עוד איזה משהו: עוד פרנסה, עוד איזה חוג לילדים. המדינה תקועה". אזולאי חתם את דבריו בקריאה נרגשת למאזינים בפריפריה: "זה הזמן לצאת להצביע".
כדי לעגן את התיאוריה של אזולאי בעובדות מוצקות, נצטרך להגדיר קודם כל מהי "פריפריה". למרבה הנוחות, קיים מדד כזה. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) הציגה ב-2015 נוסחה לסיווג כל היישובים בישראל לעשרה "אשכולות פריפריאליות". הנוסחה מביאה בחשבון שני מרכיבים: המרחק למחוז תל אביב; והנגישות של תושבי היישוב לכל תושב אחר בארץ על פני רשת הכבישים. את ההסברים המתמטיים - למיטיבי לכת בלבד! - תמצאו באתר הלמ"ס.
כעת אפשר לשאול: האם שיעורי ההצבעה באשכולות הפריפריאליים הנמוכים אכן נמוכים יותר? לקחנו את נתוני ההצבעה בבחירות האחרונות וסידרנו אותם לפי אשכולות. במבט ראשון, אין קשר פשוט: ביישוב נידח יחסית כמו יסוד המעלה נרשמו שיעורי השתתפות גבוהים בהרבה מאשר בתל אביב עצמה, 71% לעומת 62%.
אבל ממעוף הציפור, אזולאי צודק: מתוך כ-900 אלף בעלי זכות ההצבעה בשני האשכולות המרוחקים, קצת פחות מ-50% הגיעו לקלפי. ככל שהמרכזיות עולה המספרים מטפסים, עד לאשכולות 7 ו-8 שרשמו שיעורי הצבעה של 68%. בשני האשכולות העליונים, שכוללים בעיקר את תל אביב ושכנותיה, הנתון עמד על 65%.
גם הטענה של אזולאי ש"לאנשים נמאס" לכל הפחות מתיישבת עם המספרים, אם נשווה את שיעורי ההצבעה לאלה שהיו ב-2015. ההשתתפות בבחירות באותה שנה הייתה גבוהה בכמה אחוזים. אבל השינוי לא התרחש רק בפריפריה: הירידה בהצבעה נרשמה בכל האשכולות, מרוחקים ומרכזיים.
■ בשורה התחתונה: דברי אזולאי נכונים. בבחירות האחרונות הגיעו לקלפי כמחצית מבעלי זכות הבחירה ביישובים הפריפריאליים ביותר, לפי מדד הלמ"ס, לעומת כשני שלישים ביישובים המרכזיים.
