נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ורה"מ בנימין נתניהו / צילום: רויטרס, Gripas-Yuri-ABACA
גם אם יתברר בסופו של יום שישראל לא תחיל ריבונות על גושי ההתיישבות עוד לפני הבחירות, אין סיבה להתעלם ולזלזל בהתרגשות שאפפה את נאומו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בשבוע שעבר.
מעבר להצהרות ולתוכניות הסדורות, הדבר המרגש והמרכזי לדעתי בקולות המגיעים מוושינגטון הוא הניסוח ובחירת המילים המרעננת. לא זו אף זו, יש לנו מה ללמוד מהממשל האמריקאי - הטרמינולוגיה חשובה.
עופר חדד מחדשות 12 פרסם תמליל שיחה בין בכיר בממשל טראמפ לבין בכיר בהנהגת המתיישבים, אשר שואל: "מה יעלה בגורל ההתנחלויות?". הבכיר האמריקאי עונה לו בתגובה: "למה אתם משתמשים במונח הזה, 'התנחלויות'? אנחנו לא משתמשים בו, אז אין סיבה שאתם, מבחינתנו אלה קהילות ישראליות ביהודה ושומרון".
לא מדובר בהתעכבות קטנונית, השימוש במונחים והיחס למילים עושה את ההבדל.
בכל פעם שאני משוחח עם תיירים, והם מדברים איתי על "הגדה המערבית", אני מתעכב ומתקן אותם שמדובר ביהודה ושומרון (כאן ראוי להיזכר במילותיו של אלתרמן - "העובדה הברורה והמוחלטת שכינוי זה 'הגדה המערבית' היא למעשה פסבדונים של נחלת-אבות המסמלת את העמוקים בקשריו של העם היהודי עם ארץ ישראל").
אמרו "יהודה ושומרון", לא "הגדה המערבית" ואף לא "השטחים" כמו שנהוג במחוזות התקשורת השונים. אמרו "התיישבויות" ולא "התנחלויות".
לאחר ניצחון החשמונאים על היוונים שולח המלך אנטיוכוס מכתב לשמעון המכבי בו הוא קורא לו להחזיר את השטחים שנכבשו מהאימפריה ההלניסטית. זוהי תשובתו של שמעון: "לא ארץ נוכרייה לקחנו ולא על נוכרים השֹתררנו, אלא על נחלת אבותינו, אשר נכבשה בידי אויבינו באחת העתים בלי צדק. ואנחנו, כאשר הייתה לנו שעת כושר, השיבונו אלינו את נחלת אבותינו". מילים אלה שנכתבו לפני יותר 2,000 שנה רלוונטיות גם היום לוויכוח הסמנטי. זכרו - לא "כבשנו" שום שטח, אלא "שחררנו" את נחלת אבותינו.
בשנת 2009 נשא הנשיא ברק אובמה את מה שזכה לכינוי "נאום קהיר" באוניברסיטת קהיר במצרים. בנאום, שכל-כולו התחנפות לעולם המוסלמי, פרש אובמה את משנתו למזרח התיכון והגדיר את זכותו של עם ישראל בארץ ישראל כך: "השאיפה למולדת יהודית מבוססת על היסטוריה טרגית שאי-אפשר להשכיחה". על-פי אובמה, השואה היא הסיבה המקנה את זכותם של היהודים על הארץ.
מעט יותר מעשר שנים לאחר מכן הגיע טראמפ השבוע ותיקן את העוול - "ארץ ישראל היא ההבטחה האלוהית לעם ישראל", נאם נשיא המעצמה החזקה בעולם ביום שלישי האחרון. לא השואה - אלא זכות אלוהית והיסטורית.
לצערי, בארץ המובטחת, כאשר מח"ט גבעתי עופר וינטר השתמש במונחים אלוהיים ב"צוק איתן" ואמר לחייליו "שמע ישראל", הדבר עורר סערה ופגע בקידומו.
"זכותנו ביחס לארץ ישראל נובעת לא מהמנדט ולא מהצהרת בלפור, היא קודמת לאלה... אני יכול לומר בשם העם היהודי את ההפך: התנ"ך הוא המנדט שלנו". את המילים האלה לא אמר גנרל חובש כיפה אלא בן-גוריון בוועדת פיל 1937.
הפחד מהדתה ומסמנטיקה יהודית דתית מעוור את עינינו, או כפרפרזה נוספת לאלתרמן: מכה את מוחנו ומשכיח שהצדק איתנו. עצוב שנשיא נוצרי צריך להזכיר לנו מניין נובעת זכותנו, אך מזל שהוא כאן להזכיר לנו לא לפחד משימוש בטרמינולוגיה דתית.
כדאי שגם אנחנו נפנים את זה - המילים עושות את ההבדל.
הכותב הוא מגיש תוכנית הרדיו "נכנסים בעובי הקורה" ברדיו 106.2FM