גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ד"ר אייל דורון מסביר איך הדיוק העצמי ייקח אותנו הכי רחוק שאפשר

תמיד היו יחידים שפעלו בעולם כאילו היה מגרש משחקים הפתוח רק בפניהם ● היום היכולת הזו היא ערכת ההישרדות של כל מי שרוצה לצלוח את העולם החדש ● חוקר היצירתיות ד"ר אייל דורון מסביר ל"ליידי גלובס" כיצד כל זה מוביל לצורך ליזום, תוך חתירה לדיוק עצמי

אייל דורון
אייל דורון

סיימתי השבוע להרצות בפני צוות של סטראט-אפ ישראלי חדש ומרתק, Here mobility, חברה 'חצופה' המחברת את כל שוק התחבורה העולמי תחת פלטפורמה אחת. כל אוטובוס, מונית, רכבת, ואפילו קטנוע חשמלי, ממופה בעולם, והכול מתחבר יחד לכל דרך שבה ארגון מבקש להסיע את לקוחותיו. יש להם כבר שני מיליון וחצי רכבים רשומים בתוך פחות משלוש שנים.

"אנחנו, כחברה, החלטנו לדייק לעצמנו", סיפר לי המנכ"ל ליעד, והזכיר לכולם בדרכו השקטה, "רצינו למצוא את הדרך שנכונה לנו להיות סטארט-אפ. לא לשכור האנגר נטוש ולא לעבוד בלילות. לא חייבים לנוע בין אופוריה לחרדה קיומית שהמימון לא יגיע והכול ייסגר לעד. באתי עם חלום לא הגיוני, בזה הייתי כמו כל סטארט-אפ, אבל מאותו רגע רציתי לדייק לעצמי ולאנשים איתי איך נכון לנו לחיות.
"מהרגע הראשון היינו סטארט-אפ מתחיל בתוך חברה גדולה ותומכת. הכול קורה נורא מהר, גדלנו בתוך שנתיים מ-30 עובדים ל-230. אבל האווירה, הדרך, הניהול, היומיום - הם בדרך שלנו".

קשה, בתוך כל הרעש, ההמולה, ההשוואה וה-buzz words לדייק לעצמנו איך הכי נכון לנו ללמוד ולהתקדם. ליעד הוביל במשך שנים את תחום הדטה ואיכות המפות בחברת 'ווייז', והוא מבין משהו בניווט. אנשים שפועלים מתוך דיוק עצמי גבוה, בדרך כלל מיישמים זאת בעוד מעגלי חיים, זה תופס גם לגביו. כשהתחתן עם אשתו הם החליטו לעזוב הכול באמצע ולנסוע לירח דבש לחצי שנה. אמרו להם שזה לא אחראי, אבל הם נסעו והוכיחו שזה עבד להם. גם כשחשב על המיזם החדש, חברים טובים וקרובים הזהירו אותו לא להמשיך עם זה. הם פירטו באוזניו את כל הנימוקים המלומדים. ליעד הקשיב והחליט לפעול ההפך.

זה תמיד מרתק אותי, אנשים עם רמה כל כך גבוהה של דיוק עצמי. מין שילוב של חשיבה עצמאית, תחושת בטן מפותחת ויכולת להבין את עצמם ואת העולם מסביב. השאלה המתבקשת היא האם אפשר ללמוד את זה? ואם כן - איך? יש כאלה שמשוכנעים שאפשר.

דוגמה מרתקת נמצאת באיטליה, בעיר רג’ו אמיליה, שבה צומחת אחת משיטות החינוך המדוברות בעולם לגילאי הגן. ד"ר נעמה צורן, שמקדישה את רוב חייה לחקר השיטה ומייצגת אותה בישראל, הזמינה אותי לפני שנים לביקור במקום כדי לראות מקרוב את הקסם מתרחש. גן הילדים היפהפה מוקף מצלמות, לא כי מישהו חושש מהסייעת. המבוגרים בגן מתעניינים מאוד באופן שבו הילדים מתנהגים ופועלים בכל שלב ושלב לאורך היום. מדי פעם מוזמן אחד הילדים לשיחה מרתקת שבה הוא נשאל המון שאלות: איך היה לך היום? איפה הרגשת יותר מרוכז? איך יותר טוב לך, לבד או בקבוצה? בחדר, או בחוץ בחצר? אילו תחושות עברו לך בגוף? איפה ולמה הרגשת בטוח ומרוכז? צפיתי בשיחה עם ילד בן ארבע וחצי ולא יכולתי שלא לשאול: מה אתם עושים?!? הם הסבירו לי שהם עובדים עם הילדים על דיוק עצמי ורפלקציה: על היכולת שלהם להבין כבר מגיל צעיר איך טוב ומדויק להם, מה הם יכולים להבין ולהסיק מהיום שעברו בגן, כדי שיהיה יותר מתאים להם בשבוע הבא. "זה לא מוקדם מדי לשיחה הזאת, גיל ארבע וחצי?", שאלתי. והם ענו: "זה ארבע וחצי שנים מאוחר מדי". יש שיחות כאלה המתרחשות גם כשהילדים בני שנה, הגננת מתמללת לילדים מה הם עשו לאורך היום והם סופגים את סוג השיחה הזאת. רג’ו אמיליה ידועה, בין השאר, כשיטת החינוך שמייסדה, לוריס מלגוסטה, נהג להדגיש: "זה הכול קשור ומתחיל ברפלקציה, רפלקציה, רפלקציה".

נשאלת השאלה: האם אנחנו כמבוגרים מדייקים את עצמנו גם מבחינת הסביבה שמקיפה אותנו? כולנו מתמכרים לעיסוק הקבוע בעיצוב הסביבה הכי נכונה עבור הדור הצעיר, אבל מה איתנו, המבוגרים? לכל אחד יש אנשים שבאופן קבוע 'מורידים' אותו, אבל גם אדם אחד לפחות, שבכל פעם שאנחנו פוגשים אותו הוא 'מעיף' אותנו למחשבות חדשות ומרתקות על חיינו. למה אנחנו לא פוגשים אותו יותר, ואת כל האחרים הרבה פחות? כי אנחנו לא מדייקים לעצמנו את הסט של חיינו.

ריד הופמן, מייסד לינקדאין, ביסס את כל המיזם שלו על מעגלים חברתיים המעצבים את חיינו. הוא נוהג לדבר על מעגל חמשת האנשים הקרובים לנו. אלה שאנחנו מבלים איתם הכי הרבה זמן מדי יום. האנשים האלה הם, במובנים רבים, מי שנהפוך להיות. הזדמנות טובה לשאול את עצמכם: האם דייקתם לעצמכם את דרך הדיאלוג שלכם עם האנשים שאתם מבלים איתם לאורך רוב היום בעבודה, למשל? מי האנשים שאיתם תשוחחו ותחליפו מחשבות מדי יום? מדהים בכל פעם לגלות עד כמה הסביבה הקרובה משפיעה עלינו. אנחנו מדביקים זה את זה באופן מתמיד: בפסימיות, באופטימיות, בהרגלי תזונה, בנוקשות או גמישות מחשבתית, בנטייה לכאבי ראש אפילו (שורה של מחקרים מטרידים ומשעשעים קיימים בנושא). אתם מדביקים ונדבקים, לכן כדאי לדייק לעצמכם את הסביבה שמקיפה אתכם.

רפלקציה בגן ילדים מסייעת להם להבין כבר מגיל צעיר מה מדויק להם / צילום: שאטרסטוק

ניהול זמן כאבן בוחן

ניהול הזמן הוא דרך מצוינת להבין את כוחו של הדיוק העצמי. יש אנשים שמספיקים המון וחיים כמו 'שישה אנשים לפחות', ויש כאלה שאף פעם אין להם זמן. בקשו משני חברים להיפגש לקפה ולקבל עצה. החבר שעובד 17 שעות ביום יתפנה לפגוש אתכם עוד באותו ערב, אצלכם בקפה מתחת לבית. החבר שלא עושה בעצם כלום כבר שנתיים, יציע את 'רביעי בעוד עשרה ימים, נדמה לי שיש שם חלון, אבל תן לי לברר'. בזמן שכבר תפגשו את החבר העסוק שהתפנה, הוא יכתוב לכם שלצערו רביעי בעוד עשרה ימים לא פנוי כמו שהוא חשב, אבל הוא ישלח אופציות לפגישה.

למה זה קורה? יש כאן קשר מרתק לרמת הדיוק העצמי שלנו. לכל אחד מאתנו יש שעות ריכוז גבוה שבהן אנחנו מספיקים כמו ביום שלם של עבודה, אבל רובנו לא מדייקים אותן, ולא מתמקדים בהן לשיא העשייה. בדיוק כמו בגן הילדים של רג’ו אמיליה, לכל אחד מאתנו יש את הסביבה, האווירה, האנשים, סוג הישיבה והקבוצה שטובים לנו כדי לחשוב יותר מהר ויותר יצירתי. אנחנו לא משקיעים בזה מחשבה, ולא עושים רפקלציה. אנחנו ממלאים את הלו"ז שלנו בפגישות שאפשר היה לבטל, במטלות לא הכרחיות ובאינטראקציות עם בולעי אנרגיה, מפזרי ריכוז ואנשים מלחיצים. דיוק עצמי הוא סוג של הרגל להביט על עצמנו מבפנים ומבחוץ, תוך כדי תנועה. אתם מוזמנים לנתק קשרים עם אנשים שמאיטים אתכם, ולהדק יחסים עם אנשים שביחד אתם נושמים אוויר פסגות.

להפסיק להיות 'ליד'

הקוטב השני של הדיוק העצמי הוא כפי הנראה אנשים שתמיד מרגישים 'ליד'. הם לא במקום הנכון שלהם. הם לא מצאו את העבודה שבה יש להם את הסיכוי הגדול ביותר להצליח, את הזוגיות שתמלא ותטעין אותם, או את דרך החיים שראוי להם לחיות.

הסקר העולמי של גאלופ מצביע על נתון מעורר תדהמה, שלפיו רוב תושבי העולם (85%) לא מעורבים רגשית בעבודה וממתינים, למעשה, לסוף היום ולסוף השבוע כדי לחיות בשמחה. 20 שנים נטו של עבודה במקום שאתה לא מרגיש אליו חיבור רגשי, תשוקה, תנופה, או כל מילה גדולה אחרת. המצב הזה, שבו כל כך הרבה אנשים מבוגרים לא מצאו דרך לבוא לידי ביטוי בעבודה, מעיד על הבעייתיות.

הגיוני מאוד שיש קשר עז בין חוויית זרימה בעבודה, לבין דיוק עצמי. אם נהיה 'ליד' המקום הנכון שלנו, לא נוכל לחוות זרימה. כדי ליהנות באמת ממשהו ולהרגיש התעלות, צריך להתאמן, לתרגל ולהיות טובים בו. בעבר דיברו על חוק 10,000 השעות שדרושות כדי להתאמן במשהו ולהפוך בו למומחה (מלקולם גלאדוול הזכיר זאת בספרו ‘מצוינים’). אבל האמת היא שמדובר ב-25 אלף שעות תרגול, לפחות, הנדרשות כדי להגיע למומחיות (הפסיכולוג אריק אריקסון חקר זאת לעומק). אלא שלא די בזה, כי מדובר בשעות של אימון נטו. מי יכול להתאמן אימונים קשים במשך אלפי שעות? אולי מי שדייק לעצמו בדיוק מה הוא רוצה / מסוגל / טוב בו / אוהב.

לכל אחד מאיתנו יש הרבה דברים שהוא יכול להיות ולעשות. יש מספר מצומצם הרבה יותר של דברים שמדויק לנו להקדיש להם את חיינו. איך מגלים מה הם הדברים האלה? תוך כדי תנועה. זה תהליך דינמי, שמתעדכן בכל תקופת חיים. יש אנשים שאתם פוגשים וניכר עליהם שהם חיים בהרמוניה פנימית. הם נראים כמו אנשים שיודעים בדיוק מה הם עושים. רובנו נעבוד רוב חיינו עבור אנשים שרמת הדיוק העצמית שלהם הרבה יותר גבוהה משלנו. במפעל החלומות שלהם אנחנו עובדים.

הרבה פעמים אנחנו מעיזים ועוברים לעבודה אחרת, או תחום חדש, ואחרי רגעים בלתי נסבלים של מועקה ולחץ, מגיע הרגע הזה - שבו הגוף מרגיש שהגענו אל מקום יותר מדויק לנו. המועקה של להיות 'ליד' מכבידה מאוד, היא מלווה פעמים רבות בתחושה שאנחנו לא באמת מבינים ויודעים להרגיש בבטן ולשלוף תשובות. העשייה הופכת אז למשהו מאומץ ומלאכותי מצדנו. דיוק עצמי, לעומת זאת, מעניק לנו תחושה שאנחנו בבית, ואיתה גם מגיע האומץ לפעול.

10,000 שעות אימון דרושות כדי להפוך למומחה. מלקולם גלאדוול

לנטוש את הכללים

כל מכשיר טכנולוגי כבר יודע לפנות אליכם בשם הפרטי שלכם, להמליץ לכם במה לצפות או איזו מוזיקה לשמוע, ובקרוב להגיע בצבעים שאתם מעדיפים. הגיע הזמן שנדע על עצמנו יותר. חשוב מאוד לשאול איך אני מחבר את מה שקורה כאן לחיים שלי בחוץ. התוצאה של דיוק עצמי כזה היא פיתוח של מוטיבציה פנימית וחיבור רגשי גדול הרבה יותר עם סיכוי ליהנות, להפיק המון, להיות בזרימה ולהצליח בלימודים.

בשנה האחרונה הוצאתי ספר ('הורות וחינוך במאה ה-21'). חיפשתי את הדרך המדויקת לי כדי להגיד משהו חדש על תחום שכל כך הרבה נאמר עליו. במשך שלוש שנים וחצי עבדתי עליו בדרך שאני יודע שעובדת לי: ביקרתי בעשר מדינות ונכנסתי ללמד ולחוות מקרוב איך נראה שם החינוך, ראיינתי הרבה הורים וחוקרים ומחנכים במדינות שאליהן הגעתי. לימדתי בעשרות יישובים בישראל. בסופו
של דבר ערכתי רפלקציה על ההורות שאני עצמי חווה, לטוב ולרע.

זה נשמע כמו תהליך ארוך ומפרך, אבל אני חוויתי אותו אחרת, לרוב לא שמתי לב שהזמן חולף. זה פשוט היה התהליך שנכון לי: אני חייב לפגוש אנשים, לראיין, להרהר בקול רם, לשמוע ולספוג, ללכת פיזית לכל מיני מקומות, לראות בשטח איך זה קורה. הסיבה שנשאבתי לזה היא שדייקתי לעצמי את הדרך שלי לכתוב, לחקור ולגבש עמדה. זה מה שנכון עבורי.

בכל העבודה על הספר הבנתי בסופו של דבר מה מאפיין הורות מאושרת: הורים שדייקו לעצמם את הערכים שחשוב להם שהמשפחה תשאף אליהם, זאת בניגוד להורים שפועלים לפי כללים. 'כלל' זה משהו שאתה אומר לאחרים לעשות, ולא בטוח ששאלת את עצמך אם זה באמת חשוב (ללכת להתקלח לפני תשע בערב). 'ערך' זה משהו שכולם חיים לאורו, משהו שחשוב לנו בכל נימי נפשנו (נימוס לאדם מבוגר מאוד, למשל). הורות של ערכים לא מתישה אותנו כמו הורות של כללים.

מנהל טוב לא נותן 'דוגמה אישית', הוא מוביל לערכים שהוא חי בכל רגע ורגע. העובדים שלנו והילדים שלנו רגישים במיוחד לרגעים שבהם אנחנו לא מדויקים לעצמנו, הם יודעים לזהות את הזיוף, ובזה הם עזרה מדהימה לתהליך הדיוק העצמי שלנו. נסחו את הערכים שלכם, נטשו את הכללים שלכם.

אל תחששו כל כך מהשוואות. ההשוואה לאחרים ודומים יכולה לעזור לכם לדייק את עצמכם. טוב לפעמים להשוות, לקנא, להתפעל, לכעוס, לא להבין איך הוא ולא אני. שום דבר בתהליך הדיוק העצמי הוא לא סטרילי ונקי מכעסים עצמיים, מתחושות החמצה או תסכול. דיוק עצמי הוא תהליך של שיוף עצמי, וזה מכאיב קצת לפעמים, להבין מה לא נהיה, אילו מהחלומות לא נגשים, אילו פטנזיות לא יתגשמו. אבל הפיצוי שתהליך הדיוק העצמי מציע הוא עצום: תנופה טבעית של זרימה, של אומץ, ובעיקר רגעים מתוקים של הפתעה, שלנו לעצמנו.

רעש גדול שמוביל לשקט מתוק

ישנן כמה שאלות שאפשר לחשוב עליהן כשחושבים על 'דיוק עצמי'.

ניקח, לדוגמה, מסלול לימודי כלשהו, שהחלטנו להירשם אליו. זו יכולה להיות כל מסגרת של התפתחות. כיצד אפשר לדייק את חוויית הלמידה? אפשר לשאול את עצמנו שאלות ספציפיות:

1. מה עובד לי הכי נכון ואיך הכי מעניין לי? (להקשיב, לרשום ולסכם, להשתתף, לשבת קרוב, לקרוא קודם, לחקור על המרצה כדי לדעת מה אפשר לשאול ולקבל ממנו? לא להגיע למפגשים?).
2. מתי לא משעמם לי? (איפה שכחתי את עצמי, לרגע או יותר, בשיעור, מה גרם לזה שיהיה לי מעניין ואיך אפשר לשחזר את זה?).
3. איפה אני ב'זרימה'? איפה מעניין לי עד כדי שאני 'שוכח' את עצמי ואת השעון? איפה אני כל כך 'בתוך הדבר' שאני לא חושש מכישלון?
4. מה זה נותן לי בעצם? איך מה שלמדתי השבוע עוזר לי בחיים? למה אני צריך את זה, בעצם? בטווח הקרוב בעבודה או בחיי?
5. איך אני עוזר לעצמי להשתפר בזכות כל דבר חדש שאני לומד? איך אני מטפח את העובדים/הילדים שלי בעזרת החומר החדש שרכשתי? איך אני מבלה את הזמן שלי יותר נכון עבורי בזכות הקורס שעברתי?
6. איך אני תורם לאושר של אנשים שסביבי בזכות מה שלמדתי בקורס?
זה נשמע כמו רעש גדול, אבל זה מוביל לשקט מתוק במיוחד. בשפה פשוטה יותר: למה אני פה? האם להמשיך להגיע? ואיך אני מתאים את הקורס הזה בדיוק, אבל בדיוק, לאיך שנכון לי לצרוך אותו?

עוד כתבות

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

סביר שתהיה מערכה משותפת עם ישראל ורחבה מהקודמת וזה יכול להיות בקרוב מאוד ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; פאלו אלטו נופלת ב-10%, מחירי הנפט מזנקים

עליות באירופה ● מוקדם יותר, הניקיי רשם עליות של כ-1% ● מניית גלובל אי מזנקת בעקבות הדוחות, סולאראדג' נופלת ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"