מאבטח בודק טמפרטורת גוף של אישה שרוצה להכנס למכולת / צילום: Mark Schiefelbein, Associated Press
הסערה שפקדה לאחרונה את שוקי ההון בארץ ובעולם בעקבות התפרצות נגיף הקורונה, שאף הובילה לבידודם של עשרות מיליוני סינים, קשורה ישירות גם לכיסם של ישראלים רבים. למעשה, החשיפה למה שקורה בשווקים בעקבות הקורונה אינה נגרמת רק מהשפעה "עקיפה" על המדדים בבורסה המקומית. הציבור בישראל חשוף גם דרך החשיפה לסין של גופי ניהול החיסכון הפנסיוני, בעיקר דרך הקופות והקרנות של אלטשולר שחם ושל מגדל, ודרך החברות הציבוריות בבורסה המקומית, בדגש על כאלה שמייצרות בסין.
במה מדובר? אחרי הארכת חופשת ראש השנה הסיני, הבורסה שם חזרה לפעול אמש. החששות מהשפעת נגיף הקורונה על המשך הצמיחה במדינה באו לידי ביטוי במלוא העוצמה, כשהמסחר אמש הסתיים בצלילה של קרוב ל-12% במדד שנזן ושל קרוב ל-8% במדד שנחאי - במה שהוגדר כיום המסחר הגרוע ביותר שם מאז שנת 2015. עוד טרם הירידות אתמול, הבורסות בסין היו מושבתות במשך יותר משבוע בעקבות החלטת הממשל הסיני להאריך את חופשת השנה החדשה, כך שהמסחר שחודש בהן כעת איפשר למשקיעים לראשונה להגיב להתפשטות הקורונה ברחבי המדינה. המצב בסין משפיע גם על יתר הבורסות בעולם, ובמיוחד במדינות אסיה הסמוכות אליה, שממשיכות לסבול מסנטימנט שלילי מובהק. אחד מהשווקים שהוגדרו כנמצאים בסיכון גבוה הוא השוק בהונג קונג, שם ירד מדד ההנג-סנג בכ-10% בשבועיים.
כאמור, לסוגיה זו השפעה ישירה גם על חוסכים רבים בגופים הפנסיוניים בישראל, שחשופים לשווקים הסיניים בסכום שנאמד בכ-6.4 מיליארד שקל - שמהווים סדר גודל של כ-0.6% מהתיק הפנסיוני הכולל, בממוצע. עם זאת, למעשה נתונים אלה מלמדים על חשיפה מאוד מוגבלת לשוק הסיני, כשכל ירידה של 10% בשווקים הסיניים ובערך הנכסים "הסיניים" מתורגמת לירידה כוללת מבחינת התיק כולו של כ-0.06% - לא פגיעה משמעותית בחיסכון.
עיקר החשיפה היא דרך תעודות סל
על פי נתונים שמפרסמים הגופים המוסדיים ושנאספו ועובדו על ידי אנשי פרויקט פנסיה פתוחה מהסדנא לידע ציבורי, שבראשה המנ"כלית דורית חיזי, עולה כי רוב החשיפה המוסדית לשוקי ההון הסינים - בסין עצמה ובהונג קונג - נעשית דרך תעודות סל ומניות, כשהחשיפה לתעודות סל מהווה כ-56% מהחשיפה הכוללת לסין. עוד 19% מהחשיפה לסין הם דרך קרנות נאמנות ועוד 24% ישירות דרך מניות סיניות. למעשה, החשיפה הישירה למניות סיניות כוללת את ההחזקה הישירה במניות כמו גם דרך חלק הארי מתעודות הסל ומקרנות הנאמנות.
בהקשר זה מסביר משה קאשי, מוביל פרויקט פנסיה פתוחה, כי "סרקנו את תיקי ההחזקות של הגופים המוסדיים ואיתרנו נכסים עם חשיפה לסין, כלומר מניות סיניות, תעודות סל וקרנות נאמנות על מדדים בסין, דולר הונג קונג ואחרים. עיקר החשיפה אותה אנחנו מאתרים היא דרך תעודות סל וקרנות נאמנות, כאשר החשופים ביותר הם אלטשולר שחם ומגדל פנסיה", הוא מגלה.
על פי נתוני פרויקט פנסיה פתוחה, היקף הנכסים שאלטשולר שחם מחזיק ישירות בשוק הסיני נאמדים בכ-2.7 מיליארד שקל. למעשה, על פי נתוני פנסיה פתוחה, שמסתמכים על נתונים שהיו נכונים למחצית השנייה של 2019 ואינם בהכרח משקפים את המצב הנוכחי כיום, החשיפה בגובה 2.5% בגמל של אלטשולר שחם נמוכה משיעור החשיפה לסין בתיקי הפנסיה של בית ההשקעות - שעומד על 3.1% מהנכסים. מאלטשולר שחם נמסר בהקשר לכך שהוא בעל החשיפה הגדולה לשוק הסיני מקרב המוסדיים הישראליים, כי "בחודש האחרון, עוד לפני התפרצות הנגיף, בית ההשקעות אלטשולר שחם הוריד את החשיפה המנייתית. נכון לשעת זאת החשיפה המנייתית לשוק הסיני בקופות הגמל הכלליות עומדת על כ-2.5%".
הגוף השני כאמור הוא מגדל, שחשוף בעיקר דרך חשיפה של 2.3% מנכסי קרנות הפנסיה שלו. החשיפה הכוללת של מגדל, בביטוח, בגמל ובפנסיה, נאמדת בכ-1.16 מיליארד שקל, שהם כ-0.6% מהנכסים. גוף מוסדי אחר עם שיעור חשיפה ישירה לסין גבוה יחסית הוא הכשרה ביטוח הקטנה, עם שיעור נאמד של 1.4%.
אגב, על פי הנתונים שאספו אנשי פרויקט פנסיה פתוחה, עוד גופים עם שיעור חשיפה גבוה יחסית מנכסי הקרן - ושאינם פתוחים להצטרפות של הציבור הרחב, הם קופת הגמל של עובדי בנק לאומי (1.5% מהתיק), הקופה של "פקידים עובדי המנהל והשירותים" (1.7%), הביוכימאים והמיקרוביולוגים (1.5%) וקופת רעות (1.4%).
