ח"כ חיים כץ והיועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן
ועדת הכנסת פתחה הבוקר (ג') את הדיון השני בבקשתו של חבר הכנסת חיים כץ לקבלת חסינות נגד כתב האישום שהוגש נגדו. ההצבעה תתקיים בתום הדיון, ומסתמן כי לכץ יהיה רוב לחסינות.
כל חברי הגוש הימני/חרדי - 15 במספר - יצביעו עבור החסינות, ואליהם יצטרפו ככל הנראה כמה מחברי כחול לבן ואולי גם מהרשימה המשותפת. חברים אחרים מהמרכז שמאל יימנעו ככל הנראה מההצבעה.
בדיון פרצה מהומה קלה כאשר חברת הכנסת יוליה מלינובסקי דרשה להפסיק את הפירוט של טיעוני ההגנה, וביקשה לדעת האם כץ הרוויח כסף מהתיקון לחוק שהעביר. עו"ד נוית נגב, באת-כוחו, השיבה: "ברור שלא, הוא לא הרוויח אגורה, אבל רבים אחרים הרוויחו, ובהם המושבים והקיבוצים".
עו"ד נגב הוסיפה: "זו הלכה למעשה התערבות בעבודת הכנסת. הייתה התעלמות מהמבחן של מהו עניין אישי, מתי קם ניגוד עניינים, ומתי קמה חובת גילוי. כאשר חבר כנסת מגיש או מקדם הצעת חוק שעוסקת בכלל ומשפיעה על הכלל, אין כאן שום בעיה של ניגוד עניינים".
היא ציטטה את חוות-הדעת של היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד אייל ינון, שקבע בדיון שהתקיים ב-2011 בוועדת האתיקה בנושא, כי אם אין עניין אישי אלא השפעה על הכלל, חבר הכנסת לא ייראה כמצוי בניגוד עניינים.
■ פרשנות: דיוני החסינות של ח"כ חיים כץ: תקדים משפטי בעייתי | חן מענית
כץ, ועמו חבריו לליכוד ובראשם ח"כ מיקי זוהר, עשו בימים האחרונים ניסיונות שכנוע רבים בקרב חברי המרכז-שמאל. לפי המידע שהגיע ל"גלובס", לפחות ארבעה חברי כנסת מהצד הזה יתמכו בבקשת החסינות.
בפתח הדיון, עורכת הדין של כץ, נוית נגב, מתחה ביקורת על דברי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שנאמרו בדיון הקודם, ואמרה כי "האמירה שאסור להפוך את הכנסת לעיר מקלט היא לא במקומה, לא ראויה וגם פוגעת בהליך עצמו.
"כמו כן, היועץ מנסה ליצור את הרושם שלא יעלה על הדעת שיצביעו בניגוד לעמדתו. זה ממש לא נכון - בג"ץ קבע כי החלטות הוועדה הן עליונות, ובמקרה של מתן החסינות לחבר הכנסת גורלובסקי ההחלטה היא סבירה, גם אם היא מנוגדת לעמדת היועץ".
עבירות מרמה והפרת אמונים בכתב האישום
כתב האישום נגד כץ הוגש בקיץ בשל עבירות מרמה והפרת אמונים, בפרשה שנחקרה ברשות ניירות ערך. הגשת כתב האישום הובילה להתפטרותו של כץ מתפקיד שר הרווחה. בכתב האישום נכתב כי מתוקף תפקידו של כץ כיו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, הוא קידם הצעת חוק שהייתה יכולה להיטיב עמו ועם חברו מוטי בן ארי, כשבמקביל הוא פעל בשוק ההון ביחד עם בן ארי, ותיק ההשקעות שלו גדל במיליוני שקלים באותה תקופה.
על-פי האישומים, ב-2010 הניח כץ על שולחן הכנסת, ביוזמת בן ארי, הצעת חוק פרטית מטעמו - תיקון 44 לחוק ניירות ערך - שנועדה להביא לשינוי בסדר הנשייה של חברות המצויות בחדלות פירעון, כך שבעלי אג"ח "רגילים" יקדימו בסדר הנשייה את בעלי השליטה בחברות.
לפי כתב האישום, התיקון עשוי היה להביא יתרון כלכלי משמעותי לחברת ההשקעות אקויטל שבה עבד בן ארי, לו אישית וגם לחבר הכנסת כץ, שהחזיק אף הוא באג"ח של חברות בקשיים. "מערכת היחסים החברית והכלכלית של כץ ובן ארי והאינטרסים בהם אחזו השניים בקידום תיקון 44 העמידו את כץ בניגוד עניינים חריף בין ענייניו הפרטיים ובין תפקידו הציבורי", נכתב בכתב האישום. כץ ובאת-כוחו הכחישו כל קשר בין הצעת החוק לבין יחסיו עם בן ארי.
"בייחוס עבירה של הפרת אמונים יש ניסיון לקבוע, על גבו של כץ, דרישות ונורמות שאינן קיימות במציאות בהליכי חקיקה במדינה דמוקרטית, ועלולות להטיל מגבלות לא סבירות על תפקוד הכנסת. ועדת האתיקה של הכנסת, שדנה בעניין ב־2011, מצאה טעם לפגם בהתנהלות כץ, אך סברה כי הדברים אינם עולים אף כדי עבירה אתית".
בדיון הקודם עמד היועמ"ש מנדלבליט בפני ביקורת של חברי כנסת מכל הקשת הפוליטית, אשר דרשו הבהרות על משמעות כתב האישום כלפי הכנסת ועבודתה. הטענה שעליה חזרו כלל חברי הכנסת - ובהם תמר זנדברג ממרצ; אוסאמה סעדי מהמשותפת; רויטל סויד מהעבודה ואיתן גינזבורג מכחול לבן - הייתה שפעילותם של חברי הכנסת, לרבות חקיקה, משפיעה על הציבור, וברור שגם הם או מקורביהם יכולים ליהנות או להינזק ממנה, ולכן יש בעיה עם הגדרת ניגוד העניינים.
*** חזקת חפות: יודגש כי גם לאחר ההחלטה על הגשת כתב האישום נגדו, ח"כ חיים כץ לא הורשע בכל עבירה, מכחיש את המיוחס לו על-ידי הפרקליטות, ועומדת לזכותו חזקת החפות.