עובדי מדינה / צילום: תמר מצפי
עובדי המדינה מגיעים לעבודה רק ארבעה ימים בשבוע, וחבילת הפנסיה שמקבל כל איש קבע שיוצא לפנסיה שווה 8 מיליון שקל - ממצאים אלה ואחרים עולים מדוח השכר של עובדי המגזר הציבורי לשנת 2018 שמפרסם היום (ג') הממונה על השכר באוצר, קובי בר-נתן.
הדוח מתייחס לעובדי משרדי הממשלה, בתי החולים הממשלתיים, מערכת החינוך הממשלתית (בעיקר החינוך היסודי) ומערכת הביטחון. מדובר בכ-200 אלף עובדים (לא כולל עובדי מערכת הביטחון), המהווים כמחצית מכלל עובדי המגזר הציבורי בישראל.
היקף הוצאות השכר בשירות המדינה הגיע ב-2018 ל-184.2 מיליארד שקל. הממונה על השכר מדגיש בדוח כי לצד שכר הברוטו נהנים עובדי המדינה מהטבות שכר וזכויות סוציאליות נדיבות, ובהן קביעות בעבודה, קידום אוטומטי בדרגת השכר עם הוותק, ימי חופשה וימי מחלה מעבר למינימום הקבוע בחוק, שעות עבודה מוגבלות והפרשות לפנסיה ולקרנות השתלמות בשיעור המרביים המקובלים.
קבוצות עובדים שבולטות ברמת השכר הגבוהה שלהן הם פרקליטי המדינה (כ-980 איש), ששכרם הממוצע ב-2018 הגיע ל-24,000 שקל לחודש; ועובדי רשות המסים (כ-6,000 איש), ששכרם הממוצע עמד ב-2018 על 18,570 שקל.
מגזר הרופאים מוביל בפער ניכר את דירוג מקבלי השכר לפי מקצועות. שכר המורים בישראל גבוה מהשכר הממוצע במדינות המפותחות (OECD), אך פערי השכר בין מורים צעירים לוותיקים הם הגבוהים ביותר ב-OECD.
לראשונה מפרסם הממונה על השכר בדוח את פירוט עלויות השכר של הדיפלומטים הישראלים בחו"ל. מהפירוט עולה כי שכרם של עובדי משרד החוץ בחו"ל נע בין 32,116 שקל (לעובדים המוצבים בצפון אמריקה) ל-36,123 שקל (לעובדים המוצבים באפריקה). שיאני השכר בחו"ל מקבלים שכר שבין 44,483 (שכרו של מקבל השכר הגבוה ביותר בין עובדי משרד החוץ באוסטרליה) ל-67,832 (שכרו של מקבל השכר הגבוה ביותר בין עובדי משרד החוץ באפריקה). בנוסף לשכר משלמת המדינה לדיפלומטים תוספת עבור שכר דירה (בין 11 ל-17 אלף שקל לחודש) ותוספת דמי ייצוג (בין 3,400 ל-4,500 שקל לחודש).
פערי השכר הגבוהים ביותר בין נשים לגברים היו במערכת הביטחון (24%) ובמערכת הבריאות (23%), והפערים הנמוכים ביותר היו במערכת החינוך (7%). פערי השכר בין נשים לגברים במשרדי הממשלה עמדו ב-2018 על 17%. נשים עובדות בממוצע שבע שעות שבועיות פחות מגברים ומנצלות בממוצע 5 שעות מחלה שבועיות יותר מעמיתיהם הגברים. הדוח מציין כי שיעור הגברים נוטה לעלות ככל שמדובר בתפקיד שהשכר המשולם בו גבוה יותר - 86% מהמנכ"לים במשרדי הממשלה הם גברים ו-60% מהעובדים הבכירים. לעומת זאת, 64% מהפרקליטים הן נשים.
מערכת הבריאות הממשלתית משלמת את השכר הגבוה ביותר בממוצע לעובדיה: השכר במערכת הבריאות הגיע ל-18,534 שקל. השכר הממוצע במערכת הביטחון הגיע ל-17,627 שקל. השכר הממוצע במשרדי הממשלה עומד על 16,623 שקל, והשכר החציוני על 14,640 שקל. השכר הממוצע במערכת החינוך עמד על 12,846 שקל. מספר המשרות במשרדי הממשלה צמח מאז 2013 ב-8%, שיעור נמוך משיעור הגידול באוכלוסיה במהלך אותן שנים, שעמד על 10%. לעומת זאת, מספר המשרות במערכות הבריאות והחינוך גדל ב-15%.
מערכת הביטחון מובילה בפער ניכר על-פני הגופים האחרים בתנאי הפנסיה שהיא מעניקה לפורשים לגמלאות. יציאתם של אנשי הקבע לפנסיה בגיל מוקדם יחסית מביאה לכך שכל אחד מהם צפוי לקבל גמלאות בהיקף מצטבר של 8 מיליון שקל עד סוף חייו. מדובר בסכום גבוה פי ארבעה מסכום הגמלאות המצטבר שיקבלו פורשי מערכת החינוך (2 מיליון שקל) וכלל פורשי מערכת הביטחון (4 מיליון שקל). יחד עם זאת, נציין כי רק כ-50% ממשרתי הקבע בצה"ל זכאים לפנסיה, ויתר משרתי הקבע עוזבים את הצבא בוותק שאינו מספיק לקבלת פנסיה.
בסך-הכול רשם השכר הממוצע בשירות המדינה עלייה של 1.56% במהלך 2018, במונחים נומינליים. השכר הממוצע במשרדי הממשלה עמד בשנת 2018 על 16,623 שקל, לעומת 12,214 שקל - השכר הממוצע לעובד בגיל 30 ומעלה בסקטור הפרטי. השכר במשרדי הממשלה גדל נומינלית ב-37% במהלך העשור, והשכר במערכת הבריאות גדל ב-44%. מדד המחירים לצרכן עלה במהלך אותן שנים ב-10%.
הממונה מציין כי רכיב הוותק הוא גורם מרכזי לפערי שכר ולעובדה ששכרם של העובדים בעשירון העליון של מקבלי השכר, רובם ותיקים, גבוה פי 2.6 משכרם של העובדים בעשירון התחתון, שרובם צעירים. בכל שנה מפוטרים רק 0.9% מהעובדים בשירות המדינה וממוצע הוותק בעבודה של עובד מדינה עומד על 12 שנים - לעומת 5 שנים - הוותק הממוצע בכלל המשק.
במגזר הציבורי יש תוספת אוטומטית זהה עבור כל שנת ותק בעוד שבמגזר הפרטי אין כל תוספת לוותק שמעבר ל-20 שנות עבודה. נשים לא-אקדמאיות הן המגזר שעבורו תנאי השכר במגזר הציבורי עדיפים במיוחד על פני אלה שמציע המגזר הפרטי. בנוסף עולה מדיווחי הנוכחות החודשיים של עובדי המדינה כי הם נעדרים מעבודתם בממוצע יום אחד בשבוע בשל חופשות, מחלה או השתלמויות מקצועיות. הדוח מציין כי בקרב בני 34 עד 45 ניכרת ירידה במספר השעות הנוספות ועלייה בימי המחלה על רקע הטיפול בילדים.
שכר היסוד במערכת הבריאות הוא הנמוך ביותר ביחס לשכר הסופי שמקבלים העובדים - בגלל תוספות השכר הגדולות יחסית במשולמות בגין כוננויות ומשמרות. מצב זה מביא לכך ש-52% מהעובדים במערכת הבריאות נזקקים להשלמת שכר היסוד שלהם לשכר המינימום, למרות שהשכר הממוצע הכולל שמקבלים אותם עובדים עומד על 14,501 שקל לחודש. 26% מעובדי משרדי הממשלה מקבלים השלמה לשכר מינימום - למרות שהם משתכרים בממוצע 10,639 שקל.
הדירוג הזוכה לשכר הגבוה ביותר במשרדי הממשלה הוא של מוקבלי השופטים (משרות שהשכר בהן מוקבל לנושאי משרה שיפוטית - למשל פרקליט המדינה והיועמ"ש), המשתכרים בממוצע 55,752 שקל. יועצים משפטיים המועסקים בחוזים מיוחדים מקבלים בממוצע 42,374 שקל, ומנכ"לי משרדי הממשלה משתכרים 42,218 שקל. מנגד, קלדני שופטים הוא הדירוג שבו משולם השכר הנמוך ביותר 10,299 שקל. קלדני השופטים הם הדירוג היחיד בשירות המדינה שבו קיים פער שכר לטובת נשים - שכר הנשים בדירוג גבוה ב-12% בממוצע משכר הגברים.