גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איום וירוס הקורונה ברקע: תעשיית הרכב נכנסת למסלול מכשולים

זו מסתמנת כאחת השנים המאתגרות ביותר לתעשיית הרכב העולמית ולשוק המקומי ● ברקע נמצא הווירוס הסיני שפוגע בתעשיית הרכב, שינויים מהותיים במיסוי הירוק ומחסור סלקטיבי בהיברידיות

נהג מונית בתאילנד מתגונן מפני נגיף הקורונה / צילום: רויטרס, Soe Zeya Tun
נהג מונית בתאילנד מתגונן מפני נגיף הקורונה / צילום: רויטרס, Soe Zeya Tun

ענף הרכב הישראלי סיים את חודש ינואר עם נתון מרשים של כ-41 אלף מסירות, עלייה של כ-8% לעומת ינואר אשתקד, בהתאם לציפיות המוקדמות. אבל, כמו בשנים עברו, הנתונים של ינואר ופברואר משקפים בעיקר את צבר ההזמנות של היבואנים מהרבעון האחרון של השנה הקודמת.

לפיכך תהיה זו טעות לנסות להסיק מנתוני המכירות של ינואר ופברואר מסקנות כלשהן לגבי מגמת המכירות בהמשך השנה, במיוחד ב-2020. נתונים חיוביים, בראשם שערי מטבע נוחים וריבית זניחה, דוחפים קדימה את השוק אבל נראה כי הענף צועד ב-2020 לתוך מסלול מכשולים רצוף במהמורות גלובליות ומקומיות, שהשפעתן השלילית עשויה להיות מהותית.

תעשיית הרכב נדבקת בנגיף הסיני

משבר הנגיף הסיני עדיין נמצא בעיצומו ומוקדם מדי להעריך את מלוא היקף פגיעתו בכלכלה הגלובלית ושווקי ההון. אבל השפעותיו כבר מורגשות בתעשיית הרכב והן יהדהדו גם בשוק הרכב הישראלי ברבעון הראשון, לכל הפחות.

במעגל הרחב יצרני רכב בין רבים צפויים לספוג כתוצאה מהמשבר פגיעה בהיקף של מאות מיליוני דולרים לחודש הן מצד ההיצע - עיכובים בייצור רכב סין - והן מצד הביקוש לרכב חדש בתוך סין עצמה, שצנח דרמטית מאז תחילת המשבר.

על פי הערכות ראשוניות הפגיעה עשויה לשחוק את הרווח השנתי של יצרנים עם חשיפה גבוהה לסין בשיעור של 5%-6%, בהנחה שהשפעת הנגיף לא תתרחב לשווקים גלובליים אחרים.

אפשר להוסיף לכך את העובדה, ש-2020 היא ממילא שנה מאתגרת לתעשיית הרכב בשל הרגולציה הסביבתית האגרסיבית והתוצאה היא פוטנציאל ממשי לגלגול של עלויות המשבר לתוך מחירי הרכב - נושא שישראל רגישה לו במיוחד. המשבר עשוי להוביל לעיכובים בתוכנית העסקיות של מותגים סיניים, שעושים כיום מאמצי חדירה לשוק הרכב הישראלי, אבל זו השפעה זניחה בתמונה הכוללת.

פגיעה יותר מהותית, שעשויה להיות מורגשת כבר בטווח הקצר, היא שיבוש שרשרת האספקה הלוגיסטית של תעשיית הרכב הגלובלית, שסין מהווה חלק קריטי ממנה. בשנה החולפת ייצאה סין חלקים, רכיבים ומכלולים לרכב בהיקף של כ-35 מיליארד דולר ותפסה נתח של כ-8.5% מכלל ייצור שוק החלפים העולמי.

לא מדובר רק בחלפים תחליפיים (לא מקוריים), שמהווים שוק גדול ומשגשג בישראל, אלא ברכיבי מפתח, שמיוצרים בסין על ידי ספקי טיר 1 ו-2 בינלאומיים עבור תעשיית הרכב המערבית. מדובר בחומרי גלם לייצור רכב, תיבות הילוכים שלמות, צ'יפים אלקטרוניים ולעיתים אפילו מנועים מוגמרים.

מכיוון שתעשיית הרכב המודרנית לא אוגרת סטוקים לטווח ארוך אלא נעזרת באספקה שוטפת, המשמעות של שיבוש מתמשך בלוגיסטיקה של הייצור והיצוא של רכיבי רכבי מסין היא פגיעה בלוחות הזמנים לייצור דגמי רכב רבים, שנמכרים בשוק הישראלי.

מספר יבואני רכב וחלפים בארץ כבר קיבלו בימים האחרונים התרעה מוקדמת מהספקים שלהם על עיכובים אפשריים באספקה של כלי רכב, שכבר הוזמנו. כאמור, מדובר במשבר מתגלגל ומוקדם מדי להעריך את היקף הפגיעה.

המיסוי הירוק הישראלי: סוף הדרך?

בינואר 2021 ייכנס לתוקף עדכון של מיסוי ירוק על רכב חדש, בהתאם למתווה עדכון דו-שנתי, שנקבע בעת החלת המיסוי ב-2010. בדרג המקצועי באוצר כבר פועלים לגיבוש העדכון החדש במטרה להציגו בפני הציבור לקראת אמצע השנה.

נזכיר שכל העדכונים שבוצעו עד היום היו תמיד בכיוון אחד - הפחתת הטבות המס הירוקות לטובת הגדלת הכנסות המדינה ממיסוי רכב, או לכל הפחות שמירה עליהן. כל העדכונים גם בוצעו באמצעות שינוי פרמטרים בנוסחה מורכבת ומדעית, כביכול, שגובשה בתחילת העשור כדי לשקלל את העלות הסביבתית של מזהמים שונים, שפולטים דגמי רכב חדשים שמיובאים ארצה.

אנחנו אומרים מדעית כביכול מכיוון, שעם השנים הנוסחה הזו הפכה לארגז כלים פיסקאלי. בפועל האוצר קבע את יעדי גביית מס הקנייה מרכב ושינה את הנוסחה כדי לתמרן כלי רכב שונים מהטבת מס גבוהה להטבה נמוכה ולהגדיל את מס הקנייה שמוטל עליהם, בניכוי הטבות המס.

כיום יש סימנים בשטח שהעדכון הקרוב, שיוכרז במחצית השנייה של 2020, יהיה משמעותי הרבה יותר מעוד מניפולציה של הנוסחה. המוטיבציה לכך מגיעה מתוך האוצר עצמו, בעיקר מאגף התקציבים, שמגלה התנגדות הולכת וגוברת לקונספט המקורי של המיסוי הירוק, שמבוסס על מתן פרס מדורג בהתאם לדרגת הזיהום.

באוצר טוענים שעם השנים ההטבות הללו שחקו את מס הקנייה הריאלי ובהתאם את הכנסות המדינה מתחום הרכב. העמדה הזו אף הובעה החודש די בגלוי בסקירה תקופתית על מיסוי הרכב בישראל, שפרסם הכלכלן הראשי באוצר.

בסקירה נאמר כי "המעבר לשימוש ברכבים פחות מזהמים בשנים 2018-2009, הביא לגידול בזיכוי הירוק ולקיטון בגבייה: שיעור המס האפקטיבי בשנת 2009 עמד על 70% לרכב עד 3.5 טון, וירד בשנת 2018 ל-57% בלבד. אילו שיעור המס האפקטיבי ב-2018 היה נשאר ברמתו לפני החלת המיסוי הירוק, בהתאם למטרת הרפורמה, הייתה הגבייה גבוהה בכ-2 מיליארד שקל".

במילים אחרות, המיסוי הירוק מחמיץ את המטרה ועולה למדינה באובדן הכנסות מהותי . דוח הכלכלן מותח ביקורת גם על כך, שרשות המסים "נרדמה בשמירה" בכל הנוגע לבקרה על הטבת המס למכוניות היברידיות, מה שגרם למדינה ב-2019 "עלות לא מתוכננת של כמיליארד שקל". בשורה התחתונה המסר הוא עידוד לביטול הנוסחה הקיימת והטבות המס או לכל הפחות הקטנה משמעותית של גובה ההטבה הכספית.

הגישה הזו מקבלת סימוכין מהתהליך הסביבתי המואץ, שעובר השנה שוק הרכב האירופי ובמסגרתו היצרנים מחויבים להפחית דרמטית את הפליטה של דגמי הרכב החדשים ולשים דגש על מעבר לכלי רכב "מחושמלים" (ראו בהמשך).

גורמים באוצר טוענים שהמגמה הזו תשפיע על הורדת הפליטה של דגמים רבים, שיגיעו ארצה בתקינה אירופית החל מ-2021. יחד עם התוכנית שכבר הוכרזה להקטנה מדורגת של הטבת המס על מכוניות מחושמלת, לרבות חשמליות, היברידיות ופלאג-אין, הרי שלטענתם המיסוי הירוק מיותר.

ראוי לציין שגם אם הדעה הזו תזכה לאוזן קשובה בממשלה של אחרי הבחירות ובתוך רשות המסים, שאמונה על יישום המס, ספק אם יהיה ניתן לבצע את השינויים הביורוקרטים והחוקיים שנדרשים לכך בחודשים הקרובים. לפיכך, ייתכן שהעדכון שיוכרז השנה יהיה שלב ביניים זמני לקראת ביטול מוחלט של שיטת המיסוי הירוק הקיימת ב-2021.

היברידיות: הבוננזה של היבוא המקביל?

נתוני המכירות של ינואר מצביעים על דומיננטיות מוחלטת של דגמים היברידיים בטבלת המכירות, בהובלת טיוטה, יונדאי וקיה. זו הייתה מגמה די צפויה וגם היא משקפת את העבר. ברבעון האחרון של 2019 יובאו לישראל ושוחררו מהמכס כ-25 אלף היברידיות כדי להקדים את העלאת מס הקנייה עליהן ב-15%. הסטוק הזה צפוי להימכר עד תחילת תחילת הרבעון השני. אחת הסיבות היא שלחברות הליסינג יש כיום מוטיבציה לרכוש היברידיות לא רק עבור לקוחות הציים שלהן אלא גם, ובעיקר, עבור מלאי ה"אפס קילומטר" כדי לנצל את פערי הארביטראז, - הרווח מרכישה במחיר שלפני העלאת המס.

התהליך בעיצומו ועיון במודעות האפס קילומטר מגלה, שיונדאי איוניק 2020, למשל, מוצעת כיום בהנחה של כ-13% ממחיר המחירון הרשמי, קיה נירו בהנחה של 11% וכך הלאה.

השאלה היא מה יקרה אחרי שהמלאים ששוחררו בסוף 2019 יתדלדלו וכאן התמונה נראית שונה. לא זו בלבד שהמלאים העתידיים של היברידיות יצטרכו לשאת מס קנייה גבוה יותר, אלא שהשוק האירופי שואב כיום כמעט כל מלאי זמין של רכב היברידי וחשמלי שיכולים היצרנים לספק. זאת בשל הרגולציה האמורה לעיל, שמאלצת את היצרנים להפחית החל מינואר את פליטת ה-CO2 הממוצעת של כלי הרכב אותם הם מוכרים באירופה או לספוג קנסות כבדים.

ישראל, שהיא לא חלק מהשוק האירופי, לא נמצאת כיום בסולם עדיפות האספקה של היבואנים במיוחד לאור הרעב של השוק הישראלי להנחות יצרן. לפיכך אפשר לצפות למעין מחסור פורמלי.

למה פורמלי? כי בתוכנית האירופית להפחתת הפליטה יש באג גדול. כל מכונית חשמלית/היברידית, שעוברת רישוי במדינות איחוד האירופי, אומנם מפחיתה את ממוצע הפליטה הרשמי היצרנים על הנייר אולם לאחר מכירתה הראשונית אין דרך לוודא שהיא אכן נשארת באירופה. התוצאה היא מלאים סיטונאים מסיביים של היברידיות, שזמינים כיום אצל דילרים עבור יצוא.

המלאים הללו זמינים עבור היבואנים המקבילים בארץ אך לא עבור היבואנים הרשמיים, שצריכים לעבור דרך יצרני הרכב, כך שהמצב עשוי לשנות את חלוקת הכוחות המסורתית בשוק הרכב.

אז מה היה לנו שם? וירוס, שמאיים לשבש את ייצור הרכב והחלפים; תוכנית חדשה למיסוי ירוק, שעשויה לשנות את מיסוי הרכב בישראל; ותזוזות פוטנציאליות במפת היבואנים. עוד לא הזכרנו את הקיפאון במוסדות השלטון, את המתיחות עם איראן ועוד. אז בבקשה לחגור חגורות בטיחות ולחבוש קסדות. הנסיעה לתוך 2020 עשויה להיות קופצנית מאוד. 

עוד כתבות

עזריאלי ספירלה / הדמיה: KPF

80 קומות לפחות: המגדלים החדשים שישנו את קו הרקיע של תל אביב

שורת גורדי שחקים בני עשרות קומות צפויה לשנות את פניה של תל אביב וסביבתה בתוך עשור, והמבנים הגבוהים של היום יסתכלו מלמטה על הענקים של העתיד ● המגדלים החדשים לא ישמשו את הדיירים רק למגורים או לעבודה, אלא יכללו בתי קפה, חנויות ואפילו שטחים ציבוריים ● וגם: האם בבנייה החדשה נצטרך לוותר על הרכב? ● בונים את ישראל, פרויקט מיוחד

ג'ים סימונס / צילום: Reuters, Reuters

"המשקיע הטוב בעולם" הלך לעולמו. מה למדנו ממנו?

ג'ים סימונס, המשקיע האגדי ומייסד חברת מחקר השווקים רנסנס, הלך לעולמו בסוף השבוע האחרון כשהוא בן 86 ● גלובס צולל לסיפורו של משקיע העל היהודי, שניצח את התשואות של וורן באפט, המציא שיטה חדשה לניהול השקעות, ובכלל חלם בילדותו להיות רב. "מזל שזה בא והלך", סיפר באחד מראיונותיו

הדמיה של פרויקט The LINE מוצגת בתערוכה בינלאומית / צילום: Reuters, Balkis Press/ABACA

שני בנייני ענק שיאכלסו 9 מיליון איש: כך נקלע לסחרור הפרויקט הגדול בעולם

התוכניות של ערב הסעודית להקים גורדי-שחקים תאומים בגובה אלפי רגל ולאורך 105 מייל בעיר העתיד ניאום, איבדו מומנטום כשנקלעו לסחרור עלויות ולרצף תקלות בנייה ● אפילו אדריכל בריטי המעורב בפרויקט כינה אותו "תמוה ובלתי סביר, אפילו עבור מי שעוסק בתכנונו"

אילוסטרציה: Shutterstock

האתר שהבטיח לעשות סדר ברגולציה לעסקים עלה לאוויר, אבל לא מקיים

רשות האסדרה פרסמה מאגר הכולל רגולציות לעסקים, בהתאם להחלטת הממשלה מ-2021 ● הבעיה: המאגר לא נגיש, וכלל חלק קטן בלבד מכלל הרגולציות על עסקים

אייר קנדה בנתב''ג / צילום: איל יצהר

אחרי יונייטד ואיזי ג'ט: חברה נוספת דוחה את החזרה לישראל

האפשרות לטוס ישירות לטורונטו תידחה עד אוגוסט: חברת התעופה אייר קנדה שהשהתה את פעילותה בישראל דוחה את החזרה שתוכננה ומצטרפת לאיזיג'ט, יונייטד איירליינס ואייר אינדיה שהשהו את חזרתן בשל השלכות מתקפת הכטב"מים האיראנית ● אייר אינדיה אמורה לחזור לפעילות בהמשך השבוע

חנות של רשת גיימסטופ / צילום: Shutterstock

80% בחצי שעה: האם המניה שהטריפה את וול סטריט תעשה זאת שוב?

מניות המם חוזרות לסיבוב נוסף? גיימסטופ (GME) מזנקת בוול סטריט ● ברקע הזינוק נמצא ציוץ אחד של קית' גיל, מי שגרם לזינוק המניה ב-2021, אחרי 3 שנים של שתיקה ● שתי מניות מם נוספות, רדיט ו-AMC, מטפסות אף הן

דני טוקטלי ואסף גולדברג / איור: גיל ג'יבלי

המשפחות ששולטות בשוק ההון אך פועלות מתחת לרדאר, וההסתבכות

אי הסדרים שנתגלו לאחרונה בחברת ניהול הגמל סלייס, חושפים לאור הזרקורים את בעליה - משפחות גולדברג וטוקטלי, שמחזיקות במכונת מזומנים משומנת המספקת לגופים פיננסיים את מערכות המסחר ושירותי התפעול ● כיצד הפכו שתי המשפחות לדומיננטיות בשוק ההון הישראלי, ומדוע החליטו להיכנס לתחום הפעילות שהסתבך

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

גיל שויד ימכור מניות צ'ק פוינט ב-200 מיליון דולר. כמה מזה יילך לכיסו?

מדובר באופציות שקיבל לפני 7 שנים ופקעו ● שויד, מנכ"ל צ'ק פוינט, צפוי לפרוש מתפקידו ולעבור לתפקיד יו"ר פעיל בחברה וגם לאחר המכירה הוא יישאר בעל המניות הגדול בצ'ק פוינט

יחיא סינוואר, מנהיג חמאס בעזה / צילום: ap, Adel Hana

דיווח: יחיא סינוואר מסתתר במנהרות בח'אן יונס

עם פתיחת אירועי יום הזיכרון הופעל צבע אדום בעוטף עזה ● פעמיים בתוך זמן קצר נשמעו אזעקות בשדרות: חלק מהרקטות יורטו וחלק נפלו בשטחים פתוחים • בצה"ל מעדכנים על התקדמות הלחימה בג'באליה, רפיח וזייתון: יותר מ-150 מטרות טרור הושמדו ביממה האחרונה ● עדכונים שוטפים

מיזם ''אבנים עם לב אדם'' / צילום: פרויקט אבנים עם לב אדם

המגזר העסקי זוכר: יוזמות ההנצחה האזרחיות

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת חיילים וחיילות שנפלו במערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה, ובהם נופלי מלחמת חרבות ברזל

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

עליות קלות בנעילה בתל אביב; מדד ת"א בנקים 5 טיפס בכ-1.4%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.5% ● בשבוע הקרוב המסחר יהיה מקוצר בשל יום הזיכרון ויום העצמאות, ומדד המחירים לצרכן לחודש אפריל יפורסם במהלכו ● במוד'יס החליטו להותיר את דירוג האשראי בישראל ללא שינוי, על A2 ● בארה"ב צפויים להתפרסם נתוני האינפלציה של חודש אפריל ● למרות שהציגה דוח חלש, בבנק אוף אמריקה אופיטימיים לגבי חברת השבבים ARM

מימין: שלומי בן חיים, גל קרובינר, אלי גליקמן / צילום: ג'ייפרוג, ענבל מרמרי, איתי רפפורט

המניה הישראלית שקפצה ב-90% מהשפל והדוחות שהזניקו את פאגאיה

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש • ג'יי פרוג הציגה דוחות חזקים אך המניה צללה ● פאגאיה זינקה בחדות לאחר שעקפה את התחזיות בתוצאות הכספיות ● וצים סיכמה זינוק של כ-20% בשני ימי מסחר בעקבות עלייה במחירי התובלה הימית

גבול לבנון / צילום: ap, Hussein Malla

מטוסי צה"ל תקפו משגרי חיזבאללה מוכנים לשיגור בדרום לבנון

4 חיילים נפצעו בינוני וקל מפגיעת טיל נ"ט סמוך לקיבוץ יפתח שבגליל העליון ● שני כטב"מים פגעו באזור בית הלל שבאצבע הגליל מבלי שהופעלה אזעקה • בטקס הקראת השמות בהיכל הזיכרון בהר הרצל, אמר שר הביטחון כי "המלחמה תימשך עד שנשיב את חטופינו ונפרק את שלטון חמאס" • התרעות בעוטף עזה ובגליל • עדכונים בולטים 

כ-300 אלף משתתפים במחאה פרו־פלסטינית בלונדון / צילום: ap, Alberto Pezzali

"זה לא מסובך": מה עומד מאחורי הסלוגן שפוגע בתדמית של ישראל

במשך 50 שנה, לפני הכרזת העצמאות ומייד אחריה, ישראל הייתה קלה להבנה ולהסבר ● עכשיו, מבקשי נפשה חוטפים את הנרטיב, ומכריזים שאין דבר פשוט יותר מהבנת צדקתם של הפלסטינים ● הנזק כבד והשאלה היא מה אפשר לעשות שעדיין לא נוסה

בית דיזנגוף, השבוע. ריק ועזוב / צילום: ניר וייס ודררו

על מצבו העגום של הבניין שבו הוכרזה עצמאות ישראל

כל מי שעובר בשדרות רוטשילד בתל אביב יכול לראות מה עלה בגורלו של הבניין האייקוני בו דוד בן גוריון הכריז על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל ● ההזנחה הפושעת של הבניין כמו מטאפורה למצב המדינה

דירות / צילום: Shutterstock

העסקאות באשקלון זינקו יותר מפי 2: כמה דירות חדשות נמכרו ברבעון הראשון?

על פי נתוני הלמ"ס, מספר העסקאות ברבעון הראשון קפץ ב-90% לעומת רבעון המלחמה הראשון ● באשקלון כמות העסקאות קפצה ב-155% ● מלאי הדירות החדשות למכירה עומד על כ-66,700 יחידות דיור סך הכל, כשליש ממנו מרוכז במחוז תל אביב וכרבע במחוז המרכז ● המשמעות: אזורי הביקוש הפכו גם לאזורי ההיצע

אין לנו צפון אחר / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

אין לנו צפון אחר: פרויקט מיוחד לחבל הארץ שאסור לנו לאבד

המחקר שחושף את מצב המפונים מהצפון ● העסקים שנאלצו לעזוב, אבל התחילו מחדש במקום אחר ● סיור במטולה ובכפר גלעדי, חושף סצנה מסוף העולם ● והיכולות שחיזבאללה עדיין שומר במגירה

השקעה של 100 דולר, תשואה של 50 שנה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

המחקר שמגלה: למה רוב האנשים לא נהנים מ"תשואה משוגעת״

בדיקה חדשה של ביצועי אפיקי השקעה מרכזיים, שבוצעה באוניברסיטת ניו־יורק, מגלה: 100 דולר שהושקעו במדד S&P 500 בשנת 1970 הפכו ל־22.4 אלף דולר - והניבו רווח של פי כמה וכמה מהשקעות בזהב, אג"ח או נדל"ן ● אז למה רוב האנשים לא נהנים מהתשואה המשוגעת של שוק המניות, ומה הסיכונים בדרך להיות "עשירים משחשבתם"

ספינת מכולות יוצאת מטורקיה / צילום: Shutterstock

הפרצה שמאפשרת להוביל סחורות מטורקיה לישראל

למכס הטורקי הותר לאפשר יציאת סחורות לעבר ישראל, בתנאי שמקבל הסחורה רשום בשטחי הרשות הפלסטינית ● המשמעות היא שדי בשיתוף פעולה עם איש עסקים פלסטיני או חברת קש פלסטינית כדי לשחרר סחורות מטורקיה לישראל

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; מניות המם זינקו בעשרות אחוזים

הדאו ג'ונס ננעל בירידה אחרי רצף עליות של 9 ימים ● אירופה ננעלה באדום ● מדד המחירים לצרכן של סין טיפס ב-0.3% בהשוואה לשנה שעברה - גבוה מהערכות לעלייה של 0.2% ● הונג קונג ננעל בעלייה של 0.76%