גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איום וירוס הקורונה ברקע: תעשיית הרכב נכנסת למסלול מכשולים

זו מסתמנת כאחת השנים המאתגרות ביותר לתעשיית הרכב העולמית ולשוק המקומי ● ברקע נמצא הווירוס הסיני שפוגע בתעשיית הרכב, שינויים מהותיים במיסוי הירוק ומחסור סלקטיבי בהיברידיות

נהג מונית בתאילנד מתגונן מפני נגיף הקורונה / צילום: רויטרס, Soe Zeya Tun
נהג מונית בתאילנד מתגונן מפני נגיף הקורונה / צילום: רויטרס, Soe Zeya Tun

ענף הרכב הישראלי סיים את חודש ינואר עם נתון מרשים של כ-41 אלף מסירות, עלייה של כ-8% לעומת ינואר אשתקד, בהתאם לציפיות המוקדמות. אבל, כמו בשנים עברו, הנתונים של ינואר ופברואר משקפים בעיקר את צבר ההזמנות של היבואנים מהרבעון האחרון של השנה הקודמת.

לפיכך תהיה זו טעות לנסות להסיק מנתוני המכירות של ינואר ופברואר מסקנות כלשהן לגבי מגמת המכירות בהמשך השנה, במיוחד ב-2020. נתונים חיוביים, בראשם שערי מטבע נוחים וריבית זניחה, דוחפים קדימה את השוק אבל נראה כי הענף צועד ב-2020 לתוך מסלול מכשולים רצוף במהמורות גלובליות ומקומיות, שהשפעתן השלילית עשויה להיות מהותית.

תעשיית הרכב נדבקת בנגיף הסיני

משבר הנגיף הסיני עדיין נמצא בעיצומו ומוקדם מדי להעריך את מלוא היקף פגיעתו בכלכלה הגלובלית ושווקי ההון. אבל השפעותיו כבר מורגשות בתעשיית הרכב והן יהדהדו גם בשוק הרכב הישראלי ברבעון הראשון, לכל הפחות.

במעגל הרחב יצרני רכב בין רבים צפויים לספוג כתוצאה מהמשבר פגיעה בהיקף של מאות מיליוני דולרים לחודש הן מצד ההיצע - עיכובים בייצור רכב סין - והן מצד הביקוש לרכב חדש בתוך סין עצמה, שצנח דרמטית מאז תחילת המשבר.

על פי הערכות ראשוניות הפגיעה עשויה לשחוק את הרווח השנתי של יצרנים עם חשיפה גבוהה לסין בשיעור של 5%-6%, בהנחה שהשפעת הנגיף לא תתרחב לשווקים גלובליים אחרים.

אפשר להוסיף לכך את העובדה, ש-2020 היא ממילא שנה מאתגרת לתעשיית הרכב בשל הרגולציה הסביבתית האגרסיבית והתוצאה היא פוטנציאל ממשי לגלגול של עלויות המשבר לתוך מחירי הרכב - נושא שישראל רגישה לו במיוחד. המשבר עשוי להוביל לעיכובים בתוכנית העסקיות של מותגים סיניים, שעושים כיום מאמצי חדירה לשוק הרכב הישראלי, אבל זו השפעה זניחה בתמונה הכוללת.

פגיעה יותר מהותית, שעשויה להיות מורגשת כבר בטווח הקצר, היא שיבוש שרשרת האספקה הלוגיסטית של תעשיית הרכב הגלובלית, שסין מהווה חלק קריטי ממנה. בשנה החולפת ייצאה סין חלקים, רכיבים ומכלולים לרכב בהיקף של כ-35 מיליארד דולר ותפסה נתח של כ-8.5% מכלל ייצור שוק החלפים העולמי.

לא מדובר רק בחלפים תחליפיים (לא מקוריים), שמהווים שוק גדול ומשגשג בישראל, אלא ברכיבי מפתח, שמיוצרים בסין על ידי ספקי טיר 1 ו-2 בינלאומיים עבור תעשיית הרכב המערבית. מדובר בחומרי גלם לייצור רכב, תיבות הילוכים שלמות, צ'יפים אלקטרוניים ולעיתים אפילו מנועים מוגמרים.

מכיוון שתעשיית הרכב המודרנית לא אוגרת סטוקים לטווח ארוך אלא נעזרת באספקה שוטפת, המשמעות של שיבוש מתמשך בלוגיסטיקה של הייצור והיצוא של רכיבי רכבי מסין היא פגיעה בלוחות הזמנים לייצור דגמי רכב רבים, שנמכרים בשוק הישראלי.

מספר יבואני רכב וחלפים בארץ כבר קיבלו בימים האחרונים התרעה מוקדמת מהספקים שלהם על עיכובים אפשריים באספקה של כלי רכב, שכבר הוזמנו. כאמור, מדובר במשבר מתגלגל ומוקדם מדי להעריך את היקף הפגיעה.

המיסוי הירוק הישראלי: סוף הדרך?

בינואר 2021 ייכנס לתוקף עדכון של מיסוי ירוק על רכב חדש, בהתאם למתווה עדכון דו-שנתי, שנקבע בעת החלת המיסוי ב-2010. בדרג המקצועי באוצר כבר פועלים לגיבוש העדכון החדש במטרה להציגו בפני הציבור לקראת אמצע השנה.

נזכיר שכל העדכונים שבוצעו עד היום היו תמיד בכיוון אחד - הפחתת הטבות המס הירוקות לטובת הגדלת הכנסות המדינה ממיסוי רכב, או לכל הפחות שמירה עליהן. כל העדכונים גם בוצעו באמצעות שינוי פרמטרים בנוסחה מורכבת ומדעית, כביכול, שגובשה בתחילת העשור כדי לשקלל את העלות הסביבתית של מזהמים שונים, שפולטים דגמי רכב חדשים שמיובאים ארצה.

אנחנו אומרים מדעית כביכול מכיוון, שעם השנים הנוסחה הזו הפכה לארגז כלים פיסקאלי. בפועל האוצר קבע את יעדי גביית מס הקנייה מרכב ושינה את הנוסחה כדי לתמרן כלי רכב שונים מהטבת מס גבוהה להטבה נמוכה ולהגדיל את מס הקנייה שמוטל עליהם, בניכוי הטבות המס.

כיום יש סימנים בשטח שהעדכון הקרוב, שיוכרז במחצית השנייה של 2020, יהיה משמעותי הרבה יותר מעוד מניפולציה של הנוסחה. המוטיבציה לכך מגיעה מתוך האוצר עצמו, בעיקר מאגף התקציבים, שמגלה התנגדות הולכת וגוברת לקונספט המקורי של המיסוי הירוק, שמבוסס על מתן פרס מדורג בהתאם לדרגת הזיהום.

באוצר טוענים שעם השנים ההטבות הללו שחקו את מס הקנייה הריאלי ובהתאם את הכנסות המדינה מתחום הרכב. העמדה הזו אף הובעה החודש די בגלוי בסקירה תקופתית על מיסוי הרכב בישראל, שפרסם הכלכלן הראשי באוצר.

בסקירה נאמר כי "המעבר לשימוש ברכבים פחות מזהמים בשנים 2018-2009, הביא לגידול בזיכוי הירוק ולקיטון בגבייה: שיעור המס האפקטיבי בשנת 2009 עמד על 70% לרכב עד 3.5 טון, וירד בשנת 2018 ל-57% בלבד. אילו שיעור המס האפקטיבי ב-2018 היה נשאר ברמתו לפני החלת המיסוי הירוק, בהתאם למטרת הרפורמה, הייתה הגבייה גבוהה בכ-2 מיליארד שקל".

במילים אחרות, המיסוי הירוק מחמיץ את המטרה ועולה למדינה באובדן הכנסות מהותי . דוח הכלכלן מותח ביקורת גם על כך, שרשות המסים "נרדמה בשמירה" בכל הנוגע לבקרה על הטבת המס למכוניות היברידיות, מה שגרם למדינה ב-2019 "עלות לא מתוכננת של כמיליארד שקל". בשורה התחתונה המסר הוא עידוד לביטול הנוסחה הקיימת והטבות המס או לכל הפחות הקטנה משמעותית של גובה ההטבה הכספית.

הגישה הזו מקבלת סימוכין מהתהליך הסביבתי המואץ, שעובר השנה שוק הרכב האירופי ובמסגרתו היצרנים מחויבים להפחית דרמטית את הפליטה של דגמי הרכב החדשים ולשים דגש על מעבר לכלי רכב "מחושמלים" (ראו בהמשך).

גורמים באוצר טוענים שהמגמה הזו תשפיע על הורדת הפליטה של דגמים רבים, שיגיעו ארצה בתקינה אירופית החל מ-2021. יחד עם התוכנית שכבר הוכרזה להקטנה מדורגת של הטבת המס על מכוניות מחושמלת, לרבות חשמליות, היברידיות ופלאג-אין, הרי שלטענתם המיסוי הירוק מיותר.

ראוי לציין שגם אם הדעה הזו תזכה לאוזן קשובה בממשלה של אחרי הבחירות ובתוך רשות המסים, שאמונה על יישום המס, ספק אם יהיה ניתן לבצע את השינויים הביורוקרטים והחוקיים שנדרשים לכך בחודשים הקרובים. לפיכך, ייתכן שהעדכון שיוכרז השנה יהיה שלב ביניים זמני לקראת ביטול מוחלט של שיטת המיסוי הירוק הקיימת ב-2021.

היברידיות: הבוננזה של היבוא המקביל?

נתוני המכירות של ינואר מצביעים על דומיננטיות מוחלטת של דגמים היברידיים בטבלת המכירות, בהובלת טיוטה, יונדאי וקיה. זו הייתה מגמה די צפויה וגם היא משקפת את העבר. ברבעון האחרון של 2019 יובאו לישראל ושוחררו מהמכס כ-25 אלף היברידיות כדי להקדים את העלאת מס הקנייה עליהן ב-15%. הסטוק הזה צפוי להימכר עד תחילת תחילת הרבעון השני. אחת הסיבות היא שלחברות הליסינג יש כיום מוטיבציה לרכוש היברידיות לא רק עבור לקוחות הציים שלהן אלא גם, ובעיקר, עבור מלאי ה"אפס קילומטר" כדי לנצל את פערי הארביטראז, - הרווח מרכישה במחיר שלפני העלאת המס.

התהליך בעיצומו ועיון במודעות האפס קילומטר מגלה, שיונדאי איוניק 2020, למשל, מוצעת כיום בהנחה של כ-13% ממחיר המחירון הרשמי, קיה נירו בהנחה של 11% וכך הלאה.

השאלה היא מה יקרה אחרי שהמלאים ששוחררו בסוף 2019 יתדלדלו וכאן התמונה נראית שונה. לא זו בלבד שהמלאים העתידיים של היברידיות יצטרכו לשאת מס קנייה גבוה יותר, אלא שהשוק האירופי שואב כיום כמעט כל מלאי זמין של רכב היברידי וחשמלי שיכולים היצרנים לספק. זאת בשל הרגולציה האמורה לעיל, שמאלצת את היצרנים להפחית החל מינואר את פליטת ה-CO2 הממוצעת של כלי הרכב אותם הם מוכרים באירופה או לספוג קנסות כבדים.

ישראל, שהיא לא חלק מהשוק האירופי, לא נמצאת כיום בסולם עדיפות האספקה של היבואנים במיוחד לאור הרעב של השוק הישראלי להנחות יצרן. לפיכך אפשר לצפות למעין מחסור פורמלי.

למה פורמלי? כי בתוכנית האירופית להפחתת הפליטה יש באג גדול. כל מכונית חשמלית/היברידית, שעוברת רישוי במדינות איחוד האירופי, אומנם מפחיתה את ממוצע הפליטה הרשמי היצרנים על הנייר אולם לאחר מכירתה הראשונית אין דרך לוודא שהיא אכן נשארת באירופה. התוצאה היא מלאים סיטונאים מסיביים של היברידיות, שזמינים כיום אצל דילרים עבור יצוא.

המלאים הללו זמינים עבור היבואנים המקבילים בארץ אך לא עבור היבואנים הרשמיים, שצריכים לעבור דרך יצרני הרכב, כך שהמצב עשוי לשנות את חלוקת הכוחות המסורתית בשוק הרכב.

אז מה היה לנו שם? וירוס, שמאיים לשבש את ייצור הרכב והחלפים; תוכנית חדשה למיסוי ירוק, שעשויה לשנות את מיסוי הרכב בישראל; ותזוזות פוטנציאליות במפת היבואנים. עוד לא הזכרנו את הקיפאון במוסדות השלטון, את המתיחות עם איראן ועוד. אז בבקשה לחגור חגורות בטיחות ולחבוש קסדות. הנסיעה לתוך 2020 עשויה להיות קופצנית מאוד.

עוד כתבות

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי עפ"י ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים, כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

ג'נסן הואנג בראיון לאחר פרסום דוחות אנבידיה: "השווקים טעו"

שעות ספורות לאחר שאנבידיה היכתה פעם נוספת את תחזיות השוק ופרסמה דוחות כספיים מצוינים וצפי מכירות אופטימי, מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שוחח עם אנליסטים והתראיין לרשת CNBC ● על החששות מהיווצרות בועה בשוק שבבי ה-AI, והבטחתו כי הביקוש רק יגבר ככל שהכלים יהיו חכמים יותר

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, חברת התעופה אל על הרוויחה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ־2024 ● הבונוס לכל טייס בחברה: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

משרד החוץ האיראני: השיחות עם ארה"ב יתחדשו בסביבות השעה 17:30

השיחות צפויות להתחדש בשעה 17:30 ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

ביהמ''ש לענייני משפחה בת''א / צילום: אמיר מאירי

מה קורה כשהמטפלת של המנוחה טוענת שהייתה ידועה בציבור שלה?

אישה בעלת אמצעים במצב בריאותי מורכב הגיעה להסדר עם אישה נוספת, שעברה להתגורר בביתה וסייעה לה בשירותים יומיומיים - ובתמורה קיבלה מגורים בחינם ודמי כיס חודשיים ● לאחר מותה, המטפלת פנתה לבית המשפט לענייני משפחה וביקשה להכיר בה כידועה בציבור של המנוחה. מה נפסק?

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מגמה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה יורדת ב-5%, מניית הקוונטים שמזנקת ב-20%

נאסד"ק יורד ב-1.8% ● הקוספי זינק בכ-3.7%, לאחר שרק אתמול חצה לראשונה את רף ה-6,000 נקודות ● וול סטריט ננעלה אתמול בעליות, בעוד המשקיעים ממשיכים לשקול את השפעות ה-AI על השווקים ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: האם גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש של שר האוצר סמוטריץ', שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל־130 דולר, נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו, והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו החדש בדרך לביטול? ● גלובס עושה סדר

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% - והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

היועמ"שית אישרה: נתניהו יעיד בפרשת הפגישה הלילית

ראש הממשלה צפוי למסור עדות פתוחה בפרשה בה נחשד ראש הסגל שלו, צחי ברוורמן, בשיבוש החקירה הנוגעת להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני ● דובר רה"מ לשעבר העיד כי ברוורמן אמר לו שיוכל "לכבות" את החקירה

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"