ח"כ חיים כץ בין חברי הכנסת עופר כסיף ואחמד טיבי / צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן
בעשור הקודם, במסגרת טורנירי הליגה למקומות עבודה של ירושלים המתקיימים באילת בכל שנה, הייתה מסורת של משחק קט-רגל בין נבחרת חברי הכנסת לנבחרת העיתונאים. בדרך-כלל הייתה ידם של העיתונאים על העליונה, אך לא תמיד (גילוי נאות - הייתי חלק מנבחרת העיתונאים). בצד השני בלטו שחקני הנשמה. בשער צחי הנגבי, איתן כבל, שגם שבר רגל באחד מהמשחקים, והלב של הקבוצה, חיים כץ. הוא שיחק בלם/ליברו, כיוון את חבריו ובעיקר עודד כל הזמן, חיבק והרים את המורל לקבוצה שלו.
כזה הוא חיים כץ, האיש שצמח מוועד העובדים החזק של התעשייה האווירית, שם שימש יו"ר ארגון העובדים עד מינויו לשר ב-2015. כץ נחשב בליכוד חבר של כולם ומקובל על כולם, כמעט. לא רק בגלל כוחם של עובדי התעשייה האווירית, מתפקדי הליכוד, אלא גם בשל היכולות הבין-אישיות שלו, החום האישי, החברותיות או אם תרצו הסחבקיות.
דיוני ועדת הכנסת באישור החסינות שלו, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום על מרמה והפרת אמונים, התאפיינו במגננה רבתי של חברי הכנסת על כץ, מכל קצות הקשת הפוליטית. סיבה אחת עניינית היא האיום המגולם בכתב האישום שלו על פעילות החקיקה של חברי הכנסת כולם, וסיבה שנייה וחשובה היא הקשר הטוב שיש לכץ עם חברי כנסת מכל הסיעות. הקשר הזה גם הוביל לאישור בקשת החסינות של כץ בוועדת הכנסת אתמול (ג'), ברוב של 16 תומכים מול 10 מתנגדים. לכץ עוד חסר אישור מליאת הכנסת, וזו תתכנס כנראה בשבוע הבא להצבעה.
הקשרים הטובים של כץ עם חברי הכנסת, יכולותיו להתעמת עם האוצר וגם כוחו בליכוד - כל אלה הביאו לכך שחברי הכנסת שעבדו עימו לא טרחו לפשפש בחשדות שעלו נגדו, ולא רק אלה הכרוכים בכתב האישום. כץ, לפי פרסומים בתקשורת, סייע להשתיק תלונה של עובדת בתעשייה האווירית, שלפיה יו"ר מועצת העובדים בארגון הטריד אותה מינית. גם הפרסומים האלה לא הביאו לביקורת עליו, לפחות לא מצד עמיתיו במשכן.
מיחימוביץ' ועד מימון
את דרכו הפוליטית התחיל כץ במפלגת שמאל חברתי מובהקת דווקא, עם מי שהיה לחבר אישי במשך שנים, עמיר פרץ. פרץ פרש אז מהעבודה והקים את מפלגת "עם אחד", שכללה גם את רפיק חאג' יחיה ואת אדיסו מסאלה, שפרשו עימו מהעבודה. כץ הוצב במקום השני ונבחר. לאחר קדנציה עם פרץ, כץ חבר בשנת 2003 לליכוד, ולאורך הכהונות בכנסת התמקד בוועדת העבודה והרווחה, שבה שימש יושב-ראש כמה פעמים. במסגרת זו קידם את אותו תיקון 44 לחוק ניירות ערך שסיבך אותו בכתב האישום.
הקשר של כץ עם פוליטיקאים מהעבר השני של המפה הפוליטית נמשך לאורך השנים, בין השאר בשל השקפת עולמו "החברתית", וכלל חברי כנסת מהמפלגות הערביות, שעימם קידם הצעות חוק מסוג זה, וגם חברי כנסת בולטים ממפלגת העבודה ובמפלגות אחרות, כמו איתן כבל, שלי יחימוביץ' (שעמה נאבק למען חוק הגבלת שכר הבכירים), עמיר פרץ ואחרים. הוא נמצא בקשר טוב עם חבר הכנסת אבי ניסנקורן, קשר שנבנה בשנות כהונתו של ניסנקורן בראשות ההסתדרות. כץ היה למעשה הנציג הבכיר של הליכוד בהסתדרות ונתן גיבוי לניסנקורן במהלכים רבים, גם כאלה שנגדו את מדיניות ממשלות הליכוד.
בכך חבר כץ גם לשר האוצר משה כחלון, בעל השקפת העולם הדומה בהיבטים החברתיים וכלכליים. בנוסף, לשניים יש חבר משותף, איש העסקים המיליארדר קובי מימון, בעליה של חברת אקויטל, המוזכרת בכתב האישום נגד כץ, ומבעליה של ישראמקו. בשל הקשר עם מימון, כץ פסל את עצמו מלדון במסקנות ועדת ששינסקי, שעסקה בהגדלת המיסוי על חברות הגז. חבר הכנסת לשעבר חיים אורון העיד כי כץ "סידר" לו פגישה עם מימון בעת הדיונים בנושא.
כץ, כך מתברר, גם התעשר לאורך השנים, ומרס"ר משוחרר מצה"ל, טכנאי אלקטרוניקה בתעשייה האווירית - הפך לבעל הון שהמגזין "פורבס" העריך ב-28 מיליון שקל, בשמינייה המובילה של הפוליטיקאים העשירים בישראל.
למה באופוזיציה תומכו
אבל בכנסת וכשר רווחה כץ מוכר בעיקר בחקיקה הרבה ובתקציבים שהביא למטרות חברתיות. בכהונתו כשר, תקציב השירותים החברתיים (לא כולל תגמולים לנכים) עלה מ-6.3 מיליארד שקל ב-2014 ל-7.9 מיליארד שקל ב-2018 - עלייה של 25%. עלייה גדולה הורגשה בתקציב השירותים האישיים והחברתיים, שכוללים את השירות לילד, למשפחה ולזקן, שעלה לאחר שינויים מ-2.6 מיליארד שקל ב-2014 ל-3.1 מיליארד שקל ב-2018 - עלייה של 22%. תקציב הטיפול באוטיסטים עלה במיוחד, מ-273 מיליון שקל ב-2015 ל-443 מיליון שקל ב-2018 - עלייה של 62% בשלוש שנים. ולצד זה היו גם כישלונות מערכתיים, כמו העלייה החדה במספר הרוגי ופצועי תאונות העבודה, אי-הקצאת משאבים כמובטח למאבק ברצח נשים במשפחה ואי-יישום חלקים גדולים מהמלצות ועדת העוני. בכל הנושאים האלה כץ האשים את האוצר בטרפוד המהלכים ובאי-תקצוב.
העמדה הזו של כץ בחזית "החברתית" עם הקבוצה החברתית חוצת המפלגות בכנסת, לצד הסחבקיות המפורסמת שלו והאהדה האישית אליו, הקנתה לו יתרונות בדיון על החסינות, בעיקר בקרב חברי המרכז שמאל. באופוזיציה מהמרכז שמאל העריכו כל השנים את יכולת העמידה הקשוחה של כץ מול פקידי האוצר, שהביאה להישגים תקציביים ולעצירת יוזמות של האוצר. בליכוד, לצד יתרונות אלה, עומדת לו גם ההשפעה על מתפקדי התעשייה האווירית ועל נציגיו במרכז, הנחשבים לקבוצה ההומוגנית ביותר במפלגה.
תפקידו של כץ כיו"ר מרכז הליכוד מרכז כוח רב, והכוח הזה איפשר לו להישאר ידידו של ח"כ גדעון סער (חבר ועדת הכנסת שדנה בחסינות) - ועדיין לשמור על קשר טוב עם ראש הממשלה בנימין נתניהו הנזקק לו בהחלטות. וכך מנהל ח"כ מיקי זוהר, שליחו של נתניהו, את הקרב הנחרץ ביותר לטובת החסינות של כץ בוועדת הכנסת.
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר ההחלטה על הגשת כתב אישום, ח"כ חיים כץ הוא בגדר חשוד, לא הורשע בביצוע עבירה ועומדת לו חזקת החפות