הממונה על השכר קובי בר-נתן והרמטכ"ל אביב כוכבי / צילומים: רפי קוץ, גלעד גרשגורן
התלקחות בין צה"ל לאוצר סביב פרסום שורת נתונים חדשים העוסקים בשכר ובפנסיה של אנשי הקבע במסגרת דוח השכר לשנת 2018, שפרסם הממונה על השכר באוצר קובי בר-נתן. עיקר הכעס בצבא מופנה לנתונים על פערי השכר בין קצינים בכירים לזוטרים - נושא שהממונה התייחס אליו במסיבת העיתונאים לרגל הצגת הדוח.
בין היתר, אמר בר-נתן: "אם הצבא מתלונן על קושי להשאיר בשירות קצינים צעירים וזוטרים, אני לא בטוח שהמודל הנוכחי נותן מענה לבעיה הזו". בר-נתן הוסיף כי פערי השכר בין קצינים בכירים וזוטרים בצבא הם "מהגבוהים ביותר בסקטור הציבורי". מעבר לכך, מתברר כי שכרם של הקצינים הבכירים בצבא גבוה מכפי שפורסם עד היום. זאת, לאחר שהשנה, לראשונה פורסמו נתוני השכר על-פי המתודולוגיה המקובלת באוצר, ולא בהסתמך על דיווחי הצבא, כפי שנמסרו עד כה.
כך למשל, מתברר שלפי האוצר הגיע שכרו של הרמטכ"ל ב-2018 ל-98 אלף שקל, לעומת 89 אלף כפי שדווח ב-2017 בהסתמך על המתודולוגיה של צה"ל. שכרו של תת אלוף בצה"ל מגיע לפי האוצר ל-56 אלף שקל, לעומת 51 אלף שקל, כפי שדווח ב-2017 (הגידול השנתי בשכר היה מזערי).
בשיחות פנימיות השמיעו קצינים בכירים בצבא מלים קשות על הדוח והאשימו את האוצר במניפולציות בנתונים ואף בפרסום נתונים שקריים. הטענה המרכזית של צה"ל היא שהאוצר בחר להבליט את פערי השכר הפנימיים בתוך הצבא, לאחר שהתברר לו כי נתוני השכר הממוצע בצה"ל - שהובלטו בשנים קודמות - נמוכים כעת משמעותית מהנתונים המקבילים בזרועות הביטחון האחרות ו"לא תואמים את האג'נדה".
בנוסף תהו בצבא מדוע האוצר, שהתלונן בשנים קודמות על היעדר שקיפות מצד הצבא, לא טרח להדגיש את השקיפות המוחלטת שנוהגת כעת. לגבי הבדלי השכר, טענו בצבא בדיונים מול אנשי האוצר כי המתודולוגיה שלהם נכונה יותר משום שאינה מביאה בחשבון תוספות חד-פעמיות.
נושא רגיש לא פחות שנחשף בצורה לא-מחמיאה לצה"ל בדוח השכר הוא נושא הפנסיות לאנשי הקבע. הדוח מגלה כי משרת קבע המשתחרר מצה"ל היום צפוי לקבל תשלומי פנסיה בסכום כולל של 8 מיליון שקלים, לעומת 2 מיליון בלבד שיקבל גמלאי של מערכת החינוך. זאת לאור גיל הפרישה לגמלאות הצעיר בצבא, העומד כיום על 47 בממוצע.
בצה"ל טוענים כי האוצר מצניע בפרסום את העובדה שרק מחצית מהמשרתים בקבע מגיעים כיום לזכאות לפנסיה תקציבית בעוד ששאר המשרתים משתחררים מהצבא לפני הוותק המינימלי וללא פנסיה תקציבית. עוד סוגיה שעולה מהדוח היא כי הצבא הולך ומתרחק מהיעד של הורדת גמלת פנסיה ממוצעת ל-12 אלף שקל לחודש לקצינים שיפרשו משנת 2025 ואילך - שלו התחייב במסגרת הסכם כחלון-יעלון.
על-פי נתוני הדוח, קצבת הפנסיה הממוצעת שקיבלו פורשים מהצבא ב-2018 הגיעה ל-20 אלף שקל לחודש - גידול של 422 שקל לעומת 2017. מדובר בשינוי מגמה, לאחר שמשנת 2015 ירדה הגמלה ברציפות שלוש שנים עד שהגיע ב-2017 לסכום ממוצע של 19.4 אלף שקל. בצה"ל הכריזו פעמים רבות בעבר כי הורדת הגמלה תתאפשר בזכות הצערת גיל הפרישה של קצינים מצה"ל ל-43 בעקבות יישום הסכם כחלון-יעלון.