השופטת אתי כרייף והשר משה כחלון / צילומים: רפי קוץ, אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
1. איך ייתכן שהשופטת אתי כרייף נחקרה בגין מתן שוחד למשה כחלון, ואילו כחלון מסר באותו עניין רק עדות פתוחה וכלל לא נחקר באזהרה? השאלה מתעצמת לאור העובדה שהחוק מייחס חומרה רבה יותר למקבל השוחד מאשר למציעו. העונש המרבי בגין מתן שוחד הוא 7 שנות מאסר, ואילו בגין קבלת שוחד העונש המרבי הוא 10 שנות מאסר. לא רק זאת, אלא שאת כחלון, כחבר בוועדה למינוי שופטים, היה אפשר להעמיד לדין אף על הפרת אמונים, בניגוד לכרייף.
2. גם התגובה של כחלון מעוררת שאלות. נטענו כלפיו טענות כה חמורות בחדשות 13 וב"המקום הכי חם בגיהנום", וזו תגובתו: "כל המידע הרלוונטי נמסר לגורמים המוסמכים". הייתי מצפה לקרוא הכחשה נחרצת, איום בתביעה, הפעלת מכבש לחצים כדי למנוע את הפרסום, הסבר כאורך הגלות שמנסה לשכנע למה הכול קונספירציות. כחלון ידע בדיוק מה הולכים לפרסם, הבין שמדובר בחבית נפץ ביו-כימית, אבל החליט שלא להתייצב למגרש. מה הבעיה להכחיש שלא היה רומן? אם הכול שקר, מתבקש שמושא הכתבה יכחיש. אפילו אם הסיפור אמת, די מתבקש שהמסוקר יכחיש בתוקף לאור ההשפעות הדרמטיות עבורו. תמוה.
3. מדוע השופטת אתי כרייף מחקה, בעודה נחקרת על "פרשת אפי נוה" בלהב 433, את ההתכתבויות שלה עם כחלון? הרי החוקרים באותו פרק זמן בכלל לא הגיעו לסיפור של כחלון. אם לא היה כלום, כי אין כלום - למה להסתכן בעבירת השמדת ראיה ולמחוק את ההודעות כדי להסתירן מעיני החוקרים? על כך כרייף ענתה כי רצתה להגן על פרטיותה ופרטיותו של כחלון, וכי אין בהתכתבויות כל ראיה לביצוע עבירות פליליות או לקשר פסול. בשורה התחתונה, הפרקליטות בחרה שלא להעמידה לדין בפרשת כחלון, כך שטענתה לא מופרכת. אולם התנהלות זו של שופטת הבקיאה היטב בחוק ובהשלכות מעשיה - מעוררת סימן שאלה.
4. ממידע שמצוי בידי "גלובס" עולה החשש שמא כחלון לא הקפיד לומר בעדותו את כל האמת. במהלך עדותו הוא ניסה להרחיק את עצמו מהאירוע, הכחיש בתחילה כי הוא זה שדחף למינויה, מסר פרטים שלא מסתדרים עם מסכת הראיות והגרסה של כרייף, ובעיקר ניסה לצמצם מאוד, בצורה לא משכנעת במיוחד, את עוצמת הקשר בינו לבינה. למקרא הודעתו במשטרה, בהחלט עולה התחושה שיש לו מה להסתיר.
5. לפי גרסת כחלון, הוא נפגש עם אתי כרייף, אותה כלל לא הכיר, לפגישה קצרה, ומיד לאחר מכן פנה ליו"ר לשכת עורכי הדין כדי שיפעל למינויה כשופטת. האם כך ממנים שופטים בישראל?
6. בניגוד לנטען, הקשר בין כחלון לכרייף לא החל רק אחרי המינוי שלה לכס השיפוט. ל"גלובס" נודע כי בחודש שלפני המינוי התקיימו לא פחות מ-10 שיחות בין המועמדת לשיפוט לבין חבר הוועדה ושר האוצר. להן הצטרפו 21 שיחות נוספות בחודשים הסמוכים לאחר המינוי. בסך-הכול 31 שיחות טלפוניות בין השניים. מהות השיחות לא ידועה, אולי כרייף סתם פנתה שוב ושוב לכחלון בניסיון מאומץ להתמנות לתפקיד, אולי רצתה להודות לו, ואולי השיחות עסקו בעניינים אחרים. אך אינטנסיביות השיחות בין מועמדת אנונימית לכהונת שופטת זוטרה לבין יו"ר מפלגה ושר האוצר שעד לפני רגע לא הכיר אותה - מעלה תמיהה. כאשר נזכרים שאתי כרייף בפרשת כחלון היא אותה אתי כרייף בפרשת אפי נוה, התמיהה כמובן מתעצמת.
בשולי הדברים אעיר כי המתח בין זכות הציבור לדעת לבין הזכות לפרטיות של כרייף וכחלון הוא אדיר. מדובר במאבק איתנים ובניגודיות שקשה להכיל. אך העובדה שכחלון החליט שלא לתת הסבר מינימלי לתקשורת, לא מסייעת להטות את הכף לכיוון הזכות לפרטיות. גם העובדה שכרייף לא הודיעה על התפטרות מתפקידה כשופטת, לא מטה את הכף לכיוון הפרטיות. מבחינתה של כרייף, לחזור מחר לתפקידה חורץ הגורלות בתקווה שייסגר נגדה התיק. זו כמובן זכותה, אך זו סיבה נוספת להטות את הכף לכיוון הפרסום.
תגובתו של השר כחלון לטור זה לא נמסרה עד פרסום הטור, והיא תפורסם במלואה כשתתקבל. מטעמה של כרייף לא נמסרה תגובה.
***חזקת החפות: אתי כרייף היא בגדר חשודה בלבד ב"פרשת מין תמורת מינוי". היא מכחישה את החשדות נגדה, ועומדת לה חזקת החפות. משה כחלון אינו בגדר חשוד בפרשה.