ח"כ חיים כץ / צילום: יוסי זמיר
ועדת הכנסת אישרה הערב (ג') את בקשתו של ח"כ חיים כץ לקבלת חסינות, לאחר שהבוקר פתחה את הדיון השני בבקשתו. נזכיר כי עדיין נדרש אישור המליאה על-מנת שכץ יקבל את החסינות.
הוועדה הצביעה בעד הענקת חסינות לכץ בשתיים מבין שלוש העילות שביקש. בהצבעה על העילה הראשונה, בתמיכתם של 16 חברי כנסת מול התנגדותם של עשרה חברי כנסת וארבעה נמנעים, ועדת הכנסת החליטה להעניק לכץ חסינות מפני העמדה לדין בגין מרמה והפרת אמונים.
מעבר לבלוק הימין/חרדים, גם ח"כ עודד פורר וח"כ יוליה מלינובסקי הצביעו בעד. עשרת חברי הכנסת שהתנגדו למן החסינות לכץ היו מכחול לבן, מהעבודה-גשר, ממרצ ומהרשימה המשותפת. ארבעת חברי הכנסת שנמנעו מההצבעה היו אחמד טיבי ומנצור עבאס מהרשימה המשותפת וצביקה האוזר ומיכאל ביטון מכחול לבן.
ההחלטה טעונה את אישור מליאת הכנסת, שתתכנס כנראה בשבוע הבא לדון ולהצביע בנושא. החסינות תקפה לכנסת הנוכחית, ה-22.
■ פרשנות: דיוני החסינות של ח"כ חיים כץ: תקדים משפטי בעייתי
הדיון נמשך כבר כמעט שמונה שעות, ובמהלכו תקפו חברי הכנסת את היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, שלדבריהם מציב רף בלתי אפשרי לעבודת הכנסת. חברת הכנסת איילת שקד תקפה את חוות-דעתו בנוגע לחובת הגילוי הנאות במקרה של ניגוד עניינים של חברי הכנסת, ואמרה כי אין לקבלה.
ח"כ חיים כץ, שהיה נרגש במיוחד, התפרץ כמה פעמים כלפי מנדלבליט והוצא פעמיים מהאולם. באחת מהפעמים הוא הטיח לעבר מנדלבליט: "אתה אומר פה דברים שלא היו ולא נבראו ככזה ראה וקדש. בנית סיפור דמיוני, אלף לילה ולילה. אני שומע דברים שלא היו. לא עשית שיעורי-בית, לא חקרת, כי לא עניין אתכם. פגעת בבריאות שלי".
יו"ר הוועדה, ח"כ אבי ניסנקורן, ביקש מח"כ כץ לא להתפרץ, וזה השיב: "אתה רוצה שאני אשתוק. אני בן אדם, בן אדם ישר, לא שיקרתי בחיים שלי, ומילה שלי היא מילה, ופה עושים אותי שקרן".
כץ, הדובר האחרון בדיון, הציג טענה מרכזית: גם בחלוף כמה שנים הוא לא הרוויח כלום מהחקיקה שיזם מקורבו מוטי בן ארי, והחקיקה היטיבה עם הציבור. בין השאר אמר כץ ליועמ"ש: "יש בינינו מחלוקת מהותית, ואני פגוע עד עמקי נשמתי מעצם הטענות כלפיי. אני סבור כי במקרה שלי טעית בענק, אך יחד עם זאת אני מאוד מכבד אותך ואת מוסד היועץ המשפטי לממשלה. אני פעיל בשוק ההון מקצוען משנת 1968 ועד שהתמניתי לשר, כ-47 שנים. אני מחשיב את עצמי כמי שמבין היטב בתחום הזה, וזאת הרבה לפני שהכרתי את מוטי בן ארי, למרות שיש בינינו הרבה מאוד מחלוקות, ואין בינינו שותפות כלכלית".
עוד הוסיף כץ כי "אני איש שפיו וליבו שווים. אני לא זוכר מתי שיקרתי, ובגיל 72 אינני מתכוון לשקר גם היום. שילמתי מחיר בכל המרדפים הללו. אני לא יודע כמה זמן עוד נותר לי לחיות. כלתי לא עמדה בלחץ, והיא הפילה. אבא שלי היה צריך לשלם 35% מס על החיסכון שלו לפנסיה. העברנו חקיקה על זה. תראו ביוטיוב 'נאום הגומיות'. אבל זה סייע לציבור, לקשישים שהולכים עם שקית ניילון לבנק. אתה יודע איזה קידום זה לחוקר שהוא חקר שר? שהוא יכול להגיד 'תפרתי שר'. כמה זה מרים לו את האגו".
כתב האישום הוגש עוד בקיץ
כתב האישום נגד חיים כץ הוגש באוגוסט 2019 בגין עבירות של מרמה והפרת אמונים, בפרשה שנחקרה ברשות ניירות ערך. הגשת כתב האישום הובילה להתפטרותו של כץ מתפקיד שר הרווחה.
בכתב האישום נכתב כי מתוקף תפקידו של כץ כיו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, הוא קידם הצעת חוק שהייתה יכולה להיטיב עמו ועם חברו מוטי בן ארי, כשבמקביל הוא פעל בשוק ההון ביחד עם בן ארי, ותיק ההשקעות שלו גדל במיליוני שקלים באותה תקופה.
על-פי האישומים, ב-2010 הניח כץ על שולחן הכנסת, ביוזמת בן ארי, הצעת חוק פרטית מטעמו - תיקון 44 לחוק ניירות ערך - שנועדה להביא לשינוי בסדר הנשייה של חברות המצויות בחדלות פירעון, כך שבעלי אג"ח "רגילים" יקדימו בסדר הנשייה את בעלי השליטה בחברות.
לפי כתב האישום, התיקון עשוי היה להביא יתרון כלכלי משמעותי לחברת ההשקעות אקויטל שבה עבד בן ארי, לו אישית וגם לחבר הכנסת כץ, שהחזיק אף הוא באג"ח של חברות בקשיים. "מערכת היחסים החברית והכלכלית של כץ ובן ארי והאינטרסים בהם אחזו השניים בקידום תיקון 44 העמידו את כץ בניגוד עניינים חריף בין ענייניו הפרטיים ובין תפקידו הציבורי", נכתב בכתב האישום.
כץ ובאת-כוחו הכחישו כל קשר בין הצעת החוק לבין יחסיו עם בן ארי. "בייחוס עבירה של הפרת אמונים יש ניסיון לקבוע, על גבו של כץ, דרישות ונורמות שאינן קיימות במציאות בהליכי חקיקה במדינה דמוקרטית, ועלולות להטיל מגבלות לא סבירות על תפקוד הכנסת. ועדת האתיקה של הכנסת, שדנה בעניין ב־2011, מצאה טעם לפגם בהתנהלות כץ, אך סברה כי הדברים אינם עולים אף כדי עבירה אתית".
בדיון הקודם של ועדת הכנסת בנושא עמד היועמ"ש מנדלבליט בפני ביקורת של חברי כנסת מכל הקשת הפוליטית, אשר דרשו הבהרות על משמעות כתב האישום כלפי הכנסת ועבודתה. הטענה שעליה חזרו כלל חברי הכנסת - ובהם תמר זנדברג ממרצ, אוסאמה סעדי מהרשימה המשותפת ורויטל סויד מהעבודה ואיתן גינזבורג מכחול לבן - הייתה שפעילותם של חברי הכנסת, לרבות חקיקה, משפיעה על הציבור, וברור שגם הם או מקורביהם יכולים ליהנות או להינזק ממנה, ולכן יש בעיה עם הגדרת ניגוד העניינים.
*** חזקת חפות: יודגש כי גם לאחר ההחלטה על הגשת כתב האישום נגדו, ח"כ חיים כץ לא הורשע בכל עבירה, מכחיש את המיוחס לו על-ידי הפרקליטות, ועומדת לזכותו חזקת החפות.