גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדוע יותר ויותר חברות זרות מבצעות פרויקטי תשתית לאומיים?

קו המים החמישי לירושלים, הנמלים החדשים והרכבת הקלה, בעשור האחרון מוקמים פרויקטי תשתית רחבי היקף על ידי חברות בינלאומיות ● את כוח האדם לבנייה עצמה מספקות חברות מקומיות

נמל אשדוד החדש. חברה סינית אחראית לעבודות / צילום: איתמר בן שושן
נמל אשדוד החדש. חברה סינית אחראית לעבודות / צילום: איתמר בן שושן

הכתבה בשיתוף פרוג'קט פרו

עוד מימי חומה ומגדל היו הישראלים בעלי יכולות הנדסיות ותכנוניות מרשימות. מסוגלות זו אפיינה את מדינת ישראל לאורך כל שנותיה ופרויקטי תשתית לאומיים דוגמת המוביל הארצי, נמלי אשדוד ואילת, תחנות הכוח, טרמינל 3 בנתב"ג, שדה התעופה רמון, כביש חוצה ישראל (כביש 6) ומסילות הרכבת נבנו ותוכננו על ידי חברות ישראליות.

אך מתברר כי בעשור האחרון חל שינוי בכל הנוגע לפרויקטי תשתית לאומיים: יותר ויותר חברות בינלאומיות נכנסות למקום בו פעלו בעבר החברות המקומיות. דוגמאות יש למכביר: החל מהנמלים החדשים באשדוד וחיפה שאמורים לייצר תחרות לנמלים הוותיקים והקמתם או תפעולם מתבצעים על ידי מספר חברות אירופאיות וסיניות, דרך פרויקט קו המים החמישי לירושלים - פרויקט תשתית ענקי המתבצע על ידי חברה גרמנית, הקמת הרכבת הקלה (הקו האדום) בגוש דן שנעשה על ידי חברה סינית, וכלה בפרויקט החשמול של רכבת ישראל המבוצע על ידי חברה ספרדית.

מדוע זה קורה והאם אנו עדים למגמה חדשה בה בסוף הדרך החברות הבינלאומיות יחליפו לחלוטין את החברות הישראליות? איתמר בן שושן, מנכ"ל ובעלי חברת "פרוג'קט פרו" המספקת כוח אדם לענף הבנייה, מסביר: "בעוד שלחברות הישראליות יש ניסיון רב בתחומי הנדל"ן העילי, כלומר זה הנבנה מעל הקרקע, הרי שלחברות בינלאומיות יש ניסיון משמעותי יותר בתחום המנהור. לכן בפרויקטים כמו קו המים החמישי לירושלים והרכבת הקלה אנו רואים יותר חברות בינלאומיות שנכנסות לתחום, כי הן בעלות ניסיון רב בחפירות עמוקות ומנהור. אגב, זה לא מסתיים רק ביכולות ההנדסיות והביצועיות להקמת פרויקטים כאלו. פן נוסף לעבודה הוא המכני, שכן למעט מספר חברות מצומצם, לרוב החברות הישראליות אין עובדתית את ציוד המנהור המשוכלל והמתקדם שיש לחברות הבינלאומיות, ולכן הן פשוט לא עומדות בתנאי המכרזים. ישנו גם עניין האסטרטגיה הפנימית של מדינות זרות. בספרד, למשל, עקב משבר כלכלי, חברות רבות נאלצו לחפש עבודה ופרויקטים מחוצה לה, וישראל שנמצאת בתנופת בנייה היא יעד אטרקטיבי עבורן".

- מה בנוגע לנמלים?

"בדומה לתחום המנהור כך גם בתחום העבודות הימיות המורכבות - אין מספיק חברות ישראליות שמתמחות בכך ומסוגלות לתכנן ולבצע את פרויקטי הענק האלו. יש לציין כי בשני סוגי עבודות התשתית הללו מדובר על פרויקטים ארוכי טווח שמצריכים איתנות פיננסית רבה מאוד, ולא לכל חברה ישראלית יש את היכולת הכספית העצומה הנדרשת למימון פרויקטים כאלו במשך שנים. בנוסף לכך, הסינים מחזיקים ב"אסטרטגיית דרך המשי" שישראל היא חלק חשוב ממנה - הם רואים בנמל אשדוד חוליה משמעותית המחברת בין אפריקה, אירופה ומערב אסיה".

זקוקים לעובדים בענף הבנייה והתשתיות? בפרוג'קט פרו תמצאו אותם. לפרטים הקליקו כאן>>

ידיים עובדות ישראליות

אך בכל זאת, מקומם של הישראלים לא נפקד לגמרי מהפרויקטים הלאומיים רחבי ההיקף. בעוד שהחברות הבינלאומיות מביאות איתן ארצה צוותי מהנדסים ופקחים, הרי שהקמת התשתיות עצמן מבוססת על כוח אדם מקומי.

חברת פרוג'קט פרו, למשל, מספקת כוח אדם מיומן ואיכותי לעולמות הבנייה והתשתיות מאז שנת 2014. לדברי בן שושן, "בכל רגע נתון מעל ל-500 עובדים שלנו מועסקים בפרויקטים בפריסה ארצית. על אלו ניתן למנות עובדים מקצועיים, מנהלי עבודה, ממוני בטיחות, מנהלי פרויקטים, אנשי מנהלה ואנשי מטה. כמו כן, אנו מאפשרים את העסקתם של צוותים קבועים באתרים, המלווים את הפרויקט לאורך כל חייו. העובדים שלנו מועסקים בין השאר ברכבת הקלה, בנמלים ובקו המים החמישי לירושלים והם נטלו חלק באין ספור פרויקטים לאומיים - כמו הקמת תחנת הכוח הסולאריות באשלים וטורבינות הרוח בגלבוע".

קו המים החמישי בירושלים. בכל מכרז לפרויקט תשתית לאומי המדינה מקצה מקום לעובדים ישראליים / צילום: אריק מסילתי

- במה שונה תחום התשתיות מתחום המגורים?

"בתחום הבנייה למגורים מרבית הפועלים הם זרים - סינים, מולדבים ומיעוטם ישראלים. לעומת זאת, בפרויקטי התשתית רוב הידיים העובדות הן ישראליות. זה נובע מן העובדה שבמסגרת המכרזים המדינה קבעה מראש שתהיה הקצאה בכל פרויקט להעסקת כוח אדם מקומי. כמו כן, ישנם תפקידים כגון מנהלי עבודה או ממוני בטיחות שהעוסקים בהם חייבים להיות בעלי הסמכות ישראליות, אז ממילא כוח האדם לא יכול להיות בהם זר".

 - אתם מספקים לפרויקטים גם מנופאים?

"בהחלט. בעבר המנופאים הועסקו במסגרת חברת פרוג'קט פרו ולאחר שביולי 2019 נכנס לתוקפו חוק המנופאים - שקובע שבשביל להעסיק מנופאים צריך חברה ייעודית, הקמנו חברת בת שעוסקת בכך. החברה הזו מונה כיום מעל ל-50 מנופאים מכל הסוגים. מבחינת כוח האדם אנו יודעים לא רק לספק מנופאים לעבודות ארוכות טווח, אלא גם לתת מילוי מקום קצר בן יום או שבוע למנופאים קבועים שיצאו לחופשה או נעדרים עקב מחלה. חשיבותם של המנופאים באתרים היא עצומה וישנם מקרים שללא מנופאי כל העבודה באתר מושבתת.

"חשוב לי לציין גם כי אנו מקיימים אצל המנופאים ובכלל באתרים שלנו ביקורות בטיחות באופן עקבי. יש לנו ממונה בטיחות ותיק ומקצועי בעל הסמכות ורישיון, שאחראי על הנושא. כל יום עבודה באתרים מתחיל בתדריך בטיחות לכלל העובדים, בהתאם כמובן למאפיינים הספציפיים בכל אתר. כמו כן, כל העובדים שלנו מצוידים בציוד מגן - קסדות, נעליים מיוחדות וכיוצא בזה, וממונה הבטיחות מבצע בדיקות פתע בשגרה. נושא הבטיחות זוכה אצלנו לתשומת לב רב ואנחנו לא מתפשרים על כך בשום אופן".

- מה תענה לאלו שיגידו שהחברות הבינלאומיות, המקימות את הפרויקטים הלאומיים, תופסות את מקומן של החברות הישראליות ופוגעות במשק?

"ראשית, כאמור, לחברות הישראליות לא תמיד יש את הידע והניסיון בתחומי תשתית מורכבים כאלו; שנית, אותן חברות יכולות לקחת חלק בפרויקטים הללו כקבלניות משנה. כך הן יוכלו להתנסות וללמוד את צורות העבודה החדשות האלו ובעתיד להתחרות בחברות הבינלאומיות. בסופו של יום, מדינת ישראל נמצאת בשנים של תנופת בנייה ויש מספיק עבודה גם לחברות בינלאומיות וגם לחברות מקומיות. המדינה לא עוצרת ומישהו צריך לבנות אותה. לאדם המבקש להגיע לעבודה ברכבת מהירה מירושלים לתל אביב - זה לא משנה אם המתכנן הוא ישראלי או ספרדי. העיקר שהרכבת תגיע ליעדה, ובזמן".

פרוג'קט פרו - כוח אדם איכותי לפרויקטי בנייה ותשתית. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"יש התקדמות עם איראן, בשבועיים הקרובים יחזרו עם הצעות"

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה