גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חיים כץ ומאיר שפיגלר, מנכ"ל ביטוח לאומי / צילום: יוסי זמיר

הודעת הביטוח הלאומי על ביטול חד-צדדי של ההסכם עם המדינה נעשתה שלא כדין - כך קבעו המשנים ליועץ המשפטי לממשלה, עורכי הדין רז ניזרי ומאיר לוין. ההחלטה, שהתקבלה במהלך דיון בהשתתפות הצדדים שנערך לפני כחודש, הועברה היום (ד') בכתב לאוצר ולביטוח הלאומי. מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר, הודיע כבר בדיון כי יערער על ההחלטה בפני היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.

היועץ המשפטי לממשלה התערב בנושא לאחר שמנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר, הודיע לאוצר על ביטול ההסכם ההיסטורי שבמסגרתו משקיע הביטוח הלאומי את כל היתרות שלו באגרות חוב ייעודיות שהמדינה מנפיקה. הנהלת הביטוח הלאומי, בגיבוי שר הרווחה חיים כץ, טענה כי ההסדר מקפח את המבוטחים משום שהוא מעניק תשואה נמוכה מדי של כ-2.5% לשנה - וכי יצליחו להשיג תשואות גבוהות בהרבה אם היתרות ינוהלו דרך קרן השקעות שתהיה חופשית להשקיע אותן בשוק ההון ובאפיקים נוספים.

בחודש שעבר התקיים במשרד המשפטים דיון בראשות המשנה ליועץ המשפט לממשלה למשפט ציבורי וחוקתי רז נזרי, והמשנה ליועמ"ש למשפט כלכלי, מאיר לוין, ובסיומו הכריעו המשנים ליועמ"ש אחרי ששמעו את עמדות כלל הגורמים הרלוונטיים, שההודעות של מנכ"ל ביטוח לאומי על ביטול ההסכם ניתנו שלא כדין. ניזרי ולוין הביאו 3 נימוקים לעמדתם: הראשון הוא כי לא הוצג אישור של השר לביטול ההסכם ולא ידוע על אישור פורמלי בכתב של שר הרווחה להודעת הביטול שנמסרה לאוצר מעבר לכך מסבירים השניים כי אישור שר כאמור חייב להיות מבוסס על המלצות של מועצת המוסד לביטוח לאומי, לאחר שזו תדון ותמליץ על אפיקי השקעה אלטרנטיביים ו"קונסטרוקטיביים". על-פי ניזרי ולוין השר לא יכול לתת את אישורו לביטול ההסכם, והסכמה כזו יכולה להינתן, מטבע הדברים, רק לאחר ששוכנע השר בדבר ההשקעה הקונסטרוקטיבית החלופית של עודפי הגבייה".

מטעמים אלה קובעים שני המשנים כי מכתבו של השר לרה"מ והודעת השר בישיבת הממשלה בספטמבר 2018 לא עומדת בהוראת החוק האמורה, ולכן התוצאה המעשית היא שהביטול לא נכנס לתוקף ולכן ההסכם עודנו תקף. ניזרי ולוין מוספים כי כעת אין אפשרות לבטל את ההסכם משום שמדובר בתקופת בחירות ולכן "השרר כלל אינו יכול לתת אישור כאמור בתקופת בחירות, בין השאר לאור אופי ההחלטה, היקפה, מורכבותה, והשלכותיה המשמעותיים על תקציב המדינה. קבלת ההחלטה בעיתוי זה אינו עומד בחובה לנהוג באיפוק ובריסון בתקופה זו בהתאם לפסיקת בג"ץ והנחיות היועמ"ש".