עו“ד שרון פרידמן, ראש תחום אכיפה כלכלית בפרקליטות המדינה / צילום: שלומי יוסף
בראיון בלעדי ל"גלובס" מתייחס ראש תחום אכיפה כלכלית בפרקליטות המדינה, עו"ד שרון פרידמן, לפסקי דין שניתנו בבית המשפט העליון וחלחלו גם לחלק משופטי הערכאות הנמוכות, שמתחו ביקורת על האופן שבו מפעילות רשויות האכיפה בחוסר מידתיות את כלי החילוטים, וכן לנתונים המראים פער עצום בין הרכוש שנתפס בשלבי החקירה הראשוניים לזה שבסוף ההליך מחולט ומועבר לקופת המדינה, הנמוך משמעותית.
בסדרת כתבות שפורסמו ב"גלובס", חשפנו שלמרות שבשנים 2008-2017 נתפסו כ-3.5 מיליארד שקל לחשודים, רק 500 מיליון שקל נלקחו לצמיתות בסוף ההליכים מהעבריין המורשע. כלומר, 14% בלבד מהסכום שנתפס בשלבים הראשונים, נמצאו בסופו שמוצדק לחלטם לצמיתות מהנאשם.
כך, למשל, נמתחה ביקורת של העליון בעניין החילוט שבוצע לבני-הזוג שאול ואיריס אלוביץ, שנאשמים במתן שוחד לרה"מ בנימין נתניהו ב"תיק 4000" (פרשת בזק-וואלה). העליון הורה למשטרה להחזיר לזוג תכשיטים בשווי 600 אלף שקל שנלקחו מביתם, ובהם טבעות-נישואים ועגילים שהוסרו מידיהם ומאוזני איריס אלוביץ. העליון מתח ביקורת על שהמשטרה תפסה רכוש שלא נכלל מפורשות בצו שהוצא לבקשתה, וקרא שתפעיל את סמכותה במידתיות.
בעניין זה אומר עו"ד פרידמן - "מי שקורא את פסק הדין, ולא מהעיתון, רואה הבדל גדול. הביקורת עלינו בפסק הדין שמתח השופט יצחק עמית, נוגעת לכך שלא הקפדנו שבצו שהוצא לנו, ייכתב שאנחנו הולכים לתפוס 'רכוש בשווי (רכוש בשווי כסף, ולא כספים, מ' ב'). עמית אמר לנו - 'הצו שהוצא לא היה מתאים. נגיד שלא ידעתם ובחיפוש תפסתם 'רכוש בשווי', הייתם צריכים מיד לחזור לבית המשפט".
אתה מציג זאת כעניין טכני, ומתעלם מכך שבית המשפט אישר את תפיסת הרכוש לפי הבקשה שלכם. אם היא הייתה שונה, אולי גם הצו שניתן היה שונה. הגבלת רשויות האכיפה לפעולה בהתאם לצו שיפוטי היא עיקרון חשוב שמצופה מהמשטרה ומהפרקליטות להקפיד עליו.
"אז אנחנו חשבנו שזה לא נדרש, כי אף פעם לא פעלו ככה. אבל נציין, שמיד אחרי שניתן פסק הדין, היה כינוס של הגורמים הבכירים בפרקליטות, ותוך שלושה ימים הוצאנו נוהל חדש, שלפיו אף שלא כתוב כך בחוק, אם מבקשים לתפוס 'רכוש בשווי' צריך לכתוב זאת בצו. היום מיישמים את קביעת עמית בכל צו שמבקשים".
מעבר לפסק הדין, נשמעה נגדכם גם ביקורת קשה על האגרסיביות שבה פעלתם מול איריס אלוביץ.
"שמעתי שיש טענה לפגיעה קשה באלוביץ בהחרמת תכשיטיה. אבל בניגוד לשמועות אבהיר כי השוטרים שהגיעו לדירתה לא תלשו לה דבר. זה מיתוס. ביקשו ממנה להוריד את התכשיטים שענדה, ותפסו שרשראות נוספות. אחרי שמנקים את הרעש, רואים שגם ביחס לאלוביץ כ-95% מהרכוש שנתפס נשאר בידינו".
מה יחסכם לטענה שהשימוש בכלי החילוט כבר לא משמש ככלי ענישתי אלא להפעלת לחץ על חשודים? גם אתה דיברת על החילוט ככלי הרתעתי.
"לגבי הטענות בנוגע להפעלת לחץ על חשודים, אציין שעד היום אף בית המשפט לא קנה את זה, למרות שהסנגורים טוענים כך כל הזמן. זה כמו לטעון שאנחנו שולחים אנשים למעצר כדי להכביד עליהם שישתפו פעולה. איך תוכיח שאין לך אחות? אני תופס את הכסף כדי לחלט אותו. גם בתי המשפט אמרו לא פעם שנראה שהחילוט אפקטיבי יותר מהענישה הסטנדרטית. אני מאמין בזה. האם החילוט ילחיץ את הנאשם? יכול להיות. אבל לו היינו מחלטים רכוש רק להכביד, היית רואה הרבה כסף משתחרר".
נתונים שמתבססים על מידע שסיפקתם מראים שיש פער עצום בין הסכום שנתפס לחשודים בתחילת ההליך לסכום שחולט בסוף. זה טיעון מרכזי בקרב הטוענים שהחילוט נועד ללחוץ על חשודים.
"לרוב הפער בין מה שנתפס למה שחולט אינו כפי שמוצג. בפועל, בין 70%-80% ממה שנתפס מהעבריין נשללים ממנו. יש כאן כשל לוגי. אנחנו מפרסמים בסוף שנה, כמה תפסנו וכמה חילטנו. אבל הסכום שנשאר לנו אחרי חילוט בשנה מסוימת מתייחס לעבירות שהרכוש בגינן נתפס שנים קודם לכן. לוקח שנה עד שמאשרים לנו חילוט לפני הרשעה, ועוד כמה שנים עד שמגיעים להרשעה, אם וכאשר, ולחילוט סופי".
"בגלל הטענות, עשינו עבודה בהקשר זה, ובדקנו את כל התיקים שהסתיימו. ופר-תיק, התגלו נתונים אחרים לגמרי. מעל 80% מהכספים שנתפסו גם חולטו מהעבריין".
מבקר המדינה בודק כעת את הפער הזה. גם הוא יסבור שמדובר בכשל לוגי?
"לדעתי, המבקר קיבל את טענתנו על כך, ונראה זאת בדוח שיוציא בקרוב. זה לא מתקרב למה שפורסם בעבר לגבי היחס בין תפיסת הרכוש הזמנית בתחילת ההליך הפלילי לחילוט הסופי לאחר הרשעה. הממונים עליי נמצאים בשיחות עם המבקר, ואני מאמין שהדוח שיצא יהיה חיובי בסך-הכול".
אפשר להבין מדבריך שאתה לא מבין ממה נובעת הביקורת על הפרקליטות בקשר לכלי החילוטים.
"אנחנו מאוד קשובים לכל ביקורת. אני עצמי מורה לשחרר רכוש כבר בשלבים הראשונים של ההליך אם אני סבור שאין עילת תפיסה".
"אבל אם באמת היינו מגזימים עם החילוטים, היינו רואים הרבה יותר פסקי דין עם ביקורת וגם תביעות ענק נגד המדינה על הנזק שנגרם בגלל תפיסה מוגזמת. במקרה של אלוביץ טעינו, אבל מי שלא עושה לא טועה. ותיקנו. יש כבר מאות פסקי דין בתחום, ואני לא מכיר פסק דין אחד שאומר 'הפרקליטות איבדה כל רסן'. אם זה היה ככה היינו מקבלים תביעות סדרתיות".
ובכל זאת, יש לכם מה לשפר באופן הפעלת כלי החילוטים?
"אנחנו צריכים להתייעל. בחלק מהמקרים זה לא תלוי בנו כי הרכוש מוברח וצריך חיקורי דין וגם חשוב לזכור שמדובר במטריה סבוכה שמערבת את כל ענפי המשפט, אבל לפעמים באמת עובר יותר מידי זמן וניהול ההליך מתמהמה. זה באמת חשוב שנשתדל לפעול כמה שיתר מהר ונערוך בדיקה מהירה לגבי מה העמדה שלנו בנוגע לרכוש שנתפס זמנית".
עו"ד שרון פרידמן
גיל: 51
תפקיד: ראש תחום אכיפה כלכלית בפרקליטות וסגנה של המשנה לפרקליט המדינה ב-7 השנים האחרונות. מוביל את מדיניות החילוטים ככלי לאכיפה כלכלית
תפקידים קודמים: פרקליט בפרקליטות מיסוי וכלכלה (11 שנה), ניהל בין היתר את תיק גאידמק; עורך דין בשוק הפרטי - ייצג חברות ביטוח בתחום האחריות המקצועית
השכלה: תארים ראשון ושני (בהצטיינות) במשפטים מאוני' בר אילן
משהו נוסף: מרצה למעלה מעשור במכללה האקדמית נתניה