חברה משפחתית / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
חברה משפחתית היא ייצור כלאיים, המשלב את משטר המס החל על יחיד יחד עם משטר המס החל על חברות. שורשי החברה המשפחתית נטועים בשנות ה-70, כשהמחוקק ביקש לעודד עוסקים יחידים לפעול במסגרת חברות, ויצר עבורם כלי עבודה חדש - חברה שמתמסה על רווחיה כאילו הייתה יחיד.
חברה משפחתית היא, למעשה, ככל חברה בעירבון מוגבל אחרת, וחלות עליה אותן חובות וזכויות של חברה "רגילה". סיווגה של חברה כ"משפחתית" חל במישור מס הכנסה בלבד. ככלל, חיוב המס בחברה משפחתית יהיה דומה לחיוב המס החל על יחיד - כלומר, אירוע מס בחברה משפחתית איננו דו-שלבי כמו בחברה רגילה (תשלום מס חברות ולאחר מכן תשלום מס בחלוקה של דיבידנד), אלא מדובר באירוע מס חד-שלבי, שבו חישוב המס נעשה בידי היחיד ("הנישום המייצג") בהתאם לשיעורי המס החלים עליו.
בחישוב שיעור המס השולי של הנישום המייצג, יובאו בחשבון מלוא הכנסותיו מהחברה ומחוצה לה, ובכך למשל יתאפשר לנישום המייצג לקזז הפסדים בין חברות משפחתיות שבבעלותו ואף לקזז הפסדים בחברה המשפחתית מהכנסותיו ממשכורת כשכיר; והכול לצד ההגנה שמספק מסך ההתאגדות בחברה.
היכן עובר קו פרשת המים?
לאורך השנים ניתחו בתי המשפט את אופן מיסויה של החברה המשפחתית והנישום המייצג, כך שתחילה יש לחשב את ההכנסה כאילו מדובר ב"חברה רגילה", ולאחר מכן ההכנסה "נצבעת" על-פי תכונותיו האישיות של הנישום-יחיד לצורכי מס. השלכותיהן של קביעות אלה מרחיקות לכת, שכן הן עשויות להוות בסיס למגוון של הקלות ופטורים המוענקים בנסיבות מיוחדות ליחידים מסוימים ולא לאחרים, ובוודאי שלא לחברות. נוכח האמור עולה השאלה - היכן, אם בכלל, עובר קו פרשת המים בהחלת משטר המס של היחיד על חברה משפחתית?
בתי המשפט מצדם לא מתחו גבול ברור לתחולה של הכלל. הכלל המנחה השזור בפסיקותיהם השונות של בתי המשפט הוא שקביעת ההכנסה החייבת של החברה המשפחתית נעשית על-פי דיני התאגידים, והחבות במס נקבעת על-פי דיני המס החלים על היחיד, אבל הכול תלוי המקרה העומד בפני בית המשפט. למרות הניסיון לקבוע כלל ברור ופשוט לאופן חישוב המס המוטל על חברה משפחתית, הפסיקה הלא-אחידה של בתי המשפט הביאה לחוסר בהירות ולחוסר ודאות בהתנהלות השוטפת.
פסיקות בית המשפט בנושא של חברות משפחתיות משתרעות על מגוון תחומים. מהצד האחד, בית המשפט פסק כי אם נכה הוא בעליה של חברה משפחתית, הוא זכאי לפטור על הכנסה מ"יגיעה אישית", אף שלכאורה הזכאית להכנסה היא החברה. מהעבר השני, כשהתבקש פטור ליחיד על דירה בבעלות חברה משפחתית, בית המשפט פסק לפי לשון החוק וקבע כי הדירה היא בבעלותה של חברה, גם אם היא משפחתית, ואילו הפטור ניתן ליחיד בלבד המחזיק בדירה.
בעניין אחר, בית המשפט מגיע לתוצאה הפוכה וקובע כי דווקא ראוי להחיל פטור מהכנסות על דמי שכירות ששמור ליחידים, לאור ניתוחו את תכלית חיקוקה של הוראת השעה שמכוחה ניתן אותו הפטור. בפסק דין שניתן באחרונה, בית המשפט פסק כי חישוב רווח הון בידי חברה משפחתית ייעשה לפי הכללים הרלוונטיים לחברה, ולא ליחיד.
למעשה, פסקי הדין יוצרים מנגנון מסובך, שבו מצד אחד חישוב ההכנסה ייעשה בהתאם למשטר המיסוי של חברה, בעוד שיעורי המס הם השיעורים החלים על יחיד.
מחלוקות בין נישומים לרשות המסים
לאור אי-הבהירות הנובעת מאופן המיסוי החל על חברה משפחתית, גם רשות המסים נתנה דעתה על משטר המס שחברה משפחתית חייבת בו.
למשל, החלטת מיסוי שניתנה בעניינו של נישום מייצג שהוא עולה חדש, שבה נקבע כי עולה חדש המחזיק במלוא מניות חברה משפחתית (כידוע, ליחיד עולה חדש או תושב חוזר ותיק מוענקת הטבה ייחודית, שלפיה הוא פטור ממס ומדיווח על הכנסות שהופקו בחו"ל למשך 10 שנים), יהיה פטור על הכנסות החברה המשפחתית שהופקו בחו"ל - נניח ממכירה או מהשכרה של נכסים - למשך תקופת היותו זכאי להטבות.
המחלוקות הרבות הניטשות בין נישומים לבין רשות המסים (ולעתים אף מול המוסד לביטוח לאומי) אודות אופן המיסוי של חברות משפחתיות, מובילות לכך שעדיין שוררת אי-בהירות על אופן החיוב במס של הנישום המייצג.
לכן, בעוד שלכאורה חיוב במס של הנישום המייצג נחזה לעניין פשוט, הקמתה של חברה משפחתית מצריכה חשיבה מוקדמת, שמטרתה לבחון את היתרונות ואת החסרונות הגלומים בהקמה ושימוש בחברה משפחתית כאמור על פני ניהול עסק בחברה "רגילה" או כעצמאי.
הכותבים הם שותפה מנהלת במשרד עורכי הדין ירון-אלדר פלר שורץ ושות' ועורך דין במשרד.